מתה על זה שיש פה יומני מסע אישיים. איכשהו זה משהו שחשבתי ששמור לטינאייג'ריות ביוטיוב שכותבות על האמייזינג טרנספורמיישן שלהן.
אבל מה לעשות, גם אני זקוקה לאמייזינג טרנספורמיישן, ובשביל זה אני צריכה אתכם!
מקווה לא לבכות יותר מידי מהבעיטה בתחת שאתם הולכים לתת לי.
אז בואו ניתן לחפירה להתחיל.
קצת (הרבה) מידע עליי:
בת 30, נשואה ללא ילדים. מאז ומעולם מתנהלת כלכלית בצורה, אממ, לא אחראית, אבל יש לי רצון עז להשתפר (טפיחה על השכם לאות הוידוי?).
כל חיי הבוגרים חייתי בפזרנות "מתונה", נכנסתי למינוסים (קטנים אמנם, אבל קיימים) על ימין ועל שמאל, הוריי הנהדרים הוציאו אותי מכל ברוך שרק נכנסתי אליו ולעולם לא השכלתי להפנים על אמת שכדי לחסוך חייבים להוציא פחות ממה שמכניסים. שוקינג, אני יודעת.
בעקבות שינויים שביצעתי בחודשים האחרונים, ושינויים שצפויים להתרחש בחודשים הקרובים, אני זקוקה לעזרה בהתנהלות ותכנון כלכלי כך שאוכל להיפטר מרגשות האשמה האיומים שמתעוררים אצלי עם המחשבה על כניסה לאתר של הבנק, האשראי, או ביצוע עוד שיחה לאמא'לה ששוב אני צריכה רק עוד קצת. כדי שאוכל באמת להתנהל בצורה מחושבת, כמו אדם בוגר (עוד אחד מהדברים שחשבתי שיקרו כבר בגיל 30, מסתבר שלא).
אני אחות במקצועי מזה כשנה, לאחר ארבע שנים של לימודים, בעוד שבשנה האחרונה בעלי עשה הסבה לתיכנות לאחר עשור של עבודת כפיים (שבנתה לו אחלה שרירי ידיים אבל חשבון בנק דל) וכרגע עובד כמתכנת זוטר במשרה מלאה (אולי יום אחד יהיה עשיר?).
לאחר הרבה שנים של ניסיונות חצי כוח שלא צלחו, תוך כדי עבודה ולימודים במשרה מלאה, החלטתי שזו תהיה השנה להגשים את חלומי להיות רופאה ולנסות להתקבל לתכנית הארבע שנתית לבעלי תואר ראשון. ההחלטה הזו, יחד עם ההסבה המקצועית והעבודה החדשה של הבחור, גררה החלטה של שינוי מקום מגורים, ולפני כחודשיים עברנו למרכז. כדי לצלוח את השנה ואולי גם להתקבל סוף סוף, אני צריכה להשלים שנה אינטנסיבית מאוד של קורסים באוניברסיטה וכן לגשת למבחני קבלה מתישים, מעייפים ויקרים. לצורך כך הוחלט שלא אעבוד השנה לפחות עד לאחר עיקר המבחנים, ולאחריהם אחזור לעבוד במשרה חלקית אם אתקבל, ובמשרה מלאה אם לא אתקבל.
איך אוכל לעשות זאת?
קצת (הרבה) רקע:
לפני כחמש שנים, לאחר שאבא נפטר במפתיע ואחר כך סבתא (שנה נהדרת שזו הייתה), אמא החליטה לעזור לי ברכישת דירה עם כל הכסף שפתאום היה. שברתי חיסכון ישן של 200 אלף שקל, וקניתי דירת ארבעה חדרים באזור פריפרי של ירושלים בעלות נמוכה יחסית, ולאור העזרה הרבה של אמא גם עם משכנתא נמוכה יחסית. על אף שהדירה הייתה זולה, המגורים בה היו מאוד יקרים לזוג שמרוויח מעט מאוד. ארנונה מעל 1300, עלות אחזקת שני רכבים כיאה לפריפריה ללא תחבורה ציבורית הולמת (חישוב חודשי גס של כ3000 שקל, עם דלק, ביטוחים, טיפולים, טסטים וכו'), חשבונות של דירת 4 חדרים (חשמל של מזגן מרכזי הוא נו פאן). כך מצאנו את עצמנו בחיים של גדולים עם משכורות של קטנים, בבידוד חברתי (כי כולם במרכז! או לפחות במרכז ירושלים...) הרבה תסכול, חוסר ודאות, מינוס שהולך וגדל ואין ספק שהעובדה שטמנתי את הראש בחול לגבי ההוצאות שלי לא עזרה.
