טוב אז ככה: (מתנצל מראש אם זה ייצא קצת ארוך)
שוחחתי עם חבר לעבודה, טיפוס בזבזן כרוני שעד שלא בזבז את הפרוטה האחרונה שהרוויח באותו חודש הוא לא מצליח להירדם בלילה.
הוא טען שהוא לא מבין איך אני מצליח לקשור בין פרישה מוקדמת לחסכון.
מכיוון שהוא פחות חזק בהסברים לוגיים ויותר בקטע של דוגמאות ניסיתי לתת דוגמה מעולם המושגים של מורות למתמטיקה.
השיחה התנהלה בערך ככה:
אני: זוכר את הדוגמאות על נהג משאית שיוצא מאילת ונהג משאית שיוצא מקריית שמונה כמה זמן ייקח להם להיפגש ?
ש': זוכר
אני: תדמיין שהחיים שלך הם כביש מקריית שמונה לאילת, אתה נוסע במהירות 0.000000000001 קמ"ש (נסיעה שלוקחת 40 שנה),
קצב ההתקדמות שלך בכביש זה בעצם קופות הפנסיה שלך שמתמלאות וכשתגיע לגיל 67/אילת תוכל לחיות ממה שיש בקופות.
כשתגיע לאילת תפגוש נהג אחר וזהו יש לך מספיק כסף לחיות ולפרוש.
ש': אוקיי
אני: אני גם עולה על הכביש אתך אבל במקביל אני דואג שאותו נהג באילת ייצא לכיוון שלי, אני חוסך כל חודש אלפי שקלים. ככל שאני שם יותר
כסף הנהג נוסע מהר יותר לכיוון שלי.
ש': הבנתי לאן אתה חותר אבל א. מי אמר שבפנסיה יהיה לי מספיק כסף ב. גם לי יהיו מידיי פעם כספים לא רק ממשכורת.
אני: א. אם גם בפנסיה לא יהיה מספיק אז בדוגמה שלנו נצטרך להאריך את הכביש עד סיני אבל עדיין הדוגמה רלוונטית ב. בקשר לכספים הנוספים
מצוין אתה גם דואג שהנהג מאילת ייסע קצת לכיוונך רק חבל שזה קורה פעם ב-6 שנים.
ש': נשמע מעניין...
אני: עכשיו אני לא מסתפק שהנהג נוסע לכיווני אני גם דואג לעזרים טקטיים נוספים שישפרו את המהירות שלו, הכסף שלי מושקע וצובר ריביות.
אני: בקיצור איך שלא תסתכל על זה חייב שבדרך שלי הזמן לנקודת הסיום יתקצר משמעותית לעומת הזמן שייקח לך להגיע לשם.
ש' : (יום למחרת) תשמע, אני לא מפסיק לחשוב על השיחה שלנו אני מרגיש שגילית לי את האור אף פעם לא הסתכלתי על הדברים בצורה הזאת.
חודש אחרי הבחור קנה ג'יפ חדש.