אפשרות לשנות סדר מכירת מניות - ברוקר חו"ל

[FIYaacov]

רק במכירה.
או שאתה יוצא מנקודת הנחה שמכר בפעם אחת אחרי 20 שנה?

ב2001 הדולר היה 5. היום הוא 3.
נכון שהיו תקופות של עליה כלפי מעלה אבל כמעט לכל תקופת החזקה כאן זו לא הייתה גישה אופטימלית לדיווח (מה גם שלא נכונה).

 

[c881]

לפי

בנק ישראל - שערי חליפין יומיים - גרף

www.boi.org.il

היו קפיצות לקראת ה-5.
אבל מי שמשקיע בחו"ל אמור להיות מודע לתנודות מטבע.

 

[adamshalev]

למי שהשקיע ב-20 השנים האחרונות, הרו"ח שלך גרם לו לשלם הרבה מיסים מיותרים.

מזל שיש לי בעיקר הפסדים ממומשים אם כך

 

[אוגי]

יש לי שאלה בנוגע לייצור סינטטי של שכבות:

הנחת מוצא - סוחר בבית השקעות ישראלי ולא יכול לבחור את סדר המכירה. כל מה שאני משקיע בו זה סנופי, ואני שוקל לקנות 2 ניירות שונים שעוקבים אחריו כדי ליצור שכבות מלאכותיות.

הנחת מוצא נוספת - אני לא חושב שאני יכול לצפות את השוק ולכן לא מנסה לקנות נייר אחד כשהמדד "יקר" ונייר שני כשהמדד "זול". במקום זה, אני קונה את שני הניירות לסירוגין, בשנה א' את נייר א', בשנה ב' את נייר ב', בשנה ג' את נייר א' שוב וכו' (ויוצא מנקודת הנחה שמדובר בניירות זהים פחות או יותר, למעט הבדלי עקיבה ודמי ניהול שהם זניחים בטווח השנים הזה).

כשאני רוצה להתחיל למכור, אני יכול למכור נייר אחד שקניתי לסירוגין, ולהשאיר את הנייר השני בתיק, וככה אני משאיר מחצית מהניירות הוותיקים שסטטיסטית יש בהם את חבות המס הגדולה ביותר בתוך התיק. באותה שיטה אפשר גם לרכוש לסירוגין מדד שיש לו 3 ו-4 ואף יותר ניירות שהם מקבילים וליצור שכבות.

אני מפספס משהו? יש גורם כלשהו שפספסתי שהופך את זה לחישוב שגוי ולטכניקה לא נכונה? האם מישהו יכול לראות בזה תכנון מס אגרסיבי?

ושאלה נוספת - האם יותר משתלם לקנות ככה לסירוגין, או פשוט לבחור נקודת זמן, נגיד לאחר חלוף 10 או 20 שנה, ואז לעבור לנייר אחר? החשש שלי בטכניקה הזו היא שיהיה חוסר איזון בין השווי של שני הניירות שאני קונה ואז כשארצה לממש אחד מהם פשוט לא יספיק..

 

[חלכאי]

@אוגי זה לא תכנון מס אגרסיבי וזה לגיטימי לגמרי. הבעייה שזה לא יתן לך יותר מידי. אם את קונה לסירוגין ובתדירות גבוהה, נניח פעם ברבעון/ שנה לא יהיה הבדל משמעותי בין חבות המס של 2 הניירות.
אם אתה רוכש בתדירות נמוכה, נניח כל כמה שנים מחליף נייר, יכול להיות הבדל, אבל זה לא משהו שאפשר לתכנן אותו מראש. לך תדע 10 שנים מראש מתי תצטרך את הכסף וכמה תצטרך למכור.

 

[nicepo1]

הנחת מוצא נוספת - אני לא חושב שאני יכול לצפות את השוק ולכן לא מנסה לקנות נייר אחד כשהמדד "יקר" ונייר שני כשהמדד "זול".

דווקא את זה קל יחסית לתזמן,אתה לא צריך לדעת מתי הוא יקר או זול רק לדעת מתי יש הפרש גבוה ואז ליצר לך אפשרות לקבוע איזה שכבה למכור קודם.
נניח רכשת סנופי בX כסף כול חודש במשך שנה במחיר דומה ועכשיו המחיר עלה\ירד בחדות ב20%,זה זמן טוב לעבור תעודה על מנת לאפשר למכור בנפרד חלקים שנרכשו במחיר שונה משמעותית

במקום לקנות נייר אחד תמיד, אני קונה שניים לסירוגין, נייר אחר כל שנה (ובהנחה שהבדלי העקיבה ודמי הניהול ביניהם שוליים).

