יש פער גדול בין נתונים אמפיריים לבין תחושות בקרב האוכלוסייה
לכן צריך לנסות ולהתעלם מהתחושות, כי הן לרוב לא נכונות, וצריך להקשיב לנתונים אמפיריים.
בתור בני אדם אנחנו סובלים משלל הטיות קוגנטיביות, ולכן ברוב הגדול של המקרים הרושם שלנו כנראה הרבה יותר מוטעה, ביחס לנתונים אמפיריים, על אף שחלקם מסולפים מעט.
יתכן וסגנון חיים של מישהו ספציפי שהוא מאוד שונה מהנורמה, הפך ליותר יקר. אבל גם זה משהו שאפשר להסיק מהנתונים אם משקללים אחרת את רכיבי ההוצאות של מדד מחירי הצרכן.
אני חי באותו סגנון חיים פחות או יותר ב 5 שנים האחרונות, וההוצאות שלי נשארו דומות מאוד.
אני גם בן דור ה Y ואני ממש לא מתוסכל, כמו כן אני לא מעוניין לקנות דירה.
למעשה רוב חבריי שהם בני גילי אף הם לא מתוסכלים (הם עוסקים במגוון די רחב של עבודות) ואינם מעוניינים לקנות דירה, יש גם יתרונות לחיים בשכירות.
עם זאת, אני לא מתיימר לדבר בשם "הרוב".
סבבה, בשכונות הלא טובות של חיפה ולוד אפשר למצוא דירות 3 חדרים ב-2500 ומטה.
גם בחולון, בת ים, רחובות, לא רק לוד. בבאר שבע אפשר לשכור דירה במחיר הזה בשכונות חדשות.
ואם זוג יתגמש קצת למעלה לכוון ה 3000 לדירה, אפשר למצוא כבר הרבה יותר דברים. נניח עבור זוג ששניהם מרוויחים את השכר החציוני, להוציא 25 אחוז משכרם על דיור זה לא עד כדי כך נורא.