אחרי שלוש שנים של האושר הזה, ישבתי וחשבתי איך אני רוצה שהחיים שלי יראו, מה אני רוצה לעשות איתם ועל מה אני באמת רוצה שהכסף שלי יילך. החלטתי כמה החלטות: 1. אני רוצה להיות רופאה (מוזר לכתוב את זה כשכל הכותבים פה מדברים על פרישה מוקדמת, אבל אולי ארצה לפרוש מוקדם מרפואה?) 2. אני צריכה לפנות זמן מהותי כדי לאפשר ניסיון קבלה איכותי ואמיתי 3. אני צריכה כסף כדי לאפשר את הזמן 4. נכון שיש לי דירה וזה החלום של מלא אנשים, אבל היא מגבילה אותי לאזור מגורים, לעבודה מסויימת ולאורח חיים שאני עדיין לא מוכנה אליו, ולא יודעת אם אהיה 5. אני לא רוצה את הדירה המעאפנה הזאת. 6. יאללה למכור אותה. (כמובן שהתהליך היה מורכב יותר מזה, אבל זה הג'יסט של העניינים).
אמא לא אהבה את זה (איזה מעליב זה לדחות דירה שקיבלת ככה כמעט במתנה) אבל אחרי כמה חודשים השתכנעה, וביקשה שלא אמכור את הדירה למישהו מבחוץ, אלא "אמכור" את הדירה חזרה אליה.
המשמעות היא שאקבל חזרה את הסכום שהשקעתי בדירה + עליית הערך שלה, והדירה נשארת על שמי אך בפועל היא של אימי. אני מניחה שאחת הסיבות שהיא בחרה במהלך הזה היא השארת הנכס בתוך המשפחה וכש"אהיה גדולה" ואדע מה קורה עם חיי, היא תוכל שוב לעזור בצורה כזו או אחרת. אבל זו רק השערה.
בינתיים היא הכניסה דיירים והשכירות החודשית תעבור אליה ותתרום לה לפנסיה הדלה שתהיה לה לכשתפרוש.
מ"מכירת" הדירה חזרה לאמא שלי, קיבלתי חזרה 450 אש"ח. 50 הועברו אליי לפני שלושה חודשים והיו אמורים לאפשר את המעבר שלנו למרכז. על אף שעשינו טבלת אקסל מפוארת של הוצאות, החישוב של הכסף שאנחנו באמת צריכים להתקיים היה לא מדוייק ושוב נכנסנו למינוס מרגיז.
בחודש הבא אני צפויה לקבל 400 אש"ח נוספים.
וואו, כתבתי מלא. המצב כרגע הוא כזה:
עובר ושב - מינוס 12 אלף.
הלוואה - 75 אלף, מתוכה נשאר להחזיר 63 אלף (נלקחה ביחד עם משכנתא כדי לממן את המעבר לבית חדש)
בפנסיה - 52 אלף
קרן השתלמות - 17 אלף
צפוי להיכנס מ"מכירת הדירה" - 400 אלף.
ממה שקראתי גם בפוסטים וגם בפורום, בגדול התכנון להתנהלות יהיה כזה:
1. סילוק המינוס
2. סילוק ההלוואה
3. קביעת סכום ממנו אוכל למשוך "משכורת" חודשית ולאכסן אותו בפק"מ כלשהו
4. לסגור / להשקיע את היתרה.
במאמר מוסגר - לאור העובדה שאני מתנהלת כלכלית הרבה פחות טוב מבן זוגי, החלטנו שהחל מקבלת "הכסף הגדול", נפצל את חשבונותינו חזרה לשני חשבונות נפרדים. גם כדי ליצור הפרדה בין הכסף מהדירה שבעצם לא שייך לו, וגם כדי שההתנהלות שלי לא תגרום לו לתחושת הקרקע-נשמטת-תחת-רגליי-איך-אני-שולט-באישה-הזאת-ובבזבוזים-שלה. כך אוכל באמת להתנהל בצורה עצמאית בחשבון, לחסוך כסף שהוא שלי (והוא יחסוך כסף שהוא שלו). נוכל כמובן להשקיע באפיקים משותפים אך הרעיון הוא כן לאפשר התנהלות כלכלית שונה לשנינו (בתקווה טובה ומניבה אמן).
שאלות מפגרות שעולות בי לקראת תום החפירה:
1. מה לעזאזל עושים עם סביב 250 אלף שקל? זה מרגיש לי סכום כל כך קטן לעומת הסכומים שאני רואה פה בפורום. האם הסכום הזה יכול להניב משהו משמעותי בצורה כזו או אחרת? האם זה סכום ששווה לפתוח בשבילו תיק השקעות?
