וכדי להגן מטיפשותם וחמדנדותם של היורשים, המוריש מקים נאמנות כדי שהכספים לא יהיו מוגנים מטיפשותם וחמדנדותם של הנאמנים ונותני השרותים
במקרים של קטינים או אפילו מבוגרים צעירים מאוד, אני מבין את ההגיון להקים נאמנות עד שמתבגרים (או אפילו במקרים מיוחדים כשלדוגמא בן/בת זוג לא רוצים לנהל כספים בכלל ולכן בן הזוג המוריש מקים נאנמנות עד למות בן הזוג, הגנה מנושים קיימים או עתידיים או הבטחת ירושה לילדי המוריש לאחר מות בן הזוג היורש (יש גם מדינות בהם אפשר לחסוך הרבה מיסים במקרים מסויימים)).
הקמת נאמנות בשביל לשלוט על הכספים גם 50 שנה אחרי המוות, זה פשוט נשגב מבינתי (כאחד שמתפרנס טוב מנאמנויות, אני בהחלט מבין מדוע נותני השירותים ממליצים על זה בשגרה. נותני שירות לא רק מקבלים שכר טרחה יפה מאוד בהקמה, הם גם מסדרים לעצמם שכט שנתי לעשרות השנים הבאות.... מהניסיון שלי, נאמנויות הם הלקוחות הכי טובים. בגדול, לא אכפת להם כמה הם משלמים לנותני שירותים. מה שאכפת להם זה לקבל חוות דעת יקרה על כל פיפס, כיון שכך הנאמנים מכסים את עצמם. הם רק צריכים לדאוג שלא יוכלו לתבוע אותם על ניהול כושל וטעויות).
