לגבי הפקדות לקרן השתלמות ושילוב בין קרן ההשתלמות העצמאית והשכירה. נחזור להוראות הפקודה (כל ההדגשות לא במקור):
יש לנו את סעיף 3 המדבר על הכנסות פטורות (זהו הפטור על רווחי הון שמדובר עליו). זה לשון סעיף 3:
(16א) (א) סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל הפרישה – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון; ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר העובד, יהיו הזכאים לקבלת הסכומים כאמור רשאים למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס; [...]
"הפקדה מוטבת" – כל אחד מאלה:
(1) סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;
(2) סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:
(א) סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;
(ב) סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;
[...]
ולשם השלמת התמונה נביא את סעיף 3(ה):
(ה) סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, (להלן - הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו - בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ-8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן. לענין זה –
"משכורת קובעת" - הכנסת עבודה - למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים - אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לענין תשלום תוספת היוקר כפי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;
[...]
(ה2) סכומים שקיבל יחיד מקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים ולמעט סכומים שהפקיד, שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 17(5א), יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של היחיד בעת שקיבל אותם, ואולם סכומי ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף 9(16ב), יראו אותם כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4).
(16ב) (א) סכומים שמשך יחיד מחשבונו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת – אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי יחיד שהגיע לגיל הפרישה, אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר היחיד, יהיו הזכאים לקבלת סכומים כאמור למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס; המנהל רשאי לקבוע כללים לענין הזכאות למשוך סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס. לענין זה, "ההפקדה המוטבת" – 14,140 שקלים חדשים לשנה;
(ב) הוראות פסקה (16א)(ב) עד (ד) יחולו על משיכת סכומים לפי פסקה זו, בשינויים המחוייבים;
הנה כי כן, לעניין הפטור על פי סעיפים 16(א) ו16(ב) התלוי בהפקדה המוטבת, המחוקק לא ביצע קיזוז בין ההפקדה לקרן השתלמות שכירה לבין קרן ההשתלמות לעצמאים.
בנוסף יש את סעיף 17 שמדבר על ניכויים המותרים:
(5א) סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת; לענין זה –
"הכנסה קובעת" - הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו, ועד לסכום של 156,000 שקלים חדשים בשנה;
כאן רשות המיסים הוציאה הוראה מפורשת המדברת על כך שמאותה הכנסה קובעת מקזזים ראשית את ההכנסה כשכיר ורק מהנותר ניתן ניכוי לעצמאי.
לכן לעניין פטור מרווחי הון אתה יכול לקבל את הפטור המלא, מבחינת ניכוי תוכל לקבל לפי התקרה.
לשאלת ההפקדה בלי שיש עסק:
על מנת שאפשר להפקיד לקרן השתלמות לעצמאי לכאורה לפי לשון הפקודה צריך שתהיה לך הכנסה מעסק או משלח יד, אבל בפועל לא מקפידים על זה (מאפשרים להפקיד גם בשנים שיש הפסד), כך שלא אמורים לעשות בעיות על זה. אם פקיד השומה יחליט להתלבש עליך יש לו את סעיף 86 כדי להחליט שהפעולה שלך מהווה "התחמקות לא נאותה ממס", אבל קשה לי לראות אותו עושה את זה בשביל דג קטן כמוך.
אבל הכי טוב לבקש מהמעסיק שיפיק לך קצת הכנסה בחשבונית, וכך גם תוכל לקזז הוצאות כנגד הכנסה זו, וגם לחסוך בביטוח לאומי (אם מתחת ל25K בשנה ומתחת ל10 ש"ש).
כרגיל, לא מייעץ לא ממליץ, לא עו"ד לא רו"ח ולא כלום.