איך להשתפר במיומנות של problem solving

[שלומו]

יש לך זיכרון טוב ?

לדברים עם הגיון והקשר.

 

[סברס]

ככה זה עם מהנדסים אנחנו אוהבים להגדיר דברים.

זה לא באמת מדיד כי מיומנות כמו רופא\מהנדס טובים היא דבר מורכב וכדי למדוד משהו כזה את תצטרכי לדאוג ש-X אנשים יעשו בדיוק את אותו המסלול ואז לדאוג שהם יתמודדו עם אותם האתגרים בדיוק.

אדם חכם זה כינוי שטחי שהסביבה נותנת לסופה של דרך מאוד ארוכה שאדם עבר תוך התעלמות מוחלטת מהדרך עצמה.

ככה זה עם מהנדסים, מגדירים "תבניות קודמות", אבל מתעקשים לא להגדיר ולמדוד מיומנויות או חכמה....
זו לא ההתנהגות ההנדסית/מדעית שאני מכירה ולמדתי.

 

[ת.אוקהם]

אבל בכל מקרה הדיון פה הוא על איך להפוך להיות טוב במה שאתה עושה כאשר מדובר על האדם הממוצע.

אוקי, בוא נדייק טיפה את ההגדרות, אם מדברים על זה שאדם עם iq ממוצע ומעלה (חצי מהאוכלוסיה) יכול להוציא תואר מהטכניון אם יתאמץ מספיק אז אני נוטה להסכים (למרות שגם פה יש פערים ולא כולם יכולים לסיים בהצטיינות לדוגמא)
שים לב שיש חצי מהאוכלוסיה (אנשים פחות מהממוצע) שלא בהכרח יוכלו בגלל היעדר יכולות מולדות.

 

[Henchman34]

עכשיו הכל ברור... למה לא התחלת עם הפסקה הזו? הסיפור האישי שלך, לא רלוונטי ולא מעיד על הכלל...

שמח שזה מה שלקחת מכל הדיון הזה. חרף אינספור דוגמאות אחרות על מה זו מיומנות ואיך מפתחים אותה.

סתם שאלה, למה התקבעת על לימודי תוכנה?

למה לא?

לאנשים שונים יש יכולות שונות, בתחומים שונים. יש על זה מיליון מחקרים.

אוקי, אני אישית מאמין שהייתי מצליח להצטיין בכל תחום שהייתי בוחר(פרט לספורט שנותן יתרונות ל-DNA) בסוף הכל מתכם בלבחור PATH וללכת בו לאורך זמן תוך כדי תרגול. לדעתי ALICE אמרה את זה יותר טוב ממני.

“Alice: Would you tell me, please, which way I ought to go from here?
The Cheshire Cat: That depends a good deal on where you want to get to.
Alice: I don't much care where.
The Cheshire Cat: Then it doesn't much matter which way you go.
Alice: ...So long as I get somewhere.
The Cheshire Cat: Oh, you're sure to do that, if only you walk long enough.”

אבל עזבי אני לא צריך מליון מחקרים תביאי 1.

סתם שאלה - עם כל הכבוד שסיימת תואר ראשון בטכניון (ובאמת יש כבוד). למה לא סיימת ביחד איתו גם תואר שני או דוקטורט? הרי זה רק "תבניות מחשבה קודמות'. אחרים לפניך עשו את זה, יש כאלו שאפילו סיימו דוקטורט עד גיל 18.

באותה מידה היית יכולה לשאול למה לא עשיתי הסמכה לאילוף אריות לבקנים. או למה לא עשיתי ניתוח לשינוי מין.

 

[Henchman34]

אוקי, בוא נדייק טיפה את ההגדרות, אם מדברים על זה שאדם עם iq ממוצע ומעלה (חצי מהאוכלוסיה) יכול להוציא תואר מהטכניון אם יתאמץ מספיק אז אני נוטה להסכים (למרות שגם פה יש פערים ולא כולם יכולים לסיים בהצטיינות לדוגמא)
שים לב שיש חצי מהאוכלוסיה (אנשים פחות מהממוצע) שלא בהכרח יוכלו בגלל היעדר יכולות מולדות.

אני לא חזק ב-IQ והשאלה היא האם מבחן IQ זה משהו שאני יכול ללמוד אליו ולשפר את הציון שלי(או שזה יותר קרוב למבחן מבוסס נתן פיזיולוגי כמו הגובה או המשקל שלי שיכול לפסול משירות צבאי)? במידה וכן אז אין הרבה משמעות לציון פרט למי שבאמת נמצא בקצה הנמוך של הפעמון מסיבות פיזילוגיות(נגיד פיגור שכלי).

למשל אני כן עשיתי פסיכומטרי כאשר הציון הראשון שלי בלי ללמוד לדעתי לא גרד את ה-500 ואילו האחרון היה בסביבות ה-700. אבל זה לא שפתאום מנת המשכל שלי עלתה פשוט ביליתי X זמן בלתרגל פסיכומטרי עד שהפכתי למאוד חד בתרגילי פסיכומטרי. כנ"ל מבחני הערכה שעושים לתעשיה בטחונית. את הראשון עשיתי ישר אחרי הצבא בלי להתוכנן דקה ונכשלתי ואילו את השני עשיתי אחרי שהתכוננתי ועברתי בלי בעיה.

