• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

חיים על פי מיתון

  • פותח הנושא פותח הנושא שרון
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
בצבע הכסף אתמול שמעתי ראיון שערכה פאר-לי שחר עם פרופ' רפי מלניק (בינתחומי), מי שפיתח את "מדד מלניק" להערכת מצב המשק, המאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות ואת התפניות בפעילות המשקית בישראל. היה גם חבר בוועדה המייעצת למועצה הכלכלית-חברתית, כך שעושה רושם שהוא יודע על מה הוא מדבר.

לפי דבריו,, אנחנו נמצאים על סף מיתון, דבר שמקבל ביטוי בהרבה תחומים, החל מסגירת עסקים קטנים ועד פיטורין בחברות גדולות.
לינק למאמר שדן בעניין הזה בדה מרקר

מסתבר שכנראה שהוא לא כל כך יודע על מה הוא מדבר -->

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001177345

הלמ"ס: התמ"ג זינק ברבעון הרביעי של 2016 ב-6.2%
מדובר בצמיחה החדה ביותר לרבעון מאז הרבעון השני של 2013 ■ קצב הצמיחה של המשק במחצית השנייה של 2016 מזנק ל-5%, לעומת עלייה של 3.2% במחצית הראשונה
 
הלמ"ס: התמ"ג זינק ברבעון הרביעי של 2016 ב-6.2%
מציעה לך לגשת לאתר הלמ"ס ללמוד את הפירוט המאד לא מפורט של עליית התמ"ג. (רק תציץ בהודעה לעתונות, בלי לגשת לדו"ח עצמו).

ראשית: "יוזכר, שאומדן זה מבוסס על מקורות נתונים שאינם שלמים ו/או צפויים להתעדכן ע"י ספקי הנתונים השונים. לכן, האומדנים המוקדמים על ההתפתחות הכלכלית יעודכנו עם קבלת הנתונים לחודשים החסרים."
שנית, יש פירוט מסויים בתוך כל סוג הוצאה ככה שבהסתכלות מהירה אני רואה גידול עצום ביבוא רכבים ובנסיעות לחו"ל. מנגד יש ירידה בהוצאה במזון, ביגוד, דלק, חשמל ומים (שמבחינתי הם חלק מההוצאות ההכרחיות של אנשים). היות ולא זכורה לי הוזלה משמעותית בתחומים שבהם היתה ירידה, למעט אולי ביגוד, אז אני מניחה שפשוט יש ירידה בקנייתם באופן מעשי. אם אנשים מצטמצמים בתחומים כאלה זה דווקא כן יכול להצביע על תחילת או המשך תחושת מיתון לרוב התושבים בארץ.
 
@בת העמק ,
יוזכר, שאומדן זה מבוסס על מקורות נתונים שאינם שלמים

כשהנתונים יעדכנו סופית נוכל לחזור לכאן פעם נוספת. בנתיים הנתונים של הרבעון הרביעי עודכנו כלפי מעלה והצמיחה השנתית אמורה להיות 4% ולא 3.8%. גם אם היתה שגיאת מדידה רצינית ברבעון הרביעי (לא מאמין - יתכן אבל שאני טועה) עדיין נהיה גבוהים מצמיחה שנתית של 3%.

למטה , קטע מהערכות הלמ"ס עוד לפני התיקון בסוף דצמבר ואכן רואים שהצמיחה בצריכה השוטפת יותר נמוכה מצריכת מוצרים ברי קיימא
אבל בהחלט מדובר בצמיחה ומצבינו משתפר ולא במיתון ושמצבנו מתדרדר.
-------------------------------------------------------------
התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.8%
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל גדלה בשנת 2016 ב-2%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.8% לאחר עלייה של 0.5% בשנת 2015. לשם השוואה, לפי נתוני ה-OECD, עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-1.1% בממוצע השנה.

