הגיע הזמן לשתף

[מישו2]

אפשר להגיד שהתחביב העיקרי שלי זה אקטואליה של כלכלה - אני אוהב לקרוא מה באמת קורה (בבורסה, בנדל״ן בעיקר) ופחות אוהב לקרוא פרשנויות ותחזיות. פרשנויות אני לא אוהב לקרוא כי אני בדכ יודע גם לפרשן על העבר. תחזיות אני לא אוהב כי אני לא מאמין שמישהו בעולם הזה יודע משהו שיקרה בעתיד

הנה דוגמא טרייה: בנק אנגליה הודיע שיקנה אג"חים ככל שידרש. הדפסת כסף למרות האינפלציה? מסתבר שאפשרי.

 

[מישו2]

עוד דוגמא: אמרו בחדשות עכשיו שעקב המצב ברוסיה מתעתדים להגיע כ30/40 אלף עולים חדשים ואולי הרבה יותר

 

[מרקר]

הנה דוגמא טרייה: בנק אנגליה הודיע שיקנה אג"חים ככל שידרש. הדפסת כסף למרות האינפלציה? מסתבר שאפשרי.

גם יפן כבר שנים מצליחה להדפיס כמויות של כסף ואצלם אפילו יש דפלציה ורק עכשיו אינפלציה של 3% למרות שהמטבע עבר פיחות של 30-40%. הם אפילו משאירים את הריבית במינוס 0.1%. זו שאלה מעניינת איך זה אפשרי ואני חושב שזה פשוט באמצעות או ייצוא אגרסיבי או מניפולציות.

למשל, בבריטניה הרבה קרנות פנסיה החזיקו אג"ח לטווך ארוך שקרס בעקבות מכירה אגרסיבית ועליית הריבית עליהם בצורה כזו שחתכה את השווי בצורה אגרסיבית וגרמה להפסדים עצומים. הבנק החליט להתערב בשוק ולהחזיק מלאכותית את הריבית נמוכה. זו אחת הסיבות שאני לא אוהב את שוק האג"ח (שוק עם התערבות יתר של הבנקים המרכזיים). למשל ביפן הבנק המרכזי מחזיק יותר מ50% מהאגחים של המדינה בשביל לשמור על הריבית נמוכה והשאר זה קרנות פנסיה שזו סם מניפולציה רגולטורית. בסופו של יום כשהבנק מתערב הכל עתיד להתפוצץ, כמו שקרה בבועה היפנית - ברגע שהבנק התחיל להתערב בשוק המניות כדי "להציל" את השוק הוא גרם למפולת איומה בשוק. לכן, אני מאוד נזהר להגיד שיש כזה דבר הדפסת כסף בלי אינפלציה - האינפלציה תגיע מתישהוא כשהturnover של הכסף יתחזק להערכתי. כשהבנק קונה אגחים ונותן למדינה עוד כספים והמדינה נניח סתם שמה את הכספים בכספת אז כנראה באמת האינפלציה תהיה נמוכה, אבל כשהכספת נפתחת והכסף מתחיל לזרום לשוק נעשה קשה לעצור את האינפלציה. זו אחת השאלות הגדולות מה המקור לאינפלציה (מדיניות מוניטרית/שוק התעסוקה/שוק במחירים בעקבות עודף ביקוש או ירידה בהיצע וכדומה).

 

[Therealdeal]

אפשר להגיד שהתחביב העיקרי שלי זה אקטואליה של כלכלה - אני אוהב לקרוא מה באמת קורה (בבורסה, בנדל״ן בעיקר) ופחות אוהב לקרוא פרשנויות ותחזיות. תחזיות אני לא אוהב כי אני לא מאמין שמישהו בעולם הזה יודע משהו שיקרה בעתיד

מצד אחד, אבל מצד שני התגובה שלך לגבי פרשנות ותחזית על עלייה מרוסיה. הסבר?

