ריבית בנק ישראל - 0.1%

[doc29]

אני הדיוטה מוחלט בנושא ולכן לא רוצה להטעות אנשים אז קחו בערבון מאוד מוגבל מה שאני כותב... להבנתי קרן נאמנות אגחית מחזיקה כמה אגחים, כל אחד עם מועד פדיון שונה, כשעם הזמן הם גם מתחלפים, ככה שאין מצב ריאלי להחזיק בקרן נאמנות אגחית "עד מועד הפדיון".

 

[חתול]

@CarpeDiem , אני חושב שהמשק בדפלציה. או יותר נכון, שבועת האשראי מסווה את מצבנו הדפלציוני. אני לא מתיימר להיות כלכלן דגול, אבל אני רואה מה קורה סביבי. אנשים "מהשורה" מהדקים את החגורה - זה נכון, אני עדיין רואה (ומתפלץ) את הכתבות על התורים בנתב"ג, ואת המכוניות הנוצצות, וכו' - ועדיין, אני חושב שחלק גדול מזה הוא אשראי צרכני.

אני רק תוהה, כפי שאומר המשפט האמריקאי, מתי הנעל השניה תיפול, ואיך אני - שמעולם לא הייתי בחובות - אפגע מכך שמרבית חבריי וידידיי חייבים הרבה כסף לחברות אשראי למיניהן... החשש הגדול שלי הוא ששוב יעלו את מס רווחי הון או את מס החברות.

 

[רומן]

@doc29
אתה צודק, קרנות נאמנות תמיד צריכות לשמור של מחמ בהתאם לתשקיף ולמעשה רובן מרוויחות עקב ירידת הריבית ועליית רווחי ההון מהאגח אותן הן מחזיקות.
קרנות הפנסיה והגמל הן לרוב המוסדות שמחזיקים אגח עד לפרעון (לעיתים אגח שמיודעות רק להן). בהן ירידת הריבית כן יכולה לפגוע היות ואגח חדש שהן קונות היום שווה פחות. אבל הפגיעה היא למעשה בתשואה העתידית, כי "היום" שווי הנכסים שלהן עולה עקב עליה במחירי האגח (אבל זה רווח "על הנייר").

 

[דגגגג]

@חתול מסכים איתך שהמשק בדפלציה ויש לא מעט חברות שהפכו לזומבים (אין להן באמת רווחים והן חיות מאשראי זול) והן יתמוטטו ביום שתעלה הריבית.
אם יהיה הכרח להעלות את הריבית בצורה קיצונית יהיה פה לא טוב.

 

[wa11a]

אני חושב שאם יעלו את הריבית לאט לאט לאורך שנתיים שלוש אז זה יהיה בסדר.
ולדעתי גם צריך בינתיים להוסיף עוד מגבלות על המשכנתאות.

 

[הסולידית]

אני הדיוטה מוחלט בנושא ולכן לא רוצה להטעות אנשים אז קחו בערבון מאוד מוגבל מה שאני כותב... להבנתי קרן נאמנות אגחית מחזיקה כמה אגחים, כל אחד עם מועד פדיון שונה, כשעם הזמן הם גם מתחלפים, ככה שאין מצב ריאלי להחזיק בקרן נאמנות אגחית "עד מועד הפדיון".

קרנות מחקות מדדי אג"ח מחויבות לרכוש את כל האג"חים שמתאימים למדד שאותו הן מחקות.
לדוגמה, קרן מחקה מדד 2-5 שקלי ריבית קבועה תחזיק בכל רגע נתון את כל האג"חים שמתאימים לפרופיל (כלומר, טווח פדיונן בעוד 2 עד 5 שנים).
זאת אומרת שהיום היא מחזיקה (לא בדקתי) אג"חים שיפרעו ב-2017, 2018, 2019. בשנה הבאה היא תמכור את 2017 ותקנה את 2020. בשנה שלאחר מכן היא תמכור את 2018 ותקנה את 2021. וכן הלאה וכן הלאה.
התהליך הזה לכשעצמו מספק למשקיע הגנה מסוימת מפני שינויים חדים בשער הריבית.
תאורטית, אפשר להחזיק קרן מחקה על מדד אג"ח ממשלתי כללי, שמחזיקה בכל רגע נתון את כל האג"חים הממשלתיים, ועל ידי כך להבטיח שהאג"חים יוחזקו עד הפדיון.