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-2016 ב-6.1%, לאחר עלייה של 4.3% ב-2015. בניכוי גידול האוכלוסייה ב-2%, עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-4%. ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא עלתה ב-10.8% לנפש, ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא למחצה (הלבשה, הנעלה וכדומה) עלתה ב-5% לנפש וההוצאה לצריכה שוטפת (מזון, דיור, דלק, שירותים) עלתה ב-2.9% לנפש.
----------------------------------------------------------
בנוסף , מומלץ לשים לב שלמעלה משווים את מצבנו לצמיחה לנפש בארצות OECD. אצלנו 1.8% והממוצע שם הוא 1.1% אבל מומלץ
לזכור שאצלנו אחוז הנפשות מתחת לגיל 18 מכלל האוכלוסיה יותר גבוה ואחוז הנפשות המייצרות תוצר יותר נמוך כל שבפועל בהשוואה מצבינו אפילו יותר טוב(כלומר עליית תוצר לנפש בגיל העבודה).
 
@בת העמק ,
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-2016 ב-6.1%, לאחר עלייה של 4.3% ב-2015. בניכוי גידול האוכלוסייה ב-2%, עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-4%. ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא עלתה ב-10.8% לנפש, ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא למחצה (הלבשה, הנעלה וכדומה) עלתה ב-5% לנפש וההוצאה לצריכה שוטפת (מזון, דיור, דלק, שירותים) עלתה ב-2.9% לנפש.
.
נתון מעניין מאוד- תודה רבה! לפי התורה הכלכלית האוסטרית, שלב הדפסת הכסף והורדת הריבית (the boom) יוצר עיוות בהקצאת המשאבים והקצאת יתר לסחורות רחוקות בזמן (ברות קיימא) לעומת סחורות קרובות בזמן (לצריכה שוטפת). לפי נתון זה נראה בהחלט שאנחנו בשיאו של השלב הבועתי- ברגע שהפיצוץ (החיובי וחיוני) יחל, יתהפך מבנה ההוצאות (תרד ההוצאה על סחורות רחוקות בזמן, תעלה על צריכה).
 
בבקשה.
בקשר ל
לפי התורה הכלכלית האוסטרית
o_o
נעים מאוד , קיינס
ג'ון מיינארד קיינס :lol:
כאן ניתן לראות חלק מ הטעויות הקולוסאליות של ה"תורה". אולי אם היא היתה תיאוריה היא הייתה
מעמידה את עצמה בפני הפרכה ולא מסתמכת על תהליכי חשיבה אפריוריים שפני עצמם הם יפים , הגיוניים אך שגויים.

בכל מקרה , דווקא בעניין של בועות חוב יש תיאוריות מאקרו הטרודוקסיות(יעני , לא אורתודוקסיות , לא מיינסטרימיות) חדשות ישנות,
עם כושר ניבוי אירועי מאקרו באופן הרבה יותר מוצלח ,
מבית יוצר פרוגרסיבי(אבל לא מחייבות יישום פרוגרסיבי) שיסכימו שהבעיה היא חובות אלא שמדובר בחובות של הסקטור הפרטי.
 
בבקשה.
בקשר ל
o_o
נעים מאוד , קיינס
ג'ון מיינארד קיינס :lol:
כאן ניתן לראות חלק מ הטעויות הקולוסאליות של ה"תורה". אולי אם היא היתה תיאוריה היא הייתה
מעמידה את עצמה בפני הפרכה ולא מסתמכת על תהליכי חשיבה אפריוריים שפני עצמם הם יפים , הגיוניים אך שגויים.

בכל מקרה , דווקא בעניין של בועות חוב יש תיאוריות מאקרו הטרודוקסיות(יעני , לא אורתודוקסיות , לא מיינסטרימיות) חדשות ישנות,
עם כושר ניבוי אירועי מאקרו באופן הרבה יותר מוצלח ,
מבית יוצר פרוגרסיבי(אבל לא מחייבות יישום פרוגרסיבי) שיסכימו שהבעיה היא חובות אלא שמדובר בחובות של הסקטור הפרטי.

קטונתי מלהגן על אוסטרים ואסכולות שלהם, (המשפחה המורחבת שלי עוד לא התאוששה מתאוריה של בחור אוסטרי בשם אדולף)

אבל לשם ההגינות החוב הפרטי שיצר את בועת 2008 נבע להבנתי מריבית זולה שסובסדה על ידי הבנק המרכזי האמריקאי, ולכן באופן עקיף אך לא זניח החוב הפרטי הנל היה תחפושת לחוב מדינה
 
אוסטרים ואסכולות שלהם,
המקור של האסכולה בשנות ה70 של המאה ה19. תחילה, אם אנני טועה, הכינוי "אוסטרים" היה כינוי גנאי ואח"כ אומץ ע"י כולם.
בכל מקרה , חוב פרטי או ממשלתי , התיאוריה הזו פשטה את הרגל כבר בשנות ה30 של המאה הקודמת.

