סיוע בהתלבטות קשה

[Eitan.s]

שלום,

ראשית אני רוצה להודות לכולם על התובנות שאתם משתפים פה. זה עוזר מאוד ולא מובן מאליו.

אני נמצא בצומת דרכים ואשמח לשמוע את דעתכם.

יש ברשותי 1M בפק"ם ו- 500K בבית השקעות (כן כן, אני יודע) במסלול כללי. מתלבט איך נכון להשקיע את הסכום הזה.
אני בן 35 וצפוי להתחתן בעוד שנה. לבת הזוג שלי אין הון עצמי, אני משריין סכום קטן בצד (לא מתוך ה- 1.5 מש"ח הנ"ל) כדי שלא נתחיל מאפס. כמו כן, יכולת החיסכון שלנו יחד צפויה להיות גבוהה מספיק כך שתוך 4-5 שנים יהיה ברשותנו לפחות 50% הון עצמי בשביל דירה למגורים שבטח נרצה לרכוש בפריפריה.

המטרות שלי הן:
1. להשקיע את הכסף לטווח ארוך (20 שנה נגיד) בתשואה שנתית ממוצעת של 3%-4% נטו (אחרי מיסים וכו'.).
2. להשקיע באופן כזה שלא יפגע (ואולי אף יתמוך) בתא המשפחתי שאני מקווה להקים.
ב- "לא יפגע" אני מתכוון לענייני מיסוי, הגבלת משכנתא שנייה וכו'.
ב- "יתמוך" אני מתכוון לייצר ערוץ הכנסה נוסף בעתיד שיתמוך את רמת החיים/חסכון של המשפחה העתידית.

האפשרויות שחשבתי עליהן הן:

אופציה א' - דירת 2 חד' בתל אביב (גוש 3, 4):
עלות מוערכת 2.4M (כולל הוצאות נלוות).
הון עצמי של 1.4M ועל זה 1M משכנתא (צפוי תזרים חיובי זניח).
משאיר בצד 100K לבלת"מים ולמיסוי עתידי (מס דירה שנייה על החלק שלי בדירה עתידית עם בת הזוג).

אופציה ב' - דירת 3 חד' במעגל ראשון מת"א (הרצליה, ר"ג, גבעתיים):
עלות מוערכת 1.9M (כולל הוצאות נלוות).
הון עצמי של 1.2M ועל זה 700K משכנתא (צפוי תזרים חיובי זניח).
משאיר בצד 100K לבלת"מים ולמיסוי עתידי.
את ה- 200K הנותרים, משקיע במניות.

אופציה ג' - דירת 3 חד' במעגל שני מת"א (פ"ת למשל):
עלות מוערכת 1.7M (כולל הוצאות נלוות).
הון עצמי של 1.1M ועל זה 600K משכנתא (צפוי תזרים חיובי זניח).
משאיר בצד 100K לבלת"מים ולמיסוי עתידי.
את ה- 300K הנותרים, משקיע במניות.

אופציה ד' - דירת 4 חד' בפריפריה (חיפה, ב"ש למשל):
עלות מוערכת 1.5M (כולל הוצאות נלוות).
הון עצמי של 1.2M ועל זה 300K משכנתא (צפוי תזרים חיובי של 1K-2K).
משאיר בצד 100K לבלת"מים ולמיסוי עתידי.
את ה- 200K הנותרים, משקיע במניות.

אופציה ה - תיק השקעות סולידי בניהול עצמי.

ברור לי שזה בעיקר עניין סובייקטיבי, אך הייתי רוצה לשמוע את דעתכם על האפש' השונות, האם ישנן אפש' נוספות שכדאי לשקול, וגם מה אתם הייתם מעדיפים (ברמה הסובייקטיבית שלכם).

סליחה על החפירה והמון המון תודה !

 

[אורי ג.]

אופציה ו':
רכישת דירת מגורים לשימוש אישי איפה שבא לך לגור.

 

[דאניל]

רכישת דירת מגורים לשימוש אישי איפה שבא לך לגור.

מדבריו השתמע שהוא רוצה לשמור את הכסף הזה בנפרד מבת הזוג. יכול להיות שכמה אלפי שקלים בחודש (שכר הדירה הוירטואלי על הדירה - הרי לא יהיה לו נעים לבקש מאשתו לשלם לו שכ"ד), זה יותר ממה שהוא התכוון להקצות לחלק של ה"תמיכה" במשפחה העתידית.