 

[yuval1]

הנה דוגמא טרייה: בנק אנגליה הודיע שיקנה אג"חים ככל שידרש. הדפסת כסף למרות האינפלציה? מסתבר שאפשרי.

אינפלציה היא תוצאה של כסף שמחליף ידיים.
לכן אינפלציה היא תוצר פסיכולוגי.
לכן ממשלות יכולות להמשיך להונות את הציבור "הרדום" ולהדפיס כסף חופשי.
כל עוד הכסף לא זז בין אנשים הוא לא גורם לאינפלציה.

 

[מישו2]

מצד אחד, אבל מצד שני התגובה שלך לגבי פרשנות ותחזית על עלייה מרוסיה. הסבר?

זו אינה תחזית אלא מציאות. התחזית היא רק לגבי כמה בדיוק יעלו חוץ מה30,000. אלה מספרים משמעותיים ביחס למלאי דירות להשכרה בפריפריה (לשם כמובן יופנו רוב העולים)

 

[Therealdeal]

זו אינה תחזית אלא מציאות. התחזית היא רק לגבי כמה בדיוק יעלו חוץ מה30,000. אלה מספרים משמעותיים ביחס למלאי דירות להשכרה בפריפריה (לשם כמובן יופנו רוב העולים)

מסכים שיש לעלייה מאסיבית השלכות, על זה אין עוררין. השאלה שלי היא איזה גוף רשמי דיווח שיש *עלייה של 30 אלף יהודים* או יותר לישראל. רשות האוכלוסין? הסוכנות היהודית? אני שואל כי אני באמת לא יודע. האם עלו שהגיעו לכאן באופן זמני גם ישארו כאן? האם אזרח אוקראיני שהגיע לכאן בתחילת השנה וחזר לפני חודש נכלל בספירה? כי אם כן, זוהי פרשנות כפי שהגדרת אותה, לא?

מנסיוני, דיווחים כאלה משרתים את התקשורת - מייצרים טראפיק ומה שנגזר מכך, גם אם הם לא נכונים. מה גם שאחרים מצטטים אותם למטרות אחרות, במקרה הזה כדי לטעון לעליית מחירים בדיוק כפי שעשית בהודעה האחרונה שלך.

אז השאלה שלי - האם אתה משוכנע שמדובר בדיווח אובייקטיבי? שיש *עלייה*, על כל המשתמע מכך?

 

[מישו2]

מסכים שיש לעלייה מאסיבית השלכות, על זה אין עוררין. השאלה שלי היא איזה גוף רשמי דיווח שיש *עלייה של 30 אלף יהודים* או יותר לישראל. רשות האוכלוסין? הסוכנות היהודית? אני שואל כי אני באמת לא יודע. האם עלו שהגיעו לכאן באופן זמני גם ישארו כאן? האם אזרח אוקראיני שהגיע לכאן בתחילת השנה וחזר לפני חודש נכלל בספירה? כי אם כן, זוהי פרשנות כפי שהגדרת אותה, לא?

מנסיוני, דיווחים כאלה משרתים את התקשורת - מייצרים טראפיק ומה שנגזר מכך, גם אם הם לא נכונים. מה גם שאחרים מצטטים אותם למטרות אחרות, במקרה הזה כדי לטעון לעליית מחירים בדיוק כפי שעשית בהודעה האחרונה שלך.

אז השאלה שלי - האם אתה משוכנע שמדובר בדיווח אובייקטיבי? שיש *עלייה*, על כל המשתמע מכך?

מתוך אתר הלמ״ס:

העלייה לישראל מאוקראינה ומרוסיה בעקבות הלחימה באוקראינה בשנת 2022
על פי נתוני משרד העלייה והקליטה

בין התאריכים 31/7/2022-24/2/2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה (12,175 עולים מאוקראינה ו-18,891 עולים מרוסיה). זהו גידול ניכר של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 שבה הגיעו 9,774 עולים אוקראינה ומרוסיה ( 7,123 מרוסיה, 2,651 מאוקראינה).

