לימודים?? כדאי? איזה? כמה? ולמה?

[kongi]

בהקשר לבעיה, לא הגדרת אותה מספיק טוב ככה שקצת בעייתי לבדוק את החלופות כמו.
א. שכיר מול עצמאי או שניהם.
ב. תואר מול למידה עצמאית מול תעודה מקצועית.

הדרישות שהגדרת:
1. למזער את זמן הפרישה לפנסיה. (מוגדר היטב)
2. למקסם הנאה. (מה אתה מגדיר בתור הנאה ואיך אתה מודד אותה?)
3. למקסם פוטנציאל עתידי. (למה אתה רוצה למקסם פוטנציאל אם פרישה לאחר הפרישה? אני לא מוצא פה שום היגיון)
4. משהו משמעותי. (מה זה בשבילך משמעותי?)
5. שלא יפגע לי בבריאות הנפשית.
6. שלא יפגע לי בבריאות הגופנית.

בנוסף לזה עלו דרישות נוספות שלא לקחת בחשבון ואולי חשובות לך (ואולי לא).
*לעבוד כשכיר = תחושת עבד.
*תואר זה סמל סטאטוס שבלעדיו אתה פוגע בפוטנציאל הדייטינג שלך

ועלו גם שיקולים נוספים:
*שיש משפחה ההוצאות עולות.
*במהלך התואר נפתחות לך דלתות.
*בתואר הידע מוגש בכפית ממומחים.
*השוק רווי בבעלי תארים.

לדעתי כמו שנאמר אם המטרה לעבוד מעט אז ללמוד 4 שנים לא יכול להיות פתרון אופטימאלי.
אני גם מסכים עם מי שאמר שהרגלי עבודה גרועים יכולים לפגוע בך מאוד.(ולכן מקום עבודה ראשון גרוע יכול להיות הרסני).
בהקשר למי שאמר שתואר מקנה כלים, אז זה קשקוש.
תואר מקנה לך מידע ששוכחים אותו אחרי התקופת מבחנים ואם תשאל כל אחד מה הוא זוכר אחרי התואר אז זה פחות מ-20%.(ועוד מלמדים שם מה זה נצילות)
תואר לא מקנה שום יכולות חשיבה פרט לאנליזה כלומר שמישהו אחר עשה את כל העבודה והבין מצויין וכתב את זה אך לא כתב רק את ההגדרות אלא גם הכין לך תרגילים ועכשיו תעשה קופי פייסט למוח שלך ותפתור מבחנים והנה ואתה יכול לפתור דברים דומים.

לדעתי הפתרון הנכון הוא ללמוד לבד.
היום כמעט כל המידע מוגש לך כבר בכפית גם לא באוניברסיטה כמו כל האתרי אינטרנט שמציעים קורסים בחינם.(קורסרה לדוגמא)
היתרון העיקרי בלמידה דרך האינטרנט הוא בכך שהמידע באינטרנט מכיל קישורים או בוידאו נושאים ואז אפשר לדלג מפה לשם ואז הלמידה היא לא לינארית.
היתרון העיקרי בלמידה דרך ספרים זה שאם בחרת את הספרים הנכונים אז לא משמיטים פרטים שאולי חשובים להבנה שלך כדי לעקוב אחרי סילבוס כזה או אחר.
בהקשר של מומחים, אם כל כך חשוב לך אתה יכול ללכת לקורסים בחינם או ללכת לחדרים של הפרופסורים באקדמיה, בנוסף לזה אפשר גם למצוא מומחים באינטרנט.