אופציה ג' - דירת 3 חד' במעגל שני מת"א (פ"ת למשל):

זאת נשמעת לי הכי טוב מבין האופציות הכוללות דירה שכתבת, אבל עדיף לשאול את רוני וסנופי (אורי ג. כבר ענה)...

 

[המשקיע המתחיל הדביל]

אופציה ו':
רכישת דירת מגורים לשימוש אישי איפה שבא לך לגור.

+1.
אם דירת מגורים היא בתכנון שלך כפי שכתבת - הייתי מתחיל קודם כל ממנה. תנצל את המיסוי המופחת, תרוויח "שקט נפשי" ודירה בה תוכל להקים משפחה.

תבחר לך אחוז מינוף בהינתן המצב הכלכלי שלך כיום, והערכות המצב בעתיד, וממה שישאר לך + יכולת החסכון שלכם שציינת, תוך מספר קצר של שנים תעמיד הון עצמי לרכישת דירה להשקעה במידה ותרצו.

בינתיים יש לך זמן לצבור ידע. אני חושב שכדאי לך לא לבחור איזור לפי הכסף הפנוי שלך, אלא לבחור איזור שאתה מאמין ומבין בו אחרי שחרשת אותו..

 

[רוני]

אני נמצא בצומת דרכים ואשמח לשמוע את דעתכם.

היי

אתייחס רק לאופציות שהעלתה, לדעתי אופציה ב' היא הנכונה ביותר, תתמקד בדירה הנמצאת בתוואי של הרכבת הקלה,
כאשר השכירות החודשית לא עולה על 5,100 ש"ח (פטור ממס על הכנסה משכרויות),
תתייעץ עם עו"ד, יתכן שבכל זאת תצטרך הסכם ממון.

 

[אורי ג.]

מדבריו השתמע שהוא רוצה לשמור את הכסף הזה בנפרד מבת הזוג. יכול להיות שכמה אלפי שקלים בחודש (שכר הדירה הוירטואלי על הדירה - הרי לא יהיה לו נעים לבקש מאשתו לשלם לו שכ"ד), זה יותר ממה שהוא התכוון להקצות לחלק של ה"תמיכה" במשפחה העתידית.

אני לא עוסק ביעוץ זוגי, רק במתן עצה טובה כלכלית.
להתחשבן עם אישתך ואם ילדיך העתידיים על שכ"ד זה נשמע לי אישית הזוי.

 

[Lali]

אני אתחיל מהסוף. תעשה הסכם ממון. קודם כל, ולפני הכל, תעשה הסכם ממון. זה בכלל לא משנה מה קורה כרגע או בהמשך, ללא הסכם ממון יהיה לכם שנים של מריבות בבתי משפט שיפרנסו רק עורכי דין. אם אינכם יכולים להסכים על הסכם הממון, ממליצה ללכת לטפול זוגי עד שתוכלו לקבל החלטות ביחד על הכסף - מה שלא יוחלט עכשיו בצורה נעימה כשאתם בשלב הטוב של מערכת היחסים רק יחמיץ בהמשך.
לגבי מה שאורי אמר, אני דוקא חושבת שחשוב מאד להתחשבן על כסף אם יש לך תחושה של חוסר הגינות. חשוב לא להחביא כספים, וחשוב לומר באופן הגון לבת הזוג אם אתה רוצה לחיות חיים סולידיים וצנועים, גם אם יש לך כסף בבנק. כדאי לשתף אותה גם במספרים ולא להתחמק מנושאים קשים.