אבל לשם ההגינות החוב הפרטי שיצר את בועת 2008 נבע להבנתי מריבית זולה שסובסדה על ידי הבנק המרכזי האמריקאי
זה נכון .
לפי MMT . מי שהיה בראש הפד לאותה תקופה היה אלן גרינספאן המוניטריסט והעדפה השגויה היתה להוריד את הריבית(פעולה שמנפחת בועות) מאשר לגדיל את תקציב הממשל פיזקאלית לאחר משבר 2000 שנבע מהעובדה שממשל קלינטון היה בעודף תקציבי גדול מידי מה שגרם לסקטור הפרטי לקחת יותר ויותר חובות בשיעורי גדולים מצפי הצמיחה העתידי .
לפני שאמשיך אציין שזה נושא מאוד רחב , סבוך איימים(*) , הופך ערכים על ראשם ,תקצר כאן היריעה וזה כנראה לא השרשור המתאים.
(*)מתוארת כ"תורת היחסות" של הכלכלה המוניטרית. כך מתאר אותה אחד ההוגים המרכזיים–>
Wray, who wrote “Understanding Modern Money” in 1998, says he used to meet with like-minded colleagues and count how many people understood the theory. “After 10 years, we had to go a little beyond two hands — we had to use a few toes,” he said.
Now, thanks to the blogosphere, he says there are thousands around the world,

הנקודות החשובות לזכור הם
א.) המטאפורה של השוואת התקציב הממשלתי של ממשלה ריבונית שנכנסת לגרעון במטבע משל עצמה לתקציב משק בית שגויה.
ב.) ממשלה בעלת מטבע ריבוני תמיד תוכל להפעיל את מדפסת הכסף שלה. יש סכנה של אינפלציה(עודף ביקושים) אבל לא של פשיטת רגל.
הגרעון אינו דבר משוקץ בפני עצמו אלא הוא תלוי הקשר -->
אם יש דיפלציה או חוסר בתעסוקה\ביקושים אל מול פוטנציאל מקומי - תפקיד הממשלה לייצור את הביקושים שהסקטור הפרטי לא מבקש.
1.) להוריד מיסים.
2.) להגדיל הוצאות.
אם המשק מגיע למצב של עודף ביקושים על הממשלה
1.) להוריד הוצאות.
2.) להגדיל מיסים.
ג.)הגרעון של הממשלות הוא החסכון של הפרטים.
אם מעניין , הרחבתי פעם על הנושא, בפוסט אחר שנחטף, בדיון עם "אוסטרי" -->
כאן.

לכן באופן עקיף אך לא זניח החוב הפרטי הנל היה תחפושת לחוב מדינה
לא מסכים שהחוב היה תחפושת משום שלפרטים שניתנו ההלוואות הנ"ל אין מדפסת כסף והם יכולים להיות חדלי פרעון.

חפרתי מספיק.

עריכה ,
----------------
ולפני שיורים בי פה :
זה שממשלה צריכה לערוך ביקושים מידי פעם כשהסקטור הפרטי בדכאון לא אומר שהיא רשאית להוציא את ההוצאות בחוסר יעילות. כמו שאמר פעם דה-טוקוויל , מזמן , מזמן - העם ראוי לממשלה שהוא בחר.
 
נערך לאחרונה ב:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001177569
גם מיתון אצל העשירונים הנמוכים כנראה לא היה לנו :

"לפי הכלכלן הראשי, בין השנים 2007 עד 2015 צמחה ההכנסה נטו של חמשת העשירונים הנמוכים בקצב מהיר פי 1.5 מקצב הצמיחה של העשירונים העליונים"
וגם :
"הכלכלן מציין כי מהאומדן של ראשון של הלמ"ס לנתוני החשבונות הלאומיים לשנת 2016 עולה כי נבלמה מגמת ההאטה בקצב צמיחת התוצר הישראלי שאפיינה את השנים 2015-2014. הכלכלן מדגיש כי נרשמה התאוששות בצמיחת יצוא הסחורות והשירותים, שרשם עלייה של 3.9 אחוזים, לאחר שירד ב-2015 ב-4.3 אחוזים."
 
