Raven
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 26/1/15
- הודעות
- 124
- דירוג
- 207
זוג עם ילדה, אני 30+, הוא 30-. אני עובדת בהייטק, הוא סטודנט. גרים ביחידה פחונית של 3 חדרים בשרון (60 מ"ר), ב-2800 ש"ח (לא כולל חשמל).
תמיד גרתי בתנאי צנע וצרכנות בכללי היא לא כל כך הקטע שלי (למשל, לא היו לי רהיטים לפני הנישואין, וכלל החפצים שלי נכנסו לנגלה אחת בפרייבט בכל מעבר דירה), אבל איכשהו סכומים גדולים נטו לעוף לי מהידיים בבת אחת ולא היה לי מעקב כמה הולך לאן. תמיד הייתי במינוס.
בן הזוג הצטרף עם חובות משלו. בהמשך, 3 חדשים מתוך ה-6 של חופשת הלידה שלקחתי לא קיבלתי משכורת ועוד עפנו על עצמנו עם הוצאות על דברים שלא צריכים ודברים שלא באמת יכולנו להרשות לעצמנו בנקודות זמן מסוימות.
צריך לציין: כל אחד בנפרד, לפני שהכרנו, תמיד ראה עצמו לא משתעבד לעבודה קבועה או בכלל לסגנון חיים קבוע, ושנינו התנסינו בכל מיני סוגים של תעסוקה ופרנסה. אבל לאף אחד מאיתנו לא היתה תוכנית מסודרת איך לייצר הכנסה קבועה מתמשכת בלי לעבוד, תוך מימוש הדברים המגניבים שאנחנו רוצים לעשות, בלי לחכות לגיל 60.
להייטק נכנסתי לפני כמה שנים אחרי כל מיני סוגים של עבודות. אני לא חווה את מאבקי הכח שדורין מתארת, אולי כי אין לי רצון לשנות טייטל או לקבל קידום (מעבר לעליה בשכר). העבודה בשבילי היא מגרש משחקים מחשבתי. כשמקום עבודה מתחיל לשעמם אותי, אני עוברת הלאה לדבר המעניין הבא (ועל הדרך משתדרגת בשכר). הסביבה החברתית פחות מעניינת אותי, אבל אני גם לא מרגישה שאני צריכה להעמיד פנים, ואני זוקפת את זה לזכות התאמה טובה בין מקומות העבודה אלי ולהפך. לא אחזיק מעמד במקום שיגזול ממני אנרגיות נפשיות מכל סוג.
כבר לפני זמן מה התחלתי במעקב הוצאות באקסל, בעזרת הספר "ממינוס לפלוס" שנותן בסיס טוב להתחלת עשיית סדר בבלאגן. בדיוק כשחשבתי שהשתלטתי על העניין, ידיד שלח לי את הספר "Your Money Or Your Life" וגם אזכר את הסולידית. את הספר לא קראתי, אבל מאז אני מכורה לבלוג ולמציאת דרכי התייעלות לחסכון ושאיפה למינימליזם.
תוך חודשים בודדים, כשהילדה בת שנה+, ואחרי שבן הזוג הפסיק לעבוד ומתמקד בלימודים, הצלחנו להפטר מכל החובות ולצמצם את המינוס לחצי (ניצלנו כמה מכות כדי לסגור חובות - פיצויי עזיבת עבודה + מכירה של כמה דברים), אבל חשוב מכך - הצלחנו לאזן את ההוצאות שלא יעלו על ההכנסות.
אני מנהלת מעקב אקסלי צמוד מדי שבוע ומדי חודש על ההוצאות, ואנחנו משתפרים מחודש לחודש.
הצלחנו לחתוך למשל בקניות אוכל מ-2500 ש"ח, בהדרגה לאיזור ה-700 (בסופו של התהליך עברנו לקנות הכל בשוק) ועוד כמה קיצוצים שמצטברים לסכום יפה שנחסך.
מחפשים כל הזמן איפה עוד לחסוך, ואיך לרוקן את הבית כמה שיותר מחפצים מיותרים (כמובן לצד אי אגירת חפצים נוספים).
המכשול העיקרי שלנו הוא תחבורה.
מכרנו אופנוע אחד מהשניים בשל שימוש מועט, וכרגע אנחנו מחזיקים אופנוע (כלי הרכב היחיד שלי, בשימוש יומיומי) ורכב (שצמצמנו משמעותית בנסיעות בו).
אני שואפת שנהיה פחות תלויים ברכב ולמעשה שנוכל לוותר עליו, כי ההוצאות עליו הן הכי משמעותיות ללא הצדקה (לדעתי).
לכן כרגע הפוקוס הוא על איתור איזור מגורים שיהיה בתקציב שלנו ויענה על הצרכים (תחבורה ציבורית, עדיף רכבת) והרצונות שלנו (בית קרקע עם חצר, ולא יחידת דיור).
