מנסה לעזור להחזיר את הדיון לתלם המקורי-
1+
בלא ספק הדבר הכי חשוב. ההתלהבות מלגור במקום אחר, מצבע השמיים ומתחבורה הציבורית חולפים מישהו ואז נשארים עם העליות והירידות הרגילות של היומיום. ברגעי הירידות צריך את ההרגשה שהמקום בו אתה נמצא הוא הבית שלך. אין דרך להרגיש בבית בגרמניה בלי לדבר גרמנית.
לא כל כך פשוט.. נטל המס הממוצע אכן גבוה אבל מאוד תלוי בנסיבות חיים. צעירים רווקים בעלי הכנסה גבוהה ישלמו הרבה מס, זוגות עם ילדים ישלמו פחות מהממוצע האירופאי, אם מוסיפים לזה את העובדה שכמעט כל הוצאות הטיפול בילדים מוכרות למס ישלמו אפילו הרבה פחות.
למעלה משבעה אחוזים רק לקופת חולים מהצד של השכיר (
קופת חולים זה לא מס. מעבר לכך מדובר בשירות טוב ובכזה שלא צריך לרכוש אף ביטוח משלים נוסף מעבר אליו. בסיכום כל הביטוחים המשלימים והמשלימי משלימים לא בטוח שבישראל מוציאים משמעותית פחות.
אם אתם מרוויחים יותר מסכום מסוים, תחוייבו גם לקנות ביטוח רפואי פרטי.
אמרת שמותר לתקן, צ"ל- אם תרוויחו מעל סכום מסוים לא תשוייכו אוטומטית לביטוח הממלכתי (אבל עדיין יש בחירה). הנושא מאוד מורכב אבל על קצה המזלג השיקולים הם יותר פיננסים, ביטוח הבריאות הפרטי לא מבטיח איכות טיפול גבוהה יותר.
אתם יכולים לקנות בנוסף תוכנית פנסיה פרטית, אם כי אומרים שאמינותן מפוקפקת
אין שום בעיה עם אמינותן, תכניות פנסיה פרטית מעולם לא התמוטטו וגם לא יתמוטטו בעתיד. מה שמפוקפק הוא כדאיותן.
. שכירת דירה: החדשות הרעות הן שצריך שופה (דירוג אשראי גרמני), חוזה עבודה מסודר, תלושי משכורת ושתבואו טוב בעין לבעל הבית
החדשות הטובות הן שארבעת הדברים שאמרת באים מניסיוני בסדר חשיבות הפוך. בכל מודעות ההשכרה דורשים שופה, בכל הדירות ששכרתי לאחר שנוצר קשר טוב עם המשכיר והצגתי חוזה עבודה זה לא נדרש ובכלל לא הוזכר יותר. בעל דירה ישכיר למי שנותן את הרושם שיכול לשלם את השכירות, במיוחד לאור העובדה שמדובר כמעט בחתונה קתולית.
7. יוקר המחייה: המילקי (ומוצרי החלב בכלל) זול. פחות או יותר כל השאר יותר יקר
אני מסכם את זה ככה- יש דברים שאנחנו מוציאים עליהם יותר או פחות, יש אספקטים שאיכות החיים שלנו בהם עלתה או ירדה, מבחינת מה שיוצא מהכיס אנחנו מוציאים בממוצע לחודש די בדיוק אותו דבר. כמו שכבר אמרתי בעבר- השאלה כמה יוצא מהכיס היא לדעתי אחת השאלות הפחות חשובות בשיקולים להגירה.