בבקשה.
בקשר ל
o_o
נעים מאוד , קיינס
ג'ון מיינארד קיינס :lol:
כאן ניתן לראות חלק מ הטעויות הקולוסאליות של ה"תורה". אולי אם היא היתה תיאוריה היא הייתה
מעמידה את עצמה בפני הפרכה ולא מסתמכת על תהליכי חשיבה אפריוריים שפני עצמם הם יפים , הגיוניים אך שגויים.

בכל מקרה , דווקא בעניין של בועות חוב יש תיאוריות מאקרו הטרודוקסיות(יעני , לא אורתודוקסיות , לא מיינסטרימיות) חדשות ישנות,
עם כושר ניבוי אירועי מאקרו באופן הרבה יותר מוצלח ,
מבית יוצר פרוגרסיבי(אבל לא מחייבות יישום פרוגרסיבי) שיסכימו שהבעיה היא חובות אלא שמדובר בחובות של הסקטור הפרטי.
לטעון שהתיאוריה האוסטרית שגויה על סמך פיטר שיף זה כאילו אצביע על כל השטויות שפול קרוגמן אומר ואטען שזה מפריך את הכלכלה הקיינסיאנית.

הכלכלה האוסטרית אינה תורה אפיריציסטית- מתמטית כמו פיזיקה, היא עדיין מדע לוגי באותה צורה שמתמטיקה היא "מדע". ניתן להפריך את טענותיה באמצעות לוגיקה, אם תצליח למצוא טעות בשרשרת ההיסקים, ולכן היא בהחלט מעמידה את עצמה בפני הפרכה. בתור פיזיקאי, הרשה לי לומר לך שרוב מה שכלכלים עושים בתחומי הכלכלה המתמטית הוא בעיקר "קנאה במדעים מדוייקים"- אין שום בסיס להנחות היסוד המאפשרות שימוש במשוואות של הכלכלה המתמטית (קיינסיאנית ומוניטריסטית כאחד). כלומר, לא ניתן לעשות אגרגציה להעדפות סובייקטיביות של פרטים פועלים ולהסיק מכך משהו בעל משמעות. פיזיקאי אמנם יכול לעשות תרמודינמיקה על מילארדי חלקיקים ולהוציא מידע בעל ערך, אבל זה כי החלקיקים מבצעים אינטראקציה ידועה היטב ופשוטה מאוד, לרוב גם קבועה בזמן בסטאלות קצרות. אין שום דרך ראלית למדל מתמטית מערכת כאוטית כמו האינטראקציה בין מליוני אנשים עם העדפות ורצונות משתנים, שבעצמם לא ידועים ומתגלים רק דרך הפעולות שלהם, וגם מושפעים באופן חזק מפעולות שאר הפרטים במערכת.
לכן האגרגציה והמספרים שעליהם כל התזה הקיינסיאנית מסתמכת הם הבלים. המחשבה הקיינסיאנית ש"תעסוקה מלאה" למשל זה משהו מדיד, ו"ניצול משאבים של המשק באופן אופטימלי" זה משהו מוגדר מתעלמת מהמציאות. המיקרו לא יכול לעבוד שונה מהמקרו, "פרדוקס החסכון" זה בעיה מומצאת שמופיעה כמתעלמים ממבנה הזמן של ההון.

מכאן כמובן ניתן להבין שאין ולא יכולה להיות יכולת מספרית ניבויית לתורות כלכליות בהקשר למאקרו (אגב, לא רק אוסטריות- הרקורד הניבויי של כל התורות הוא רע מאוד, כמעט כמו להטיל מטבע). הכלכלה האוסטרית יכולה לומר למשל שבהנתן כל התנאים שווים, הדפסת כסף תביא לעיוות בהקצאת ההון במשק לטובת השלבים המאוחרים במבנה היצור, והפסקת ההדפסה תגרום לחשיפת העיוות ולכן לפשיטת רגל של חברות ושלב שפל שבו המשק ינקה את עצמו מהעיוות. אבל הקוץ טמון ב "בהנתן כל התנאים שווים"- מה אם למשל בתקופת הדפסת הכסף ממוצאת טכנולוגיה חדשה שהייתה גורמת לעלייה מהותית בפריון. במצב זה יתכן שהשפל לא יתממש כי פתאום הופיעו אותם משאבים שהובטחו (באופן שקרי) ליזמים בשלב הדפסת הכסף. האם המצב היה טוב יותר אם לא היו מדפיסים כסף מלכתחילה? כנראה שכן, אבל אף אחד לא ישים לב- אנחנו מוטים לראות הפסד ומשבר, את "Nה שנראה" כמו שבסיטאט אומר, ולא מה שיכל להיות.

