אילו יציאות צרכניסטיות הכי מטריפות אתכם?

[משתמש מחוק]

לפעמים אני יושב בעבודה לארוחת צהריים מורחבת עם רוב המשרד ונאלץ לשמוע כל מיני שיחות שמקרבות את הפיוזים שלי למצב הקפצה. כמה דוגמאות לנושאי שיחה כאלה:

- (הכי טריוויאלי) - שיחות על כמה השדרוג לאייפון 6 / גלקסי S5 או LG G3 היה פשוט הכרחי.
- שיחות על שיפוצי מטבח ("אי אפשר יותר, לא שיפצנו מאז שקנינו את הבית"), איי גבס בסלון, פרגולות, דשא מלאכותי וכו' (Who gives a sh*t?? בחיאת! המטבח במצב שאי אפשר לבשל בו? הכיריים לא נדלקים? גבס ולדים יעשו אותו טוב יותר?).
- שיחות על זה שחייבים להחליף את האוטו (החדש) כל 3 שנים לכל היותר לפני שנגמרת האחריות, ובכלל שיחות על שדרוגי רכבים, איזה סגמנט הכי כדאי מהליסינג וכדומה.
- "יש לי מחר עוזרת, אני חייבת לסדר היום את הבית" (W-T-F ???????? אנשים צעירים, בגילי, שוכרים עוזרת??? אתם אמיתיים??? אתם עובדים כדי לממן את העוזרת??? זה אולי הכי מטריף אותי).
- שיחות על כך שלילדים קונים רק מותגים כי עליהם לא חוסכים.
- "לשכור? מה פתאום? קונים עם משכנתא וזה כמו לשלם שכירות רק שבסוף הבית נשאר אצלך" (ההון הראשוני והתשואה האבודה עליו כמובן לא נספרים).
- "אנחנו בדיוק קונים בהרחבה / בפרויקט / במגדלים".
- שיחות על זה שאין זמן לבשל לילדים, אז מזמינים מבחוץ, ושיחות על מסעדות באופן כללי.
ובד בבד, כמובן -

- שיחות על כך שבלי עזרה מההורים אי אפשר "לגמור את החודש", והכל יקר, ואי אפשר ככה.

מה מקפיץ אתכם?

 

[עודד לחופש מעודד]

אותי הורג שישראלים נוסעים לחו"ל הרבה מאוד ואלו הוצאות שהם מעבר ליכולתם...

אז הם לוקחים הלוואה! כדי לטוס לחו"ל או הלוואה לבר מצווה (הילד הגיע לגיל 13 .. ואו חייבים אולם יקר... )

זה פשוט משגע כי "מעמד הביניים בארצות אחרות גם אירופה וארה"ב לא טסים 3 פעמים בשנה לחו"ל..

לפעמים בא לי להגיד להם מה נסגר איתכם ?????

 

[kobu]

בעולם הסטודניאלי יש המון דברים שאני תוהה לפשרם, אלו קופצים לי עכשיו:
קפה כל בוקר בבתי הקפה הפזורים בקמפוס.
הוצאה של מאות שקלים בשנה, כאשר קפה ביתי (לא קפסולות) זמין בכל פקולטה כמעט בחינם.
גילוי נאות: אינני שותה קפה, ולכן לא מבינה את הסגולות של קפה קנוי לעומת הביתי.
אז יותר הזוי: אלו שלא שותים קפה ולכן קונים תה, כאשר יש המון עלים טעימים בגינות הירק וקומקום זמין בכל מקום.

קניה של ערימת ציוד משרדי-סטודניאלי תחילת כל סמסטר.
באמת צריך להחליף קלמר כל 4 חודשים? וקלסרים מקרטון ופלסטיק שורדים משנה לשנה רק אצלי?
ויותר מחברות ממספר הקורסים שלוקחים יחד עם פאקט של 20 מחקים בשלל צורות וגוונים.
זה גם מביא אותי לקניות הזויות לקראת החזרה לשנה"ל בסוף אוגוסט. אף פעם לא הייתי חלק מהחגיגה מבחירה.

 

[c881]

אנשים שאומרים שהם לא מוכנים לשים גבול לילדים ומתייחסים רק לכספית.
הרי הילדים הולכים לישון בשעה 20:00~21:00 (תלוי גיל), אם הזמן גם זה מתמסמס.
הילדים חייבים 3 חוגים לילד כדי להתפתח כאדם..