בהסכם הממון תוכל לכתוב כל מה שתרצה. תוכלו לקנות דירה ולהיות הבעלים שלה בחלקים לא שווים, תוכלו להחליט על חלוקה מדורגת כפונקציה של הזמן (למשל, שאחרי 10 שנות נישואין החלוקה ביניכם תהיה חצי חצי ועד אז משהו אחר). תוכלו גם להצהיר על בעלות בכספים שיש בחשבונות בנק שונים - כלומר - זה שחשבון בנק הוא רק על שמך לא אומר שהוא לא חלק מהכספים המשותפים מבחינה חוקית. אתה יכול לעשות הסכם ממון שבו נאמר שחשבון X על שמך בבנק או בבית השקעות מכיל כספים ששייכים רק לך ואינם חלק מהכספים המשותפים. בנוסף, הבנק עלול לבקש ממך הסכמה בכתב של אשתך לעתיד, אם תקנה דירה להשקעה, שאין לה זכויות בדירה, בכל מיני נסיבות שחלקן תשלום המשכנתא מחשבון משותף או מחשבון שיש לה בו זכות חתימה. הסכם ממון יכול מאד לשרת אותך גם מבחינה מיסויית - בטח אם נעשה לפני הנישואין - כיוון שאז אינכם נחשבים תא משפחתי אחד לנושא דירה ראשונה ודירה שניה. אם תשתמש בכסף מהשכירות של הדירה להשקעה שתקנה בחשבון המשותף, ללא הסכם ממון הצד השני יכול לטעון שבפועל הכנסת את הדירה להון המשפחתי שלכם, ולכן בזמן פרידה יהיה לה חלק בדירה. במיוחד אם בזמנים מסוימים תוציא תשלומים לדירה הזו מהחשבון המשותף, למשל שיפוץ. יש כאן כמה היבטים ונגעתי רק בחלק מהם. כמו כן חשוב מאד לעשות הסכם ממון עם צוואה, ביחד.

רק אם הגעתם להסכמה, אזי אפשר לדבר על העצה הכלכלית, שבה כבר עזרו לך כאן.

 

[$Ron$]

ללא הסכם ממון יהיה לכם שנים של מריבות

לי אישית עצוב לשמוע שהעוגן של אנשים לזוגיות זה הסכמים כתובים ושהדרך שלהם לקבל החלטות יחד היא

ללכת לטפול זוגי עד שתוכלו לקבל החלטות ביחד

וחס ושלום לא לקבל החלטות על ידי שיח פתוח וכנה וכבוד הדדי.

בהסכם הממון תוכל לכתוב כל מה שתרצה

חלילה לא מה שהיא תרצה.

לקנות דירה ולהיות הבעלים שלה בחלקים לא שווים, תוכלו להחליט על חלוקה מדורגת כפונקציה של הזמן

כי עם הזמן הזוגיות תהיה יותר מבוססת על אמון ואהבה מאשר על זירת עסקים תוך משפחתית?

ללא הסכם ממון הצד השני יכול לטעון שבפועל הכנסת את הדירה להון המשפחתי שלכם, ולכן בזמן פרידה יהיה לה חלק בדירה.

נשמע מעולה להתחיל נישואין ובמחשבה על איך הם מסתיימים.
האמת שלא הסכמתי גם עם המשפטים האחרים כי משפחה מבחינתי זה לפני מס ואינטרסים אישיים אבל חבל על הזמן של לצטט כל קשקוש

 

[cypriano de rore]

לי אישית עצוב לשמוע שהעוגן של אנשים לזוגיות זה הסכמים כתובים ושהדרך שלהם לקבל החלטות יחד היא

וחס ושלום לא לקבל החלטות על ידי שיח פתוח וכנה וכבוד הדדי.

חלילה לא מה שהיא תרצה.

כי עם הזמן הזוגיות תהיה יותר מבוססת על אמון ואהבה מאשר על זירת עסקים תוך משפחתית?

נשמע מעולה להתחיל נישואין ובמחשבה על איך הם מסתיימים.
האמת שלא הסכמתי גם עם המשפטים האחרים כי משפחה מבחינתי זה לפני מס ואינטרסים אישיים אבל חבל על הזמן של לצטט כל קשקוש

+1

 

[היום מתה אמא]

לי אישית עצוב לשמוע שהעוגן של אנשים לזוגיות זה הסכמים כתובים ושהדרך שלהם לקבל החלטות יחד היא

וחס ושלום לא לקבל החלטות על ידי שיח פתוח וכנה וכבוד הדדי.

חלילה לא מה שהיא תרצה.

כי עם הזמן הזוגיות תהיה יותר מבוססת על אמון ואהבה מאשר על זירת עסקים תוך משפחתית?