 

[סולידי]

מדד המחירים הוא שקר גדול. אני אתן שתי הסיבות המרכזיות לדעתי:
1) המדד לא מגלם את מחירי הדירות, אבסורד נוראי במדינה שבה המשכנתא היא הוצאה מרכזית. הוא כן מכליל מחירי שכירות.
2) לסוקרים יש שיטה קצת הזויה לשקלל התקדמות טכנולוגית, אסביר בדוגמא. נניח שלפני 3 שנים המשפחות הנסקרות קנו פלפונים של נוקיה במחיר של 500 שח לפלפון, ונניח שהיום המשפחות קונות סמסונג גלקסי במחיר 2000 שח. האם מדד המחירים עלה משום שלפני 3 שנים משפחות הוציאו 500 ועכשיו 2000? לא(!), משום שהסוקרים משקללים את העובדה שהפלפון גלקסי משוכלל יותר ולכן "שווה יותר" אבסולוטית. המשפחות שילמו יותר אבל קיבלו "סחורה יותר טובה" ולכן המדד לא עלה.

אני לא יודע מה הסיבה לשיטת החישוב המוזרה הזאת ומה האינטרס שעומד מאחוריה.

אני דוקא חושב שיש הגיון בשתי הנקודות שהעלית. השכירות היא התשואה על ההון במחירי הדירות ומשקפת את ההוצאה החודשית הממוצעת על דיור. לגבי הדוגמא של הטלפונים, ברור שצריך להשוות תפוחים לתפוחים ואי אפשר להשוות הוצאה על שני מוצרים שונים ולהסיק מכך אינפלציה.

באופן כללי דעתי על הכלכלה בארץ קצת שונה, ונראה לי שכולם מחפשים את הבעיה מתחת לפנס, ומתחת לפנס רואים את מחירי הדיור המאמירים. אבל זה רק הסימפטום. הסיבה לכך היא פערי ההכנסות. כאשר השכר החציוני נמצא איפשהוא סביב ה-5-6K והממוצע הוא 9K, אז ברור שמעט אנשים מרויחים המון כסף. וכל זאת בלי לדבר על רווחי הון שמן הסתם מוטים אל בעלי ההכנסות הגבוהות וממוסים מעט יחסית להכנסה מעבודה.
אני יודע שכאן לא יאהבו את דעתי אבל בכל זאת אומר אותה. הפיתרון הוא למסות את ההכנסות מכל המקורות כמיקשה אחת ועל פי אותן מדרגות מס. לא הגיוני בעיני שאדם שקורע את התחת ימוסה ב-40-50% (כולל ביטוח לאומי ומס בריאות) על הכנסתו, ואילו רווחי הון שמתקבלים ללא מאמץ ימוסו רק ב-25%. הרבה יותר הוגן לראות את כל המקורות כהכנסה אחת ולהחיל על הכל את אותן מדרגות, כמובן ללא העלאת סך המס הכולל שהמדינה גובה. לדעתי זו הדרך ההוגנת להקטנת הפערים.

 

[doc29]

@הסולידית
כן ברור לי שזה נותן הגנה, מה גם שהמחמ הוא יחסית קצר כך שזה לא רגיש לשינויי ריבית.
כתבת

0.1% ריבית, מה זה אומר?
אפשר לקבל כסף בכמעט חינם? o_O

גם אני רוצה

זה נכון לבנקים שיקבלו כסף בכמעט חינם בפקדונות.
זה לא נכון לך כי ההלוואות שהם יתנו לך יישארו בריבית שהיא עדיין מאוד גבוהה לדעתי (למעט משכנתא שאמורה לרדת).