אני לא רואה שום סיבה מוצדקת לעשות תואר.(פרט אם אתה חייב את זה כדי להתקדם או כדי לחתום על מסמכים מסוימים אם זה חשוב לך או אם אתה רוצה למצוא מישהי)
תואר מבוסס ככה שלומדים המון במטרה לשכוח, זאת למידה שמבזבזת לך את הזמן.
לפני שלומדים משהו צריכים לבחור אותו לפי קריטריונים מסוימים ואז אם אתה משקיע מאמץ כדי ללמוד אותו אז אתה צריך לזכור אותו כל עוד הוא עומד בקריטריונים.(ולעבור מבחן זה קריטריון חסר משמעות)

הכי חשוב זה לא הלמידה.
ללמוד זה קל, לזכור זה קשה.
לזכור דורש עבודה קשה, לזכור דורש לעמוד במילה שלך.
לזכור אומר שאתה מוותר על חלק מהזמן שלך כי אתה משועבד לחזור על אותו דבר וזאת בחירה לא קלה.

מבחן זה קל, מבחן אומר שאתה משעבד תקופה מסוימת כל תקופה, משעבד זמן ידוע מראש.
בזכרון לטווח ארוך זה לא ככה, אז צריך לשעבד זמן לא ידוע מראש שהולך וגדל עם הזמן.(כי כל הזמן לומדים עוד)

 

[פיצה מתוך מגנט]

שאלה שעולה לי בעקבות מה שכתבת - "התחושה שבכל רגע יכולים להעיף אותך בלי להנעיד עףעף כי אין לך יכולות מיוחדות מידי..ההרגשה שלי תוך כדי עבודה הייתה של שחיקה,שעמום ומרמור"

מי מבטיח שההרגשה הזאת לא קיימת כשיש לך תואר?
זה נכון כל עוד תואר נחשב משהו וואו, מיוחד, נחשק. אבל במצב שיש עודף אנשים עם תארים והשכלה גבוה, זה כבר לא ככה.
אין יותר את הביטחון שהיה לך פעם כשיש לך תואר, או לפחות זו דעתי.
אם פעם היו בעירך רק 20 עורכי דין, והיית עורך דין, הרגשת שיש לך ביטחון, והכל היה שונה. היום כשיש לך על כל 5/10 אנשים עו"ד זה כבר משתנה, זה לא אותו הדבר.

כבר היום דרישת בסיס למקצועות שכלל לא נדרש עבורם השכלה גבוה היא תואר. אין לי מושג איך זה נהיה ככה (סבבה, רוצים אנשים איכותים יותר, חכמים משכלים, אבל זה פאקינג משרת חייל משוחרר נגיד) העולם היום משתנה, או לפחות פה בישראל כשכמעט לכל אדם שני יש תואר. במיוחד רואים את זה בעולם המשפטנים עריכת דין.

ההרגשה אולי תהיהי קיימת כשיש לי תואר אבל פחות מהתקופה שבה הייתי חיילת משוחררת טרייה כי:
אחרי שסיימתי תואר ההערכה שלי לעצמי גדולה יותר הביטחון העצמי שלי ביחס לגיל 20 יותר גבוה .בניתי את עצמי,עשיתי משהו למען עצמי-> תחושת סיפוק. נניח שסיימתי בציונים גבוהים,עמדתי בלחץ עצום של 3 מבחנים בשבוע,במיוחד עם התואר הוא במדעים מדוייקים. זה פידבק שקיבלתי מהסביבה ,שמעיד על יכולת ,שאומר לי "הנה,את מצליחה". זה משהו שחשוב ,עם את\ה חיה חברתית,ורובנו חברתיים,חיים בקבוצה ולא לבד,ומושפעים מהסביבה נרצה או לא.
נניח ובחרתי באלטרנטיבה השנייה,לא למדתי תואר ו4 שנים עבדתי בתמיכה טכנית ב012 אמרתי את אותו משפט 600 פעם ביום,קיבלתי יחס של "מי,את בכלל?" מהאחמ"שים (שגם הם ילדים..במצב דומה לשלי) ,דיברתי 4 שנים כמו רובוט לפי תסריט,עבדתי במשמרות ובתנאי העסקה נוקשים של צבא\תיכון (ע"ע לבקש אישור לצאת לשירותים).איך ארגיש אחרי התקופה הזאת? נכון,יש לי בבנק 100 אלף ,אבל האם אוכל להגיע עליהם כשההרגשה הפנימית שלי לא משהו..העניין שהכול קשור. כלומר,כשטוב לך ואתה נהנה ,קל יותר להרוויח כסף ולחשוב על שיטות חדשות להרוויח. כשאת\ה ממורמר\ת קשה להתקדם מקצועית,קשה להרוויח.
עוד מעט יבואו תגובות של "אפשר להתקדם" \"לשנות מקום ולהתקדם" ,צודקים! אבל יבוא שלב,ואחרי שיקדמו אותי לרכזת הדרכה ב012 אני אתקע בקיר..לא אוכל להתקדם עוד,כי מעל זה זה רק לבעלי תואר..אז מה עשיתי בזה? הרי בכל זאת אצטרך לעזוב את 012 היקרה שלי ל3-4 שנים כדי להתמקצע בתואר..בעצם רק דחיתי את הקץ? ובזמן הזה לא מיקסמתי את הפוטנציאל שלי. בעיקר בזבזתי זמן..אני לא יודעת עם אוכל לחזור לאותו מקום,ובאותו תפקיד אחרי התואר.