כשאני רוצה להתחיל למכור, אני יכול למכור נייר אחד שקניתי לסירוגין, ולהשאיר את הנייר השני בתיק, וככה אני משאיר מחצית מהניירות הוותיקים שסטטיסטית יש בהם את חבות המס הגדולה ביותר בתוך התיק. באותה שיטה אפשר גם לרכוש לסירוגין מדד שיש לו 3 ו-4 ואף יותר ניירות שהם מקבילים וליצור שכבות.

אני מפספס משהו? יש גורם כלשהו שפספסתי שהופך את זה לחישוב שגוי ולטכניקה לא נכונה?

כן,לסרוגין יהיה הרבה פחות יעיל מאחד אחרי השני לדעתי,דיי ענית לעצמך בהמשך

או פשוט לבחור נקודת זמן, נגיד לאחר חלוף 10 או 20 שנה, ואז לעבור לנייר אחר?

לדעתי זה,ואפילו לא חייב נקודה שרירותית, כמו שציינתי לדעתי יש הגיון לתזמן כשיש שינוי מחיר גדולים.


בנוסף שווה לך לשקול גם דרכים אחרות כמו שימוש ביותר מחשבון אחד\ברוקר זר\אפשרות להעביר חלק מאחזקה בנייר מסוים לברוקר אחר בהמשך וכו'

החשש שלי בטכניקה הזו היא שיהיה חוסר איזון בין השווי של שני הניירות שאני קונה ואז כשארצה לממש אחד מהם פשוט לא יספיק..

לא הבנתי את החשש? תמכור את מה שגורם לך לשלם הכי מעט מס ואז תמשיך לפי הסדר עד שזה מספיק......

 

[roneng]

הנחת מוצא נוספת - אני לא חושב שאני יכול לצפות את השוק ולכן לא מנסה לקנות נייר אחד כשהמדד "יקר" ונייר שני כשהמדד "זול"

למה לא?
אתה יכול להניח שנייר שאתה קונה היום יהיה עם חבות מס גבוהה יותר בפרישה מאשר נייר שאתה קונה עוד 20 שנה.
זה לא תזמון שוק אלא פשוט הנחה שבעוד 20 שנה השוק יהיה שווה יותר מאשר היום.
אם אתה לא מניח שבתוחלת השוק עולה לאורך זמן אז למה בכלל להשקיע במניות?

אני קונה את שני הניירות לסירוגין, בשנה א' את נייר א', בשנה ב' את נייר ב', בשנה ג' את נייר א' שוב וכו'

לא הבנתי איך זה עוזר לך מבחינת מס.
במקרה שתיארת חבות המס בשני הניירות תיהיה כמעט זהה.

 

[אוגי]

תודה לכל מי שהשיב.

המחשבה שלי הייתה שבגלל הרכישה לסירוגין, אם אני מממש את נייר א' בלבד ואת נייר ב' ממשיך להחזיק, אני אמנם מממש את היחידות עם חבות המס הגבוהה ביותר של נייר א', אבל גם דוחה את הניירות בעלי חבות המס הגבוהה של נייר ב', ולמעשה ככה יוצר שכבה סינטטית ודוחה חצי מהם למועד מאוחר יותר.

אני מבין שלקבוע מחיר יעד שמעליו שווה לקנות נייר אחר כנראה משתלם יותר, אבל ברוח הסולידית זה מרגיש לי פעולה הרבה יותר אקטיבית שאני עלול לעשות בה טעויות, למרות שבאמת כנראה שזה לא מאוד מורכב לקנות שני ניירות בקבוצות מחיר שונות (ואולי פשוט להחליט כעבור X שנים לעבור לנייר אחר). כנראה שככה אפעל.

הסיבה שאני לא רוצה לפתוח חשבון נוסף בIB או לפצל לעוד חשבונות זה כדי לחסוך עלויות ניהול ולהקל על הפרוצדורה, בין השאר כי החשבון גם ככה על שם אשתי בגלל שאני אזרח ארה"ב, אז מנסה להמנע מפיצול לכמה חשבונות מסחר.