נשמע מעולה להתחיל נישואין ובמחשבה על איך הם מסתיימים.
האמת שלא הסכמתי גם עם המשפטים האחרים כי משפחה מבחינתי זה לפני מס ואינטרסים אישיים אבל חבל על הזמן של לצטט כל קשקוש

חכם סיני אמר:
"האדם שאיתו אתה מתחתן, הוא לא האדם ממנו אתה מתגרש"

 

[AlexNOSAM]

אופציה ה׳. או לחילופין קניית דירה להשקעה, ואת שכר הדירה לפקיד בחשבון נפרד על שמך.

אם תכניס אישה לתוך נכס בבעלות כדי לגור איתה, אתה בהחלט חשוף לסכנה (כן כן, השתמשתי במילה) שהיא תתחיל לצבור זכויות על הנכס.
אני מבין שאתם מאוהבים עכשיו ועומדים להתחתן, אבל אם תעשה עכשיו כמה פגישות עם עו״ד לענייני משפחה ותעשו הסכם ממון, זה יכול להציל את הנכסים שלך ממש בעתיד. במדינה שבה שיעור הגירושים הוא מעל 30%... אתה חייב את זה לעצמך, בסביבה הזאת. אתם לא זוג בני 20 בלי שקל. ובגלל שאתה מבוסס הרבה יותר, אתה זה שצפוי להפסיד יותר.

 

[אדון ארון]

לי אישית עצוב לשמוע שהעוגן של אנשים לזוגיות זה הסכמים כתובים ושהדרך שלהם לקבל החלטות יחד היא

וחס ושלום לא לקבל החלטות על ידי שיח פתוח וכנה וכבוד הדדי.

חלילה לא מה שהיא תרצה.

כי עם הזמן הזוגיות תהיה יותר מבוססת על אמון ואהבה מאשר על זירת עסקים תוך משפחתית?

נשמע מעולה להתחיל נישואין ובמחשבה על איך הם מסתיימים.
האמת שלא הסכמתי גם עם המשפטים האחרים כי משפחה מבחינתי זה לפני מס ואינטרסים אישיים אבל חבל על הזמן של לצטט כל קשקוש

אני מנחש שלא היית בסיטואציה הזו ולכן אתה יכול להיות רומנטי ועצוב שאנשים עושים זאת

 

[dani91]

אם זה בתקציב אז דירה למגורים, כשאתה השוכר של עצמך מוסר התשלומים פנטסטי והשוכר דואג לשמור על הנכס.

 

[Lali]

לי אישית עצוב לשמוע שהעוגן של אנשים לזוגיות זה הסכמים כתובים ושהדרך שלהם לקבל החלטות יחד היא

וחס ושלום לא לקבל החלטות על ידי שיח פתוח וכנה וכבוד הדדי.

חלילה לא מה שהיא תרצה.

כי עם הזמן הזוגיות תהיה יותר מבוססת על אמון ואהבה מאשר על זירת עסקים תוך משפחתית?

נשמע מעולה להתחיל נישואין ובמחשבה על איך הם מסתיימים.
האמת שלא הסכמתי גם עם המשפטים האחרים כי משפחה מבחינתי זה לפני מס ואינטרסים אישיים אבל חבל על הזמן של לצטט כל קשקוש

אני מבינה שאין לך נסיון עם זה. שליש מהנישואים מסתיימים היום בגירושים. לפעמים אחרי 20 שנים, לפעמים אחרי חצי שנה. אותם הזוגות המאוהבים, לא מגיעים לגירושין בהכרח במטרה לדפוק את הצד השני - הם פשוט רואים את האמת בצד שלהם, ויש להם צדק פנימי והגיון והמשפחה שלהם בטוחה שהם ממש צודקים. בהרבה מקרים, דברים לא נאמרו על השולחן, ולא כולם יכולים לעשות שיח פתוח (והאמת, כך נשמע לי מפות"ש). אני מכירה גם זוגות בגילאי ה- 70 שמתגרשים, וזה מאד קשה. הסכם כתוב הוא הסכם שלא תלוי בזכרון של אחד הצדדים, ותתפלא כמה הזכרון יכול לתעתע באנשים. אני דוקא כן מעורבת בסיפורים של אנשים שונים, וגם מהנסיון האישי שלי. ההסכם הכתוב, יותר מאשר העובדה שהוא כתוב, מראש לא מאפשר לך להתחמק מנקודות לא נוחות שנדחקות הלאה. בשיחות, פעמים רבות כל צד יוצא עם מחשבה שיש הסכמה על משהו ספציפי בעוד שהשני בכלל לא הבין את זה כך. לעתים קרובות מדי אנשים בכלל לא מכירים את החוק ומניחים שאם יש להם חשבון אישי, או דירה על שמם, בן או בת הזוג לא יהיו זכאים לחלק ממנה בגירושים. יש עוד נושאים, כמו למשל, דירה על שמך שהשכירות ממנה הולכת לחשבון המשותף, ונקודות ספציפיות כאלה שעו"ד טוב יציל אתכם מלעשות הסכמים שלא יעמדו במבחן המציאות.