מקצועות שלא דרשו בעבר השכלה והיום דורשים- נכון,זה מעצבן. ולא אמור להיות ככה.כי אז כל אחד חייב תואר,,ובלתי אפשרי להתקדם לאדם שאין לו כסף לשלם על תואר.
אני חושבת שבסך הכול,זה שיש לנו סטנדרטים שהולכים ועולים,ושהיום לכולם יש תארים זה טוב. המקצועיות של המדינה עולה (לפחות אמורה,בעקבות כל המדמ"ח המוכשרים..והרופאים ..והאחיות),אנשים משכילים יותר מקדמים את המדינה. אתה מעדיף שנהפוך להודו,או רוסיה? מדינות הרוסות..
אני חושבת שצריך איזון מסוים,בין בעלי התארים ואלה שלא.אך תואר שלעצמו אינו דבר רע.

 

[amit]

הבעיה היום עם לימודים היא שהמעסיקים הבינו שכולנו רודפים אחרי הטייטל.
כך שיוצא מצב שבאותה משרה מעסיקים אקדמאי ולא אקדמאי , והאקדמאי מרוויח קצת פחות .
בחיי שראיתי את זה קורה במשרדי רואי חשבון ..
הסיבה לכך היא שלמשרת אקדמאי יש ביקוש גבוה בהרבה מאשר משרת לא אקדמאי.(המעסיק מקבל המון פניות למשרת אקדמאי ככה שהוא יכול להנמיך את השכר).

 

[Jan Sobieski]

איפה ראית שאקדמיים מרוויחים פחות? באיזה משרד רו"ח עובדים לא אקדמיים, למעט המנהלים אולי?
הסטטיסטיקות עדיין מראות שבעלי השכלה מרוויחים יותר.

 

[amit]

איפה ראית שאקדמיים מרוויחים פחות? באיזה משרד רו"ח עובדים לא אקדמיים, למעט המנהלים אולי?
הסטטיסטיקות עדיין מראות שבעלי השכלה מרוויחים יותר.

בצוותים שתומכים בביקורת ולא מחייבים תעודת רו"ח כמו IT ,ביקורת פנימית,מחלקת מיסים,ניהול סיכונים .
הסטטיסטיקה משקרת.
קחי 2500 רואי חשבון שמסיימים בשנה. חצי מהם לא מוצאים עבודה והם הולכים למלצר (כאן הסטטיסטיקה שלך כבר מתעלמת מהם).
תעשו סטטיסטיקה לפי התואר אותו למדת -לא העבודה אותה מצאת במקצוע.

חוץ מזה גם הממוצע משקר-הבכירים מטים את הממוצע..

 

[שירה]

פתרון ביניים מצויין (אם יש לך ראש לזה): לימודי הנדסאי שלוקחים שנתיים, לפי הבנתי אתהשוק כרגע חסרים הנדסאים (בניין,אלקטרוניקה וכו') ולכן שווה להשקיע בלימודי תעודה שנתיים (בחלקם גם אפשר לעבוד במקביל ויש גם מענק של משרד הביטחון לחיילים משוחררים), בינתיים אתה רוכש מקצוע במהירות ונכנס ישר לשוק, צובר ניסיון בעבודה עם שכר טוב ומשם זה כבר תלוי בך אם להמשיך לתואר ראשון או לא..