 

[c881]

@אוגי, את.ה יכול.ה גם לרשום בצד כמה יחידות קנית כל פעם ולדעצ כשאתה מוכר, רק שכבה שלמה או אפילו חלק ממנה ולדעת שפעם הבאה תמכר השכבה שאחרי וכו'
היתרון בית השקעות בחו''ל הוא שניתן לבחור למכור דווקא את היחידות "היקרות" יותר כדי להמנע מתשלום מס/ לקבל מגן מס.

 

[roneng]

המחשבה שלי הייתה שבגלל הרכישה לסירוגין, אם אני מממש את נייר א' בלבד ואת נייר ב' ממשיך להחזיק, אני אמנם מממש את היחידות עם חבות המס הגבוהה ביותר של נייר א', אבל גם דוחה את הניירות בעלי חבות המס הגבוהה של נייר ב', ולמעשה ככה יוצר שכבה סינטטית ודוחה חצי מהם למועד מאוחר יותר.

לא הבנתי איך בדיוק אתה חושב שזה עובד.
תנסה את זה במספרים רגע.
נניח שאתה קונה במשך 30 שנה, ונניח לצורך הפשטות שבכל שנה מחיר הקניה הוא כמספר השנה (כלומר 1 ש"ח בשנה הראשונה, 2 ש"ח בשנה השניה וכו').
יוצא שיש לך בקרן א' את כל המספרים האי זוגיים (1,3,5,7,9 וכו') ובשניה את כל הזוגיים (2,4,6,8,10 וכו').
עכשיו אחרי 30 שנה שווי כל הניירות 30 ש"ח.
נניח עכשיו שאתה רוצה לממש אחזקות בשווי 90 ש"ח (כלומר 3 ניירות). מאיזה קבוצה תמכור?
אם מקבוצה א', אז מכרת את הניירות שקנית ב 1 ש"ח, 3 ש"ח ו5 ש"ח, כלומר יש לך סה"כ רווחים למס של 81 ש"ח.
אם מקבוצה ב' אז מכרת את הניירות שקנית ב 2 ש"ח, 4 ש"ח ו 6 ש"ח, כלומר יש לך סה"כ רווחים למס של 78 ש"ח.

לעומת זאת, אם היית קונה רק קבוצה אחת (בלי משחקים רק נייר אחד), אז היית מוכר ניירות שקנית ב 1 ש"ח, 2 ש"ח ו3 ש"ח, כלומר סה"כ רווח למס של 84 ש"ח

אבל אם היית עושה חלוקה חכמה יותר, נניח קונה 15 שנה מקבוצה א ואז 15 שנה מקבוצה ב' אז היית מוכר את הניירות שקנית ב 15,16 ו 17 ש"ח. כלומר רווח למס של 42 ש"ח.
ואילו ב LIFO אמיתי בכלל היית משלם מס רק על 3 ש"ח.

שים לב להבדלים - בשיטה שלך אתה משלם מס על בין 78 ל 81 ש"ח, בזמן שבלי שום שיטות היית משלם על 84 ש"ח. הבדל זניח.
לעומת זאת בחלוקה סינטטית ל2 קרנות אפשר בקלות להגיע לחבות מס על 42 ש"ח בלבד (כלומר בערך חצי).
ועם LIFO אמיתי בכלל אפשר לרדת לחבות מס על 3 ש"ח בלבד.

אני מבין שלקבוע מחיר יעד שמעליו שווה לקנות נייר אחר כנראה משתלם יותר, אבל ברוח הסולידית זה מרגיש לי פעולה הרבה יותר אקטיבית שאני עלול לעשות בה טעויות

למה מחיר?
אפשר פשוט לקבוע תאריך.
אם אתה יודע שאתה מתכנן לפרוש עוד 40 שנה, אז תקנה 20 שנה מנייר א ו20 מנייר ב.
אם אתה מתכנון לפרוש עוד 20 שנה אז 10 ו10.
אין פה שום פעולה אקטיבית, מעבר לנסיון לעשות ליפו סינטטי.

אגב, יש עוד דרכים לייצר ליפו סיטטי שמגיעות לחבות מס מאוד דומה לליפו אמיתי. כמו למשל להשתמש ב2 ברוקרים שונים בשלב המכירה (לא בקניה ולא בזמן הצבירה, אלא אך ורק בשלב המכירה).