כשיש פער כל כך גדול בין בני זוג, כדאי לדבר על זה מראש ולהבהיר מה קורה. אם יש אנשים שלא מפריע להם, הם לא היו מתייעצים כאן, נכון? מי שרוצה לשתף את הכל, מוזמן, אבל זו רק דרך אחת ולומר שזו הדרך היחידה זה לא הוגן. מי שלא מתאים לו שלא יעשה, אבל מי שמכיר אפילו מספר מקרים שהגיעו לבית משפט ונמשכו שנים ארוכות בהוצאות של מעל 100 אש"ח לכל צד, ולא תמיד נפתרו באופן שנראה על פניו אפילו סביר או הוגן, בדרך כלל מסכים שהוצאה חד פעמית של 5000 ש"ח יכולה להיות מאד מוצלחת.

לי יש נסיון אישי מעולה עם הסכם ממון. יש לנו מערכת יחסים מצוינת שנמשכת כבר מעל 15 שנים, למרות שאלה לא הנישואין הראשונים שלי, ויש לנו הסכם מצוין שמתאר את מה שמתרחש כאן בפועל. לא ההסכם שינה את המציאות אלא המציאות עוגנה בהסכם. במהלך כתיבת ההסכם ועדכונו (עם הזמן), עלו נושאים על ידי עורך הדין שדוברו בינינו והגענו להסכמה מלאה בנעימות. באותה הזדמנות גם חתמנו על ייפויי כוח הדדים למקרה של בעיה בריאותית (גם על הגוף וגם על הרכוש) וגם עשינו צוואות. מדי פעם אנחנו מעדכנים באופן מסודר גם את מספרי חשבונות ההשקעות וכו'. העובדה שיש כסף שלי וכסף שלו לא אומרת שאני לא מנהלת את כל הכספים בפועל, שהוא לא יודע את הסיסמה שלו לבנק והוא סומך עלי בעיניים עצומות. לא היתה לנו ב- 15 שנים האלה ולו מריבה אחת על כספים, למרות שהעברנו בינינו סכומים של מאות אלפי שח כמה פעמים. לא רק זאת, התוכן של ההסכם ידוע גם למשפחה ולילדים, מה שגרם להרבה רוגע בצד שלו לגבי רכוש משפחתי ספציפי שקיבל בירושה. למען הסר ספק, השווי שלנו פחות או יותר שווה, וההכנסות שלנו שוות, כך שזה לא ענין של חוסר סימטריה.

 

[$Ron$]

אני מנחש שלא היית בסיטואציה הזו

אני מבינה שאין לך נסיון עם זה

אתם מבינים לא נכון.
כן ראיתי גירושין מול עיני בבית בו גדלתי(מניח שכמו רבים פה בפורום). וכן מהסוג הזה:

שהגיעו לבית משפט ונמשכו שנים ארוכות בהוצאות של מעל 100 אש"ח לכל צד

ועדין זאת דעתי, לא חייבים להסכים.

 

[yossidiv]

וואו, נושא טעון אך מעניין ביותר, אולי שווה אף לייצר שרשור אחר עבורו, שכן הוא חוטף את השרשור המקורי.

זוגיות וכסף זה נושא נפיץ, אין דרך להתעלם מזה.
הקשר הקרוב בין בני הזוג והעובדה שכסף זה נושא שקשה לדבר עליו בלי להיעלב (לי יש, לך אין, ואני רוצה לבטח את עצמי כנגד גירושים).