 

[dorset]

"כל ילד מביא את המזל שלו" זה לא תחליף לתכנון פיננסי.
"זה טיבעי" כתרוץ להמנע מרפואה אמיתית וזולה לטובת דיקור/ הילינג/ שמילינג במאות שקלים לחודש.

 

[זהבה]

חתונות שעולות עשרות ומאות אלפי שקלים, שהזוג ו/או ההורים נשארים עם חובות, בעוד שהאורחים מתבאסים על הצ'ק המטורף שהם צריכים להביא

 

[הדיוט בכלכלה]

אנשים שגרים ברמת גן, גבעתיים, הרצליה וכו', ומגיעים לעבודה במרכז תל אביב ברכב.

אנשים שגרים ועובדים במרכז ת"א, אבל לא ראו אוטובוס מבפנים מאז שהשתחררו מהצבא. לנסיעות בתוך העיר הם לוקחים מונית.

אנשים שגרים ועובדים במרכז ת"א ומחזיקים רכב שלא זז מהחניה במשך חודשים, או שמשתמשים בו רק בנסיעות להורים בשישי, בעוד שמונית או קאר2גו זה יותר זול ויוצר פחות דאגות.

 

[Gazorpazorp]

- כל משפט שמתחיל ב "בא לי" / "חייב/ת" (משהו באימפולסיביות הזו עושה לי רע)
- שיחות שנשמעות כמו פרסומת לתעשיית הנישואין (בעיקר טבעות אירוסין ( https://www.youtube.com/watch?v=N5kWu1ifBGU ) )
- "בסוף החודש, אני פשוט לא יודע/ת לאן נעלם הכסף" (בטון מחוייך)

 

[Ron]

@kobu
הוצאת לי את המילים מהפה , גם אני משתגע מלראות את זה
סטודנטים מתלוננים מתלוננים , אבל כל יום קונים קפה הפוך בבוקר ,
אוכלים בקפיטריות ובבתי קפה הפזורים ברחבי הקמפוס במחירים מופקעים במקום להכין לבד בבית .
שלא נדבר על כל ההלך רוח שאם רוצים לשבת על בירה , אז חס וחלילה לקנות מהסופר ולשבת בבית , חייבים לצאת לפאב ולהוציא 28 שקל לחצי ליטר .
כל ההודעות בקבוצות הסטודנטים של אנשים שטסים לחול בין הסמסטרים ..

אני כבר לא יודע מי הדפוק פה ..

 

[amit]

"אני מתחתן בקיץ ביום חמישי כדי לא לבעס את האורחים"
"אני מתחיל להתאמן בריצה - אז קניתי שעון דופק ונעליים באלף שקל כי אי אפשר לרוץ בלי זה"

ובמקום הראשון:
"אני מתחיל עכשיו תואר שני , זה עולה לי 40 אלף שח וזה יקפיץ אותי לתפקיד הבא- וחוץ מזה ההורים משלמים "

 

[hello]

העניין עם הכוס קפה כל בוקר באמת מעצבן. אנשים חושבים שזה "רק" 8 שקל לכוס אבל זה מצטבר ל1,500 שקל בשנה. בתור מכורה לקפה כמעט נפלתי לזה אבל מהר מאוד הבנתי שזה סתם יקר ולא שווה את הפינוק.
גם הרבה סטודנטים חייבים אוטו כדי להגיע ללימודים, גם אם הם גרים באזור האוניברסיטה. ובואו לא נשכח שהם גם חייבים מחשב נייד ואם אפשר אז מאק יקר.

 

[הסולידית]

אבל זה מצטבר ל1,500 שקל בשנה

הרבה יותר מזה, אם לוקחים בחשבון שאת 1,500 שקלים הללו ניתן היה להשקיע בתשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 4% עד 7% במשך X שנים. חלק גדול מהבערות הצרכניסטית ניתן לייחס להיעדר הבנה של ערך הזמן של הכסף.