האם זה אומר שהתורה האוסטרית אינה מדעית? לא, היא הטוב ביותר שאפשר להשיג בהנתן האי-וודאויות הבסיסיותשל פעולה אנושית. כל יומרה לחזות טוב יותר היא רק זה- יומרה המתכסה בנוצות מדעיות0מתמטיות לא לה.
 
המקור של האסכולה בשנות ה70 של המאה ה19. תחילה, אם אנני טועה, הכינוי "אוסטרים" היה כינוי גנאי ואח"כ אומץ ע"י כולם.
בכל מקרה , חוב פרטי או ממשלתי , התיאוריה הזו פשטה את הרגל כבר בשנות ה30 של המאה הקודמת.
הכינוי הוא עקב קבוצת כלכלנים שהתגבשה סביב אוניברסיטת ווינה המאה ה 19 וה-20, ובה כמה אישים דגולים כולל היהודי לודוויג-פון-מיזס, לדעתי אחד המוחות הגדולים ביותר בתחום הכלכלה מאז ועד היום.

באשר לטענה שהיא פשטה את הרגל, על בסיס מה? יכולת החיזוי של השפל הגדול? למעשה, האוסטרים הם היחידים שחזו אותו . בנוסף, הם אלו שהעלו את בעית החישוב הכלכלי במשק מנוהל, זו שלא נמצא לה אף מענה ע"י כלכלני משק מנוהל ושחזתה את נפילת הגוש הסובייטי.
 
@נתן , תודה על התגובה.
אני לא מעוניין להיכנס למלחמת חפירות אינסופית כי אני מזהה מראש שאנו נכנס למכירה פומבית של דולר וגם זה לא קשור לנושא השירשור שהוא מיתון כן\לא.
מי שרוצה להתעמק - הבלוגר תמריץ כתב רבות על התאוריה האוסטרית וכלכלנים מאמני האסכולה האוסטרית הגיבו אצלו בחזרה, אפשר להגיב גם שם ובכל מקרה יש חומר עצום ברשת.

רק להוסיף אולי קצת רקע ולחדד חלק נוסף מהפערים בגישות - החשיבה המטאפורית, ברמת סיפורים מכוננים ראשיתיים בבסיס התפישות של האסכולות שונה.
האסכולה האוסטרית מנסה להתמודד עם האי ודאות כשהיא משתמשת בשפה כלכלית מטאפורית מתחום המכניקה ההנדסית הקרה (ולעיתים רעילה-לדעתי) כגון חיתוך , קיצוץ וניקוז. לעומתה , האסכולה הקיינסיאנית מתייחסת אל העולם הכלכלי כגוף ביולוגי חי , נושם עם מכלול של גוף ונפש שמושפע מפסיכולוגיה.

בכל מקרה ,אפילו מילטון פרידמן , אבי אסכולות שיקאגו , ששלל התערבויות פיזקליות בכלכלה אך תמך ב זרימות מוניטרית מכנה את התפיסה האוסטרית כתפיסה מנוונות ונוקשה והוא טוען שהיא כמו גורמת לדילול הרקמות והשרירים של הכלכלה החיה .

ועכשיו , קצת לגבי קיינס

קיינס אמר שלקפיטליזם שתי בעיות עיקריות שהוא לא יכול לפתור לבד.
1. העניין של אבטלה וחוסר תעסוקה מלאה(נתן- ניאו קיינסאינים אומרים שהוא מספר משתנה).
2. צמצום אי השיוויון כשהוא מדגיש שצריך מידה מסויימת של אי שיוויוון בשביל לתמרץ את הממציאים , החרוצים היזמים וכו' אבל מידת אי שיווין כפי שהיתה ב1929 פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק משום לשכבות הנמוכות הכלכליות לא היו מספיק יכולות לצרוך ולייצר ביקושים במשק.
קיינס לא היה סוציאליסט ואמר שאם תהיה מהפכה (אז זה היה רלוונטי) הוא ללא ספק יהיה בצד הקפטליסטי.

