ה"הדפסה" המדוברת היא יצירת רזרבות וקנייה של אג"חים (ונכסים פיננסים אחרים) באמצעותם.
כשה"כסף" הזה נכנס לשוק, הוא מוציא החוצה (למאזן של הבנק המרכזי) נכסים בשווי דומה (רק פחות נזילים).
המצב היה שונה אם היו מייצרים רזרבות ופשוט נותנים אותן לשוק/לאנשים בלי שום דבר בתמורה. זה היה מגדיל את כמות הכסף שמסתובב בידיי אנשים..
אבל למה הכוונה בזה שמאזן הבנק המרכזי גדל בעצם?
אג''ח, הוא לא נכס קלאסי בפני עצמו
אג''ח הוא בעצם בקשת אשראי-הבטחה לכסף מהעתיד
אני יכול ליצור אינסוף כאלה תיאורטית
אם באתי אליך ואמרתי לך "שמע ארנון, אני צריך 100 ש''ח. עוד שנה, אחזיר לך 102 ש''ח, סבבה?" ואתה הולך, מדפיס לי 100 ש''ח ומלווה לי אותם
עכשיו, לשנה, יהיו עוד 100 ש''ח חדשים בעולם שיסתובבו בין אנשים, עד שאחזיר לך 102 ש''ח ואז תוכל למחוק את האג''ח ואת הכסף מהמאזן שלך. במציאות זה קצת מסובך יותר, כי לרוב זה אג''ח ממשלתי ואז זה עובר עוד ידיים וכו'.
אני מסכים עם זה שאם היו פשוט מחלקים כסף ללא שום תמורה לכולם, המצב היה משתנה, אבל לא בהכרח כי זה ללא שום תמורה. אולי בגלל שאג''ח קונצרני בדירוג גבוה יכולים להנפיק רק תאגידים ש''יש להם'' ואג''ח ממשלתי מצוי בעיקר בידיים של המוסדיים ושם הכסף לא מופנה לצריכה בהווה, אז התועלת השולית של כל דולר שמביאים להם נמוכה ביחס לדולר שהיו נותנים לעקרת בית מטקסס, רק שהיא לא יכולה להנפיק אג''ח AAA
במילים אחרות, הפד מדפיס דולרים לארגונים שלא ממהרים להוציא דולרים, וגם כשהדולרים עוברים ידיים סיכוי טוב שהם פשוט יחזרו לשוק ההון, כי הם יגיעו למשקיעים/מוסדיים בחזרה