חוץ מזה לדעתי IQ הוא פעמון גאוס, כלומר האדם הממוצע יהיה סביב האמצע שלו כלומר תקבל יותר מ-50%.

 

[סברס]

שמח שזה מה שלקחת מכל הדיון הזה. חרף אינספור דוגמאות אחרות על מה זו מיומנות ואיך מפתחים אותה.


למה לא?



אוקי, אני אישית מאמין שהייתי מצליח להצטיין בכל תחום שהייתי בוחר(פרט לספורט שנותן יתרונות ל-DNA) בסוף הכל מתכם בלבחור PATH וללכת בו לאורך זמן תוך כדי תרגול. לדעתי ALICE אמרה את זה יותר טוב ממני.

“Alice: Would you tell me, please, which way I ought to go from here?
The Cheshire Cat: That depends a good deal on where you want to get to.
Alice: I don't much care where.
The Cheshire Cat: Then it doesn't much matter which way you go.
Alice: ...So long as I get somewhere.
The Cheshire Cat: Oh, you're sure to do that, if only you walk long enough.”

אבל עזבי אני לא צריך מליון מחקרים תביאי 1.


באותה מידה היית יכולה לשאול למה לא עשיתי הסמכה לאילוף אריות לבקנים. או למה לא עשיתי ניתוח לשינוי מין.

אתה פשוט ליצן שמתחמק מגוף הטיעון. זה נשמע שאתה תקוע ב"תבניות קודמות", ומתקשה ללמוד חדשות...

אני פורשת מהדיון, כי זה נראה שלא משנה כמה עובדות ואסמכתאות אתה תקבל, אתה פשוט לא תשנה את דעתך. אז רק בתור אקורד סיום, לבקשתך הנה הוכחות שלאנשים שונים יש יכולות שונות:

עצם העובדה שאנשים שונים מקבלים ציונים שונים במבחנים שונים מעידה על יכולת שונה בין האנשים בנקודת זמן הספציפית. השאלה היא למה אנשים שונים מדורגים שונה. חלק מהיכולת השונה נובע מתורשה, הנה מחקר המעריך את מידת ההשפעה של תורשה על יכולות. חלק מהיכולת נובע מחינוך, והסביבה בגילאים מוקדמים, הנה מחקר. בנוסף בלמידה יש אפקט מתיו, שאומר שאנשים עם יכולות גדולות יותר בתחילת החיים, רק מגדילים את הפער עם הזמן. לקינוח, יש הוכחות שאנשים מצטיינים בתחומים מסוימים בגיל מוקדם.
כמובן, שכל האמור לעיל חייב להגיע עם התמדה, לימוד, תרגול ואימון. כל פריצות הדרך בכל תחום שהוא הגיעו אחרי המון התמדה של אנשים מוכשרים בתחומם.

אני לא טוענת שתרגול ואימון זה לא הכרחי להצלחה, אני טוענת שזה לא הדבר היחיד. לא כל אחד יכול להצליח בכל תחום כמו שאתה טוען.

נ.ב
הסיפור על אליס והחתול הוא על חשיבות קבלת החלטות והצבת יעדים בחיים. אין קשר לטענותיך, ש"אני מאמין שהייתי מצטיין בכל תחום שהייתי בוחר".

נ.ב2
נשמע שהסיפור על המורה, השפיע עליך המון. זה ממש עצוב שמורה עלוב בביה"ס גורם לך לחשוב על עצמך כל כך נמוך. ומההתכתבות איתך, זה נשמע שהוא החדיר את זה כל כך עמוק שאתה עדיין חושב על עצמך כמישהו טיפש/ממוצע. אם באמת סיימת תואר ראשון בטכניון, תפרגן לעצמך, אתה חכם יותר ממה שאתה חושב. אל תקטין את עצמך.

 

[Henchman34]

אתה פשוט ליצן שמתחמק מגוף הטיעון. זה נשמע שאתה תקוע ב"תבניות קודמות", ומתקשה ללמוד חדשות...

אני פורשת מהדיון, כי זה נראה שלא משנה כמה עובדות ואסמכתאות אתה תקבל, אתה פשוט לא תשנה את דעתך. אז רק בתור אקורד סיום, לבקשתך הנה הוכחות שלאנשים שונים יש יכולות שונות:

לגבי הקישורים שלך:
1. Estimation and Partitioning of Heritability in Human Populations using Whole Genome Analysis Methods. רובו מדבר על תורשה של תוכונות פיזיולוגית כמו גובה. יש התיחסות ל-general intelligence שנמדד על ידי מבחני IQ שמאז אתמול יצא לי לקרוא עליהם קצת יותר. מדובר בועד מבחן שלא שונה באופן מהותי מפסיכומטרי, כלומר אוסף בעיות קטנות ומוגדרות היטב . המבחן לפי GPT מכיל 4 סוגים של בעיות.

הגיון: הדודו הוא ציפור, כל הציפורים יכולים לעוף האם הדודו יכול לעוף?
תבניות: מה המספר הבא אחרי 2, 4, 8, 16, ?
זיכרון: לזכור סדרה של מספרים.
ראיה מרחבית: לקרוא מפות, להרכיב ריהוט של איקאה...

