יחס שקל דולר

[hommie]

בוקר טוב.

מדוע השקל כל כך חזק מול הדולר? ארצות הברית כלכלה כל כך גדולה וחזקה איך יתכן שהדולר נחלש כל כך מול השקל?

האם הם עושים שם משהו לא טוב או שלחילופין אנחנו עושים משהו טוב יותר מהם??

תודה

 

[היום מתה אמא]

מדוע השקל כל כך חזק מול הדולר? ארצות הברית כלכלה כל כך גדולה וחזקה איך יתכן שהדולר נחלש כל כך מול השקל?

הכלכלה בסדר בסה"כ, המדינה עצמה חלשה ובעיקר לא יציבה ומאוד תלויה בגורמים חיצוניים.

החוב של ארה"ב מאוד גדול ולא נראה שממש מנסים לצמצם אותו. יותר מ 20% ממנו מוחזק ע"י ידיים זרות שיכולות לבחור להפתר ממנו, יותר משליש מכלל הכלכלה הם השקעות חיצוניות. לזה יש להוסיף נשיא שמתנהל כמו פיל בחנות חרסינה.

מתחת לפני השטח לדעתי מתנהלת פעולת sell america מאוד חרישית (לפעמים אפילן רועשת), מתוך חשש כבד לאן ארה"ב הולכת (כמדינה).

 

[שולה ו.]

בוקר טוב.

מדוע השקל כל כך חזק מול הדולר? ארצות הברית כלכלה כל כך גדולה וחזקה איך יתכן שהדולר נחלש כל כך מול השקל?

האם הם עושים שם משהו לא טוב או שלחילופין אנחנו עושים משהו טוב יותר מהם??

תודה

יש מליון גורמים
אבל מה שחשוב לדעת שהכל מחזורי
2015-2016: הדולר נסחר בטווח של 3.8 - 4.0 ש"ח .
דצמבר 2021 ינואר 2022: הדולר צנח לשפל של כ-15 שנה, ונסחר ברמות של 3.05 - 3.12 שח בלבד.
2022-2023 (הרפורמה המשפטית): הדולר זינק חזרה לרמות של מעל 3.7-3.8 ש"ח על רקע אי-ודאות כלכלית.
אוקטובר 2023-2024 בעקבות המלחמה, הדולר זינק מעל 4.0 ש"ח (במסחר הרציף) באוקטובר 2023, אך בנק ישראל התערב והשער התייצב סביב 3.7-3.85 ש"ח ב-2024.
כעת 2025 2026 אנחנו חזרה בנקודת שפל
וחוזר חלילה

 

[גרביל מרוץ]

מדוע השקל כל כך חזק מול הדולר?

עניין של היצע וביקוש

ארצות הברית כלכלה כל כך גדולה וחזקה איך יתכן שהדולר נחלש כל כך מול השקל?

זה בדיוק העניין, זורמים לכאן המון דולרים (ברוך השם) מכלכלות הרבה יותר גדולות מאיתנו ויוצרים ביקוש לשקלים. הדולרים מגיעים משיאים של יצוא (תעשיות בטחוניות והיי טק, אקזיטים, גז טבעי, וסתם עסקים מוצלחים), וכנראה גם דרך סיוע חוץ סביב המצב הבטחוני. במקביל הציבור הישראלי מסיט פנסיות לוול סטריט מה שמחייב את את מנהלי הקרנות לגדר סיכוני מטבע מה שמחזק את השקל כל עוד הבורסות האמריקאיות עולות, והפוך כאשר הן יורדות.

האם הם עושים שם משהו לא טוב

כן, הם לא מצליחים להוריד את החוב. עניין נוסף שההגדרה שלו כ- "טוב" או "לא טוב" היא יותר פוליטית היא הסכסוך של טראמפ עם כל העולם, יש ירידה חדה בתיירות לארה"ב, והשקעות חוץ זורמות בעיקר לוול סטריט ופחות להשקעות ישירות. במקביל הקיטוב הפנימי מתרחב ומשפיע גם הוא על הכלכלה.