 

[קפבלנקה]

- זוגות צעירים שנוטלים משכנתאות ענק ל - 30 שנה.
- צעירים שכספי הפנסיה/קרנות השתלמות/ביטוחי מנהלים/קופות גמל שלהם מושקעים באפיקים דפנסיבים.
- אנשים שיודעים לחסוך אבל חסרי כל מושג בהשקעות וכל כספם בעו"ש ובפקדונות בנקאיים.
- אנשים שאין להם יותר מידי כסף אבל קונים מכונית חדשה/טסים לחו"ל/משדרגים פלאפונים כל שנתיים וכו'. (מי שצורך והפרוטה בכיסו עוד ניחא. אלו ש"מתפנקים" ואין להם גם בדיוק איך לממן הזוים לחלוטין בעיני).
- אנשים שפורסים כל דבר לתשלומים.
- אנשים שקונים בתשלומים דברים שלא היו יכולים לממן בתשלום אחד.
- אנשים שיושבים במסעדה שהחשבון בה יהיה 150 ש"ח לגולגולת ובין ביס לביס מתלוננים על יוקר המחיה.
- אנשים שחיים שנים על גבי שנים במינוס.
- אנשים שמתהדרים בכספים שלהם (בין אם יש להם ובין אם לא)
- אנשים שמבזבזים כספים שהיו מעדיפים לחסוך ממניעים של לחץ חברתי/צורך לרצות.
- הורים שלא מצליחים לכלכל את המשפחה אך מחליטים לעשות עוד ילד.

 

[משתמש מחוק]

השרשור הזה הזכיר לי איזה עניין נשכח מהעבר. במשרד בו עבדתי לפני כמה שנים התחברתי עם מישהו מבוגר ממני בכעשור, וגיליתי איך אנשים שצריכים להיות אמידים בכל קנה מידה בהתנהלות סבירה דנים את עצמם לחיי עוני.
האיש היה גרוש עם ילד (קורה), והרוויח יפה מאוד. הוא גם לא היה צרכן כבד של שום דבר, לא בזבזן כרוני וחוץ מהמזונות שישבו לו על הצוואר לא ראיתי איזו התנהגות כלכלית דבילית במיוחד - חוץ מדבר אחד. היות שחייו היו מלאי סבל (גרושה פסיכית, עבודה שהוא שונא, היעדר זוגיות חלופית) - הוא עשה לעצמו טקס שנתי. כל שנה, הוא היה לוקח את כל מה שחסך באותה השנה, ומטביע את זה בטיול לארה"ב עם הבן שלו (כולל דיסנילנד וכו'), ששיאו הוא קרוז בקאריביים. חוזר לארץ עם כיסים ריקים, ומתחיל מחדש לממן את הטיול של שנה הבאה. פשוט טירוף.
וזה עוד כלום.
גרושתו, כך נודע לי, הרוויחה בסביבות 30K ש"ח בחודש (ברוטו). בנוסף קיבלה כמובן מזונות של כמה אלפי ש"ח בחודש והשתתפות בחלק מהוצאות הילד. גם היא לא חיה בזוגיות כלשהי. ועדיין נהגה להסתייע בעזרה כספית מההורים (!). איך מגיעים לזה? ובכן, זה כבר באמת די פסיכי, אבל גם לא כ"כ קשה. פשוט נוקטים בהרגלים הבאים:
- עושים קניות לבית רק ב - Yellow.
- מחזיקים רכב שלא יוצא מהחניה, כי נוסעים לעבודה ברכבת כל יום (אבל שיהיה ליתר ביטחון).
- על מנת להגיע לרכבת וממנה, נוסעים במוניות ספיישל בלבד.
- (זה כבר פסיכוזה ממש) כל יום לפני העבודה נוסעים לעשות איפור מקצועי אצל הקוסמטיקאית. כמובן שאל הקוסמטיקאית ומאצלה לרכבת נוסעים במוניות ספיישל בלבד.
- קונים, לעצמך ולילד, כל מותג אפשרי בתחום הבגדים וההנעלה.
- משלמים רק בתשלומים, כולל על צריכה שוטפת.

אני משער שהיו עוד כמה הרגלים שלא שמעתי עליהם, אבל זה כבר מספיק, לא?

 

[Sailor]

"אני מתחיל עכשיו תואר שני , זה עולה לי 40 אלף שח וזה יקפיץ אותי לתפקיד הבא- וחוץ מזה ההורים משלמים "

Amit ,
אכן , דבילי לדעתי להתחיל תואר שני מהסיבה שזה מקפיץ לתפקיד הבא .... אבל אם ההורים מתעקשים לשלם, לא חסר להם כסף והם לא רוצים לתת את הכסף לצרכים אחרים (צבירת פאק יו מאני למשל)... אז אני אומר תפדל .... It's already paid for ..... אם רואים דרך שאפשר להינות מהתואר אז סבבה.
צריך לזכור:
א.) אנשים יותר מאושרים כשהם מוצאים כסף על אחרים. כך שלמעשה עוזרים בעצם להורים להיות מאושרים.
ב.)ניתנת להם האפשרות להשוויץ בשיחות סלון שהתכשיט שלהם מוצלח.