כל הדברים האלה ניתנים לשיפור בקלות על ידי תרגול. הכי אבסטרקטי זו ראיה מרחבית וגם את זה אפשר לתרגל בעזרת גאומטריה או שרטוט או יצירה בלגו.


2. How Lifestyle Factors Affect Cognitive and Executive Function and the Ability to Learn in Children מדבר על השפעת משתני סביבה כמו שינה, התעמלות ותזונה על היכולת ללמוד. בשום מקום לא מוכיח שיש ילדים שגם אחרי 10 שנים לא יעברו 5 יחידות מתמטיקה. וגם אני הנחתי שברור לכולם שהילד עליו אני מדבר לא חווה sleep deprivation תוך כדי הרעבה תוך כדי שמרתקים אותו לכסא ומונעים ממנו פעילות גופנית.

3.Matthew effect הוא פשוט ערך בויקי שמציין שמי שמתחיל מוקדם מקבל יתרון על מי שמתחיל מאוחר. שזה די common sense. כן צריך לציין שאנשים בדרך כלל לא מתרגלים עד אינסוף על מנת להשתפר. אז אם נניח צריך 10 שנים של תרגול איכותי בשביל להיות טוב במה שאתה עושה כרופא אז מי שהתחיל בגול 20 ומי השתחיל בגיל 30 יהיו פחות או יותר באותו המקום בגיל 40 בהנחה שיתרגלו נכון. לא שונה מנהג מונית בלי GPS שאחרי X שנים יגיע לשיא(ואם לא יאתגר את עצמן) ישאר שם בלי תלות בכמה זמן הוא ימשיך לנהוג.

4. Nature Vs Nurture: Just how much do genetics impact our lives? הוא פשוט בלוג פוסט עם רמת טיעונים כמו הדיון פה ולא מחקר.

אני לא טוענת שתרגול ואימון זה לא הכרחי להצלחה, אני טוענת שזה לא הדבר היחיד. לא כל אחד יכול להצליח בכל תחום כמו שאתה טוען.

תרגול נכון הוא הדבר המרכזי(אחרי שיש רצון וקורת גג מעל הראש למקרה שזה לא היה ברור) בשביל להפוך להיות טוב במה שאתה עושה.

אני גם אוסיף שיש שאלה של כמה מקומות "פנויים יש" וכמה פעמים אפשר לנסות להיבחן לאותו מקום פנוי. כי בשביל להפוך להיות טוב בלהיות רופא צריך... הכשרה פורמלית ואז התמחות ברפואה כלומר לא פונקציה של לשבת בבית וללמוד עם עצמך.

אם ניקח את הפקולטה לרפואה ונניח שיש 20 מקומות במחזור אז בהגדרה אם יש 200 אנשים שמנסים להתקבל יהיו 180 אנשים שעבדו מאוד מאוד קשה ו"נכשלו" כי בסוף ההבדל בין 760 ל-800 בפסיכומטרי הוא לא כזה גדול ומספיקה טעות העתקה אחת או 2 בשביל לעשות את ההבדל(כאן כבר נכנס המזל). בהינתן שאפשר להיבחן יותר מפעם אחד(פעם אחת לסמסטר) אז הסיכוי להתקבל לרופאה ילך ויגדל עם כל נסיון. העיקרון לא שונה מהותית ממעבר טסט על רכב. מדידה בודדת בדמות מבחן בודד פשוט לא אומרת הרבה כי היא יכולה להיות overshoot או undershoot.

הסיפור על אליס והחתול הוא על חשיבות קבלת החלטות והצבת יעדים בחיים. אין קשר לטענותיך, ש"אני מאמין שהייתי מצטיין בכל תחום שהייתי בוחר".

אי אפשר להפוך להיות טוב בפיתוח תוכנה בלי להציב לעצמך יעד כזה. זה בדיוק ההבדל בין "אחד שטוב במתמטיקה" כי יש לו "ראש למדעים מדוייקים" לבין אחד שהחליט שהוא רוצה להיות טוב במתמטיקה והתחיל ללכת בדרך הזו.

נשמע שהסיפור על המורה, השפיע עליך המון. זה ממש עצוב שמורה עלוב בביה"ס גורם לך לחשוב על עצמך כל כך נמוך. ומההתכתבות איתך, זה נשמע שהוא החדיר את זה כל כך עמוק שאתה עדיין חושב על עצמך כמישהו טיפש/ממוצע. אם באמת סיימת תואר ראשון בטכניון, תפרגן לעצמך, אתה חכם יותר ממה שאתה חושב. אל תקטין את עצמך.

