הייטק - מה עושים שם ?

[וול]

האם לדעתך, התקופה הנ"ל היא Leverage של המעסיקים להרעות את התנאים של העובדים או שזה Leverage של העובדים לשפר את תנאיהם?

דעתי לא חייבת להיות אחת משתי אפשרויות שאתה מחליט עליהן.

 

[תרנגול קקה]

שיחות על נסיעות לחו"ל, צרכניזם, גני ילדים וכו' זה סיוט לרווקים סולידיים.

אני לא בטוח אם האמירה הסמויה היא שרווקים לא רוצים לעבוד במשרד ולא מעוניינים בשיחות חולין על קפה, אבל אם כן, בעיני זה רחוק מהמציאות

האם לדעתך, התקופה הנ"ל היא Leverage של המעסיקים להרעות את התנאים של העובדים או שזה Leverage של העובדים לשפר את תנאיהם?

הרעת תנאים משמעותית לעובדים לא תהיה עבורם חרב פיפיות? אני מניח שמאזן הביקוש-הצע לא יהיה שונה משמעותית בין לפני שנה לבין עוד שנה, וכל החברות ישארו עם עובדים שיפזלו מהר מידי לאלטרנטיבות

 

[קפה שחור]

דעתי לא חייבת להיות אחת משתי אפשרויות שאתה מחליט עליהן.

זאת בדיוק הנקודה שלי.
תורת המשחקים קלאסית

 

[וול]

זאת בדיוק הנקודה שלי.
תורת המשחקים קלאסית

לא הבנתי את הנקודה שלך.

 

[קפה שחור]

לא הבנתי את הנקודה שלך.

יש מספר משתתפים במשחק הזה
המשחק הוא להרוויח יותר כסף
בכל אירגון, יש תמיד את המשחק הזה ולרוב יש "ועד" או "הסתדרות" כלשהי שהיא מובילה את המשחק
בכל רגע נתון, כאשר כל התנאים כבר נקבעו מראש
מגיעה "הזדמנות", להתמקם באופן יותר טוב כלכלית
או המעסיק יפטר ויקצץ בשכר וכך ירוויח יותר
או שהעובד יעבור למשרה אחרת אצל מעסיק אחר בשכר או תנאים שהיו פעם או אפילו יותר טובים
ככל ששני הצדדים יתעקשו וינסו הם יפילו את עצמם יותר עמוק
וזה בדיוק מתחבר לשאלה של @תרנגול קקה
יש כאן גורמים שכנראה יפצעו אחד את השני כי יש להם את התיכנון שלהם ואת דעותייהם

אני מציע, לכל מי שלא מבין מה קורה בחברה שלו או בחברות אחרות, על פני השטח ומתחת לפני השטח
אז הוא בטוח לא עם האוזן על הקרקע
ושוב עולה השאלה, האם זה מצב שאפשר לנצל? ואיך עושים זאת שלא "אנוצל" בעצמי

להתעלם זאת הבעיה, לצבור מידע אמיתי זה כבר כוח מיקוח

 

[וול]

הנקודה עדיין לא לגמרי ברורה, במיוחד הדוגמה עם הוועד כשאנחנו מדברים על הייטק.
בכל אופן, ברור שיש כמה חברות שפיטרו לאור המצב, ברור שיש כמה עובדים שאולי נפגעו מהיחס ויעזבו כשתהיה להם הזדמנות טובה. זה קורה תמיד, בטח בשוק דינמי כמו הייטק.

 

[oferM]

יש מספר משתתפים במשחק הזה
המשחק הוא להרוויח יותר כסף
בכל אירגון, יש תמיד את המשחק הזה ולרוב יש "ועד" או "הסתדרות" כלשהי שהיא מובילה את המשחק
בכל רגע נתון, כאשר כל התנאים כבר נקבעו מראש
מגיעה "הזדמנות", להתמקם באופן יותר טוב כלכלית
או המעסיק יפטר ויקצץ בשכר וכך ירוויח יותר
או שהעובד יעבור למשרה אחרת אצל מעסיק אחר בשכר או תנאים שהיו פעם או אפילו יותר טובים
ככל ששני הצדדים יתעקשו וינסו הם יפילו את עצמם יותר עמוק
וזה בדיוק מתחבר לשאלה של @תרנגול קקה
יש כאן גורמים שכנראה יפצעו אחד את השני כי יש להם את התיכנון שלהם ואת דעותייהם

