דיסקליימר, לא מומחה אבל לפי דעתי, הפער לטובת השקעה של המוסדיים בסנפ בא מ:
1. חוזים עתידיים - הם קונים חוזים עתיידים על רוב האחזקה, שעליה הם משלמים בערך נגיד את ריבית ארה"ב(5.5%?), בזמן שהכסף יושב בשקלים(קונים בזה מק"מ או משחקים אחרים...תשואת בנק ישראל קצרה נגיד 5%...מקבלים 5%)...מגיעים לתשואת סנפ מינוס חצי אחוז בערך.
מי שרוצה לגדר היום דולר לשקל, משלם בערך 1.5% היום...אבל כאן מעוניינים בחשיפה דולרית...אז מרוויחים את האחוז וחצי הזה...וככה יכולה להווצר תשואה עודפת משמעותית על המדד...(ד"א זו גם סיבה ללמה קרנות ישראליות על הסנפ הציעו דמי ניהול 0...הם הבטיחו את הסנפ...אבל הרוויחו המון על ידי זה שהם שמרו את הרווח על האי גידור אצלהם בכיס).
2.לא בטוח שאני גם מבין למה יש טענה על חוסר יעילות בניהול מזומן...אין כאן איזו תורה מסיני, אפשר לצפות ולנהל את זה...
3. מהכמה קרנות פנסיה שראיתי, הם קונים בעיקר תעודות סל סינטטיות עם אי ניכוי מס במקור כמו אינבסקו וכו ב"זנבות" וככה יעילים מיסויית גם שם...
אז יש להם מספיק יתרונות ולא צריך להיות גאון גדול כאן בשביל לנהל את הנזילות ואת הכספים הנכנסים...כל עוד עושים את זה מסודר ומול הכלים הנכונים(להשקיע כל הזמן שנכנסים כספים, להרוויח מהגידור, להשקיע זנבות במוצרים יעילים מיסוית...) אז זה מייצר תשואת סנפ+...
מי שלא מנהל את זה כזה הדוק כנראה יראו את זה... אבל כל עוד הפערים קטנים ובגלל שיש פערי עיתוי לפי הנכסים שמושקעים(% מהאחזקות בקרנות בלונדון, %בקרנות ישראליות, מה אחוז החוזים וכו...) קשה להשוות את "המקצועיות" של כל גוף.