השיטה הכי טובה (בישראל) לדיווח PFIC נקראת mark-to-market וכאן כל רווח על הנייר מצטרף להכנסה הרגילה שלך וממוסה לפי מדרגות המס. אך הכנסה זו (מרווחים על הנייר) לא ניתן לעשות עליה foreign exclusion (עד 100,800$ ב-2015). לכן, כדאי לדווח על כל ההכנסה שלך לארה"ב (ללא foreign exclusion) ולקחת זיכוי מהמסים ששולמו בישראל (foreign tax credit). שים לב שלא ניתן לקחת זיכוי על כסף שנכנס תחת ה-foreign exclusion, ושאם לא לוקחים foreign exclusion בשנה מסוימת לא ניתן לקחת את זה במשך 5 שנים רצופות לאחר מכן. יתרון נוסף בזיכוי מס הישראלי הוא שזיכוי שלא נוצל עובר לשנים הבאות.
לפי הבנתי ארה"ב מסתכלים על הקרן כולה, ולא על הרכיבים שלה, ובגלל שזה נחשב employee trust, המיסוי הוא דומה לזה של ה-PFIC, כך שזה לא משנה אם זה IRA או לא. ההבדל היחידי עם IRA הוא שלא צריכים להגיש את הדוח על ה-PFIC, אלא רק לדווח את הרווח על הנייר תחת other income בטופס המס. כאמור, אני לא רואה חשבון, רק בן אדם עם יותר מדי זמן פנוי שקורא חוקים להנאתו, ועלול לטעות ולהטעות. עם זאת, היה פה עוד מישהו שהבין כמוני (TunaGolem אם אינני טועה). המלצה שלי היא או לקרוא ולהבין לעומק, או פשוט לפנות לרואה חשבון שמבין בזה.
מבחינת טקטיקה, לקחת מהמעסיק את קרן ההשתלמות (כסף חינם), לפדות אותו כל 6 שנים (לקוות שבזמן הזה זיכוי המס יהיה מספק כדי לא להיות חייב לארה"ב), ולהעביר פשוט לברוקר וליהנות מדחיית המס שמאפשר קנייה של מניות ישירות. לעצמאים כנראה שכדאי להיכנס לזה רק עד הסכום המותר לניכוי.
1. לדעתי, ארה"ב עלולה לראות את חשבון הברוקר הישראלי שלך פשוט כחשבון נאמנות לכל דבר שיש בו רווחים פסיבים, דווקא בגלל שהניירות לא רשומים על שמך (זה די דומה לתעודת סל שהברוקר מנפיק לך שמוצמד לניירות שאתה קונה).
2. לא יהיה תשלום מס עודף בשום מקום, בכל מקום שאתה משקיע אתה תשלם את המס שם, ואת מה ששילמת תיקח כזיכוי מס מול המדינה השנייה. בפועל יצא בערך 25% (בגלל שארה"ב וישראל מחשבים בצורה שונה את הרווח).
נערך לאחרונה ב:
