. עדיף אישה עובדת ומתאמצת מאישה עצלנית, אבל עם ירושה עוד 30 שנה. לא?
אני אמרתי פה, שזה לא או עצלנית ומשפחה טובה ומבוססת או מישהו חרוצה אבל ענייה.
יש המון נשים סביבי בטכניון שהן תותחיות מצטיינות קורעות את עצמן,וחמודות וטובות, ויחד עם זאת הגיעו מהריאלי שזה בית ספר שעולה בו 4000 שקלים בחודש שכר לימוד, היו בנסיעות בחול, במחנה קיץ, היו עם ההורים בקמפינג בכנרת ואילת,יש להן תמונות מאילת מהמצפה התת ימי בילדות וימי הולדת חגגו בבאולינג, ההורים שלהם משכילים ועם עבודות מכובדות שמרוויחים מעל 10 אלף בחודש, וגם יש עזרה מהסבתא בירושה. גם אם אין להן את הכל יחד, אבל לפחות חלק מהמותרות האלה (שזה לא באמת מותרות אלא זה הממוצע) יש להן.
אז כשיש כלכך הרבה אופציות יותר טובות, למה לבחור את האופציה הכי פחות טובה בשוק?
באותה מידה יכלתי להגיד שיש 2 סוגים של גברים בחוץ גברים עם חובות כבדים אבל לב טוב ומכבדים, או גברים בלי חובות אבל גברים אלימים, חסרים גברים שהם גם בלי חובות וגם לא אלימים? למעשה רוב הגברים בחוץ הם לא 2 האופציות שציינתי.
סיפורי סינדרלה על נשים יפות מרקע עני יש לאורך כל ההיסטוריה
נכון, ואם תראה את כל הנשים הללו שהגיעו ממדינות נחשלות ועניות ובכל זאת התחתנו עם גברים מוצלחים וקיבלו כבוד מהסביבה למרות היותן מרקע עני, תראה שהן בטופ 10 אחוז של הנראות החיצונית, יופי ארופאי, גבוהות,רובן עם עיניים כחולות, מה שאני לא.(למשל דוגמניות שבדרך כלל יוצאות עם אנשי עסקים).. אם הייתי נראת כמו בר רפאלי סביר להניח שלאף אחד לא היה אכפת מה יש לי או אין לי. היופי שלהן מפצה על כל זה, וגם זה לא נכון לכל הגברים, יש גברים שעדיין לא יסנוורו מהיופי ויעדיפו מישהי שהיא פחות יפה למרות שמישהי מהממת ודוגמנית עם מלא עוקבים תציע להם לצאת אבל הפחות יפה באה מכפר שמריהו או לאבא שלה יש מפעל ויכול לסדר להם עבודה של הרבה כסף.אז הם יקחו את הפחות יפה
ברור שאנשים מודרנים רוצים הורות משותפת, שגם האישה תעבוד ויהיו לה חיים, שהאישה לא תשב בבית ורק תתפור, אבל מפה עד שוויון מלא?
אני לא חושבת שזה גם עניין של גברים ונשים בכלל, זה ממש לא זה, באותה מידה גברים נפסלים כשבאים משכונות שיכון, היה מישהו שסיפר לי שאמא של הבת זוג שלו נלחמה שיפרדו כי מגיע לה יותר מ "עיראקי בן של עקרת בית מרמלה"..
זה יותר עשירים מול עניים, הבדלי מעמדות וחוויות חומריות, לא הבדלי מין.
בכמה דייטים מוצלחים האישה שילמה בדייט הראשון הכל, אפילו חצי-חצי?
גם האקס שיצאתי איתו שבסוף פסל אותי על רקע חברתי כלכלי מעולם לא ביקש ממני חצי חצי באף בילוי שלנו,והיו לנו בילויים יקרים שהוא יזם, להפך כשהצעתי לשלם הוא ממש דחף לי את הכסף חזרה לכיס וסירב בכל תוקף, אבל בכל זאת הפריע לו הפערי מעמדות ובסוף נפרדנו על זה.גם גברים שבאים ממשפחות מבוססות מעולם לא הציעו לי חצי חצי ואפילו טיפ לא נתנו לי להשאיר.. זה עניין של ג'נטלמניות, גם סבבה דייטים ראשונים זה ההתחלה וזה כסף קטן, יש כסף גדול שזה מה חשוב, ירושה עתידית שתעזור לילדים שלו,מענק לרכישת דירה מההורים, חוויות שעברת 20 שנה שזה משהו משמעותי.. שראית עולם ומגיל קטן לא עברת חרמות ילדות של עוני ולהרגיש גם שאתה לא נותן הרבה יותר מהצד השני,מי רוצה שהמשפחה שלו תתן המון ותקבל 0 מהמשפחה שלה?
אפשר להגיד שאפילו אם היה להורים שלי
קצת פחות מלמשפחה ממוצעת, לא הייתי חושבת על זה, אבל הפערים עצומים, השכר הממוצע של ההורים שלי הוא 40 אחוז מהשכר הממוצע של אדם רגיל בגילם, לא 80 אחוז או משהו שאפשר להגיד ניחא אז יש לנו קצת פחות לא נורא, שאם לאדם ממוצע יש רכב ששווה לא יודעת כמה? 50 אלף? אז אם להורים שלי היה רכב שווה 20-30 הייתי אומרת מילא, מה זה משנה בעצם איזה רכב? כל עוד אפשר לנסוע בשבת לטיולים וגם לא צריך להגיע לסיטואציה שאי אפשר אצל ההורים שלו עד מאוחר כי קו 12 אחרון מגיע ב8 בערב.. איזה מפדח זה שאדם מבוגר יצא מאירוע מוקדם או לא יוכל להגיע בשבת לבקר משפחה של הבן זוג רק כי הם מתניידים באוטובוסים.. או יצטרכו טרמפים כל הזמן מהמשפחה שלו, אני יכולה להגיד על עצמי שאני שנאתי את זה שלאירועים של אנשים מהעבודה או שאם נשארתי עד מאוחר בעבודה תמיד הייתי צריכה לבקש טרמפים מעובדים אחרים ולהרגיש נזקקת וטפילה.
זה שאין להם רכב בכלל והם מתניידים באוטובוס כל החיים.זה פער עצום ממשפחה ממוצעת שמחזיקה לפחות רכב אחד שהם נוסעים לטיולים בשבת ומנגלים ועל האש בכל מיני מקומות.(אני לא מדברת על נכים שלא יכולים לנהוג כמובן, זה מקרה אחר), או שאם למשל הייתי באילת או בחול בילדות רק שלוש פעמים במקום 0 והממוצע זה שאדם היה לפחות 8 פעמים בנופש בילדות, אז גם לא הייתי אומרת חייב שווה בשווה, אבל אלו פערים גדולים.
גברים לא מחפשים שוויון מלא וגם נשים לא, אבל גם לא פערים עצומים כאלה..