אנחנו עושים משהו טוב יותר מהם??

רמת החוב שלנו הרבה יותר נמוכה. מצד שני השקל לא חזק באופן יוצא דופן כרגע, הוא כן בטווח התחתון של שער החליפין, אבל זה בגלל שבעקבות המלחמה המצב שלנו נתפס כהרבה יותר טוב ממה שהוא היה בעבר.

 

[Zorg]

עניין של היצע וביקוש

זה בדיוק העניין, זורמים לכאן המון דולרים (ברוך השם) מכלכלות הרבה יותר גדולות מאיתנו ויוצרים ביקוש לשקלים. הדולרים מגיעים משיאים של יצוא (תעשיות בטחוניות והיי טק, אקזיטים, גז טבעי, וסתם עסקים מוצלחים), וכנראה גם דרך סיוע חוץ סביב המצב הבטחוני. במקביל הציבור הישראלי מסיט פנסיות לוול סטריט מה שמחייב את את מנהלי הקרנות לגדר סיכוני מטבע מה שמחזק את השקל כל עוד הבורסות האמריקאיות עולות, והפוך כאשר הן יורדות.

יש פעמים שאני לא מסכים עם שלמה מעוז אבל המאמר הבא מסוף השבוע נראה לי ניתוח הגיוני של הנושא .

בלי ששמתם לב, החלה ה"מחלה ההולנדית" להתפשט במשק הישראלי - ואין מושיע | שלמה מעוז

מה משותף להולנד של 1959 ולישראל הנוכחית? התשובה קשורה לשדות גז, יצוא אדיר של שירותי הייטק, אקזיטים מטורפים וערך מטבע מקומי שרק עולה ועולה | אם משרד האוצר לא יתעורר, המשק כולו ישלם את המחיר

www.maariv.co.il

 

[היום מתה אמא]

יש פעמים שאני לא מסכים עם שלמה מעוז אבל המאמר הבא מסוף השבוע נראה לי ניתוח הגיוני של הנושא .

בלי ששמתם לב, החלה ה"מחלה ההולנדית" להתפשט במשק הישראלי - ואין מושיע | שלמה מעוז

מה משותף להולנד של 1959 ולישראל הנוכחית? התשובה קשורה לשדות גז, יצוא אדיר של שירותי הייטק, אקזיטים מטורפים וערך מטבע מקומי שרק עולה ועולה | אם משרד האוצר לא יתעורר, המשק כולו ישלם את המחיר

www.maariv.co.il

יש שכל בדבריו, אבל נכון להיום היורו (יעד היצוא הכי גדול של ישראל) נע באותם יחסי המרה כמו לפני שנה עוד כשהיינו במלחמה (בדרך הוא היה יותר גבוה), אלה בהחלט רמות סבירות. הדולר מאבד מערכו ביחס לכלל המטבעות ונגד זה אין לנו ממש יכולת לעשות משהו.

 

[איניגו מונטויה]

עניין של היצע וביקוש

+1

הציבור הישראלי מסיט פנסיות לוול סטריט מה שמחייב את את מנהלי הקרנות לגדר סיכוני מטבע

דווקא בקרנות פנסיה -
כל המסלולים הפאסיביים שמחקים את S&P500 אינם מגודרי מט"ח
(כך שחיסכון במסלול כזה דווקא תורם לפיחות השקל מול הדולר).

אם במסלול מנייתי מנוהל כלשהו,
מנהלי הקרנות רוצים להשקיע בחו"ל ובמקביל "לגדר סיכוני מטבע" (כלומר לפתוח פוזיציית הימור על שער החליפין באותו סכום של ההשקעה) -
זו בחירה שלהם ולא חובה.

 

[גרביל מרוץ]

מנהלי הקרנות רוצים להשקיע בחו"ל ובמקביל "לגדר סיכוני מטבע" (כלומר לפתוח פוזיציית הימור על שער החליפין באותו סכום של ההשקעה) -
זו בחירה שלהם ולא חובה.