2. במידה וכן שווה לפתוח תיק השקעות - כפי שכולכם רואים עד כה לא התנהלתי בצורה מדהימה כלכלית. האם העובדה שפתאום נכנס סכום כסף גדול היא סיבה מספיק טובה לפתוח תיק השקעות? האם כדאי לחכות קצת? (קראתי בבלוג שברגע שנכנס סכום כסף גדול צריך לנשום עמוק, לסגור אותו ואז להחליט. אני מדברת על השלב של אחרי הלסגור ולחכות.)
3. אני יודעת שהבלוג דוגל בעשייה עצמאית והבנה של ההשקעות, ואני באמת קוראת ואקרא ואנסה להבין. אבל עדיין כנראה שאבחר שמישהו אחר יעשה את זה בשבילי. איך אני בוחרת מי יעשה זאת עבורי?
4. האם זה סכום כסף שהגיוני לעשות איתו "סיבוב בנקים" כדי לראות איפה הכי שווה שהוא יטופל? או שזה סכום שבכל מקום זה יהיה די זהה ואין לי מה לטרוח?
5. מה היה הדבר שעזר לכם לעשות שינוי כלכלי בחיים שלכם, כשאתם הייתם איפה שאני, עצובים ומלאים באשמה? סתם, מקווה שלא. אבל באמת, מה הרגיש לכם שהכי עזר לכם, גם ברמה היומיומית של התנהלות עם הוצאות שוטפות ולהפסיק לבזבז, וגם ברמה של להתנהל עם הכסף הגדול והמפחיד שמסתתר מאחורי שמות נוראיים כמו פנסיה וקופות גמל והשתלמות?
תודה שקראתם והגעתם עד הלום. אני אמנם מסתתרת מאחורי יוזר בפורום ולמרות זאת לא פשוט לי לדבר על ההתנהלות שלי בה אני רחוקה מלהיות גאה. אני יודעת שההתחלה של השינוי תבוא מלהפסיק להתבייש, להיעזר בסביבה שלי וללמוד, ואני מקווה שאוכל להשכיל מכם וללמוד מכם, לפתח קצת עור עבה ולצאת לעולם כאישה שבאמת בדרך ללהיות עצמאית.
אבל מה לעשות, גם אני זקוקה לאמייזינג טרנספורמיישן, ובשביל זה אני צריכה אתכם!
מקווה לא לבכות יותר מידי מהבעיטה בתחת שאתם הולכים לתת לי.
אז בואו ניתן לחפירה להתחיל.
קצת (הרבה) מידע עליי:
בת 30, נשואה ללא ילדים. מאז ומעולם מתנהלת כלכלית בצורה, אממ, לא אחראית, אבל יש לי רצון עז להשתפר (טפיחה על השכם לאות הוידוי?).
כל חיי הבוגרים חייתי בפזרנות "מתונה", נכנסתי למינוסים (קטנים אמנם, אבל קיימים) על ימין ועל שמאל, הוריי הנהדרים הוציאו אותי מכל ברוך שרק נכנסתי אליו ולעולם לא השכלתי להפנים על אמת שכדי לחסוך חייבים להוציא פחות ממה שמכניסים. שוקינג, אני יודעת.
בעקבות שינויים שביצעתי בחודשים האחרונים, ושינויים שצפויים להתרחש בחודשים הקרובים, אני זקוקה לעזרה בהתנהלות ותכנון כלכלי כך שאוכל להיפטר מרגשות האשמה האיומים שמתעוררים אצלי עם המחשבה על כניסה לאתר של הבנק, האשראי, או ביצוע עוד שיחה לאמא'לה ששוב אני צריכה רק עוד קצת. כדי שאוכל באמת להתנהל בצורה מחושבת, כמו אדם בוגר (עוד אחד מהדברים שחשבתי שיקרו כבר בגיל 30, מסתבר שלא).
אני אחות במקצועי מזה כשנה, לאחר ארבע שנים של לימודים, בעוד שבשנה האחרונה בעלי עשה הסבה לתיכנות לאחר עשור של עבודת כפיים (שבנתה לו אחלה שרירי ידיים אבל חשבון בנק דל) וכרגע עובד כמתכנת זוטר במשרה מלאה (אולי יום אחד יהיה עשיר?).