ציינתי את זה בדיוק פעם אחת כי הנחרצות של המילים של אמא שלך(יש ילדים שגם אחרי 10 שנים לא יעברו 5 יחידות מתמטיקה) דרך המקלדת שלך הזכירו לי אותו ועד כמה באופן כללי פגשתי מורים(וגם מרצים) שעדיף שלא היו נותנים להם מגע עם ילדים שרובם בעלי impressionable mind. זה לא איזה "origin story" שהפך אותי למה שאני

אם כבר אז מאז שאני זוכר את עצמי היתה לי תחושה מאוד חזקה של מסוגלות, שאם ארצה משהו מספיק חזק אשיג אותו(גם אם אז לא ידעתי בדיוק איך הולכים "נכון"). גם בתואר בסמסטר הראשון איפה שהוצאתי ציונים שלא גרדו את ה-20 לא ערערה אותי באופן מיוחד(בזמן שהיו סביבי מספיק אנשים פקפקו ביכולת שלהם ללמוד בטכניון), לי היה ברור שמדובר בסך הכל במדידה בודדת שמשקפת את הידע שלי בזמן נתון ושאם מספיק תרגול(גם אם הוא יהיה נטו brute force) אפשר יהיה לעבור את המבחן וזה גם מה שקרה בפועל.

 

[שלומו]

רוב החברים שלי שלמדו 3 יחידות בתיכון הם היום מהנדסי חשמל תוכנה ומכונות.
אני חושב שיש יכולות שכליות שמשתפרות עד גיל 25.

 

[theboy]

כשרון מחשבתי לרוב מתבסס על סקרנות התמדה וסביבה חושפת ומאפשרת. אני חושב שאת רוב התכונות האלה אפשר להצמיח בעזרת חינוך טוב, וכן יש גם נטיות מולדות שאפשר לטפח.

אני זוכר שחבר שלי בתיכון אמר לי שאני לא חכם אלא סתם לומד הרבה. אני הסכמתי איתו. אבל גם אופי של ללמוד הרבה זה לא דבר נפוץ.

בדיוק כמוך.
חבר שלי אמר לי פעם שזה לא חוכמה לקבל מאיות אחרי שאני מתרגל את כל המבחנים.אז אמרתי לו:"אז למה אתה לא עושה את זה בעצמך?"

אבל בכל זאת,זה אסטרטגייה שמגבילה אותך.כי כל פעם שאתה פונה למקצוע/תחום אחר שיש בו שאלות של פתרון בעיות,אתה צריך ללמוד את כל התבניות.
לכן,אני מנסה לפתח את הכשרון של פתרון הבעיות.
אנשים שיש להם אותו,יכולים לגשת לשאלה של פתרון בעיות בהרבה מקצועות/תחומים שונים,מבלי ללמוד ולזכור תבניות קודמות,ובכל זאת להצליח לפתור.
לפי דעתי זה קשור ליצירתיות שלהם.
הם פשוט יוצרים תבניות תוך כדי שהם פותרים,לכן הם לא צריכים לראות אותם לפני.
לדוגמא:במקום להכיר את האלגוריתם של sliding window מלפני,הם פשוט יוצרים אותו תוך כדי שהם נתקלים בשאלה שהאלגוריתם הזה עוזר להם.

 

[לנצח נתהה]

בדיוק כמוך.
חבר שלי אמר לי פעם שזה לא חוכמה לקבל מאיות אחרי שאני מתרגל את כל המבחנים.אז אמרתי לו:"אז למה אתה לא עושה את זה בעצמך?"

אבל בכל זאת,זה אסטרטגייה שמגבילה אותך.כי כל פעם שאתה פונה למקצוע/תחום אחר שיש בו שאלות של פתרון בעיות,אתה צריך ללמוד את כל התבניות.
לכן,אני מנסה לפתח את הכשרון של פתרון הבעיות.
אנשים שיש להם אותו,יכולים לגשת לשאלה של פתרון בעיות בהרבה מקצועות/תחומים שונים,מבלי ללמוד ולזכור תבניות קודמות,ובכל זאת להצליח לפתור.
לפי דעתי זה קשור ליצירתיות שלהם.
הם פשוט יוצרים תבניות תוך כדי שהם פותרים,לכן הם לא צריכים לראות אותם לפני.
לדוגמא:במקום להכיר את האלגוריתם של sliding window מלפני,הם פשוט יוצרים אותו תוך כדי שהם נתקלים בשאלה שהאלגוריתם הזה עוזר להם.

תשאל את אותם אנשים אם הם בעצמם יכולים לתאר את הדרך בה הגיעו לפיתרון. ממה שאני יודע הם לא יצליחו ולכן אולי זה לא אפשרי לחקות אותם

 

[oferM]

לגבי הקישורים שלך:
1. Estimation and Partitioning of Heritability in Human Populations using Whole Genome Analysis Methods. רובו מדבר על תורשה של תוכונות פיזיולוגית כמו גובה. יש התיחסות ל-general intelligence שנמדד על ידי מבחני IQ שמאז אתמול יצא לי לקרוא עליהם קצת יותר. מדובר בועד מבחן שלא שונה באופן מהותי מפסיכומטרי, כלומר אוסף בעיות קטנות ומוגדרות היטב . המבחן לפי GPT מכיל 4 סוגים של בעיות.

הגיון: הדודו הוא ציפור, כל הציפורים יכולים לעוף האם הדודו יכול לעוף?
תבניות: מה המספר הבא אחרי 2, 4, 8, 16, ?
זיכרון: לזכור סדרה של מספרים.
ראיה מרחבית: לקרוא מפות, להרכיב ריהוט של איקאה...

