שלושה חודשים להוצאה מהדירה של חולת סרטן שנמצאת בטיפולים זה לא נשמע מופרך. נכון שהייתה אמורה לצאת קודם, אבל אפשר להבין את השיקול שפינוי מיידי אינו עונש על מעשים קודמים, ושעל מועד הפינוי להקבע בהתאם לנסיבות בהווה.
זה לא 'כולה 3 חודשים' - אלא תוספת זמן אחרי חצי שנה של דחיה דה פקטו.
והסיפור לא נגמר עד שלא נגמר, מה יקרה אחרי 3 חודשים שהשוכרת תטען מחדש שאין מצב לפינוי?!
אי אפשר לצפות מבית המשפט לפסוק בהתאם למה שיעשה את העולם טוב יותר (ואז גם באים וטוענים שבית המשפט עושה מה שבא לו...)
לא מתאים לך ההוצאת דבר מהקשרו הזו.
אני לא מצפה מבית משפט לפסוק בהתאם לחלום האטופי, אלא לפסוק על פי שורת החוק והדין.
במקרה זה להבנתי (ועוד אי אילו אנשים) - בית משפט חרג מכך, ופסק רק לפי השכל הישר ואמות המוסר של השופטת.
על זה כתבתי: מילא בתכל'ס זה היה מקדם את האנושות, הייתי סופג את זה.
אבל מה לעשות שבשורה התחתונה זה גם חריגה משורת החוק והחוזה, וגם רק מזיק לקהל היעד הזה.
אתה יכול לחלוק עלי או על הפרשנות שלי, אבל אל תוציא ממני דבר שלא אמרתי כאילו אני איזה ליצן קרקס.
הבעיה העיקרית היא לא במתן סעד של 3 חודשים, אלא בהתמשכות ההליכים מרגע שהוגשו ועד לפסק הדין.
בעולם מתוקן הייתי מצפה שבהליך מהיר הדיון הראשון יהיה בתוך 60 יום, ואם יש בקשות לדחייה אז זה יהיה בכל פעם לתקופה של עד 14 יום, ולא יותר מ45 ימי דחייה בכל ההליך.
מדיניות דחיות הדיונים היא רעה חולה במערכת המשפט, ונאשמים רבים מנצלים זאת לרעה כדי למסמס את ההליך.
מצוין.
אבל השופטת מודעת למציאות הזו, לא כך?!
ולכן הייתה צריכה לכתוב שהיות שכבר בתכל'ס השוכרת הרויחה חצי שניה של דחיה, היה מצופה ממנה למצוא דירה בינתיים.
אם היא לא מצאה בזמן הזה, למה שעכשיו תמצא?
זה סיכון שהמשכירה לקחה כשהיא השכירה ללא ערבים.
שהוכפל כעת, בעל כורחו.
מותר לאדם לנהל את סיכוניו.
יש הבדל מהותי בין הפרת הסכם = חבות ממונית, לבין הפרה של החלטת בית המשפט = חבות פלילית.
לא הבנתי מה באת לטעון, אשמח להסבר.
למה הכוונה במילה "זה"? היתה תביעה, התביעה התקבלה ונפסקו לתובעת הוצאות. מלשון פסק הדין די ברור שהתובעת תהיה זכאית לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה. אין פה שום צפרדע לבלוע.
התובעים לא רוצים כסף, ולא פיצויים, וודאי לא ניהול תביעה נגד אשה חולת סרטן שכל יומים דיון ידחה או יתבטל עקב אי יכולת רפואית.
הם רוצים סה"כ שלא להסתבך עם רוכש קיים.
מה להם ולעמותה החדשה שהפילו עליהם בעל כורחם?
לא נכון, המצב של שוכר כזה הוא כבר כיום בעייתי כי הבעיה היותר מצויה זה שאין כסף לשלם שכ"ד, הסיטואציה של שוכר שחוטף סרטן גרורתי בכבד בדיוק בסיום החוזה היא "קצת" פחות נפוצה.
אבל כעת נוסף עוד סיכון, זה ששופט ריחם על חולת סרטן שכבר חצי שנה לא מצאה דירה - יכול בדיוק באותה מידה להיות על אם חד הורית שנמצאת בהילוך גירושין.
המשכיר רק ידרוש פרמיית סיכון יותר גדולה, כי אם עד היום הוא חשב שהוא יודע מה הסיכונים שהוא לוקח - בהתאם לחוזה, כעת התברר לו שהשמיים הם הגבול.
