Carpornemi
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 31/10/22
- הודעות
- 147
- דירוג
- 87
תפ"מ 63234-07-24 זימרמן נ' רביבו ואח', לפני כבוד השופטת סיגלית מצא, ניתן ב-08 ינואר 2025.
ציטוט מפסק הדין:
"לבסוף, טוענת התובעת כי הנתבע נוקט כלפיה אלימות מילולית.
אין ספק כי הודעות הנתבע לתובעת, ובמיוחד לאמה, אינן תואמות את האופן בו ניתן לצפות כי שוכר יפנה למשכיר (או לזולת באופן כללי). לעניין זה די להפנות ל"הכרזת המלחמה" מיום 6.3.2024, כמו גם להודעת הנתבע מיום 8.2.2024 לאמה של התובעת:
"אמרתי לך לא להתקשר אלי ... חתיכת נבלה עם פה מלוכלך ... את יכולה להוציא אותי מהדירה? נראה אותך ...."
"תלכי קיבינימט זקנה עלובה בזויה ..."
או הודעת הנתבע לתובעת מיום 8.2.2024:
"אני הולך לתבוע את אמא שלך עכשיו על הוצאת דיבה. עם הפה המלוכלך שהיא לא מפסיקה ללכלך עלי. ואת עוד רוצה שאני אעזור לך? לאישה כזו פסיכית עם פה מלוכלך מלא בג'ורה ובחרא? מצידי שכל הדירה תיהרס ושתהיה רטיבות זה לא מעניין אותי. רציתי לעזור וזו התודה רבה שלה. עכשיו אני לא מדווח לך על שום דבר יותר."
אין ספק כי כלל התנהלותו של הנתבע כלפי התובעת התאפיינה בכוחנות ואלימות מילולית, באופן שלטעמי אינו מתיישב עם הוראות סעיף 4 לחוק השכירות והשאילה, כמו גם סעיף 14 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, המכפיפים כל זכות חוזית לחובת תום הלב.
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בתא"ח (שלום צפת) 23653-05-12 מאיר קנפו נ' רזינה נגב (31.7.2012):
"אכן, מסה קריטית של התנהגות תוקפנית עשויה להוות קיום חוזה שלא בתום לב, ולהיחשב כהפרה יסודית, באופן המקנה לצד המופר את הזכות ליתן הודעת ביטול."
אין ספק כי התנהגות כוחנית, דרישת תשלום כתנאי למתן אפשרות לביקור בודק מטעם בית המשפט בדירה, הודעת השוכר כי ישלם את דמי השכירות "מתי שהוא רוצה" ואיום על פניה לרשויות אם לא ייענו דרישותיו, כמו גם קללות בלתי פוסקות המופנות לאמה של התובעת, אינם מתיישבים עם התנהגות בדרך מקובלת ובתום לב של צד לחוזה, ודי בהם לטעמי להביא לסיום הסכם השכירות."
ציטוט מפסק הדין:
"לבסוף, טוענת התובעת כי הנתבע נוקט כלפיה אלימות מילולית.
אין ספק כי הודעות הנתבע לתובעת, ובמיוחד לאמה, אינן תואמות את האופן בו ניתן לצפות כי שוכר יפנה למשכיר (או לזולת באופן כללי). לעניין זה די להפנות ל"הכרזת המלחמה" מיום 6.3.2024, כמו גם להודעת הנתבע מיום 8.2.2024 לאמה של התובעת:
"אמרתי לך לא להתקשר אלי ... חתיכת נבלה עם פה מלוכלך ... את יכולה להוציא אותי מהדירה? נראה אותך ...."
"תלכי קיבינימט זקנה עלובה בזויה ..."
או הודעת הנתבע לתובעת מיום 8.2.2024:
"אני הולך לתבוע את אמא שלך עכשיו על הוצאת דיבה. עם הפה המלוכלך שהיא לא מפסיקה ללכלך עלי. ואת עוד רוצה שאני אעזור לך? לאישה כזו פסיכית עם פה מלוכלך מלא בג'ורה ובחרא? מצידי שכל הדירה תיהרס ושתהיה רטיבות זה לא מעניין אותי. רציתי לעזור וזו התודה רבה שלה. עכשיו אני לא מדווח לך על שום דבר יותר."
אין ספק כי כלל התנהלותו של הנתבע כלפי התובעת התאפיינה בכוחנות ואלימות מילולית, באופן שלטעמי אינו מתיישב עם הוראות סעיף 4 לחוק השכירות והשאילה, כמו גם סעיף 14 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, המכפיפים כל זכות חוזית לחובת תום הלב.
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בתא"ח (שלום צפת) 23653-05-12 מאיר קנפו נ' רזינה נגב (31.7.2012):
"אכן, מסה קריטית של התנהגות תוקפנית עשויה להוות קיום חוזה שלא בתום לב, ולהיחשב כהפרה יסודית, באופן המקנה לצד המופר את הזכות ליתן הודעת ביטול."
אין ספק כי התנהגות כוחנית, דרישת תשלום כתנאי למתן אפשרות לביקור בודק מטעם בית המשפט בדירה, הודעת השוכר כי ישלם את דמי השכירות "מתי שהוא רוצה" ואיום על פניה לרשויות אם לא ייענו דרישותיו, כמו גם קללות בלתי פוסקות המופנות לאמה של התובעת, אינם מתיישבים עם התנהגות בדרך מקובלת ובתום לב של צד לחוזה, ודי בהם לטעמי להביא לסיום הסכם השכירות."