כל הדברים האלה ניתנים לשיפור בקלות על ידי תרגול. הכי אבסטרקטי זו ראיה מרחבית וגם את זה אפשר לתרגל בעזרת גאומטריה או שרטוט או יצירה בלגו.


2. How Lifestyle Factors Affect Cognitive and Executive Function and the Ability to Learn in Children מדבר על השפעת משתני סביבה כמו שינה, התעמלות ותזונה על היכולת ללמוד. בשום מקום לא מוכיח שיש ילדים שגם אחרי 10 שנים לא יעברו 5 יחידות מתמטיקה. וגם אני הנחתי שברור לכולם שהילד עליו אני מדבר לא חווה sleep deprivation תוך כדי הרעבה תוך כדי שמרתקים אותו לכסא ומונעים ממנו פעילות גופנית.

3.Matthew effect הוא פשוט ערך בויקי שמציין שמי שמתחיל מוקדם מקבל יתרון על מי שמתחיל מאוחר. שזה די common sense. כן צריך לציין שאנשים בדרך כלל לא מתרגלים עד אינסוף על מנת להשתפר. אז אם נניח צריך 10 שנים של תרגול איכותי בשביל להיות טוב במה שאתה עושה כרופא אז מי שהתחיל בגול 20 ומי השתחיל בגיל 30 יהיו פחות או יותר באותו המקום בגיל 40 בהנחה שיתרגלו נכון. לא שונה מנהג מונית בלי GPS שאחרי X שנים יגיע לשיא(ואם לא יאתגר את עצמן) ישאר שם בלי תלות בכמה זמן הוא ימשיך לנהוג.

4. Nature Vs Nurture: Just how much do genetics impact our lives? הוא פשוט בלוג פוסט עם רמת טיעונים כמו הדיון פה ולא מחקר.


תרגול נכון הוא הדבר המרכזי(אחרי שיש רצון וקורת גג מעל הראש למקרה שזה לא היה ברור) בשביל להפוך להיות טוב במה שאתה עושה.

אני גם אוסיף שיש שאלה של כמה מקומות "פנויים יש" וכמה פעמים אפשר לנסות להיבחן לאותו מקום פנוי. כי בשביל להפוך להיות טוב בלהיות רופא צריך... הכשרה פורמלית ואז התמחות ברפואה כלומר לא פונקציה של לשבת בבית וללמוד עם עצמך.

אם ניקח את הפקולטה לרפואה ונניח שיש 20 מקומות במחזור אז בהגדרה אם יש 200 אנשים שמנסים להתקבל יהיו 180 אנשים שעבדו מאוד מאוד קשה ו"נכשלו" כי בסוף ההבדל בין 760 ל-800 בפסיכומטרי הוא לא כזה גדול ומספיקה טעות העתקה אחת או 2 בשביל לעשות את ההבדל(כאן כבר נכנס המזל). בהינתן שאפשר להיבחן יותר מפעם אחד(פעם אחת לסמסטר) אז הסיכוי להתקבל לרופאה ילך ויגדל עם כל נסיון. העיקרון לא שונה מהותית ממעבר טסט על רכב. מדידה בודדת בדמות מבחן בודד פשוט לא אומרת הרבה כי היא יכולה להיות overshoot או undershoot.


אי אפשר להפוך להיות טוב בפיתוח תוכנה בלי להציב לעצמך יעד כזה. זה בדיוק ההבדל בין "אחד שטוב במתמטיקה" כי יש לו "ראש למדעים מדוייקים" לבין אחד שהחליט שהוא רוצה להיות טוב במתמטיקה והתחיל ללכת בדרך הזו.


ציינתי את זה בדיוק פעם אחת כי הנחרצות של המילים של אמא שלך(יש ילדים שגם אחרי 10 שנים לא יעברו 5 יחידות מתמטיקה) דרך המקלדת שלך הזכירו לי אותו ועד כמה באופן כללי פגשתי מורים(וגם מרצים) שעדיף שלא היו נותנים להם מגע עם ילדים שרובם בעלי impressionable mind. זה לא איזה "origin story" שהפך אותי למה שאני

אם כבר אז מאז שאני זוכר את עצמי היתה לי תחושה מאוד חזקה של מסוגלות, שאם ארצה משהו מספיק חזק אשיג אותו(גם אם אז לא ידעתי בדיוק איך הולכים "נכון"). גם בתואר בסמסטר הראשון איפה שהוצאתי ציונים שלא גרדו את ה-20 לא ערערה אותי באופן מיוחד(בזמן שהיו סביבי מספיק אנשים פקפקו ביכולת שלהם ללמוד בטכניון), לי היה ברור שמדובר בסך הכל במדידה בודדת שמשקפת את הידע שלי בזמן נתון ושאם מספיק תרגול(גם אם הוא יהיה נטו brute force) אפשר יהיה לעבור את המבחן וזה גם מה שקרה בפועל.

-אתה מתאר את עצמך כאדם עם רמת נחישות והתמדה מאוד גבוהה.
ומה לגבי אנשים שיש להם רמת נחישות ממוצעת? אולי זה לא מספיק נחישות והתמדה כדי להצליח בטכניון ללא רמה מסויימת של כשרון ?

