השקעה בזהב הדור הבא?

[yossik]

סך הכל בזהב אין כל כך שימוש בתעשייה

ממש לא נכון!
זהב, נמצא כמעט בכל מקום סביבנו.
תכשיטים
מטבעות בוליון (מטבע עוברת לסוחר)
מטבעות אספנות
בלוחות האם של כל מחשב ישנם כמה חלקי גרמים (אם המגעים היו מאלומיניום המחשב שלך היה קורס תוך חצי שנה)
משמש כמרכיב חשוב בתעשיות על, ברכיבים אלקטרונים בכורי גרעין,
משמש ליצירת איזוטופים למכשירי רפואה
תעשיית חלל ולוחמה יקרים
למה? כי הזהב היא מתכת אצילית - חומר שלא מושפע מקורוזיה ונשמר לאורך אלפי שנים ללא שינוי כימי

 

[Sinister]

people never learn

למה לא? אם הוא מבצע biased random walk אזי הוא לא 'זוכר' שהוא עלה ב20%...

 

[Nimrod]

תכשיטים
מטבעות בוליון (מטבע עוברת לסוחר)
מטבעות אספנות

זה לא תעשייה, ולשם הולך חלק מאוד משמעותי מהזהב.

בתעשייה השימוש בזהב הוא לא בכמויות גדולות . יש לו שימושים חשובים בלא מעט תעשיות, אבל לא משתמשים בו בכמויות גדולות ביחס למתכות אחרות. ברכיבים אלקטרוניים משתמשים בו בכמויות יחסית קטנות, בתחומי החלל משתמשים בו בעיקר בציפויים, כשהציפוי מורכב מעוד חומרים ולא רק זהב (ולא שתעשיית החלל היא תעשייה כזאת גדולה ביחס לתעשיות אחרות). לא צריך כמויות גדולות שלו.
בהשוואה של כמות נדרשת לתעשייה - צריך הרבה יותר אלומיניום ( וטיטניום, נחושת, ברזל, אבץ, כסף ועוד ) מאשר זהב. זאת הייתה הכוונה שלי, ואת זה קצת פספסת.

 

[Nimrod]

דרך אגב, לדעתי אם אנשים לא היו יוצרים רומן ארוך שנים עם הזהב, ומשתמשים בו לתכשיטים, אומנות, מטבעות, מטילים וכו' אז כנראה היו עושים בו יותר שימוש בתעשייה, בעיקר לציפויים, אבל לא רק.

 

[מתכנת]

ברכיבים אלקטרונים

למשל ייצור מוליכים לתעשיית האודיו (אוזניות, כבלים וכו')

 

[נתן]

ודאי שיש דבר כזה ערך אינטרינזי, פשוט לזהב הוא לא מאוד משמעותי. סך הכל בזהב אין כל כך שימוש בתעשייה, בעיקר לתכשיטים, מטילים וכדומה.הערך שלו בעיקר סנטימנטלי.
קח לדוגמה אלומיניום. לאלומיניום יש שימושים רבים מאוד בתעשייה, לכן הערך האינטרינזי שלו גבוה יותר מאשר זה של זהב.

למה העובדה שלאלומיניום יש שימוש בתעשיה מייצר לו "ערך אינטרינזי"? הרי גם למוצרים שהתעשייה מייצרת אין ערך מלבד העובדה שבני אדם רוצים בהם. אם אנשים רוצים מכונית ומכאן נגזר ערך חומר גלם שנכנס אליה (אלומיניום), הרי העובדה שלאנשים יש ביקוש ישיר לזהב (לא משנה אם לשימוש מונטרי או תכשיטים) מייצרת לו ערך. כל הערכים סובייקטיביים, נקבעים מביקוש נטו. אין ערך אינטרינזי, מקסימום ערך שימוש בתעשייה, אבל אין בזה שום דבר קדוש לעומת ערך החזקה כי משהו יפה, או נדיר.

 

[ogi]

@נתן, כתבתי על כך בשרשור אחר:

ניתן להבדיל בין ערך שימוש, ערך חליפין וערך מוניטרי.
ערך שימוש: אדם קונה קופסת סרדינים כדי לאכול.
ערך חליפין: בעל חנות מכולת קונה כמות גדולה של קופסאות סרדינים לא עבור עצמו ומשפחתו אלא כדי למכור ללקוחות. הערך של הסרדינים עבורו (ערך חליפין) נובע מהערך של הסרדינים עבור הלקוחות (ערך שימוש).
ערך מוניטרי: מקרה מאוד מיוחד של ערך חליפין שאינו נסמך על ערך שימוש אלא על ערך חליפין שנסמך על ערך חליפין וכן הלאה בלי להגיע לערך שימוש.

אסווג מספר נכסים ומטבעות לפי החלוקה שהצגתי:
המתכת כסף (סילבר): רוב ערכה של מתכת זו נובע מהשימושים התעשייתיים הרבים בה (=ערך שימוש), אבל אולי יש גם "פרמיה מוניטרית" קטנה, אני לא בטוח.
זהב: חלק קטן מערך הזהב נובע משימושים תעשייתיים או קישוטיים (=ערך שימוש), אבל מעל זה יש "פרמיה מוניטרית" גדולה. כך שרוב ערכו של הזהב הוא מוניטרי, לדעתי.
מטבעות פיאט (דולר, שקל וכו'): ערך מוניטרי בלבד.
מטבע ביטקוין: ערך מוניטרי בלבד.

במלים אחרות: אולי אין ערך אינטרינזי אבל יש ערך ישיר (עבור האדם עצמו) ויש ערך עקיף (נובע מהערך עבור אחרים), וכתוצאה מהעקיפין יכול להיווצר ערך מעגלי.
ערך מעגלי: אני רוצה כי אני חושב שאתה רוצה, ואתה רוצה כי אתה חושב שאני רוצה.
ערך קישוטי (בחלקו): הזהב של האישה בהודו הוא לא (רק) קישוט אלא בעיקר חיסכון פנסיוני/ביטוחי שלה (סוג של). היא יודעת שתוכל להחליפו בעת הצורך באוכל, לבוש, מגורים ועוד. האחרים יסכימו לתת לה את הנ"ל תמורתו בעיקר בגלל שהם יודעים שיוכלו להחליפו בעת הצורך תמורת הנ"ל. כלומר, זה ערך חליפין שנסמך על ערך חליפין וכן הלאה בלי להגיע לערך שימוש. קראתי לכך ערך מוניטרי.
לסיכום: רוב מחירו של הזהב הוא פרמיה מוניטרית מעל ערך שימוש (תעשייתי וקישוטי) קטן יחסית.