לגבי מצב החובות היום ,גם האסכולה האוסטרית וגם הניאו קיינסאנים טוענים שהבעיה היא בחובות מוגזמים. האוסטרים טוענים שהאשם הוא אקסוגני (בא ממקור חיצוני ,מחוץ למודל) – הבנקים המרכזיים שיוצרים כסף באופן מלאכותי ומונעים מהשוק החופשי להגיע לשיווי משקל ואם הבנק המרכזי לא היה מתערב ההשפעות של הכסף היו ניטרליות(פתרון אלגנטי אלא שהמציאות בשפל הגדול הוכיחה אחרת- מילטון פרידמן כאמור). הניאו קיינסאנים טוענים ש הבעיה היא אנדוגנית( נקבעת בתוך המודל ) בחובות הפרטיים שיוצרים הבנקים הפרטיים וככל שהמערכת נראית יציבה החובות הללו גדלים והם מביאים בסופו של דבר לבועות ומשחקי פונזי שגורמים לאי יציבות מה שמצריך יותר רגולציה על המערכת הבנקאית והפרטים הלווים.
(שזו למעשה טענה נוספת עיקרית שמבדילה את (או מוסיפה על ) הניאו-קיינסיאנים מקיינס)
 
@נתן , תודה על התגובה.

רק להוסיף אולי קצת רקע ולחדד חלק נוסף מהפערים בגישות - החשיבה המטאפורית, ברמת סיפורים מכוננים ראשיתיים בבסיס התפישות של האסכולות שונה.
האסכולה האוסטרית מנסה להתמודד עם האי ודאות כשהיא משתמשת בשפה כלכלית מטאפורית מתחום המכניקה ההנדסית הקרה (ולעיתים רעילה-לדעתי) כגון חיתוך , קיצוץ וניקוז. לעומתה , האסכולה הקיינסיאנית מתייחסת אל העולם הכלכלי כגוף ביולוגי חי , נושם עם מכלול של גוף ונפש שמושפע מפסיכולוגיה.
רק לחדד קצת מהצד השני- האסכולה האוסטרית רואה את האנשים הפועלים כמונעים ממכלול ערכים סובייקטיביים ואת השוק החופשי כיצירה אורגנית מופלאה שהיא המנגנון הטוב ביותר שיש לנו לצבירה של ידע ולהקצאת משאבים. קיינסיאנים רואים את הכלכלה בתור אוסף של מכלים,מנופים וחוגות שאותם צריך לכוון ולתכנן השליט, כדי שמושג שרירותי הנקרא "הביקוש המצרפי" יהיה בגובה הנכון בדיוק להשיג מושגים שרירותיים אחר הנקרא "תעסוקה מלאה" ו"הקצאה יעילה". מבין הגישות, הקרובה ביותר למכניקה קרה היא הגישה הקיינסיאנית\מונטריסטית.
@
בכל מקרה ,אפילו מילטון פרידמן , אבי אסכולות שיקאגו , ששלל התערבויות פיזקליות בכלכלה אך תמך ב זרימות מוניטרית מכנה את התפיסה האוסטרית כתפיסה מנוונות ונוקשה והוא טוען שהיא כמו גורמת לדילול הרקמות והשרירים של הכלכלה החיה .
פרידמן אינו תומך שוק חופשי, משום שתמך בהלאמה של השוק החשוב ביותר- שוק הכסף והריבית. פרידמן והמונטריסטים הם בסך הכל קיינסיאנים של הטווח הארוך במקום הטווח הקצר.

@
קיינס אמר שלקפיטליזם שתי בעיות עיקריות שהוא לא יכול לפתור לבד.
1. העניין של אבטלה וחוסר תעסוקה מלאה(נתן- ניאו קיינסאינים אומרים שהוא מספר משתנה).
2. צמצום אי השיוויון כשהוא מדגיש שצריך מידה מסויימת של אי שיוויוון בשביל לתמרץ את הממציאים , החרוצים היזמים וכו' אבל מידת אי שיווין כפי שהיתה ב1929 פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק משום לשכבות הנמוכות הכלכליות לא היו מספיק יכולות לצרוך ולייצר ביקושים במשק.
קיינס לא היה סוציאליסט ואמר שאם תהיה מהפכה (אז זה היה רלוונטי) הוא ללא ספק יהיה בצד הקפטליסטי.
לגבי 1 לא ברור שזו בעיה (יש תמיד אבטלת חיכוך מסויימת, כפי שטוענים גם מספר ניאו קיינסיאנים), וגם אם כן הפתרון הקיינסיאני גרוע מהמחלה.
לגבי 2, אי השיוון בשנות ה 20 נגרם עקב התערבות ממשלתית- הדפסת הכסף של הבנק המרכזי, שכמו היום צמיד מגיעה לידי אליטות מקושרות קודם ובכך מעלה את האי שיוויון. בשוק חופשי אי השיוויון נמוך יותר, וגם אם לא- כל התערבות רק תחמיר את המצב.

קיינס אכן לא היה קומוניסט- הוא היה פאשיסט. במהדורת התיאוריה הכללית בגרמנית אפילו מצויין במפורש שהתאוריה מתאימה יותר ליישום בכלכלה מתוכננת, כמו גרמניה הנאצית או איטליה של מוסולוני. מאז הפאשיסטים הפסידו אמנם במלחמה, אך תורתם הכלכלית כבשה את המוחות של האליטות הפוליטיות והכלכליות בעולם.
@
לגבי מצב החובות היום ,גם האסכולה האוסטרית וגם הניאו קיינסאנים טוענים שהבעיה היא בחובות מוגזמים. האוסטרים טוענים שהאשם הוא אקסוגני (בא ממקור חיצוני ,מחוץ למודל) – הבנקים המרכזיים שיוצרים כסף באופן מלאכותי ומונעים מהשוק החופשי להגיע לשיווי משקל ואם הבנק המרכזי לא היה מתערב ההשפעות של הכסף היו ניטרליות(פתרון אלגנטי אלא שהמציאות בשפל הגדול הוכיחה אחרת- מילטון פרידמן כאמור). הניאו קיינסאנים טוענים ש הבעיה היא אנדוגנית( נקבעת בתוך המודל ) בחובות הפרטיים שיוצרים הבנקים הפרטיים וככל שהמערכת נראית יציבה החובות הללו גדלים והם מביאים בסופו של דבר לבועות ומשחקי פונזי שגורמים לאי יציבות מה שמצריך יותר רגולציה על המערכת הבנקאית והפרטים הלווים.
(שזו למעשה טענה נוספת עיקרית שמבדילה את (או מוסיפה על ) הניאו-קיינסיאנים מקיינס)
המציאות השפל הגדול לא הוכיחה זאת כלל וכלל, שכן הבנק המרכזי אכן התערב ומילטון פרידמן פשוט טועה.
באשר לחובות בנקאיים "פרטיים"- אין בנקאות פרטית אמיתית בעולם של בנקים מרכזיים, בו יחס הרזרבה נשלט על ידי הבנק המרכזי, והבנק יודע שיחלצו אותו במידה ויקלע לקשיי נזילות. הבנקים הם בעצם איבר של המדינה, שרווחיו מגיעים לאנשים פרטיים והפסדיו מולאמים.