אני מציע, לכל מי שלא מבין מה קורה בחברה שלו או בחברות אחרות, על פני השטח ומתחת לפני השטח
אז הוא בטוח לא עם האוזן על הקרקע
ושוב עולה השאלה, האם זה מצב שאפשר לנצל? ואיך עושים זאת שלא "אנוצל" בעצמי

להתעלם זאת הבעיה, לצבור מידע אמיתי זה כבר כוח מיקוח

אני יכול להבין איך זה נכון , בעסקים עם מעט צמיחה, או אצל בוסים עם חשיבה כזאת. זה משחק סכום אפס וזה די מוביל לתוצאה שתיארתי.

אבל לגבי ההייטק , זה פחות נכון - יש מקום להרבה צמיחה, ויש עוד אסטרטגיות להתקדם.

אז האם באמת זה מה שקורה בהייטק?

 

[קפה שחור]

אז האם באמת זה מה שקורה בהייטק?

בכלליות אני מניח שלא
השאלה כמה כסף חדש נכנס לתחום
כי אם חברה סיימה את התקציב שלה ואין עוד איך לשלם לעובדים, העובדים הללו יתפסו מקום בעבודה חדשה
כך שחברות שנסגרות מפעילות לחץ, שמשתחרר ע"י אותו כסף חדש בהשקעות טריות
במקום כלשהו בתקופה הזאת, אותו כסף, או התחייבות של המממן יכולה להתקצר
משמע אי-חידושי חוזה הינם אי וודאיים, מה שוודאי זה החוזה הנוכחי ואת זה מעסיק ינסה לא לשבור עד הדקה האחרונה, כמו שעובד לא יעזוב לפני שיש לו חוזה חתום בעבודה חדשה

 

[פשוט]

כנראה שיש לו איזו טראומה ממלחמת לבנון

אם זה הבחור שהכרתי לפני מיליון שנה הוא היה כבר אז מוזר.
לעניות דעתי בכלל היה ג'ובניק.

 

[דורון]

מי מממן את אותם אנשי הייטק שעלות שכרם למעסיק היא 70000 וצפונה ?