 

[yossik]

טוב, את זה שמעתי הבוקר.
הלכתי לשען להחליף סוללה. זה שעון סייקו אמיתי Made in Japan, ישן מתנה מאבא ולא ניתן להחליף לבד כי זה כרוך בהוצאת 3 ברגים (אין איכות כזו היום)
שני אנשים ממתינים בתור ואחד אומר לרעיהו:
"השקעתי בדירה החדשה שלנו, מה זה השקענו?! ממש עפנו!"
שואל החבר "על מה עפתם"? התשובה, "הלכנו על דלתות ללא משקופים כך כשסוגרים את הדלת היא מתמזגת עם הקיר".
"וגם שמנו צירי דלת מוסתרים - 1000 ש"ח כול ציר".
"למה אתה צריך כאילו צירים"?
"כי זה או צירים מוסתרים או גירושין"!
בחיי, זו לא בדיחה, זה אמיתי.
שלמתי לשען בכיף 10 ש"ח והיה שווה כול גרוש רק בשביל הבדיחה הטובה הזו על הבוקר

 

[hello]

אנשים שקונים פלאפון ב-3,000 ש"ח, במיוחד כאלה שעדיין קונים את זה במסגרת התחייבות כלשהי לאורנג'/סלקום/פלאפון, וכן הם עדיין קיימים. אם אנשים היו טורחים לעשות קצת סקר שוק הם היו מגלים שחוץ מאפל וסמסונג קימות עוד כמה חברות מעולות כמו LG מוטורולה וכל מיני חברות סיניות שמוכרות פלאפונים מעולים אם אותה חומרה בחצי המחיר. אני קניתי את הפלאפון הנוכחי שלי ב-1,000 ש"ח כולל שליח עד הבית דרך אמזון. התוכנית המקורית שלי הייתה לקנות סמסונג 2 שעלה באותה תקופה כ-1,700. בסוף מצאתי את עצמי עם פלאפון יותר טוב, יותר חדש ,יותר זול ועם סוללה חזקה. כל פעם שאני רואה אנשים עם פלאפון יקר אני מחייכת מבפנים כי אני יודעת שעשיתי בחירה הרבה יותר טובה מהם.

 

[שירה]

זוגות צעירים שמתלוננים עלך יוקר המחיה אבל שוכרים דירת 3 חדרים במרכז,שוכרים עוזרת (!!!), מגיעים לעבודה בלב ת"א באוטו וטוענים שבגלל שמחירי הדירות כ"כ יקרים הממשלה חייבת לגרום למי שיש לו יותר מדירה אחת למכור אותה כדי שלמי שאין כסף יוכל לרכוש דירות
סיפור אמיתי!!!!

 

[Ron]

העניין של הסמארטפונים היום זו מכת מדינה .
אני לא מבין ממתי זה נהיה לגיטימי כל כמה חודשים להחליף משהו שעולה כמה אלפי שקלים .
אני רואה חיילים משוחררים קונים אייפון 6 ואני משתגע מאיפה יש להם את הכסף (ואני בטוח שאין להם) ?!
משהו מקולקל בצורת המחשבה , מקולקל מהיסוד ..
עד לא מזמן הסתדרתי עם נוקיה ישנה כמעט 5 שנים לצערי הפלאפון מת ולקחתי טלפון אחר שהיה זרוק אצלי בבית מחוסר שימוש

 

[hello]

רון, אתה לא מבין אפילו איזה שטויות חיילים עושים. השתחררתי לפני כמה חודשים ככה שאני יכולה לספר לך שלא רק חיילים משוחררים קונים אייפון 6 אלא גם חיילים בשירות חובה שבקושי עובדים ואת המעט שהם חוסכים הם מבזבזים על פלאפונים וטיסות לחו"ל כי הרי אחרי גיל 21 כולנו מזדקנים אוטומטית ולא תהיה להם אפשרות לנסוע לחו"ל.