הסיבה שאני לא רוצה לפתוח חשבון נוסף בIB או לפצל לעוד חשבונות זה כדי לחסוך עלויות ניהול ולהקל על הפרוצדורה, בין השאר כי החשבון גם ככה על שם אשתי בגלל שאני אזרח ארה"ב, אז מנסה להמנע מפיצול לכמה חשבונות מסחר.

לא הבנתי מכל זה למה לא לפתוח חשבן בIB.
זה גם הרבה יותר זול וזה גם הרבה יותר פשוט. במיוחד אם אתה אמריקאי.

 

[אוגי]

למה מחיר?
אפשר פשוט לקבוע תאריך.
אם אתה יודע שאתה מתכנן לפרוש עוד 40 שנה, אז תקנה 20 שנה מנייר א ו20 מנייר ב.
אם אתה מתכנון לפרוש עוד 20 שנה אז 10 ו10.
אין פה שום פעולה אקטיבית, מעבר לנסיון לעשות ליפו סינטטי.

כי חלוקה לפי קבוצות זמן (20 שנים נייר א', 20 שנים לאחר מכן נייר ב' וכו') מגלמת הנחה שהנייר ימשיך לעלות. אם תהיה באמצע תקופה שבה אני רוכש את נייר א' ירידה משמעותית למשך 2-3 שנים למשל, ולאחר מכן עליה בחזרה, זה מאוד יפגע ב"שכבה" הזאת, לא?
עדיין אני מניח שזה עדיף על FIFO כל עוד השוק ימשיך לעלות באופן יציב פחות או יותר..

אגב, יש עוד דרכים לייצר ליפו סיטטי שמגיעות לחבות מס מאוד דומה לליפו אמיתי. כמו למשל להשתמש ב2 ברוקרים שונים בשלב המכירה (לא בקניה ולא בזמן הצבירה, אלא אך ורק בשלב המכירה).

לא הבנתי;
1. איך זה מסתדר עם הלשון של החוזר שבו כתוב "נרכש בחשבון נפרד ומוחזק באותו חשבון".
2. פרקטית, איך זה עובד? אם רכשתי הכל בחשבון אחד ועכשיו אני רוצה לפצל לשני ברוקרים שונים בשביל לממש בשכבות, הם יתנו לי לבחור איזה "שכבה" אני מעביר בין הברוקרים? אני יכול לבחור לפי מחיר/תאריך רכישה מה אני מעביר?

לא הבנתי מכל זה למה לא לפתוח חשבן בIB.
זה גם הרבה יותר זול וזה גם הרבה יותר פשוט. במיוחד אם אתה אמריקאי.

בגדול - אני רוצה להשקיע בניירות שהם PFIC, וגם לא רוצה לדווח מס בעצמי, אז במקום להסתבך עם מגבלות על מה מותר ואסור לי לעשות אני פשוט מעדיף חשבון ע"ש אשתי בבברוקר ישראלי. אולי כשיהיה לי קצת יותר ניסיון וזמן ארגיש בנוח לעבור ל-IB ולעשות דברים בעצמי, כרגע אני לא שם.

 

[roneng]

כי חלוקה לפי קבוצות זמן (20 שנים נייר א', 20 שנים לאחר מכן נייר ב' וכו') מגלמת הנחה שהנייר ימשיך לעלות.

עצם ההשקעה במניות מגלמת הנחה שלאורך זמן מחיר הנייר יעלה.

אם תהיה באמצע תקופה שבה אני רוכש את נייר א' ירידה משמעותית למשך 2-3 שנים למשל, ולאחר מכן עליה בחזרה, זה מאוד יפגע ב"שכבה" הזאת, לא?

לא.
תשחק עם המספרים ותראה.

פרקטית, איך זה עובד? אם רכשתי הכל בחשבון אחד ועכשיו אני רוצה לפצל לשני ברוקרים שונים בשביל לממש בשכבות, הם יתנו לי לבחור איזה "שכבה" אני מעביר בין הברוקרים? אני יכול לבחור לפי מחיר/תאריך רכישה מה אני מעביר?