-באילו תחומים היתה לך תחושת המסוגלות ? האם בתחומים קוגניטיביים כלשהם ? האם היית זריז חשיבה יחסית ?

 

[Henchman34]

ומה לגבי אנשים שיש להם רמת נחישות ממוצעת?

הם יכשלו בכל דבר שדורש הרבה מאמץ. כלומר ב"פרויקטים גדולים" דורשים השקעה של זמן ומאמץ והתמדה לאורך זמן והתמודדות עם כשלונות בדרך(נגיד נכשל בקורס כזה או אחר).

המושג "נחישות גבוהה או ממוצעת" היא לא באמת אבסולוטי או מדיד. לי היתה נחישות מאוד גבוהה לעשות הסבה לתוכנה ועשיתי אותה דרך בוטקאמפ מאוד אינטמסיבי שמזכיר תקופת מבחנים מאוד קשוחה בטכניון שנמשך בערך 8 חודשים. לעומת זאת אני עושה כרגע תואר הומני באוניברסיטה הפתוחה, תואר שאני לא באמת צריך ולכן אני במקרה הטוב לוקח קורס אחד בסמסטר וגם זה לא תמיד קורה ולפחות כרגע לא ברור אם אסיים את התואר או לא.

יש גם מגבלות לנחישות כאשר אתה מתחרה במשחק סכום האפס מול מתמודדים ש"מוגרלים" מולך. למשל מאוד רציתי להתמיין לסיירת בצבא ובשביל זה השקעתי הרבה מאוד מאמץ בלבנות כושר ולהתאמן במסגרות שמדמות גיבושים. עדיין היה בדיוק יום סיירות אחד שבו היתה לי בדיוק הזדמנות אחת להתחרות על כמות מצומצת של מקומות מול אנשים שבמקרה היו איתי שם באותו היום מול בוחנים אקראים ונכשלתי בלי שהיתה לי האפשרות לחזור על היום הזה. יכול להיות שהאם הייתי מתחרה ביום אחר מול אנשים אחרים מול בוחנים אחרים הייתי עובר את היום סיירות והשירות הצבאי שלי היה לוקח כיוון אחר לגמרי. לפעמים כל מה שצריך זה שלא תבוא טוב למישהו בעין וזה מספיק בשביל להכשל.

בהמשך כאשר הגעתי לבקו"ם, גיליתי שאני מיועד לתותחנים. עשיתי חשבון פשוט שלתותחנים יש סיירת 1 ו-4 גדודים בזמן שלחטיבת חי"ר יש 3 סירות ו-4 גדודים. רק על זה סירבתי להתפנות לתותחנים, לא כי הסיירת שלהם לא נראתה לי אלא כי היה לי ברור שיהיה לי קל לצמצם את השפעת האקראיות במצב שיש פי 3 מקומות.

עכשיו אם צה"ל היה בנוי כמו צבא מקצועי(ולא קו ישר של 3 שנים ואתה בחוץ) אז נקודת ההתחלה שלי היתה פחות משנה כי פשוט הייתי מנסה להתקבל פעם בשנה עד שהייתי מצליח(ומנסה ללמוד מכל כשלון). כל עוד הייתי רואה בצה"ל את הקרירה שלי.

כדי להצליח בטכניון ללא רמה מסויימת של כשרון

אין דבר כזה כשרון לאנליזה נומרית, מד"ח, מכניקת מוצקים, תרמודינמיקה, בקרה... כמו שכבר כתבתי להגיד על מישהו שהוא מוצלח או מוכשר או וירטואוז או אומן או שיש לו "ראש ל-X" זה להסתכל עליו בנקודת זמן מסויימת תוך התעלמות מוחלטת מכל הדרך שהוא עבר(כולל מי היו המורים שלו, העבודה הקשה, מזל\אקראיות, הנפילות והכשלונות) עד שהוא הגיע עד אותה נקודת זמן.

באילו תחומים היתה לך תחושת המסוגלות ? האם בתחומים קוגניטיביים כלשהם ?

בכולם, פשוט יש לי תמונה ברורה(שהתבהרה במשך שנים) של מה צריך לעשות בשביל להפוך ל"טוב במה שאני עושה" עם track record ארוך של תחומים כאלה שלרובם הגעתי עם אפס ידע.
*כל תחום מורכב ואבסטרקטי הוא בהגדרה תחום קוגניטיבי.

האם היית זריז חשיבה יחסית ?