רוב העולים מאוקראינה בתקופה הנדונה היו נשים – 63%, ואילו הגברים היו 37% בלבד. בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).

 

[Therealdeal]

מתוך אתר הלמ״ס:

העלייה לישראל מאוקראינה ומרוסיה בעקבות הלחימה באוקראינה בשנת 2022
על פי נתוני משרד העלייה והקליטה

בין התאריכים 31/7/2022-24/2/2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה (12,175 עולים מאוקראינה ו-18,891 עולים מרוסיה). זהו גידול ניכר של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 שבה הגיעו 9,774 עולים אוקראינה ומרוסיה ( 7,123 מרוסיה, 2,651 מאוקראינה).

רוב העולים מאוקראינה בתקופה הנדונה היו נשים – 63%, ואילו הגברים היו 37% בלבד. בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).

אלו עובדות לגבי העבר. אבל בהודעה שלך כתבת

עוד דוגמא: אמרו בחדשות עכשיו שעקב המצב ברוסיה מתעתדים להגיע כ30/40 אלף עולים חדשים ואולי הרבה יותר

כלומר זוהי תחזית. אם הכוונה שלך הייתה שדיווחו בחדשות שעלו כ 30 אלף וזוהי פיסת המידע החדשה, אני מבין. מההודעה הראשונה ושימוש בלשון עתיד הבנתי משהו אחר.

 

[מישו2]

אלו עובדות לגבי העבר. אבל בהודעה שלך כתבת

כלומר זוהי תחזית. אם הכוונה שלך הייתה שדיווחו בחדשות שעלו כ 30 אלף וזוהי פיסת המידע החדשה, אני מבין. מההודעה הראשונה ושימוש בלשון עתיד הבנתי משהו אחר.

סוג האירוע מטבעו הוא מתמשך (בניגוד להודעת שינוי ריבית שהוא רגעי).
אתה לא מצפה שבגלל שאירוע הוא מתמשך (כלומר חלק ממנו קרה בעבר, חלק יקרה בעתיד), האירוע יפסל מבחינת משמעותו הכלכלית?
ברור שבאירוע מתמשך יש מימד אי ודאות ותחזית.

 

[Therealdeal]

סוג האירוע מטבעו הוא מתמשך (בניגוד להודעת שינוי ריבית שהוא רגעי).
אתה לא מצפה שבגלל שאירוע הוא מתמשך (כלומר חלק ממנו קרה בעבר, חלק יקרה בעתיד), האירוע יפסל מבחינת משמעותו הכלכלית?
ברור שבאירוע מתמשך יש מימד אי ודאות ותחזית.

לא טענתי שיש "לפסול" אירוע כזה או אחר, אני בכלל לא מבין מה זה אומר "לפסול אירוע מבחינת משמעותו הכלכלית". הצבעתי על כך שאמרת שאתה לא אוהב תחזיות ופרשנות, ואז נתת דוגמא לתחזית ופרשנות שמשכו את תשומת ליבך

ניסוי מחשבתי: בגלל המלחמה באוקראינה מחיר הנפט עלה. כתבה בערוץ 13 מציגה תחזיות מספריות של צמצום כמות הנפט שיוצאת מרוסיה לאירוע. המסקנה של הצופה היא שמחיר הנפט יעלה.

תחזית? פרשנות? כתבה כזאת מעניינת אותך או לא?

עוד ניסוי מחשבתי: בנק ישראל מעלה היום את הריבית ב 0.5%, ומדווח שלא יהסס להעלות את הריבית שוב בהמשך. למה זה אירוע נקודתי? הוא ממש הצהיר מה כוונותיו בעתיד, בדומה להצהרת כוונותיה של רוסיה.

לגיטימי?