זה הרבה יותר פשוט מזה.
ההעברה מתבצעת בפיפו. פשוט תעביר מספיק ניירות עד שתגיע לשכבה הרצויה, ואז המכירה הבאה אוטומטית תיהיה השכבה שרצית.

אני רוצה להשקיע בניירות שהם PFIC

למה?
בתור אמריקאי, איזה חיסרון יש בניירות אמריקאים?

וגם לא רוצה לדווח מס בעצמי

למה?
זה לא באמת כזה מסובך, ובתור אמריקאי אתה גם ככה צריך להגיש דוח בארה"ב אז עוד דוח אחד זה פחות נורא. חוץ מזה שסיכוי טוב שזה גם משתלם לך (בגלל קיזוזים ותשלומים כאלה ואחרים).

אז במקום להסתבך עם מגבלות על מה מותר ואסור לי לעשות

לא הבנתי מה יש להסתבך. כל עוד אתה קונה ניירות אמריקאים אתה בסדר.

אולי כשיהיה לי קצת יותר ניסיון וזמן ארגיש בנוח לעבור ל-IB

אם אתה מתכנן לעבור בעתיד ל IB אז למה לשבור עכשיו את הראש עם על ענייני פיפו ליפו?
ויותר מזה - למה לקנות עכשיו ניירות שיכולים להיות בעייתיים בהמשך?

 

[אוגי]

זה הרבה יותר פשוט מזה.
ההעברה מתבצעת בפיפו. פשוט תעביר מספיק ניירות עד שתגיע לשכבה הרצויה, ואז המכירה הבאה אוטומטית תיהיה השכבה שרצית.

ברור שאף אחד פה לא נותן ייעוץ מס/משפטי, אבל זה לא עלול להחשב תכנון מס אגרסיבי?

למה?
בתור אמריקאי, איזה חיסרון יש בניירות אמריקאים?

PFIC זה ניירות לא אמריקאיים (Passive Foreign Investment Company) וההשקעה בהם עלולה לגרור חיוב מס בארה"ב ובגדול כל מי שראיתי שכתב על זה מציע להמנע מאוד, ולכן כדי להשקיע בהם (וד"א, אותו ההיגיון גם לקריפטו) אני מעדיף פשוט חשבון שאינו על שמי

למה?
זה לא באמת כזה מסובך, ובתור אמריקאי אתה גם ככה צריך להגיש דוח בארה"ב אז עוד דוח אחד זה פחות נורא. חוץ מזה שסיכוי טוב שזה גם משתלם לך (בגלל קיזוזים ותשלומים כאלה ואחרים).

הכוונה שלי שאני לא רוצה להגיש דוחות בישראל, בארה"ב אני בכל מקרה צריך, אבל דרך IB אני צריך לדווח שנתית בארץ ממה שאני מבין, ומזה אני רוצה להמנע.

 

[roneng]

ברור שאף אחד פה לא נותן ייעוץ מס/משפטי, אבל זה לא עלול להחשב תכנון מס אגרסיבי?

לא יועץ מס.
אישית לא רואה בזה בעיה. אבל אין לי שום הסמכה בנושא.

PFIC זה ניירות לא אמריקאיים

אני יודע מה זה pfic.
שאלתי איזה חיסרון יש בניירות שהם כן אמריקאים.
נגיד עבור אנשים שהם לא אמריקאים, אחזקה של ניירות אמריקאים חושפת אותם למס ירושה. אבל לאמריקאים זה לא משנה (גם כי הם גם ככה חשופים, אבל בעיקר כי התקרה הרבה יותר גבוהה).

הכוונה שלי שאני לא רוצה להגיש דוחות בישראל,

הבנתי ועל זה גם עניתי.
א. אם אתה גם ככה מגיש (בארה"ב), אז עוד דוח אחד (בישראל) זה לא כזה נורא.
ב. דוקא בגלל שאתה חייב להגיש בארה"ב, יכול להיות שזה דוקא משתלם לך להגיש בישראל (כדי להכניס נכון כל מיני זיכויים וקיזוזים וכו').

 

[אוגי]

אני יודע מה זה pfic.
שאלתי איזה חיסרון יש בניירות שהם כן אמריקאים.
נגיד עבור אנשים שהם לא אמריקאים, אחזקה של ניירות אמריקאים חושפת אותם למס ירושה. אבל לאמריקאים זה לא משנה (גם כי הם גם ככה חשופים, אבל בעיקר כי התקרה הרבה יותר גבוהה).