לאחר הרבה שנים של ניסיונות חצי כוח שלא צלחו, תוך כדי עבודה ולימודים במשרה מלאה, החלטתי שזו תהיה השנה להגשים את חלומי להיות רופאה ולנסות להתקבל לתכנית הארבע שנתית לבעלי תואר ראשון. ההחלטה הזו, יחד עם ההסבה המקצועית והעבודה החדשה של הבחור, גררה החלטה של שינוי מקום מגורים, ולפני כחודשיים עברנו למרכז. כדי לצלוח את השנה ואולי גם להתקבל סוף סוף, אני צריכה להשלים שנה אינטנסיבית מאוד של קורסים באוניברסיטה וכן לגשת למבחני קבלה מתישים, מעייפים ויקרים. לצורך כך הוחלט שלא אעבוד השנה לפחות עד לאחר עיקר המבחנים, ולאחריהם אחזור לעבוד במשרה חלקית אם אתקבל, ובמשרה מלאה אם לא אתקבל.
איך אוכל לעשות זאת?
קצת (הרבה) רקע:
לפני כחמש שנים, לאחר שאבא נפטר במפתיע ואחר כך סבתא (שנה נהדרת שזו הייתה), אמא החליטה לעזור לי ברכישת דירה עם כל הכסף שפתאום היה. שברתי חיסכון ישן של 200 אלף שקל, וקניתי דירת ארבעה חדרים באזור פריפרי של ירושלים בעלות נמוכה יחסית, ולאור העזרה הרבה של אמא גם עם משכנתא נמוכה יחסית. על אף שהדירה הייתה זולה, המגורים בה היו מאוד יקרים לזוג שמרוויח מעט מאוד. ארנונה מעל 1300, עלות אחזקת שני רכבים כיאה לפריפריה ללא תחבורה ציבורית הולמת (חישוב חודשי גס של כ3000 שקל, עם דלק, ביטוחים, טיפולים, טסטים וכו'), חשבונות של דירת 4 חדרים (חשמל של מזגן מרכזי הוא נו פאן). כך מצאנו את עצמנו בחיים של גדולים עם משכורות של קטנים, בבידוד חברתי (כי כולם במרכז! או לפחות במרכז ירושלים...) הרבה תסכול, חוסר ודאות, מינוס שהולך וגדל ואין ספק שהעובדה שטמנתי את הראש בחול לגבי ההוצאות שלי לא עזרה.
אחרי שלוש שנים של האושר הזה, ישבתי וחשבתי איך אני רוצה שהחיים שלי יראו, מה אני רוצה לעשות איתם ועל מה אני באמת רוצה שהכסף שלי יילך. החלטתי כמה החלטות: 1. אני רוצה להיות רופאה (מוזר לכתוב את זה כשכל הכותבים פה מדברים על פרישה מוקדמת, אבל אולי ארצה לפרוש מוקדם מרפואה?) 2. אני צריכה לפנות זמן מהותי כדי לאפשר ניסיון קבלה איכותי ואמיתי 3. אני צריכה כסף כדי לאפשר את הזמן 4. נכון שיש לי דירה וזה החלום של מלא אנשים, אבל היא מגבילה אותי לאזור מגורים, לעבודה מסויימת ולאורח חיים שאני עדיין לא מוכנה אליו, ולא יודעת אם אהיה 5. אני לא רוצה את הדירה המעאפנה הזאת. 6. יאללה למכור אותה. (כמובן שהתהליך היה מורכב יותר מזה, אבל זה הג'יסט של העניינים).
אמא לא אהבה את זה (איזה מעליב זה לדחות דירה שקיבלת ככה כמעט במתנה) אבל אחרי כמה חודשים השתכנעה, וביקשה שלא אמכור את הדירה למישהו מבחוץ, אלא "אמכור" את הדירה חזרה אליה.
המשמעות היא שאקבל חזרה את הסכום שהשקעתי בדירה + עליית הערך שלה, והדירה נשארת על שמי אך בפועל היא של אימי. אני מניחה שאחת הסיבות שהיא בחרה במהלך הזה היא השארת הנכס בתוך המשפחה וכש"אהיה גדולה" ואדע מה קורה עם חיי, היא תוכל שוב לעזור בצורה כזו או אחרת. אבל זו רק השערה.
בינתיים היא הכניסה דיירים והשכירות החודשית תעבור אליה ותתרום לה לפנסיה הדלה שתהיה לה לכשתפרוש.
מ"מכירת" הדירה חזרה לאמא שלי, קיבלתי חזרה 450 אש"ח. 50 הועברו אליי לפני שלושה חודשים והיו אמורים לאפשר את המעבר שלנו למרכז. על אף שעשינו טבלת אקסל מפוארת של הוצאות, החישוב של הכסף שאנחנו באמת צריכים להתקיים היה לא מדוייק ושוב נכנסנו למינוס מרגיז.