המטרה שלי בהודעות האחרונות היא לשכנע שאין קו שמפריד בין הווה לעתיד בכלכלה, ולא יכול להיות כזה - אירועים עתידיים מתומחרים במידה כזאת או אחרת כבר בהווה ולכן הן חלק חשוב מן ההווה. ולכן תחזיות ופרשנויות רלוונטיות בדיוק כמו דיווחים אובייקטיבים על העבר, כיוון שכולם משפיעים על ההווה. כמובן שיש תחזיות ופרשנויות לא רלוונטיות, או לא מעניינות, או כאלה שסובלות מאינטרסים, אבל אני לא מאמין שניתן לפסול את כולן באופן גורף.

בכל אופן, סליחה שחטפתי לך את השרשור. אני אפסיק כאן כיוון שהקוראים (כולל אותי) נכנסים ליומן שלך כדי לשמוע מנסיונך ומהמשך דרכך ולא לקרוא חפירות פילוסופיות

 

[doc29]

מתוך אתר הלמ״ס:

העלייה לישראל מאוקראינה ומרוסיה בעקבות הלחימה באוקראינה בשנת 2022
על פי נתוני משרד העלייה והקליטה

בין התאריכים 31/7/2022-24/2/2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה (12,175 עולים מאוקראינה ו-18,891 עולים מרוסיה). זהו גידול ניכר של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 שבה הגיעו 9,774 עולים אוקראינה ומרוסיה ( 7,123 מרוסיה, 2,651 מאוקראינה).

רוב העולים מאוקראינה בתקופה הנדונה היו נשים – 63%, ואילו הגברים היו 37% בלבד. בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).

אני חושב אבל שבמקביל יש עלייה מתמדת במספר היורדים מהארץ (גם מעבר למה שמוסבר על ידי הגידוח באוכלוסיה), כך שלא בטוח מה הנטו. גם לא נראה לי שיש נתונים על 2022 בהקשר זה אבל צריך לקחת גם את זה בחשבון (וזו לא אנומליה אלא מגמה ממה שזכור לי, אחפש איפה קראתי את זה)

 

[tomato juice]

קראתי את היומן שלך, בהצלחה נראה שההשקעות שלך הצליחו בשנים בשנים האחרונות.

אישית אני מאמין שתזמון הוא קריטי בהשקעות, במקרה של נדל״ן מסתבר שכאשר הריביות היו מאוד נמוכות הכדאיות של נדל״ן היתה מיטבית.
ייתכן שהמצב ישתנה, אנחנו כבר רואים ריביות שעולות ככל שהזמן עובר. ייתכן שאפיקים אחרים ייהיו משמעותיים בעתיד.

אני לא יכול לתת עצות השקעה ואני גם לא מנבא עתידות, אבל נראה לי שייתכן שהמניות יהיו זולות יותר בעתיד, וכאמור תיזמון נכון הוא קריטי. ייתכן וגם קריפטו יצליח בעתיד.
אישיתי אני מאמין בנדל״ן ושואף להגיע למצב דומה שייהיו לי מספר נכסים מושכרים, אבל אני די בתחילת דרכי במסלול הזה. מה שכן אני חושב שכדאי לקרוא ולהתעניין במספר תחומים שכן לכל תחום יש את הזמן שלו וגם שהשוק יורד במסלול אחד הוא יכול לעלות במסלול אחר.

 

[Santi]

מוזר אבל בתחילת הדרך חשבתי שעם הכנסה חודשית של 34,000 ש"ח למשפחה ובית מגורים אפשר לחיות טוב ושני בני הזוג לא צריכים לעבוד. זה לא נכון במידה וכן רוצים לחיות ממש טוב...

אני מניח שכשההכנסה שלך תהיה 100k בחודש, אתה תגיד שפעם חשבת שזה מספיק כדי לחיות ממש טוב.

