שלום לכל חברי פורום הסולידית.
לא הייתי קורא לזה פוסט פריקה, אבל הפוסט ידבר יותר על המקום שאני נמצא בו כרגע. חיזוקים/ הצעות/מחשבות יתקבלו בברכה.
אז אני דורון, בן 23, והתחלתי השבוע לימודי מדעי המחשב במכללה קרובה לבית.
לאחרונה יש לי מעט מחשבות, אפילו דאגות וחרדות בנוגע לבחירה שלקחתי ואיך היא תשפיע על עתידי.
מדוע הלכתי ללמוד במכללה? הסיפור די מוכר אצל רוב הסטודנטים במכללות. עשיתי פסכומטרי וקיבלתי בו ציון לא מספיק גבוהה שיאפשר לי להתקבל לאוניברסיטה, בנוסף כדי להתקבל הייתי צריך לעשות מכינה של שנה ולקבל בה ציונים גבוהים. כלומר בסוף היום הייתי צריך לקחת לפחות שנה (אולי יותר..) נוספת על מנת לשפר נתונים. החלטתי בהתייעצויות עם מספר אנשים שמכללה עדיפה, גם למכללה עשיתי מכינה, אך מכינה קצרה שאפשרה לי להתחיל כבר השנה את הלימודים
בזמן האחרון אני נחרד לחשוב שעשיתי טעות, שאולי וויתרתי לעצמי והייתי צריך ללכת בכל הכוח, יהיה אשר יהיה על מנת להתקבל לאוניברסיטה. אני מרגיש שאולי אני במקום שלא מתאים לי(למרות שיש את המון חבר'ה טובים) ושהתפשרות הזו עלולה לעלות לי בקריירה.
פתאום אני מתחיל לחשוב אולי לזרוק הכל ולהתחיל את כל התהליך מההתחלה, ואולי להצליח להתקבל לאוניברסיטה רצינית עם מוניטין גבוהה. אולי עדיף לשלם בשנה שנתיים ואפילו לסיים את התואר בגיל 30 אבל להיות בטוח שבשנים הבאות לא אהיה עובד סוג ג'. בסופו של דבר אולי בטווח הקרוב זה בזבוז של שנתיים גג שלוש, אבל בטווח הרחוק יתרון של יוצאי אוניברסיטה יכול להגיע למאות אם לא מליוני שקלים
טוב אז כן יצא פריקה קצת..בכל מקרה הייתי שמח לשמוע דעות כאן של אנשים. אני יודע שיש רבים מהתעשייה הייתי שמח לשמוע גם מכם. מה אתם אומרים?
לא הייתי קורא לזה פוסט פריקה, אבל הפוסט ידבר יותר על המקום שאני נמצא בו כרגע. חיזוקים/ הצעות/מחשבות יתקבלו בברכה.
אז אני דורון, בן 23, והתחלתי השבוע לימודי מדעי המחשב במכללה קרובה לבית.
לאחרונה יש לי מעט מחשבות, אפילו דאגות וחרדות בנוגע לבחירה שלקחתי ואיך היא תשפיע על עתידי.
מדוע הלכתי ללמוד במכללה? הסיפור די מוכר אצל רוב הסטודנטים במכללות. עשיתי פסכומטרי וקיבלתי בו ציון לא מספיק גבוהה שיאפשר לי להתקבל לאוניברסיטה, בנוסף כדי להתקבל הייתי צריך לעשות מכינה של שנה ולקבל בה ציונים גבוהים. כלומר בסוף היום הייתי צריך לקחת לפחות שנה (אולי יותר..) נוספת על מנת לשפר נתונים. החלטתי בהתייעצויות עם מספר אנשים שמכללה עדיפה, גם למכללה עשיתי מכינה, אך מכינה קצרה שאפשרה לי להתחיל כבר השנה את הלימודים
בזמן האחרון אני נחרד לחשוב שעשיתי טעות, שאולי וויתרתי לעצמי והייתי צריך ללכת בכל הכוח, יהיה אשר יהיה על מנת להתקבל לאוניברסיטה. אני מרגיש שאולי אני במקום שלא מתאים לי(למרות שיש את המון חבר'ה טובים) ושהתפשרות הזו עלולה לעלות לי בקריירה.
פתאום אני מתחיל לחשוב אולי לזרוק הכל ולהתחיל את כל התהליך מההתחלה, ואולי להצליח להתקבל לאוניברסיטה רצינית עם מוניטין גבוהה. אולי עדיף לשלם בשנה שנתיים ואפילו לסיים את התואר בגיל 30 אבל להיות בטוח שבשנים הבאות לא אהיה עובד סוג ג'. בסופו של דבר אולי בטווח הקרוב זה בזבוז של שנתיים גג שלוש, אבל בטווח הרחוק יתרון של יוצאי אוניברסיטה יכול להגיע למאות אם לא מליוני שקלים
טוב אז כן יצא פריקה קצת..בכל מקרה הייתי שמח לשמוע דעות כאן של אנשים. אני יודע שיש רבים מהתעשייה הייתי שמח לשמוע גם מכם. מה אתם אומרים?