אני חוזר לפוסט המקורי, ועונה לשאלה האמצעית, באופן כללי יותר.
הדרג *הטכני* הבכיר יותר, זה שעלות שכרו $300,000 וצפונה, בחברות ענק (אפל/גוגל/אמאזון/אינטל/...), מקבל את השכר כי:
1. הבנה עמוקה של איך המערכת הקיימת עובדת, לפרטי פרטים. דברים לא משתנים כל כך מהר, ומי שמכיר/ה את הארכיטרטורה של התוכנה או החומרה כשזה ״היה קטן״, נגיד לפני 10 שנים, ומלווה את הגדילה לאורך השנים, יכול/ה להבין בצורה יותר אינטואיטיבית מה כדאי לעשות, מה לא כדאי, איזה כוונים יגרמו לבעיות, ומה יהיו הבעיות האלה. ואז כשמצטרפים מהנדסים נוספים, גם מנוסים אבל חדשים במוצר, העברת הידע הזה מקטינה את כמות הבעיות, ומאפשרת לפיתוח להתקדם. זה כולל הבנה של איזה קבוצות נוגעות בדבר, כי התלויות הטכניות לא מובנות מאליהן. אני לא מדבר על תלויות ניהוליות, כי זה נעשה ע״י מנהלים ובעלי תפקידים יעודיים לזה.
2. יש פיסות קוד קריטיות, ראה קרנל (kernel) של מערכת הפעלה, שלא יתנו לאף אחד לגעת אם לא בדרג הזה. הקוד נראה פשוט לכאורה, אבל כמות התלויות וכמות ההשפעות הלא רצויות גדולה באופן מטורף. רק המון ניסיון והמון ״צלקות״ מאפשרות את ההבנה. וגם אז טועים, וכשזה מגיע לתקשורת, פעם בכמה שנים, אז מנכ״ל החברה צריך להסביר למה זה לא נעשה בזדון, למשל, למה דור ישן של טלפון פתאום מתחמם יותר / רץ לאט יותר / בטריה מחזיקה פחות. זה *תמיד* סידרה של כוונות טובות שמגיעות למצב הזה. לא דיון תיאורטי.
3. הבנה בתחום נדרש ספציפי. תתפלאו כמה תחומים קריטיים יש, שאף טלפון או מחשב לא יצא בלעדיהם, ושאין אפילו 100 אנשים מומחים בתחום בכל העולם יחד. מי שיש לו ידע כזה, והוא מבין את זה, והחברה מבינה את זה (בד״כ לא מבינה), ויש לו/לה אפשרות לניידות (לפעמים זה חשוב רק לחברה הספציפית), יתוגמל בהתאם.
4. רצון לשמור על האנשים, גם כדי שלא יעברו עם הידע, וגם כדי שלא תהיה תחושת עזיבה. החוק בארה״ב לא מאפשר שנתיים צינון או משהו כזה, וכ״א יכול לעבור בין החברות, תוך כדי זה שהוא יודע המון דברים בתחומו, ורואדמפ (roadmap) סודי ל-3-4 שנים קדימה. נכון, לא שואלים ולא מעבירים רואדמפ, אבל טכנולוגיות ורעיונות כן יכולים לזלוג. טפטוף קבוע של כמה עשרות אנשים בשנה בין מרכזי פיתוח של 2 חברות גדולות עלול לאפשר מעבר ידע לא רצוי. לכן המשכורות והבונוסים טסו לשמיים, לנסות לחסום את זה. לא בטוח שזה משיג את המטרה (כנראה הפוך).

מה שתארתי זה לא ״תכנות״, גם אם ביום יום האנשים מתכנתים בפועל. הם בד״כ לא יקראו ״מתכנת״, אלא ארכיטקט, גורו, מהנדס מערכת, או, הכי נפוץ, בלי שום תפקיד מוגדר, מחוברים גבוה בעץ הניהול הטכני, ולא מנהלים אף אחד. אני מתאר מהנדסים ״רגילים״, לא כאלו שתקראו עליהם בעיתונים כלכליים/טכניים כאשר הם עוברים חברה.

 

[sogi]

אם זה הבחור שהכרתי לפני מיליון שנה הוא היה כבר אז מוזר.
לעניות דעתי בכלל היה ג'ובניק.

עכשיו כשאתה אומר אז זה, אני נזכר שהוא רשם שהוא שירת ביחידת מחשבים ולכן היה לו קל יותר ללמוד בטכניון.
יש לך מושג למה הוא מדבר כל הזמן על כפרים בדרום לבנון?

 

[Shadows]

זה אותו zaske מפורום עבודה בהייטק בתפוז?

 

[פשוט]

יש לך מושג למה הוא מדבר כל הזמן על כפרים בדרום לבנון?

אין לי מושג ולא ידעתי את זה. אני לא עוקב אחריו ולא נמצא בצרות בהייטק. פשוט השם היה לי מוכר מהעבר ולפני כמה שנים נתקלתי בו בפייסבוק. ראיתי שיש לו דעות קיצוניות בנושאים מסוימים.

 

[soject]

חברת הייטק גדולה מעסיקה עוד הרבה אנשים אשר הם לא מתכנתים בצורה ישירה וגם דרך קבלן, מנקות, טבחים, מאבטחים וכו'. מספקים המון מקומות עבודה למשק. אם נגיד גוגל היו מחליטים שכולם עובדים מהבית היו מתפנים להם מילארדים של דולרים אשר מה היו עושים עימם? חייב הוצאות לצד הכנסות.
להגדיל את המשכורות של המתכנתים? לאן? שהפער ימתח עוד?
מדינה אשר מכניסה חברה בינלואמית מצפה מחברה זו לספק כמה שיותר מקומות עבודה ולהשכיר נדל"ן מקומי

 

[minimizer]

יש לך מושג למה הוא מדבר כל הזמן על כפרים בדרום לבנון?