זו נטו פונקציה של familiarity וליתר דיוק על השלכת תבניות חשיבה קיימות על task at hand. ככל שהמשימה שלפני יותר קרובה למה שאני מכיר ככה היכולת שלי לבצע אותה זריזה יותר וההפך. ב-thinking fast and slow של Kahneman , הוא מחלק את החשיבה למערכת 1 ומערכת 2 כאשר מערכת 1 היא כמעט autopilot זו מערכת שלא דורשת ריכוז(זו המערכת הזריזה) ואילו מערכת 2 זו מערכת שמשתמש אותנו לחשיבה מודעת ומאמצת. ככל שתרגלים משהו יותר ויותר ככה הוא עובר מהאחריות של מערכת 2 לאחריות של מערכת 1. למשל לימוד נהיגה(ביחוד עם רכב ידני) זו משימה מאוד מאמצת ודורשת הרבה מאוד שימוש במערכת 2(שיעור ראשון לא יוצאים מהחניה) עד שלאט לאט אחרי X שיעורים המאמץ יורד בעקבות תרגול של התבנית שדרושה לנהיגה עד שמערכת 1 לוקחת אחריות מוחלטת ולבסוף נכנסים לרכב ופשוט נוהגים בלי הצורך בלהשקיע מאמץ מודע בפעולת הנהיגה עצמה. עכשיו מכיוון שאפשר לעבור טסט עם יכולת בינונית של חניה במקביל ומכיוון שברגע שעוברים טסט לא מתרגלים עם "מאמן" חניה במקבל אפשר לראות הרבה מאוד אנשים שנוהגים עשורים שעדיין לא "זריזים מחשבתית" כשזה נוגע לחניה במקביל ומתקשים לבצע אותה.

 

[שלומו]

מערכת 2 זו מערכת שמשתמש אותנו לחשיבה מודעת ומאמצת.

זאת המערכת היותר חשובה לפתרון בעיות חדשות. אפשר לחזק אותה ככל שמשתמשים בה יותר. גם לה יש כלים: כלי מחקר וניתוח, לוגיקה, זיכרון מעמיק, סיווג הבעיה ומיפוי שלה לבעיה מוכרת, כלים מתמטיים חזקים (אלגברה לינארית, הסתברות, למשל).
גם יש לה מוטיבציות כמו סקרנות ואתגר.

 

[Henchman34]

זאת המערכת היותר חשובה לפתרון בעיות חדשות

כן, זו המערכת שאתה מפעיל כאשר מערכת 1 נכשלת לזהות בקלות תבנית קודמת ואתה מוצא את עצמך מגרד את הראש. אני לא יודע אם אפשר לחזק אותה בפני עצמה כי מערכת 2 זו פשוט ריכוז חשיבה מאוד מודעת על ה-task at hand מהסוג שגורם לך לעצור את כל מה שאתה עושה ולהתרכז רק במה שאתה עושה. זו גם המערכת שאתה מפעיל כאשר אתה יודע מה צריך לעשות אבל לא איך בדיוק לעשות אותו ברמת הפרטים הקטנים, למשל כאשר אתה יודע שאתה צריך להתקין מזגן בסלון ואתה יודע איך לעשות את ההתקנה ואיך להשתמש בכלים הנכונים אבל עדיין לא יודע איפה להתקין את המנוע וצריך לחשוב באופן מודע על הפלוסים והמינוסים של כל מיקום בו תבחר.

גם לה יש כלים: כלי מחקר וניתוח

זה יותר מערכת 1, בצורת תבניות כלליות מאוד. כמו שכבר כתבתי היכולת\תבנית\אלגוריתם למצוא איפה יש "סתימה" היא אותה אחת לא משנה אם מחפשים את הסתימה בכיור, בקוד, במנוע או בלב אנושי.

זיכרון מעמיק, סיווג הבעיה ומיפוי שלה לבעיה מוכרת

זה כבר נטו תרגול שמתחיל במערכת 2 ונגמר במערכת 1. זו בדיוק היכולת(אחרי ים תרגול) להסתכל על תרגיל leedcode ולדעת בדיוק מה צריך לעשות בלי להפעיל שום מאמץ מחשבתי. או היכולת להסתכל על לוח שחמט ולדעת מה צריך לעשות מספר מהלכים קדימה.

כלים מתמטיים חזקים (אלגברה לינארית, הסתברות, למשל).

יכולים לשמש ליצור תבניות כלליות שיכולות לשמש אותך בתחומים אחרים. מהבחינה הזו לימוד מדעים מדוייקים שימושי לא כי אתה לומד לפתור טורי פורייה, או לנתח מאמצים על קורה תחת מאמץ אלא כי בעזרתם אתה יוצר תבניות חשיבה מספיק כלליות שאפשר להשליח על תחומים אחרים בחיים.

אבל בהרבה מאוד מקרים, כמו למשל במקרה של שאלות leetcode או מבחן בחדו"א או כאשר רוצים להחליף גלגל רזרבי ברכב ה-bang for buck הכי טוב יהיה תרגל של הבעיה שאתה מנסה לפתור ולא של דברים אבסטרקטים מסביב.

 

[oferM]

כן, זו המערכת שאתה מפעיל כאשר מערכת 1 נכשלת לזהות בקלות תבנית קודמת ואתה מוצא את עצמך מגרד את הראש. אני לא יודע אם אפשר לחזק אותה בפני עצמה כי מערכת 2 זו פשוט ריכוז חשיבה מאוד מודעת על ה-task at hand מהסוג שגורם לך לעצור את כל מה שאתה עושה ולהתרכז רק במה שאתה עושה. זו גם המערכת שאתה מפעיל כאשר אתה יודע מה צריך לעשות אבל לא איך בדיוק לעשות אותו ברמת הפרטים הקטנים, למשל כאשר אתה יודע שאתה צריך להתקין מזגן בסלון ואתה יודע איך לעשות את ההתקנה ואיך להשתמש בכלים הנכונים אבל עדיין לא יודע איפה להתקין את המנוע וצריך לחשוב באופן מודע על הפלוסים והמינוסים של כל מיקום בו תבחר.