 

[avishay_1985]

אני אספר לך משהו:
אני רואה פה הרבה פוסטים על כך שאומרים לך שאתה יכול להצליח בלי ללמוד ולהשיג לא מעט עבודות ומשרות ללא לימודים, היום בניגוד לעבר הרבה יותר קשה להשיג עבודה משתלמת כלכלית בתחומים בהם אין תואר, על כל תפקיד יש דרישות מקדימות של תואר פשוט כי אפשר ויש לא מעט אקדמאים בשוק.
אני מכיר לא מעט אנשים שלמדו תואר הנדסאי (מחשבים בעיקר) שהבינו בסופו של דבר שמשכורת סבירה ואופק קידומי אין כל כך בתחום הזה, והרוב לומדים תוך כדי עבודה בפתוחה / מוסד אקדמי אחר כדי להשלים לתואר מהנדס כדי לפתוח לעצמם דלתות כי אחרת הם מבחינים שהם תקועים.
מבחינת ראיית חשבון ועריכת דין, התחום מוצף, ובגלל זה המשכורות מאד נמוכות ואין אופק קידומי (מלחמה כדי להשיג התמחות, וגם אחרי זה אין יותר מדי היצע תפקידים).
אפילו בלימודים של מדעי המחשב / הנדסת חשמל לא יהיה לך קל להכנס למקומות שמשלמים משכורת גבוהה אם תעשה את התואר במכללה או אפילו באוניברסיטה עם ציונים לא בשמיים.
כך שאם אתה לא מתחבר לתחום יהיה לך מאד קשה ללמוד בו וגם להצליח בו בהמשך.

בקיצור מה שאני אומר הוא שאתה צריך להבין לאיזה תחום אתה מתחבר וטוב, עדיף תחום שאתה יכול להפוך בו לעצמאי/מומחה.
באופן כללי תחומים שאפשר להצליח בהם ללא השכלה פורמלית (לפי ההיכרות האישית שלי) שלא מחייבת פתיחת עסק הם בעיקר תחומים של מכירות, אם אתה תותח רציני אתה תוכל להרוויח לא מעט כסף ושם באמת לומדים "תוך כדי תנועה"

 

[sogi]

כמה נקודות (רובן צוינו כבר בדיון, אבל הן חשובות)

1) כמו שנאמר פה, המשוואה פשוטה - אין מתמטיקה = אין כסף גדול.
בלי ידע טוב ואהבה למתמטיקה ולחשיבה לוגית לא תוכל להצליח בלימודים ובעבודה במקצועות ההנדסה וההייטק.

2) כדי להבין מה אתה רוצה ללמוד, אתה יכול להתחיל כבר עכשיו (במקביל לשירות לאומי) לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה (למשל אם הכיוון הוא מדמ"ח). ככה תוכל בעוד שנה גם להבין מה אתה רוצה ללמוד וגם יהיו לך נקודות זכות שמוכרות באוניברסיטאות.
כדאי לך לקרוא על "אפיק מעבר" שזה אופציה להתקבל לאוניברסיטאות על סמך ציונים של קורסים באו"פ.

3) בעולם של היום גם תואר ראשון הוא לא תמיד נותן משכורת גבוהה ואופק התקדמות. אני מכיר כמה מהנדסים שבשביל להתקדם עשו תואר שני לאחר מספר שנות עבודה.

4) בישראל קיצור הדרך היחיד שמאפשר לצבור ניסיון בלי ללמוד תואר זה ניסיון בשירות צבאי. למשל ממר"ם, 8200 וכד'. האנשים האלה יכולים לעבוד מיד לאחר הצבא ללא תארים. עבור שאר האנשים אין קיצורי דרך.