בני זוג רואים עצמם שווים במערכת היחסים ולכן רואים עצמם שווים גם מבחינה כספית, בבחינת מה ששלך שלי ומה ששלי שלך.
אך מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מגיע ללא כסף ?
לדעתי יש 2 אפשרויות.
האחת, הצד שאין לו כסף וזה לא הגיוני שהצד השני פשוט ייתן לו את כספו בחינם ולכן מוכן לחתום על הסכם ממון.
השנייה, בן הזוג נעלב מכך שאתה לא רואה אותו כשווה מכל הבחינות ונכנס למגננה ולבסוף נפרדים בהרגשה מגעילה עד מאוד.

האפשרות הראשונה נראית לי הכי פחות סבירה, מכיוון שבזוגיות הכל קשור להכל, וכל דבר יכול להתפרש כרע.

לי יש נסיון אישי מעולה עם הסכם ממון

אין לי ניסיון בכלל עם הסכמי ממון, אך אני מקבל אותו ככלי יעיל בדיפיוזינג (De-fusing) של בעיות בין בני זוג עם א-סימטריה כספית חזקה לטובת הגבר (או האשה).
הבעיה היא שנשים רבות לא תסכמנה לקבל אותו ככזה ואף תיעלבנה מעצם העלאת הנושא (גם גברים, אני לא מפלה).

השווי שלנו פחות או יותר שווה, וההכנסות שלנו שוות, כך שזה לא ענין של חוסר סימטריה

אם כך, זה פחות רלוונטי לעניינינו.

אני הולך לעשות פה הכללה גורפת (ולא בהכרח נכונה) ולומר שלרוב (לרוב כן ? לא תמיד, והיום עוד פחות) הגבר מרוויח יותר מהאשה,
ורוב גורף של הנישואין במדינת ישראל הם של גבר לאשה.
אני הולך להניח גם שהגבר חסך הרבה (הרבה) יותר מהאשה (בלי הגבלת הכלליות, בלי הנחות מגזריות ובלי כלום).
כעת, שניהם אוהבים האחת את השני ורוצים להתחתן.

יש בין בני הזוג חוסר סימטריה ברור בענייני כספים.
כעת, איך ניגשים לנושא בלי לעורר ריבים ענקיים ובלי לפרק את הזוגיות ?
כיוון שכולנו יודעים שיש הבדלים בחשיבה בין גברים לנשים, אשמח (באמת) לשמוע את שני המינים ואת השגותיהם.
למרות שלא מדובר במחקר מסודר, אני מעריך את דיעותיהם של אנשים בפורום הזה ורוצה לשמוע מה הם חושבים (בעיקר, הן חושבות).

 

[בת העמק]

הגבר מרוויח יותר מהאשה,

שהגבר חסך הרבה (הרבה) יותר מהאשה

הבן שלי משתכר הרבה יותר מבת זוגו (שמשתכרת לא מעט בעצמה). הוא גם חוסך הרבה יותר ממנה.
לעומת זאת, להוריה יש מספר נכסי נדל"ן שיעברו אליה בירושה והיא עצמה הולכת להיות בעלת נכס משותף עם אחיה (מניחה שגם שם הכסף הוא מההורים).
אז במשוואה הכלכלית היא מנצחת

זה בכלל לא משנה מה קורה כרגע או בהמשך, ללא הסכם ממון יהיה לכם שנים של מריבות בבתי משפט שיפרנסו רק עורכי דין.

את שמה לב מה כתבת? אפילו לא ציינת *אם תתגרשו* בתוך המשפט, כנראה זה מבטא את ניסיון חייך ואת התחושה שיש יותר סיכון מסיכוי.
אבל זה נכון שהפות"ש נשמע כמו מישהו שלא מעלה את הנושאים "הדליקים" על השולחן וזה מצער מאד ועלול להוביל לבעיות בהמשך. תמיד מומלץ לחיות באמון מלא עם בן הזוג וזה אומר שלא מסתירים דברים אחד מהשני.