 

[snail]

@הסולידית
כן ברור לי שזה נותן הגנה, מה גם שהמחמ הוא יחסית קצר כך שזה לא רגיש לשינויי ריבית.
כתבת

זה נכון לבנקים שיקבלו כסף בכמעט חינם בפקדונות.
זה לא נכון לך כי ההלוואות שהם יתנו לך יישארו בריבית שהיא עדיין מאוד גבוהה לדעתי (למעט משכנתא שאמורה לרדת).

מה ההגיון מאחורי זה?
זה נובע מחוסר בתחרות?
למה שהבנק ירוויח 200%~ על ההלוואה שלקחתי?

 

[doc29]

אני מודה בצניעות שהידע שלי הוא לא גבוה בנושאים האלה ולכן אנהג כמאמרו של מארק טווין: "לפעמים עדיף לסתום את הפה ולהיראות טיפש, מאשר לפתוח את הפה ולהסיר כל ספק".

 

[פשוט]

תאורטית, אפשר להחזיק קרן מחקה על מדד אג"ח ממשלתי כללי, שמחזיקה בכל רגע נתון את כל האג"חים הממשלתיים, ועל ידי כך להבטיח שהאג"חים יוחזקו עד הפדיון.

להבנתי כאשר מונפקת סדרת אגח חדשה יתכן מצב שהקרן צריכה למכור חלק מכל האגחים הקיימים כדי לקנות את החדשה.

 

[אודיוקודס 1999]

כשפתחתי את הבלוג הזה לפני שנתיים, התגובה הנפוצה הייתה "משוגעת, מה את משקיעה באג"ח ארוך, הריבית אוטוטו עולה"...
well, well.
לדעתי, המשמעות המיידית של הצעד הזה היא שאנשים ייכנסו לבורסה (בלית ברירה). נקווה שהתעשיה האקטיבית והסוחרים למיניהם לא יתפסו אותם קודם.

האג"ח בישראל כמו בעולם כולו בבועה. מי שישקיע כעת באג"ח במיוחד ארוך מקבל תשואה ראלית(בניכוי האינפלציה) סביב האפס וגם חושף את עצמו להפסדי הון.
הורדת הריבית עליה עידכנה הסולידית רק מחריפה את המצב. הנדלן גם הוא בבועה.
ועכשיו ל"פנצ," : הנכס היחידי שעדיין לא בועתי הוא שוק המניות. עוד 20 עד 30 אחוז עליה בו וגם הוא בבועה.עד אז כנראה שהכסף יזרום לשם.

 

[רומן]

@אודיוקודס 1999
אז איך אתה מסביר את זה שמחירי האג"ח עולים?!
הרי כולם צריכים להבין כמוך שתשואה הריאלית אפסית - ואם היא אפסית אז למה לקנות מהמוצר הזה - ואם לא קונים אז איך המחיר גבוה?
עם כל הסלידה ממנהלי השקעות ותיקים וכו' אני חושב שאפילו מנהל תיק זותר יכול להבין את זה (בהנחה וזה נכון כמובן).

המקטרגים יכולים להגיד דבר הפוך - המניות בבואה, ועדיף לנו את ה0.5% הריאלי באג"ח שאנחנו מחזיקים עד לפקיעה מאשר -10% בבמניות.