מאותה סיבה שהוא שם ע' בכל מקום, כי הוא טרול וחושב שזה מצחיק.

 

[nicepo1]

אם נגיד גוגל היו מחליטים שכולם עובדים מהבית היו מתפנים להם מילארדים של דולרים אשר מה היו עושים עימם?

הטיעון מגוחך,כאילו מטרת החברה היא לספק עבודה.
חסר לחברה מסחרית שמטרתה להרוויח כסף מה לעשות איתו?
להשקיע בפרויקטים חדשים?
לחלק רווחים לבעלי המניות?
אחרי הכול הם הבעלים של החברה ומטרת החברה היא לספק להם רווח ולא לשלם משכורות.

 

[soject]

הטיעון מגוחך,כאילו מטרת החברה היא לספק עבודה.
חסר לחברה מסחרית שמטרתה להרוויח כסף מה לעשות איתו?
להשקיע בפרויקטים חדשים?
לחלק רווחים לבעלי המניות?
אחרי הכול הם הבעלים של החברה ומטרת החברה היא לספק להם רווח ולא לשלם משכורות.

איך הציטוט מגוחך אם אינטרס של מדינה להכניס חברה זרה הוא גם הכלכלה שלה ולא רק של החברה?

 

[nicepo1]

איך הציטוט מגוחך אם אינטרס של מדינה להכניס חברה זרה הוא גם הכלכלה שלה ולא רק של החברה?

הקונטקסט,המדינות מתחרות בתנאים שהם נותנים לחברה כדי שהיא תפתח אצלם ויש להם מטרות שונות.
אבל היעוד והמטרות של החברה עצמה זה לא לספק עבודה אלה ליצר רווח(בצורת דיבידנדים או עליית ערך).

 

[וול]

איך הציטוט מגוחך אם אינטרס של מדינה להכניס חברה זרה הוא גם הכלכלה שלה ולא רק של החברה?

המדינה מרוויחה מהקיום הרגיל של החברה. אם המדינה תגדיר לחברה איזה עובדים לקחת ותטיל עליה יותר מדי רגולציות, לחברה יהיה עדיף לקחת את הרגליים שלה ולעבור למדינה אחרת.
ברגע שהרגולציה נמוכה ולחברה משתלם להיות כאן, המדינה תרוויח גם מהמיסים שהחברה תשלם וגם משיעור מועסקים גבוה יותר במשק.
המדינה צריכה את גוגל וחברות דומות הרבה יותר ממה שגוגל צריכה את המדינה.

 

[soject]

המדינה מרוויחה מהקיום הרגיל של החברה. אם המדינה תגדיר לחברה איזה עובדים לקחת ותטיל עליה יותר מדי רגולציות, לחברה יהיה עדיף לקחת את הרגליים שלה ולעבור למדינה אחרת.
ברגע שהרגולציה נמוכה ולחברה משתלם להיות כאן, המדינה תרוויח גם מהמיסים שהחברה תשלם וגם משיעור מועסקים גבוה יותר במשק.
המדינה צריכה את גוגל וחברות דומות הרבה יותר ממה שגוגל צריכה את המדינה.

ברגע שאתה אומר את זה על מדינה אחת זה נכון אבל אם תשליך את זה על כל מדינה, גוגל צריכה מדינות בכדי להתקיים מן הסתם.
לא יודע לאן לקחתם את זה, חברות נותנות שירותים לעובדים שלהם, ניקיון, אוכל וכדומה, השירותים האלו גורמים להעסקות של עובדים חיצונים וכך גם המדינה מרוויחה, גם העובדים החיצונים מרווחים, וגם העובדים של החברה נהנים משירותים.
אולי לא ניסחתי נכון בהתחלה, דעתי שההייטקיסטים בחברות הגדולות אשר מתלוננים שהם נאלצים להגיע למשרד לעבוד במשרדי 5 כוכבים שלהם היא קצת ראיה צרה. כי המשרדים מעסיקים עשרות, מאות ואלפי עובדי מעטפת אשר מפרנסים עשרות, מאות ואלפי משפחות.