אין חיסרון בניירות כן אמריקאיים, אבל אני רוצה חשיפה (יש שיאמרו חשיפת יתר) לשוק הישראלי, כלומר קרנות סל עוקבות מדדים בארץ שהן PFIC, וכן קרנות עוקבות קריפטו שהן PFIC, וקרנות ריט מחלקות דיוידנד שהן PFIC, אנד דה ליסט גואוס און... בקיצור, אני רוצה את החופש לקנות דברים ולא להיות מוגבל לנייות אמריקאיים.

א. אם אתה גם ככה מגיש (בארה"ב), אז עוד דוח אחד (בישראל) זה לא כזה נורא.

בארה"ב יש לי רו"ח שמגיש לי את הדוח (SHAME ON ME) כי יש לי גם נדלן לדווח עליו, והיות שכל המשפחה שלי מדווחת אז זה לא יוצא לנו מאוד יקר.
לעשות דיווח בישראל ידרוש ממני לקחת רו"ח נוסף בישראל או לעשות את זה בעצמי.

ב. דוקא בגלל שאתה חייב להגיש בארה"ב, יכול להיות שזה דוקא משתלם לך להגיש בישראל (כדי להכניס נכון כל מיני זיכויים וקיזוזים וכו').

קראתי בפורומים פה על אפשרויות קיזוז למיניהן, אבל עוד לא מצאתי מישהו שיסביר לי איפה הם נמצאות בפועל חוץ מבקיזוז הפסדים שכרגע אין לי בהיקף ששווה לדבר עליו טפו טפו. אם יש משהו שאתה מכיר ויכול להסביר עליו אשמח לשמוע.
באופן כללי, אני משקיע עצלן ו"טיפש". אני לא מחפש להתעסק עם דיווחים וכו', ומעדיף לעשות OUTSOURCE לכל התעסקות גם אם זה עולה לי קצת כסף. אם היו אומרים לי שהשקעה דרך IB + עלות של רו"ח ישראלי שיעשה לי את כל מה שצריך לעשות (ובאמת שאין לי שמץ של מושג מה זה כולל אפילו, כאמור אני משקיע עצלן וטיפש), אז כנראה שבאמת אעבור ואחסוך את ההתעסקות בשכבות.

 

[roneng]

אבל אני רוצה חשיפה (יש שיאמרו חשיפת יתר) לשוק הישראלי, כלומר קרנות סל עוקבות מדדים בארץ שהן PFIC,

לא הבנתי איך הגעת מא' לב'.
מה הבעיה להחזיק קרנות אמריקאיות שעוקבות אחרי השוק הישראלי?

חוץ מזה שהשאלה החשובה יותר היא "למה".
למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מהשוק?

, וכן קרנות עוקבות קריפטו שהן PFIC

למה דוקא כאלה שהן PFIC? לא חזר קרנות קריפטו שהן לא PFIC.

וגם כאן, השאלה למה בכלל קריפטו. ולמה דרך קרן. אבל לא ניכנס לזה.

, וקרנות ריט מחלקות דיוידנד שהן PFIC

שוב - למה?
חסר קרנות ריט מחלקות שהן לא PFIC?
איזה יתרון יש לקרנות רייט שהן PFIC על פני קרנות ריט אמריקאיות?

, אנד דה ליסט גואוס און

דה ליסט איז אמפטי...

אני רוצה את החופש לקנות דברים ולא להיות מוגבל לנייות אמריקאיים.

השאלה אם יש לזה סיבה אמיתית מעבר ל "אני רוצה את החופש לבחור"?
האם יש לך דוגמא אחת אפילו שבה קרן לא אמריקאית עדיפה על קרן אמריקאית? (ואני לא מדבר עבור אנשים לא אמריקאים, שאז יש יתרון של מס ירושה).

לעשות דיווח בישראל ידרוש ממני לקחת רו"ח נוסף בישראל או לעשות את זה בעצמי.

מצד שני זה יחסוך לך כסף.
למשל תוכל לרשום את ההוצאות שלך על הרו"ח האמריקאי (וכמובן גם הישראלי) כהוצאה מוכרת.
ואני בטוח שיש עוד המון דברים שאתה משלם בהם יותר מידי מס בישראל ותוכל לקבל החזר.