 

[Oren]

קרנות מחקות מדדי אג"ח מחויבות לרכוש את כל האג"חים שמתאימים למדד שאותו הן מחקות.
לדוגמה, קרן מחקה מדד 2-5 שקלי ריבית קבועה תחזיק בכל רגע נתון את כל האג"חים שמתאימים לפרופיל (כלומר, טווח פדיונן בעוד 2 עד 5 שנים).
זאת אומרת שהיום היא מחזיקה (לא בדקתי) אג"חים שיפרעו ב-2017, 2018, 2019. בשנה הבאה היא תמכור את 2017 ותקנה את 2020. בשנה שלאחר מכן היא תמכור את 2018 ותקנה את 2021. וכן הלאה וכן הלאה.
התהליך הזה לכשעצמו מספק למשקיע הגנה מסוימת מפני שינויים חדים בשער הריבית.
תאורטית, אפשר להחזיק קרן מחקה על מדד אג"ח ממשלתי כללי, שמחזיקה בכל רגע נתון את כל האג"חים הממשלתיים, ועל ידי כך להבטיח שהאג"חים יוחזקו עד הפדיון.

זה שקרן מחזיקה את כל האג"חים הממשלתיים לא אומר שהם מוחזקים עד לפדיון, כי בכל פעם שמנפיקים סדרת אג"ח חדשה המשקל של כל הסדרות הקודמות מתוך המדד יורד ולכן הקרן צריכה למכור מהן על מנת לקנות את האג"ח החדשה. כנראה שרוב מכריע של האג"ח הארוכות יימכרו לאורך הזמן וכשיתקרבו לפידיון רק חלק קטן מהן יישאר בידי הקרן. זה נכון במיוחד עם החוב הנומינאלי של הממשלה גדל עם הזמן (ואז השווי הכולל של האג"ח שהנפיקו לפני 30 שנה לטווח של 30 שנה הן חלק זעיר מהאג"ח שהנפיקו השנה).

 

[koni]

להבנתי קרן נאמנות אגחית מחזיקה כמה אגחים, כל אחד עם מועד פדיון שונה, כשעם הזמן הם גם מתחלפים, ככה שאין מצב ריאלי להחזיק בקרן נאמנות אגחית "עד מועד הפדיון".

לאן ניכנס ריבית שקרנות מקבלות תוך שנים שמחזיקים אג"חים?

 

[מומו]

אני דוקא חושב שיש הגיון בשתי הנקודות שהעלית. השכירות היא התשואה על ההון במחירי הדירות ומשקפת את ההוצאה החודשית הממוצעת על דיור. לגבי הדוגמא של הטלפונים, ברור שצריך להשוות תפוחים לתפוחים ואי אפשר להשוות הוצאה על שני מוצרים שונים ולהסיק מכך אינפלציה.

ברור שיש הגיון, אחרת זה לא היה "עובר". השאלה אם ההגיון הזה משרת את המטרה לשמה הוא נדגם:
"מטרת מדדי המחירים היא למדוד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים".

מהרגע שבו אתה עושה את התעלולים שתארתי לעיל, אתה מוציא מהמדד חלק גדול מההוצאה על דיור ומוצרי צריכה. ולכן הוא כבר לא יכול לשקף את השינוי בהוצאה.
אם זה היה מדד קקיוני שלא משנה הרבה אז ניחה, אבל ממש יש פה בניה של תלי תלים על כרעי תרנגולת

 

[אבישי]

באותו נושא- אחרי הורדת הריבית, המצב כרגע הוא שברוב הקרנות הכספיות, דמי הניהול יותר גבוהים מהתשואה השנתית המצופה (0.1%)....
אנשים הולכים להפסיד כסף בקרנות כספיות.

 

[דגגגג]

נראה שהנגידה ידעה משהו (לא שזה מפתיע). הפד מאותתים שהם לא הולכים להעלות את הריבית ביוני מה שגרם לפיחות בדולר.

 

[Sinister]

אם הריבית במשק 0.1% , קרן כספית אמורה לעשות לכל היותר את הריבית במשק, ודמי הניהול המינימאליים בכספית הן 0.1%, אזי המסקנה היא שאין שום טעם להשקיע את החלק הנזיל בכספיות.

פספסתי משהו?

 

[Avi]

בסביבת ריבית כה נמוכה ולאור צפי עתידי לעליה בריבית
האם יש מקום להסתתר