בכל אופן, תודה על התגובות המפורטות. לחלוטין חטפנו את השרשור- אולי כדאי שיפצלו זאת לדיון נפרד על האסכולה האוסטרית לעומת האסכולה הקיינסיאנית בכלכלה.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
נערך לאחרונה ב:
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ח פתיחת קרן פנסיה חדשה כל כמה שנים כביטוח חיים בחינם פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
K זיכוי מס על ביטוח חיים של משכנתא מיסים 0
ק מאמר שנתקלתי בו בסופ"ש לגבי מוטבים/צוואות/יורשים. כבוד בשופט עופר גרוסקופף פסק ביוני השנה, שביטוח חיים, גמל ופנסיה, שייכים רק למוטב שנקבע בקופות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 0
algo.il החזר מס - ביטוח חיים פרטי + IRA לעומת ביטוח חיים פרטי + פנסיה רגילה ועוד מיסים 0
N זיכוי על ביטוח חיים בדוח השנתי למס הכנסה מיסים 6
A חיים לא פשוטים לימודים ומה בעתיד ?סיפור חיי ובקשה להכוונה התפתחות אישית 28
N שאלות על ביטוח חיים צרכנות פיננסית 3
N איפה אפשר להשוות מחירים+פוליסות של ביטוחי בריאות, חיים, מחלות קשות? צרכנות פיננסית 0
divorce+5 המסע אל התייצבות אחרי שנים ארוכות של משבר סביב גירושין ופירוק חיים יומני מסע אישיים 176
H מיסוי תכנית חסכון+ ביטוח חיים בחו"ל לעולה "ישן" מיסים 3
C חישוב סכום ביטוח נדרש לביטוח חיים צרכנות פיננסית 7
B המסע אל חיים פחות מלחיצים יומני מסע אישיים 9
M כמה שאלות על ביטוח חיים וביטוח מבנה נדל"ן 5
ח צמיחה של משכורות קטנות: חיים פשוטים (ונדל"ן) יומני מסע אישיים 22
ו ממה חיים סטודנטים? אוף טופיק 33
O ביטוח חיים כחלק מביטוח מנהלים פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 4
S קביעת מרכז חיים מבחינת מס הכנסה מיסים 6
A איך מתחילים חיים חדשים - קניית נכס באוסטריה? נדל"ן 6
E אתם יכולים להמליץ על אתר בעברית שעוזר בכתיבת קורות חיים? אוף טופיק 1
M רמת חיים אוף טופיק 26
S מילואים , המצב בצפון וביטוח חיים צרכנות פיננסית 15
GeraltOfHaifa רוצים חיים כפריים. אני דרומי - היא צפונית. שנינו משפחתיים מאוד - מה עושים? התפתחות אישית 23
מ איך כל העניין הזה של ביטוח חיים משתלם למבטחת? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 4
השמח בחלקו מס ירושה לאזרחים אמריקאים: ביטוח חיים ופרובייט מיסים 8
ריש-לקיש מיקם מקצועות לא רווחים כפילוסופית חיים לגיטימית ברוח הבלוג? פוסטים מאיכות נמוכה 135
E פרישה מוקדמת - יש חיים אחרי העבודה יומני מסע אישיים 88
M החלפת ביטוח חיים למשכנתא צרכנות פיננסית 5
מ השקעה בביטוח חיים של מישהו אחר קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 16
M איך להציג תואר שנמרח בקורות חיים? התפתחות אישית 10
S ביטוח חיים עם תשלום קבוע ל 15 שנים או לא צרכנות פיננסית 12
S ביטוח חיים עבור משכנתא עתידית נדל"ן 3
י הגשת קורות חיים -בעל מגבלות רפואית התפתחות אישית 0
מ הוכחת מרכז חיים ביישוב מזכה - מס הכנסה מיסים 19
Shnizelia קורות חיים באנגלית או בעברית? התפתחות אישית 9
S ביטוח חיים צרכנות פיננסית 9
D כדאיות ביטוח חיים צרכנות פיננסית 8
ח ביטוח חיים קהילתי - חייבת לשתף צרכנות פיננסית 238
B משכנתא ללא ביטוח חיים פוסטים מאיכות נמוכה 17
C קורות חיים התפתחות אישית 28
tomer111 איזה ערוץ ספורט מספק שידורים חיים כדורגל ישראלי,אירופאי,טורנירי טניס,כדורסל? (ליגות מקצועיות לא בתי ספר) פוסטים מאיכות נמוכה 0
D דוח שנתי למס הכנסה 1301 - החזר מס על הפקדה לביטוח חיים - באיזה סעיף? מיסים 4
ח יומן חיים יומני מסע אישיים 94
P מדד איכות חיים 2020 (למ"ס) - שביעות רצון כלכלית אוף טופיק 0
unrealx התייעוץ - ביטוח חיים למשכנתא צרכנות פיננסית 8
ס אנקדוטה: איך חסכתי עשרות אלפי שקלים על ביטוח חיים צרכנות פיננסית 7
M מאורח חיים של שורד ומהמר למשקיע איכותי יומני מסע אישיים 34
I מחשבות על ביטוח חיים|תאונות אישיות|נכות|שארים|מטריה ביטוחית|מחלות קשות צרכנות פיננסית 33
M ביטוח חיים פרטי - חובה או שקר? צרכנות פיננסית 31
A למה בן אדם עובד בישראל (עם פנסיה) לא צריך ביטוח חיים צרכנות פיננסית 62
I פדיון ביטוח חיים להשקעה עצמאית - בעד או נגד פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 6

נושאים דומים

Back
למעלה