 

[אלמונית]

היי שקד,

הייתי חייבת להגיב, כי חבל לי שאף אחד לא הציע לי את זה כשהייתי אי שם אחרי שחרור.
היה לי מזל, מלא מזל ובצבא קיבלתי מקצוע במחשבים (ידע+נסיון) אז ישר אחרי השחרור התחלתי לעבוד, ואני לא מצטערת על זה לשניה.
זו אחת הבחירות הנבונות בחיי, כל החברים שלי הלכו ללימודים, וגם אחרי שסיימו ללמוד המשיכו לעבוד במלצרות ובמזכירות , לקח להם הרבה זמן להתחיל להרוויח.
אז מה אני מנסה להגיד בעצם? תמצא עבודה לא משנה במה, תתחיל לחסוך אם אתה יכול תגור אצל ההורים איזה שנה + כדי שיהיה לך אוויר. מישהו הציע QA , תחום סבבה, לא חייבים נסיון ואפשר להתקדם, אתה יכול לעשות קורס קצר (וזול, אל תלך על היקרים) ולהתחיל לחפש עבודה.

במקביל, ואת זה אתה אפילו יכול להתחיל בספטמבר, תרשם לאוניברסיטה הפתוחה: לקורס אחד, (רק אחד!) בתחום המעניין אותך זה יכול להיות מחשבים זה יכול להיות כל דבר, לא צריך פסיכומטרי, לא צריך בגרות, כל מה שצריך זה קצת רצון (גם לי יש "רק" 3 יחידות מתימטיקה ואני באמצע תואר בתחום המדעים)
הבעיה עם האוניברסיטה הפתוחה זה שאם עושים קורס בסמסטר, זה יכול לקחת 8 -10 שנים לסיים תואר. ובגלל זה אני מצטערת שלא התחלתי אחרי שחרור, כבר היה יכול להיות לי תואר ממזמן. אבל אתה צעיר! יש לך מלא מלא זמן. וגם אפשר להתחיל בפתוחה ואז לעבור לאוניברסיטה רגילה. בקיצור, נכון, אין את החבר'ה ואת האווירה הסטודנטיאלית אבל זה כיף וזה מעשיר ולא מבזבזים את הזמן אלא מרוויחים כסף במקביל ללימודים. אם זה הכיוון אשמח לספר עוד ולייעץ.

 

[סולידי]

אני אסייג את דברי מראש ואומר שאני לא מחשיב פרישה מוקדמת כמטרה בעדיפות עליונה.
אני השתחררתי לפני כ-25 שנה אחרי שירות קבע עם מקצוע שיכול היה לפרנס אותי. למרות זאת העדפתי ללמוד כי זה מה שעניין אותי, והיום בגיל 50 אני עדיין נהנה מאוד מהעבודה שלי. מהפרספקטיבה שלי לא הייתי מוותר על הלימודים, לא כי הם סיפקו לי מקצוע, אלא כי אני עובד כבר שנים רבות בעיסוק שאני נהנה ממנו מאוד. ובד"כ כאשר עובד נהנה מעבודתו, גם המעסיק נהנה ממנה וזה מתבטא גם ביחסים אישיים טובים וגם בתגמול הוגן++.

 

[Dor]

I want to give my own angle on programming jobs without degrees, but I would like to make a disclaimer. I did not go to university, but I had the privilege of going to a military programming course and serving as a programmer in the army, so what I'm about to describe is my opinion and not the way I did things.
Being a programmer, there are a couple of things one can do relatively quickly to gain very beneficial experience and make jobs court you. Learn to program however you want. now there are two steps you could take that would be very beneficial.
1. enter a big open source project and contribute there. being a good contributor in such a project gets you a portfolio. having commit privliges on a project will get you job offers from every company that uses the product you are contributing to. + a great resume.
2. This is going to take more time, because it's harder. open a stack overflow account. try not to ask redundant questions or give bad answers. after a while, if you contribute, you get a reputation. I would like that page to my resume.
Having both would give you much respect and would improve chances in job interviews.