מי מממן את אותם אנשי הייטק שעלות שכרם למעסיק היא 70000 וצפונה ?
אני חוזר לפוסט המקורי, ועונה לשאלה האמצעית, באופן כללי יותר.
הדרג *הטכני* הבכיר יותר, זה שעלות שכרו $300,000 וצפונה, בחברות ענק (אפל/גוגל/אמאזון/אינטל/...), מקבל את השכר כי:
1. הבנה עמוקה של איך המערכת הקיימת עובדת, לפרטי פרטים. דברים לא משתנים כל כך מהר, ומי שמכיר/ה את הארכיטרטורה של התוכנה או החומרה כשזה ״היה קטן״, נגיד לפני 10 שנים, ומלווה את הגדילה לאורך השנים, יכול/ה להבין בצורה יותר אינטואיטיבית מה כדאי לעשות, מה לא כדאי, איזה כוונים יגרמו לבעיות, ומה יהיו הבעיות האלה. ואז כשמצטרפים מהנדסים נוספים, גם מנוסים אבל חדשים במוצר, העברת הידע הזה מקטינה את כמות הבעיות, ומאפשרת לפיתוח להתקדם. זה כולל הבנה של איזה קבוצות נוגעות בדבר, כי התלויות הטכניות לא מובנות מאליהן. אני לא מדבר על תלויות ניהוליות, כי זה נעשה ע״י מנהלים ובעלי תפקידים יעודיים לזה.
2. יש פיסות קוד קריטיות, ראה קרנל (kernel) של מערכת הפעלה, שלא יתנו לאף אחד לגעת אם לא בדרג הזה. הקוד נראה פשוט לכאורה, אבל כמות התלויות וכמות ההשפעות הלא רצויות גדולה באופן מטורף. רק המון ניסיון והמון ״צלקות״ מאפשרות את ההבנה. וגם אז טועים, וכשזה מגיע לתקשורת, פעם בכמה שנים, אז מנכ״ל החברה צריך להסביר למה זה לא נעשה בזדון, למשל, למה דור ישן של טלפון פתאום מתחמם יותר / רץ לאט יותר / בטריה מחזיקה פחות. זה *תמיד* סידרה של כוונות טובות שמגיעות למצב הזה. לא דיון תיאורטי.
3. הבנה בתחום נדרש ספציפי. תתפלאו כמה תחומים קריטיים יש, שאף טלפון או מחשב לא יצא בלעדיהם, ושאין אפילו 100 אנשים מומחים בתחום בכל העולם יחד. מי שיש לו ידע כזה, והוא מבין את זה, והחברה מבינה את זה (בד״כ לא מבינה), ויש לו/לה אפשרות לניידות (לפעמים זה חשוב רק לחברה הספציפית), יתוגמל בהתאם.
4. רצון לשמור על האנשים, גם כדי שלא יעברו עם הידע, וגם כדי שלא תהיה תחושת עזיבה. החוק בארה״ב לא מאפשר שנתיים צינון או משהו כזה, וכ״א יכול לעבור בין החברות, תוך כדי זה שהוא יודע המון דברים בתחומו, ורואדמפ (roadmap) סודי ל-3-4 שנים קדימה. נכון, לא שואלים ולא מעבירים רואדמפ, אבל טכנולוגיות ורעיונות כן יכולים לזלוג. טפטוף קבוע של כמה עשרות אנשים בשנה בין מרכזי פיתוח של 2 חברות גדולות עלול לאפשר מעבר ידע לא רצוי. לכן המשכורות והבונוסים טסו לשמיים, לנסות לחסום את זה. לא בטוח שזה משיג את המטרה (כנראה הפוך).
מה שתארתי זה לא ״תכנות״, גם אם ביום יום האנשים מתכנתים בפועל. הם בד״כ לא יקראו ״מתכנת״, אלא ארכיטקט, גורו, מהנדס מערכת, או, הכי נפוץ, בלי שום תפקיד מוגדר, מחוברים גבוה בעץ הניהול הטכני, ולא מנהלים אף אחד. אני מתאר מהנדסים ״רגילים״, לא כאלו שתקראו עליהם בעיתונים כלכליים/טכניים כאשר הם עוברים חברה.