 

[מישו2]

בשנת 2013 נכנסו להשקעה נדלנית גדולה שבעטיה לקחנו משכנתא גדולה. ההשקעה גם לא הניבה שכירות משמעותית (עד לא מזמן) ולכן שכנעתי את אשתי שכדי להגביר את הבטחון, נעבור לגור לשכירות באיזור ונשכיר את בית המגורים בו גרנו עד אז.
עקב כך הגדלנו את החסכון החודשי שלנו בעוד כ-6,000 ש"ח לחודש.

היינו זוג עם 2 ילדים קטנים, וזה היה לי מאוד הגיוני לחסוך את ההפרש כדי להקטין סיכון. בנוסף, הבית שהשכרנו (בו גרנו עד אותה שנה) היה ענק (כ-7 חדרים). מצד שני, אם כבר אז כבר ודי התקמצנו ועברנו ליחידת דיור של 2 חדרי שינה סה"כ (כ-50 מטר).

אני בטוח שבעלי הבית שהשכירו לנו את היחידה הקטנה, לא שיערו שהדיירים החדשים שלהם שווים 10 מיליון...

אחרי כשנה וחצי, נולד הילד השלישי. עדיין, כדי לחסוך, עברנו לאחד הנכסים שהוא בעצם בית ענתיקה בן 3.5 חדרים. שיפצנו אותו קלות בלבד וגרנו בו עוד כמה שנים (חסכנו כ-4,000 שקלים בחודש).
ורק כשהילד השלישי כבר גדל, לפני כמה שנים, חזרנו לגור בבית הגדול.

אז חסכנו כ-250,000 ש"ח אבל אם נהוון את זה חסכנו הרבה יותר כי הכל למעשה הושקע בנדל"ן בשנים 2013 ועד היום.

אני לא אגיד שאין לזה השפעות רעות. הילד הגדול הרגיש שחלק מהחברים שלו גרים בבתים יפים וגדולים יותר (כמו שהוא גם גר בכזה).
בשנים הללו, עדיין לא הצלחתי להסביר לו מה הוא עושר אמיתי. הוא קרא "טחון" לכל חבר שלו שהיה לו בית חדיש ולאבא שלו אוטו מגניב (בחושבו שהוא לא כזה).

והאמת, יש גם מבוגרים שלעולם לא יבינו כי לא לימדו אותם. גם אותי לא לימדו. למזלי למדתי לבד בגיל 32.

 

[yik - financial planner]

אני לא אגיד שאין לזה השפעות רעות. הילד הגדול הרגיש שחלק מהחברים שלו גרים בבתים יפים וגדולים יותר (כמו שהוא גם גר בכזה).
בשנים הללו, עדיין לא הצלחתי להסביר לו מה הוא עושר אמיתי. הוא קרא "טחון" לכל חבר שלו שהיה לו בית חדיש ולאבא שלו אוטו מגניב (בחושבו שהוא לא כזה).

להפך. זה החינוך האמיתי.
לא לעשות מה שכולם עושים, ולהפעיל את המוח לבד.
קראתי באיזה מקום, שבמשפחות עשירות שהרגילו את הילדים למותרות וכסף חופשי, ההון המשפחתי נעלם תוך דור או שניים.
ועוד משהו, אם הילדים רגילים לרמת חיים גבוהה, כאשר יצאו מהבית לעצמאות יהיה קשה להם להסתדר ברמת חיים נמוכה יותר.

 

[קפיצת הדרך]

בשנת 2013 נכנסו להשקעה נדלנית גדולה שבעטיה לקחנו משכנתא גדולה. ההשקעה גם לא הניבה שכירות משמעותית (עד לא מזמן) ולכן שכנעתי את אשתי שכדי להגביר את הבטחון, נעבור לגור לשכירות באיזור ונשכיר את בית המגורים בו גרנו עד אז.
עקב כך הגדלנו את החסכון החודשי שלנו בעוד כ-6,000 ש"ח לחודש.