זה יותר מערכת 1, בצורת תבניות כלליות מאוד. כמו שכבר כתבתי היכולת\תבנית\אלגוריתם למצוא איפה יש "סתימה" היא אותה אחת לא משנה אם מחפשים את הסתימה בכיור, בקוד, במנוע או בלב אנושי.

זאת באמת תבנית רב תחומית ומאוד שימושית.

מעניין אלו עוד תבניות רב תחומיות כאלו יש.

זה כבר נטו תרגול שמתחיל במערכת 2 ונגמר במערכת 1. זו בדיוק היכולת(אחרי ים תרגול) להסתכל על תרגיל leedcode ולדעת בדיוק מה צריך לעשות בלי להפעיל שום מאמץ מחשבתי. או היכולת להסתכל על לוח שחמט ולדעת מה צריך לעשות מספר מהלכים קדימה.


יכולים לשמש ליצור תבניות כלליות שיכולות לשמש אותך בתחומים אחרים. מהבחינה הזו לימוד מדעים מדוייקים שימושי לא כי אתה לומד לפתור טורי פורייה, או לנתח מאמצים על קורה תחת מאמץ אלא כי בעזרתם אתה יוצר תבניות חשיבה מספיק כלליות שאפשר להשליח על תחומים אחרים בחיים.

אבל בהרבה מאוד מקרים, כמו למשל במקרה של שאלות leetcode או מבחן בחדו"א או כאשר רוצים להחליף גלגל רזרבי ברכב ה-bang for buck הכי טוב יהיה תרגל של הבעיה שאתה מנסה לפתור ולא של דברים אבסטרקטים מסביב.

 

[קפיצת הדרך]

בכולם, פשוט יש לי תמונה ברורה(שהתבהרה במשך שנים) של מה צריך לעשות בשביל להפוך ל"טוב במה שאני עושה" עם track record ארוך של תחומים כאלה שלרובם הגעתי עם אפס ידע.

WOW WOW WOW

בלי קשר לדיון שנוצר כאן, הגישה שלך מדהימה ואין לי ספק שהיא תביא אותך רחוק.
ואגב, זה לחלוטין לא יהיה תלוי אם אתה צודק/לא צודק בדיון. בדיוק כמו באפקט פלצבו.


אגב בהקשר הזה יצא לי פעם (ממש ממש מזמן) לראות תוכנית על ״יעדי ביצוע״ ויעדי למידה״ בחינוך ילדים (נקראה ״מוחם של פעוטות״ בערוץ 8) שמתכתבת עם מה שכתבת כאן בדיון.
שם דיברו על כך שילד מוטה ״ייעדי ביצוע״ בהינתן כישלון - הביצועים שלו ייפגעו. לעומת ילד מוטה ״ייעדי למידה״, בהינתן כישלון, הביצועים שלו ישתפרו.
והסיבה: הטיה ל- ״ייעדי ביצוע״ גורמים לילד להרגיש שההצלחה והכישלון שלו קשורים ליכולותיו ולכשרונותיו ולכן הצלחה מסמלת "אני מוכשר/חכם/יכול" ואילו כישלון מסמל "אני טיפש/לא יכול". ומכאן, בהינתן כישלון, אין טעם להתאמץ. להבדיל, "יעדי למידה" גורמים לילד להרגיש שההצלחה והכישלון שלו קשורים בכמה הוא מתאמץ/משתדל ולא קשורים ליכולת שלו, וכך כישלון מדרבן אותו לנסות יותר/להתאמץ יותר.

אמנם שם דיברו על כך שיש ילדים שבאופן טבעי הנטיה שלהם היא יותר ״מוטת ביצועים״ ויש כאלו שהיא יותר ״מוטת למידה״, אבל כן התייחסו לכך שניתן ״לחזק״/״לחנך״ לזה.

 

[פטל ואוכמניות]

רוב החברים שלי שלמדו 3 יחידות בתיכון הם היום מהנדסי חשמל תוכנה ומכונות.
אני חושב שיש יכולות שכליות שמשתפרות עד גיל 25.

ו/או יש מורים שלא יודעים ללמד 4-5 יחידות

 

[שלומו]

ו/או יש מורים שלא יודעים ללמד 4-5 יחידות

לי בכיתה ט' היה קשה לתפוס את המושג האבסטרקטי של פונקציה - העתקה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. בכיתה י' כבר הבנתי טוב גבולות וסיקרן אותי אינטגרלים מסלוליים. מכיתה ט עד יב היה לי מורה מאוד טוב. בהתחלה לא הצלחתי לתפוס את המושגים שהוא משתמש בהם. אבל כנראה שהייתה איזה הבשלה שאפשרה לי לקלוט. אני הצלחתי ללמד את הבן שלי כפל רק בגיל 4 למרות שניסיתי כבר בגיל 2-3 (מדי פעם בתור משחק). אולי פשוט לוקח למוח זמן להבשיל.