 

[Roi]

אני אתחיל מהסוף. תעשה הסכם ממון. קודם כל, ולפני הכל, תעשה הסכם ממון. זה בכלל לא משנה מה קורה כרגע או בהמשך, ללא הסכם ממון יהיה לכם שנים של מריבות בבתי משפט שיפרנסו רק עורכי דין. אם אינכם יכולים להסכים על הסכם הממון, ממליצה ללכת לטפול זוגי עד שתוכלו לקבל החלטות ביחד על הכסף - מה שלא יוחלט עכשיו בצורה נעימה כשאתם בשלב הטוב של מערכת היחסים רק יחמיץ בהמשך.
לגבי מה שאורי אמר, אני דוקא חושבת שחשוב מאד להתחשבן על כסף אם יש לך תחושה של חוסר הגינות. חשוב לא להחביא כספים, וחשוב לומר באופן הגון לבת הזוג אם אתה רוצה לחיות חיים סולידיים וצנועים, גם אם יש לך כסף בבנק. כדאי לשתף אותה גם במספרים ולא להתחמק מנושאים קשים.

בהסכם הממון תוכל לכתוב כל מה שתרצה. תוכלו לקנות דירה ולהיות הבעלים שלה בחלקים לא שווים, תוכלו להחליט על חלוקה מדורגת כפונקציה של הזמן (למשל, שאחרי 10 שנות נישואין החלוקה ביניכם תהיה חצי חצי ועד אז משהו אחר). תוכלו גם להצהיר על בעלות בכספים שיש בחשבונות בנק שונים - כלומר - זה שחשבון בנק הוא רק על שמך לא אומר שהוא לא חלק מהכספים המשותפים מבחינה חוקית. אתה יכול לעשות הסכם ממון שבו נאמר שחשבון X על שמך בבנק או בבית השקעות מכיל כספים ששייכים רק לך ואינם חלק מהכספים המשותפים. בנוסף, הבנק עלול לבקש ממך הסכמה בכתב של אשתך לעתיד, אם תקנה דירה להשקעה, שאין לה זכויות בדירה, בכל מיני נסיבות שחלקן תשלום המשכנתא מחשבון משותף או מחשבון שיש לה בו זכות חתימה. הסכם ממון יכול מאד לשרת אותך גם מבחינה מיסויית - בטח אם נעשה לפני הנישואין - כיוון שאז אינכם נחשבים תא משפחתי אחד לנושא דירה ראשונה ודירה שניה. אם תשתמש בכסף מהשכירות של הדירה להשקעה שתקנה בחשבון המשותף, ללא הסכם ממון הצד השני יכול לטעון שבפועל הכנסת את הדירה להון המשפחתי שלכם, ולכן בזמן פרידה יהיה לה חלק בדירה. במיוחד אם בזמנים מסוימים תוציא תשלומים לדירה הזו מהחשבון המשותף, למשל שיפוץ. יש כאן כמה היבטים ונגעתי רק בחלק מהם. כמו כן חשוב מאד לעשות הסכם ממון עם צוואה, ביחד.

רק אם הגעתם להסכמה, אזי אפשר לדבר על העצה הכלכלית, שבה כבר עזרו לך כאן.

מחזק מכפיל פי 10
באתי לכתוב, אבל הקדימו אותי.
אתה מגיע מנקודה של חוסר שיויון בנכם, תעשו הסכם ממון, זה שם דברים על השולחן, מונע אי הבנות וגם במקרה עתידי, מקל.
עזוב אותך מאידיליות, החיים הם לא אידיליה, לא נעים לשמוע, אבל חשוב.
בהצלחה.

 

[Roi]

שיעברו אליה בירושה

נכסים בירושה לא נותנים לחלוקה שווה בזמן הגרושים, כי זאת ירושה, אז זה לא משנה.
הסכם ממון זה דבר בריא לכל הדעות.
למי שיש בעיה עם זה, זה אומר שיש פה משהו שצריך ללבן ולפתור.
אנשים הם ישויות נפרדות, כן כן, גם כשנישאים, כל אחד הוא אדם לעצמו, כולל להונו.

 

[Roi]

תמיד מומלץ לחיות באמון מלא עם בן הזוג וזה אומר שלא מסתירים דברים אחד מהשני.

בדיוק, לכו חשוב לדבר על הנקודה הזו לפני הנישואים, למשל, בואי נדבר על זה שאני מביא 1.5 מליון ש"ח ואת לא.... מה דעתך על זה?
ליצור שיח אמיתי וכנה, לראות מה התגובה, לשים הכל על השולחן.