היינו זוג עם 2 ילדים קטנים, וזה היה לי מאוד הגיוני לחסוך את ההפרש כדי להקטין סיכון. בנוסף, הבית שהשכרנו (בו גרנו עד אותה שנה) היה ענק (כ-7 חדרים). מצד שני, אם כבר אז כבר ודי התקמצנו ועברנו ליחידת דיור של 2 חדרי שינה סה"כ (כ-50 מטר).

אני בטוח שבעלי הבית שהשכירו לנו את היחידה הקטנה, לא שיערו שהדיירים החדשים שלהם שווים 10 מיליון...

אחרי כשנה וחצי, נולד הילד השלישי. עדיין, כדי לחסוך, עברנו לאחד הנכסים שהוא בעצם בית ענתיקה בן 3.5 חדרים. שיפצנו אותו קלות בלבד וגרנו בו עוד כמה שנים (חסכנו כ-4,000 שקלים בחודש).
ורק כשהילד השלישי כבר גדל, לפני כמה שנים, חזרנו לגור בבית הגדול.

אז חסכנו כ-250,000 ש"ח אבל אם נהוון את זה חסכנו הרבה יותר כי הכל למעשה הושקע בנדל"ן בשנים 2013 ועד היום.

אני לא אגיד שאין לזה השפעות רעות. הילד הגדול הרגיש שחלק מהחברים שלו גרים בבתים יפים וגדולים יותר (כמו שהוא גם גר בכזה).
בשנים הללו, עדיין לא הצלחתי להסביר לו מה הוא עושר אמיתי. הוא קרא "טחון" לכל חבר שלו שהיה לו בית חדיש ולאבא שלו אוטו מגניב (בחושבו שהוא לא כזה).

והאמת, יש גם מבוגרים שלעולם לא יבינו כי לא לימדו אותם. גם אותי לא לימדו. למזלי למדתי לבד בגיל 32.

וואו, איזה מהלך יוצא דופן!
לא מכירה אנשים שבאופן יזום ירדו (בצורה כל כך דרסטית) ברמת החיים אליה הם התרגלו, רק על מנת להגדיל את ההון.
אני כן מכירה כאלו שעשו את זה בגלל צורך (כלכלי) או שינויים בנסיבות החיים שהתאימו יותר לדירה קטנה (למשל אחרי שהילדים יצאו מהבית). אבל אז זה לא נתפס כירידה באיכות החיים אלא כהתאמה למצב חדש.

זה בא להראות שגם בית מגורים (במיוחד כזה גדול ויקר) יכול להילקח בחשבון במסגרת הנכסים העומדים לרשותך (הרבה פה אוהבים להוציא דירות מגורים מהחישוב - מודה שאני בינהם). כי בהינתן צורך או רצון ניתן להשתמש בו להגדלת התזרים (השכרה ושכירות נמוכה יותר) או להגדלת ההון (מכירה וקנייה של נכס זול יותר). לכן לכל הפחות, גם אם לא מכניסים אותו לחישובים, הרי שהוא מגדיל את הביטחון הכללי שלך. כמו ״קרן חירום״.

אגב, מדוע בעצם קניתם בית כל כך גדול מלכתחילה? זה היה הבית הראשון שלכם? האם נעזרתם בהורים לקנות אותו?

 

[מישו2]

וואו, איזה מהלך יוצא דופן!
לא מכירה אנשים שבאופן יזום ירדו (בצורה כל כך דרסטית) ברמת החיים אליה הם התרגלו, רק על מנת להגדיל את ההון.
אני כן מכירה כאלו שעשו את זה בגלל צורך (כלכלי) או שינויים בנסיבות החיים שהתאימו יותר לדירה קטנה (למשל אחרי שהילדים יצאו מהבית). אבל אז זה לא נתפס כירידה באיכות החיים אלא כהתאמה למצב חדש.