הקצבאות משולמות בשקלים ולא מאזנים אותן כל יום, אז הקרן חייבת לגדר את עצמה

 

[איניגו מונטויה]

הקצבאות משולמות בשקלים ולא מאזנים אותן כל יום, אז הקרן חייבת לגדר את עצמה

כן, אבל יש יותר כסף שנכנס מחוסכים שעדיין עובדים מאשר כסף שיוצא לקצבאות.
אז אם כולם היו משקיעים במסלול המחקה הפאסיבי (שאינו מגודר מט"ח) - זה דווקא היה תורם לפיחות השקל כמו שכתבתי.

 

[גרביל מרוץ]

כן, אבל יש יותר כסף שנכנס מחוסכים שעדיין עובדים מאשר כסף שיוצא לקצבאות.
אז אם כולם היו משקיעים במסלול המחקה הפאסיבי (שאינו מגודר מט"ח) - זה דווקא היה תורם לפיחות השקל כמו שכתבתי.

עדיין, קרנות הפנסיה מתנהלות בשקלים, אין להן את הפריבילגיות שיש למשקיע פרטי לזרום עם התנודתיות של השוק. את הפוזיציות שלהן הן מחזיקות בעיקר בחוזים עתידיים נקובים בדולרים והן חייבות להבטיח שהבטוחות שלהן (השקליות) מכסות את ההתחייבויות כנגד החוזים. אאל"ט קראתי פעם שהן חייבות לגדר בערך 30% מפוזיציית המטח, לא זוכר כרגע היכן.

 

[Zorg]

יש שכל בדבריו, אבל נכון להיום היורו (יעד היצוא הכי גדול של ישראל) נע באותם יחסי המרה כמו לפני שנה עוד כשהיינו במלחמה (בדרך הוא היה יותר גבוה), אלה בהחלט רמות סבירות. הדולר מאבד מערכו ביחס לכלל המטבעות ונגד זה אין לנו ממש יכולת לעשות משהו.

רוב חוזי ההיטק נקובים בדולר. גם לאירופה.
אני מניח שהרבה חוזים לאירופה, אולי חוץ מסחורות, גם נקובים בדולר.

 

[Particle accelerator]

עדיין, קרנות הפנסיה מתנהלות בשקלים, אין להן את הפריבילגיות שיש למשקיע פרטי לזרום עם התנודתיות של השוק. את הפוזיציות שלהן הן מחזיקות בעיקר בחוזים עתידיים נקובים בדולרים והן חייבות להבטיח שהבטוחות שלהן (השקליות) מכסות את ההתחייבויות כנגד החוזים.

חברות הפנסיה לא ממירות את השקלים למט"ח? ואם אתה בעצם טוען שהם משקיעות במקמי"ם ואגחי"ם ממשלתים ישראלים,
א"כ זה מייצר פערי עקיבה מול הסנופי בגלל הפרשי ריביות?

 

[גרביל מרוץ]

חברות הפנסיה לא ממירות את השקלים למט"ח? ואם אתה בעצם טוען שהם משקיעות במקמי"ם ואגחי"ם ממשלתים ישראלים,

ממירות קצת בשביל עלות הפעולות, אבל חלק משמעותי מהפוזיציה (לא יודע כמה, אין סיבה שלא יהיה 100%) הוא סינתטי.

א"כ זה מייצר פערי עקיבה מול הסנופי

כמו כל קרן סינתטית

 

[קפה שחור]

יש פעמים שאני לא מסכים עם שלמה מעוז אבל המאמר הבא מסוף השבוע נראה לי ניתוח הגיוני של הנושא .