קראתי בפורומים פה על אפשרויות קיזוז למיניהן, אבל עוד לא מצאתי מישהו שיסביר לי איפה הם נמצאות בפועל חוץ מבקיזוז הפסדים שכרגע אין לי בהיקף ששווה לדבר עליו טפו טפו. אם יש משהו שאתה מכיר ויכול להסביר עליו אשמח לשמוע.

למשל לרשום הוצאות לרו"ח.
ואני בטוח שיש עוד הרבה, במיוחד אם אתה משלם דברים לארה"ב. בשביל זה צריך רו"ח (או לכל הפחות להכיר את החומר ולדעת מה ההכנסות/הוצאות שלך)

אם היו אומרים לי שהשקעה דרך IB + עלות של רו"ח ישראלי שיעשה לי את כל מה שצריך לעשות (ובאמת שאין לי שמץ של מושג מה זה כולל אפילו, כאמור אני משקיע עצלן וטיפש), אז כנראה שבאמת אעבור ואחסוך את ההתעסקות בשכבות.

לדעתי יש סיכוי טוב שזה ישתלם לך. במיוחד בתור אמריקאי.
אבל תבדוק.

 

[LtWorf]

האם בתהליך ההמרה המידע ה"שכבתי" של הניירות שהומרו, מחיר ותאריך רכישה, נשמר?

מהתנסות עדכנית בהעברה מבנק הפועלים אל IB - שערי הרכישה לא עוברים. צריך להזין הכל ידנית.

 

[אוגי]

שוב מחייה את הנושא הזה.

הנחת מוצא - אני קונה דרך ברוקר ישראלי (אני מניח שהרוב יגידו שפה שורש הטעות, שמעתי אתכם ואני לא מתווכח, אבל אשמח לעזרה גם במצב הזה בלי הצעות לעבור לIB)

אני רוצה ליצור שכבות סינטיות ע"י רכישת ניירות דומים, לקנות את שלושת הניירות שעוקבים אחרי סנופי של בלאקרוק, אינווסקו ולייקסור, ולקבוע מחירים שבהם אני נכנס לכל אחד מהם.

1. האם אני מפספס משהו וזה לא יוצר שכבות שונות?

2. מה ההפרשים בשער המדד שבהם כדאי ליצור שכבות? כל 1000? 500? יש דרך לחשב את זה או שזה הכל ניחושים באוויר?

תודה!

 

[roneng]

1. האם אני מפספס משהו וזה לא יוצר שכבות שונות?

זה יוצר שכבות. הבעיה שזה יוצר בדיוק 3 שכבות שונות.

2. מה ההפרשים בשער המדד שבהם כדאי ליצור שכבות? כל 1000? 500? יש דרך לחשב את זה או שזה הכל ניחושים באוויר?

ברגע שיש לך רק 3 שכבות, לא חושב שגודל ההפרש חשוב כלכך. הייתי הולך פשוט לפי שנים.
נניח שאתה רוצה להתחיל למכור עוד 30 שנה, תקנה כל אחד מהניירות האלה במשך 10 שנים. כלומר מעכשיו ולעשר שנים הקרובות תקנה נייר א, בעוד 10 שנים תתחיל לקנות במקום זה את נייר ב' למשך 10 שנים, ואז עוד 20 שנה תתחיל לקנות במקום זה את נייר ג' למשך עוד 10 שנים.

יש כמובן דרכים אחרות לייצר שכבות בצורה סינטטית, וכמובן גם עוד דרכים אחרות למכור בשכבות.

 

[אוגי]

יש כמובן דרכים אחרות לייצר שכבות בצורה סינטטית, וכמובן גם עוד דרכים אחרות למכור בשכבות.

אני מכיר לקנות מההתחלה בברוקר זר או להעביר את התיק לעת זקנה לברוקר זר, ופתרון "מקומי" של לפתוח תיקי השקעות נפרדים לכל שכבה (ואז יש אותה בעיה, מספר השכבות כמספר התיקים). האם יש עוד פתרון שלא דורש ברוקר זר/פתיחת חשבונות נוספים?

ואני אוסיף בהערת שוליים - מפתיע אותי כמה מעט עיסוק (יחסית לנושאים אחרים) יש בסוגייה הזאת, לעומת ההשפעה שלה על הרווח בסוף. אני מגזים/מפספס משהו?