בחודש הבא אני צפויה לקבל 400 אש"ח נוספים.
וואו, כתבתי מלא. המצב כרגע הוא כזה:
עובר ושב - מינוס 12 אלף.
הלוואה - 75 אלף, מתוכה נשאר להחזיר 63 אלף (נלקחה ביחד עם משכנתא כדי לממן את המעבר לבית חדש)
בפנסיה - 52 אלף
קרן השתלמות - 17 אלף
צפוי להיכנס מ"מכירת הדירה" - 400 אלף.
ממה שקראתי גם בפוסטים וגם בפורום, בגדול התכנון להתנהלות יהיה כזה:
1. סילוק המינוס
2. סילוק ההלוואה
3. קביעת סכום ממנו אוכל למשוך "משכורת" חודשית ולאכסן אותו בפק"מ כלשהו
4. לסגור / להשקיע את היתרה.
במאמר מוסגר - לאור העובדה שאני מתנהלת כלכלית הרבה פחות טוב מבן זוגי, החלטנו שהחל מקבלת "הכסף הגדול", נפצל את חשבונותינו חזרה לשני חשבונות נפרדים. גם כדי ליצור הפרדה בין הכסף מהדירה שבעצם לא שייך לו, וגם כדי שההתנהלות שלי לא תגרום לו לתחושת הקרקע-נשמטת-תחת-רגליי-איך-אני-שולט-באישה-הזאת-ובבזבוזים-שלה. כך אוכל באמת להתנהל בצורה עצמאית בחשבון, לחסוך כסף שהוא שלי (והוא יחסוך כסף שהוא שלו). נוכל כמובן להשקיע באפיקים משותפים אך הרעיון הוא כן לאפשר התנהלות כלכלית שונה לשנינו (בתקווה טובה ומניבה אמן).
שאלות מפגרות שעולות בי לקראת תום החפירה:
1. מה לעזאזל עושים עם סביב 250 אלף שקל? זה מרגיש לי סכום כל כך קטן לעומת הסכומים שאני רואה פה בפורום. האם הסכום הזה יכול להניב משהו משמעותי בצורה כזו או אחרת? האם זה סכום ששווה לפתוח בשבילו תיק השקעות?
2. במידה וכן שווה לפתוח תיק השקעות - כפי שכולכם רואים עד כה לא התנהלתי בצורה מדהימה כלכלית. האם העובדה שפתאום נכנס סכום כסף גדול היא סיבה מספיק טובה לפתוח תיק השקעות? האם כדאי לחכות קצת? (קראתי בבלוג שברגע שנכנס סכום כסף גדול צריך לנשום עמוק, לסגור אותו ואז להחליט. אני מדברת על השלב של אחרי הלסגור ולחכות.)
3. אני יודעת שהבלוג דוגל בעשייה עצמאית והבנה של ההשקעות, ואני באמת קוראת ואקרא ואנסה להבין. אבל עדיין כנראה שאבחר שמישהו אחר יעשה את זה בשבילי. איך אני בוחרת מי יעשה זאת עבורי?
4. האם זה סכום כסף שהגיוני לעשות איתו "סיבוב בנקים" כדי לראות איפה הכי שווה שהוא יטופל? או שזה סכום שבכל מקום זה יהיה די זהה ואין לי מה לטרוח?
5. מה היה הדבר שעזר לכם לעשות שינוי כלכלי בחיים שלכם, כשאתם הייתם איפה שאני, עצובים ומלאים באשמה? סתם, מקווה שלא. אבל באמת, מה הרגיש לכם שהכי עזר לכם, גם ברמה היומיומית של התנהלות עם הוצאות שוטפות ולהפסיק לבזבז, וגם ברמה של להתנהל עם הכסף הגדול והמפחיד שמסתתר מאחורי שמות נוראיים כמו פנסיה וקופות גמל והשתלמות?
תודה שקראתם והגעתם עד הלום. אני אמנם מסתתרת מאחורי יוזר בפורום ולמרות זאת לא פשוט לי לדבר על ההתנהלות שלי בה אני רחוקה מלהיות גאה. אני יודעת שההתחלה של השינוי תבוא מלהפסיק להתבייש, להיעזר בסביבה שלי וללמוד, ואני מקווה שאוכל להשכיל מכם וללמוד מכם, לפתח קצת עור עבה ולצאת לעולם כאישה שבאמת בדרך ללהיות עצמאית.