בלי ששמתם לב, החלה ה"מחלה ההולנדית" להתפשט במשק הישראלי - ואין מושיע | שלמה מעוז

מה משותף להולנד של 1959 ולישראל הנוכחית? התשובה קשורה לשדות גז, יצוא אדיר של שירותי הייטק, אקזיטים מטורפים וערך מטבע מקומי שרק עולה ועולה | אם משרד האוצר לא יתעורר, המשק כולו ישלם את המחיר

www.maariv.co.il

כל כמה שנים מישהו אחר כותב את אותם הדברים בדיוק על המחלה ההולנדית בישראל

כשהחזק מפסיד | ישראל ו"המחלה ההולנדית" | ד"ר אליהו בורוכוב | jokopost

המחלה ההולנדית ויוקר המחיה "המחלה ההולנדית" היא תסמונת של משק לאומי הסובל מהתחזקות שער החליפין של המטבע שלו, מה שנקרא גם "ייסוף"

jokopost.com

אפילו בנק ישראל עשה מחקר
ועוד רבים שממחזרים טקסטים בשביל לייצר תוכן
שלמה מעוז יכול לכתוב עד מחר את מה שכתבו אתמול,
אבל בסוף, זה היצע וביקוש (כפי שצוין כאן כבר)

בנק ישראל מנסה לפעמים להיות ההיצע ולפעמים הביקוש, כדי לאזן את הצד השני
אבל במקום להחזיק נכסים ריאליים או לפחות זהב, הוא מחזיק ערימה של חולצות וגרביים מסריחות אחרות (מט"ח ואגח ממשלתי זר)

 

[Particle accelerator]

ממירות קצת בשביל עלות הפעולות, אבל חלק משמעותי מהפוזיציה (לא יודע כמה, אין סיבה שלא יהיה 100%) הוא סינתטי.

אני לא מדבר על החוזה בעצמו.. אני מדבר על הבטחונות שחשבתי שהם מושקעים בדולר.

כמו כל קרן סינתטית

אבל פה מדובר במשהו שניתן לשנות בקלות, ובמקום להשאיר את הכספים בש"ח ולקנות חוזי מט"ח שמשוקלל שם פערי הריביות (ככה אני מניח- בסוף אף אחד הוא לא פרייאר) שימירו ישירות לדולרים?

 

[גרביל מרוץ]

אני מדבר על הבטחונות שחשבתי שהם מושקעים בדולר.

מבחינת סיכוני המט"ח זה לא משנה כלום, זה רק מסיט את הצורך בגידור מהפוזיציה לבטחונות

 

[איניגו מונטויה]

עדיין, קרנות הפנסיה מתנהלות בשקלים, אין להן את הפריבילגיות שיש למשקיע פרטי לזרום עם התנודתיות של השוק. את הפוזיציות שלהן הן מחזיקות בעיקר בחוזים עתידיים נקובים בדולרים והן חייבות להבטיח שהבטוחות שלהן (השקליות) מכסות את ההתחייבויות כנגד החוזים. אאל"ט קראתי פעם שהן חייבות לגדר בערך 30% מפוזיציית המטח, לא זוכר כרגע היכן.

ממירות קצת בשביל עלות הפעולות, אבל חלק משמעותי מהפוזיציה (לא יודע כמה, אין סיבה שלא יהיה 100%) הוא סינתטי.

שלחת אותי לקרוא קצת

לפי דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל:

השקעה בחוזה עתידי נעשית על בסיס רעיוני (Amount Notional). משמע שבמועד קשירת החוזה מופקד אצל הברוקר רק אחוז מסוים מערך ההשקעה – Margin Initial (כ5%- מהסכום הרעיוני). רק סכום זה הוא דולרי, עיקר הסכום מוחזק בנכס שקלי קצר ונזיל (מק"מ, אג"ח ממשלתיות), שמשמש כ"בטוחה" כנגד דרישה להגדלת ביטחונות במקרה של ירידות שערים –call Margin.
[...]
אופן ההשקעה בסלי P&S מתבצע באופן הבא; המוסדיים רוכשים מט"ח בעסקת Spot וחוזים עתידיים (InitialMargin), ולאחר מכן נכנסים לעסקת SWAP FX בה הם מפקידים מט"ח ולווים שקליים. עסקה זו אומנם מספקת חשיפה למט"ח אך אינה מספקת נזילות דולרית. מדובר בתהליך הפוך לפעילות הרגילה של מוסדיים בתיק הכללי שבו הם לווים מט"ח. התמורה השקלית מיועדת לרכישת נכסים שקליים, מק"מ ואג"ח ממשלתיות, בדומה לפעילות החוזים שלהם בתיק הכללי.
בעסקה זו, המוסדיים מרוויחים [...]
ככול שהתפתחות זו במאפייני ההשקעה של העמית אינה טרנד שמושפע רק מפערי התשואה בין ישראל לעולם, היא עלולה להוות אתגר יציבותי.
[...]
כחלק מלקחי הקורונה, המוסדיים הגדילו את הנזילות הדולרית באופן וולונטרי