חושבת שמציאת מקום כזה יוכל לחסוך הרבה מאוד מההוצאות הנוכחיות שלנו ויקדם אותנו לעליה משמעותית בחסכון.
תמיד גרתי בתנאי צנע וצרכנות בכללי היא לא כל כך הקטע שלי (למשל, לא היו לי רהיטים לפני הנישואין, וכלל החפצים שלי נכנסו לנגלה אחת בפרייבט בכל מעבר דירה), אבל איכשהו סכומים גדולים נטו לעוף לי מהידיים בבת אחת ולא היה לי מעקב כמה הולך לאן. תמיד הייתי במינוס.
בן הזוג הצטרף עם חובות משלו. בהמשך, 3 חדשים מתוך ה-6 של חופשת הלידה שלקחתי לא קיבלתי משכורת ועוד עפנו על עצמנו עם הוצאות על דברים שלא צריכים ודברים שלא באמת יכולנו להרשות לעצמנו בנקודות זמן מסוימות.
צריך לציין: כל אחד בנפרד, לפני שהכרנו, תמיד ראה עצמו לא משתעבד לעבודה קבועה או בכלל לסגנון חיים קבוע, ושנינו התנסינו בכל מיני סוגים של תעסוקה ופרנסה. אבל לאף אחד מאיתנו לא היתה תוכנית מסודרת איך לייצר הכנסה קבועה מתמשכת בלי לעבוד, תוך מימוש הדברים המגניבים שאנחנו רוצים לעשות, בלי לחכות לגיל 60.
להייטק נכנסתי לפני כמה שנים אחרי כל מיני סוגים של עבודות. אני לא חווה את מאבקי הכח שדורין מתארת, אולי כי אין לי רצון לשנות טייטל או לקבל קידום (מעבר לעליה בשכר). העבודה בשבילי היא מגרש משחקים מחשבתי. כשמקום עבודה מתחיל לשעמם אותי, אני עוברת הלאה לדבר המעניין הבא (ועל הדרך משתדרגת בשכר). הסביבה החברתית פחות מעניינת אותי, אבל אני גם לא מרגישה שאני צריכה להעמיד פנים, ואני זוקפת את זה לזכות התאמה טובה בין מקומות העבודה אלי ולהפך. לא אחזיק מעמד במקום שיגזול ממני אנרגיות נפשיות מכל סוג.
כבר לפני זמן מה התחלתי במעקב הוצאות באקסל, בעזרת הספר "ממינוס לפלוס" שנותן בסיס טוב להתחלת עשיית סדר בבלאגן. בדיוק כשחשבתי שהשתלטתי על העניין, ידיד שלח לי את הספר "Your Money Or Your Life" וגם אזכר את הסולידית. את הספר לא קראתי, אבל מאז אני מכורה לבלוג ולמציאת דרכי התייעלות לחסכון ושאיפה למינימליזם.
תוך חודשים בודדים, כשהילדה בת שנה+, ואחרי שבן הזוג הפסיק לעבוד ומתמקד בלימודים, הצלחנו להפטר מכל החובות ולצמצם את המינוס לחצי (ניצלנו כמה מכות כדי לסגור חובות - פיצויי עזיבת עבודה + מכירה של כמה דברים), אבל חשוב מכך - הצלחנו לאזן את ההוצאות שלא יעלו על ההכנסות.
אני מנהלת מעקב אקסלי צמוד מדי שבוע ומדי חודש על ההוצאות, ואנחנו משתפרים מחודש לחודש.
הצלחנו לחתוך למשל בקניות אוכל מ-2500 ש"ח, בהדרגה לאיזור ה-700 (בסופו של התהליך עברנו לקנות הכל בשוק) ועוד כמה קיצוצים שמצטברים לסכום יפה שנחסך.
מחפשים כל הזמן איפה עוד לחסוך, ואיך לרוקן את הבית כמה שיותר מחפצים מיותרים (כמובן לצד אי אגירת חפצים נוספים).
המכשול העיקרי שלנו הוא תחבורה.
מכרנו אופנוע אחד מהשניים בשל שימוש מועט, וכרגע אנחנו מחזיקים אופנוע (כלי הרכב היחיד שלי, בשימוש יומיומי) ורכב (שצמצמנו משמעותית בנסיעות בו).
אני שואפת שנהיה פחות תלויים ברכב ולמעשה שנוכל לוותר עליו, כי ההוצאות עליו הן הכי משמעותיות ללא הצדקה (לדעתי).
לכן כרגע הפוקוס הוא על איתור איזור מגורים שיהיה בתקציב שלנו ויענה על הצרכים (תחבורה ציבורית, עדיף רכבת) והרצונות שלנו (בית קרקע עם חצר, ולא יחידת דיור).
חושבת שמציאת מקום כזה יוכל לחסוך הרבה מאוד מההוצאות הנוכחיות שלנו ויקדם אותנו לעליה משמעותית בחסכון.