הם לא מבקשים לדעת איך אתה חי, הם רק רוצים לדעת כמה אתה שווה.
האמת היא שהם כן.
וזה בעיה.
מס הכנסה בבואו להשוות בין שתי הצהרות הון משתמש בטבלאות מחיה סטטיסטיות, שקובעות, בגדול, כמה אתה "אמור" להוציא בחודש, בהתחשב ברמת ההכנסה עליה הצהרת ובמספר הנפשות במשק הבית.
למותר לציין כי הטבלאות הללו, שהכינה הלמ"ס, לא מאוד "סולידיות". למעשה, הן מייצגות צרכניסט בהמי טיפוסי. לדוגמה, אם אתה מרוויח עד 47,700 ש"ח בשנה, ואתה מנהל משק בית של אדם אחד, מצופה ממך להוציא 38,484 ש"ח בשנה - כלומר, לבזבז 80% מהכנסתך.
אם אתה טוען שההוצאות שלך נמוכות משמעותית (בין היתר כי למדת לחיות באופן הרבה יותר יעיל הודות לבלוג אקראי כלשהו באינטרנט), מס הכנסה יבקש הוכחות, או שיטען שאתה מבלף, שבעצם ההוצאות שלך גבוהות, ושאין הסבר טוב להפרשי ההון בין הצהרות
מכאן הוא יכול 1) במישור האזרחי, להטיל מס על ההפרש הלא מוסבר, בד"כ "לפי מיטב השפיטה", שזה אומר כמה שבא לו 2) במישור הפלילי, להעביר את התיק למחלקת חקירות.
זה קצת "להוכיח שאין לך אחות", אבל מה שאני עושה כדי "להוכיח" את רמת החיים הנמוכה שלי:
1) רישום קפדני של כל הוצאה והוצאה באפליקציה או באקסולידית
2) מינימום שימוש במזומן (ובלית ברירה - שמירת הקבלה). בפריטים גדולים ויקרים - שומרת קבלה בלי קשר.
3) שמירת דפי חשבון בנק ודו"חות חברת האשראי
4) if all else fails, לוקחת את מס הכנסה לבית המשפט ושם חושפת את דבר היותי "הסולידית"