להבנתי (בתור הדיוט, ויתקנו אותי המומחים אם צריך) -

1. אכן השקעה במסלול פאסיבי אינה מתורגמת ב100% למכירת שקלים ולקניית מט"ח.

עד הקורונה - כל השקעה כזו לוותה בהמרת מט"ח של 5% בלבד,
ולאחר הקורונה הייתה הגדלה וולונטרית (לא כתוב לכמה אחוזים).

החלק הזה אמור לגרום לפיחות השקל.

2. לפי מה שמתואר למעלה -
הקרנות הישראליות בוחרות להשתמש ברווחים מעליית המדד לרכישת נכסים שקליים (ולא דולריים).
זה לא בדיוק גידור מט"ח (יותר כמו מימוש רווחים שנקובים מט"ח והשקעתם בנכסים שקליים),
ובטח ובטח לא חובה רגולטורית (זו בחירה של הקרנות למען הרווח, שבנק ישראל עצמו קורא לה "אתגר יציבותי").

אבל בשורה התחתונה, אתה אכן צודק שבגלל המנגנון העקום בו המוסדיים משתמשים -
גם מסלולים פאסיביים יכולים לתרום לייסוף השקל
(אם כי בצורה חזקה פחות מהמסלולים הכלליים, מכיוון שבכל זאת יש אחוז מסוים של בטוחות דולריות).

 

[Paranoid]

בנק ישראל מנסה לפעמים להיות ההיצע ולפעמים הביקוש, כדי לאזן את הצד השני
אבל במקום להחזיק נכסים ריאליים או לפחות זהב, הוא מחזיק ערימה של חולצות וגרביים מסריחות אחרות (מט"ח ואגח ממשלתי זר)

אותי תמיד זה עניין למה בנק ישראל קונה דולרים במקום נכסים ריאליים.
השאלה באמת אם זה טיפשות או כמה חשוב למשק היחס ספציפי שקל/דולר.
נניח והבנק היה מוכר שקל בשביל לקנות זהב, שער החליפין עם הדולר היה משתנה גם הוא?
נניח השרשרת שקל > קנה זהב, או השרשרת שקל > דולר > קנה זהב.

 

[איניגו מונטויה]

בנק ישראל מנסה לפעמים להיות ההיצע ולפעמים הביקוש, כדי לאזן את הצד השני
אבל במקום להחזיק נכסים ריאליים או לפחות זהב, הוא מחזיק ערימה של חולצות וגרביים מסריחות אחרות (מט"ח ואגח ממשלתי זר)

אותי תמיד זה עניין למה בנק ישראל קונה דולרים במקום נכסים ריאליים.

לפי הדו"ח הרשמי של בנק ישראל לשנת 2024 (לוח 3 / איור 6) -
67% מרזרבות המט"ח היו באג"ח ממשלתי זר (38.3% ארה"ב, 14.2% אירופה, 14.5% אחרים),
10% באג"ח תאגידי בחו"ל,
ו23% במדדי מניות בחו"ל ("מדד מניות רחב של משקים מפותחים, שמבוסס על מדד Developed MSCI").

 

[Particle accelerator]

אבל בשורה התחתונה, אתה אכן צודק שבגלל המנגנון העקום בו המוסדיים משתמשים -
גם מסלולים פאסיביים יכולים לתרום לייסוף השקל

לפי הדברים שציטטו, זה גם גורם לפיחות השקל שכשיש ירידות בסנופי, כי המוסדיים צריכים לחזק את הבטוחות במקרה של ירידת שווי הבטחנות.
אולי זה מסביר את הקורולציה בין המט"ח לסנופי.