אני טוען שהחרד"לים מקדמים מדיניות אלימה נגד פלסטינים על מנת לקרב את בוא משיח, לפי תורת הרב קוק.
חוסר היכרות בסיסי.
השוליים הקיצוניים שבפועל מבצעים מעשים אלימים - רובם לומד רבנים אחרים, לא הרב קוק.
שמייצגת קבוצה ספציפית יחסית, אבל נעזוב את זה כי גם במקומות אחרים היית מקבל תוצאה דומה כנראה.
סיעת הציונות הדתית זוכה עם 80 מנדטים. כלומר בצלאל סמוטריץ' ראש הממשלה.
שים לב.
"הציונות הדתית" בתור מה שהיה בבחירות כבר לא קיים היום.
זה היה בלוק טכני של 3 מפלגות.
האיחוד הלאומי (בשם החדש - הציונות הדתית) של בצלאל סמוטריץ.
עוצמה יהודית של איתמר בן גביר. (אגב, שיתוף השם בלבד עם עוצמה יהודית של עד 2019. איתמר בן גביר, כשנהיה היו"ר, לקח לכיוון אחר.).
ונעם של אבי מעוז.
מיד אחרי הבחירות הם התפרקו, ומתפקדות כ3 סיעות שונות לחלוטין בכנסת.
הצירוף הפוליטי הזה "לא שימח" אנשים רבים.
אני מכיר אנשים שתמכו במפלגה אחת מתוך ה3, ואם היא לא הייתה - לא היו מצביעים ל2 האחרות...
מפלגת עוצמה יהודית היא לא מפלגה חרדל"ית.
לא באופיה, לא באופי מצביעיה, ולא באופי הרשימה (אלמוג כהן? לדוגמא...)
מפלגת האיחוד הלאומי היא יותר "מגזרית" שפונה כביכול לכל המגזר הדת"ל (בפועל לאגף התורני יותר בדר"כ).
היא גם הורכבה בפריימריז (חלקיים, לא היה ליו"ר והיו שריוני יו"ר).
היא עם כיוון אחר.
מפלגת נעם, היא קטנה מאוד, גרעין קשה קטן אבל נחוש, של גג 20K כנראה.
בקיצור... זו לא מפלגה אחת, עם קו אידאולוגי אחד, שאפשר להשליך ממנו.
אני לא אגיד לאיזו מפלגה הצבעתי;
אבל באופן כללי, בגוש הימין, גם אצל החרדים (וגם אצל הליכוד, שאני לא מכיר טוב). יש תתי קבוצות בתוך המפלגות, ולא מעט מצביעים רק בגלל שקבוצה X נמצאת בתוך המפלגה הגדולה, ומהנציגים של השאר אפשר אולי ללמוד כמה הם מוכנים לבלוע צפרדעים, לא יותר מזה.
בא נגיד ככה, שעל אף העובדה שאני פעיל ותיק באחת מתתי הקבוצות שנבלעו במפלגה גדולה יותר, לא שמחתי במפלגה ויש אנשים ברשימה שהייתי מעדיף שיהיו בחוץ.
ועד הרגע ששמתי את הפתק בקלפי התחשק לי לא להכניס אותם.
אבל הסכמתי לבלוע צפרדעים...
אני יכול גם לתת לך תשובות ספציפיות על שאלותיך על אלמוג כהן ואיתמר בן גביר, אבל זה נראה לי פחות העניין.