זה בא להראות שגם בית מגורים (במיוחד כזה גדול ויקר) יכול להילקח בחשבון במסגרת הנכסים העומדים לרשותך (הרבה פה אוהבים להוציא דירות מגורים מהחישוב - מודה שאני בינהם). כי בהינתן צורך או רצון ניתן להשתמש בו להגדלת התזרים (השכרה ושכירות נמוכה יותר) או להגדלת ההון (מכירה וקנייה של נכס זול יותר). לכן לכל הפחות, גם אם לא מכניסים אותו לחישובים, הרי שהוא מגדיל את הביטחון הכללי שלך. כמו ״קרן חירום״.

אגב, מדוע בעצם קניתם בית כל כך גדול מלכתחילה? זה היה הבית הראשון שלכם? האם נעזרתם בהורים לקנות אותו?

כן זה מהלך לא שגרתי.
הבית הוא למעשה הראשון שלנו.
הבית היה גדול מלכתחילה כי הוא בית שנבנה על מגרש. המגרש עלה 900,000 והבנייה סכום דומה. לקחנו משכנתא של כמליון שח בשנת 2007 לצורך כך. זה היה סכום מטורף לאותם ימים. אפשר להגיד שזה היה ההימור המושכל הראשון שלי. היום בתים כאלה נמכרים בסביבות 7 מיליון.

 

[קפיצת הדרך]

כן זה מהלך לא שגרתי.
הבית הוא למעשה הראשון שלנו.
הבית היה גדול מלכתחילה כי הוא בית שנבנה על מגרש. המגרש עלה 900,000 והבנייה סכום דומה. לקחנו משכנתא של כמליון שח בשנת 2007 לצורך כך. זה היה סכום מטורף לאותם ימים. אפשר להגיד שזה היה ההימור המושכל הראשון שלי. היום בתים כאלה נמכרים בסביבות 7 מיליון.

אני מבינה שהייתם אז זוג צעיר. לא חששתם שלא תעמדו בהחזרים? שאתם קופצים מעל הפופיק?

אני שואלת כי גם אנחנו רכשנו כזוג צעיר (עם תינוקת קטנה) וילה ענקית על שטח ענקי. ולפחות אצלנו אני זוכרת שלפני הרכישה הייתה תחושה של - ״מה לעזאזל אנחנו עושים״ ו- ״למה אנחנו צריכים את הבית הגדול הזה״.

אגב, גם אצלנו זה היה לפני הרבה שנים וגם אצלנו זה עלה סכום דומה ואפילו פחות (כמליון וחצי שקל) והיום אין לי מושג אפילו כמה זה שווה (בקושי מוכרים פה בתים והמחירים נעים בין 5.5 מליון ל- 20 מליון אז קשה להעריך בלשון המעטה…) אבל אין ספק שזו הייתה ההחלטה הכלכלית הכי טובה שעשינו.

 

[מישו2]

אני מבינה שהייתם אז זוג צעיר. לא חששתם שלא תעמדו בהחזרים? שאתם קופצים מעל הפופיק?

אני שואלת כי גם אנחנו רכשנו כזוג צעיר (עם תינוקת קטנה) וילה ענקית על שטח ענקי. ולפחות אצלנו אני זוכרת שלפני הרכישה הייתה תחושה של - ״מה לעזאזל אנחנו עושים״ ו- ״למה אנחנו צריכים את הבית הגדול הזה״.

אגב, גם אצלנו זה היה לפני הרבה שנים וגם אצלנו זה עלה סכום דומה ואפילו פחות (כמליון וחצי שקל) והיום אין לי מושג אפילו כמה זה שווה (בקושי מוכרים פה בתים והמחירים נעים בין 5.5 מליון ל- 20 מליון אז קשה להעריך בלשון המעטה…) אבל אין ספק שזו הייתה ההחלטה הכלכלית הכי טובה שעשינו.

ברור. הרבה חברים משפחה אמרו שזו התאבדות בגלל המשכנתא הגדולה. השנים היו גם שנות סוף השפל של הנדל״ן והרבה חשבו שזה בכלל לא משתלם לקנות בכלל.