המניפסטו של ג'ייקוב פיסקר מתורגם:
חלל נוסף אינו טוב יותר. חלל נוסף פירושו בית גדול יותר. בית גדול יותר פירושו יותר טרחה, תחזוקה, יותר עבודה כדי לשלם שכר דירה, משכנתא, מסים, ופחות זמן עבור החיים עצמם. חלל נוסף גם מושך יותר חפצים שבסופו של דבר אומר פחות מקום. כמות השטח בפועל בחדר תלוי בסובלנות אישית עבור עומס יותר מכל דבר אחר. אותו הגיון שעובד על החור השחור של התחבורה - סלילת עוד כבישים מביא לעלייה בשימוש ברכבים, שיוצר עוד כבישים (הוספה שלי).
"כמה דברים" יכולים להקל על החיים, אבל "עוד דברים" לא עושים זאת. "עוד דברים" יכולים להישבר ולגרום לזמן אבוד בתיקון או החלפתם.
נוחות אמיתית היא חירות ועצמאות. נוחות היא בלוטות זיעה וסיבולת מטבולית המתמודדות עם חום וקור. זו לא הסקה או מזגן שעלולים להיכשל. לא מושב מרופד קטיפה, אלא גב בריא. יוקרה אינה דברים יקרים. זהו גוף בריא בעל יכולות שנע בקלות וללא עכבות עקב כובד, מרחק, חוזק, או "יותר מדי". נוחות היא נפש מסופקת ומסוגלת, שחושבת באופן ביקורתי, פותרת בעיות, ומגבשת דעה עצמית. הצלחה פירושה שיש לך כל מה שאתה צריך לעשות כל מה שאתה רוצה. הצלחה אינה לעשות כל מה שאתה צריך כדי לקבל כל מה שאתה רוצה. אם כך, אז אינך הבעלים של חפצייך, אלא להיפך.
איני צריך להיות בעלים של סוג מסוים של רכב. אני צריך ללכת מנקודה A לB. איני צריך ארוחות סטייק מפוארות, מרכיבים נדירים, או מישהו אחר שיכין לי ארוחות, בין אם מדובר בפיצרייה, שף, או מעבד מזון תעשייתי. אני צריך אוכל לחיות. מזון כדי לתדלק את הגוף והמוח שלי. יוקרה אינה לאכול במסעדות 5 כוכבים. יוקרה היא היכולת להעריך כל מזון. נוחות משמעותה לאכול את הסוג והכמות הנכונים של מזון. לא כל מה שאני רוצה. אכילה ותנועה נכונות מונעת מחלות, כאבים וחוסר יעילות. אני מה שאני אוכל ואני נראה מה שאני עושה (I am what I eat and I look what I do). כולם כך. זו המקבילה הפיזיולוגית ליושרה. לומר מה שאני מתכוון ולהתכוון למה שאני אומר. גם זה עושה את החיים נוחים יותר.
כסף הוא הזדמנות. הזדמנות היא כוח. כוח הוא חופש. וחופש משמעו אחריות. ללא אחריות, בסופו של דבר אין חופש, אין כוח, אין הזדמנויות, ואין כסף. יתרה מכך, חופש הוא יותר מכוח. כוח הוא יותר מהזדמנות. הזדמנות היא יותר מכסף. וכסף הוא יותר מאשר משהו שרק קונה דברים. זה פשוט להבין זאת אך קשה לזכור, אבל אם לא שום דבר אחר, לפחות זכור זאת.