סליחה שאני קטנונית..
אבל הביטוי הזה ממש צורם לי.
https://www.youtube.com/watch?v=XjJQBjWYDTs
1. בעייני הרבה יותר צורם השימוש באג'נדה פמיניסטית שהיא סה"כ לא בלתי סבירה בשביל למכור תחבושות היגייניות.
2. אני מבטיח להיות הכי פרו נשים איפה שזה משנה, בתחום התעסוקה לדוגמה. וגם פעלתי ככה לא פעם. אבל בחייכן, עזבו את השפה שלי לנפשה.
3. "דוקטורית ילדה קטנה" זה כאילו עלבון ממש נוראי?
את יודעת, שאת בוחרת ממה להעלב ומה צורם לך נכון?
ובנימה יותר רצינית,
במדינת ישראל היום, שכל, הוא כרטיס כניסה מעולה למעמד הבינוני גבוה, ויותר מזה. בעיניי, ואצל רוב האנשים שאני מכיר זאת תוכנה דיי מבוקשת, חיובית, ותכלס גם סקסית. מי שצוחק על "דוקטורים ופרופסורים" בד"כ מכוון לאיזה social inaptitude , וגם זה קיים אצל אנשים שמשקיעים יותר מידיי זמן בלימודים וכאלה. אבל זה בד"כ בא ממקום של קנאה, ותחושת נחיתות.
בסופו של דבר, היום, לחננות ולילדים החכמים בכיתה, הרבה יותר קל לעקוף את השאר בסיבוב. למרות שגם כישורים חברתיים זה חשוב...
אני זוכר עד היום, למרות שזה היה לפני לא מעט שנים, איך בגיל 22 הגעתי לבקר את אחד המורים שלי בתיכון. והייתה לי פגישה באותו אחר הצהריים, אז הייתי לבוש במיטב מחלצות ההייטק, נוהג בטויוטה קורולה ליסינג (אז זה עוד היה בגבול המשתלם), ועם לא מעט פאסון (אם יורשה לי להתלהב מדברים ריקים, וחסרי משמעות). נתקלתי בחנייה במורה לספורט, שהתעמר בי לא מעט, ולעג לי ולחברי לכיתת המחשבים. ואני זוכר את הצבעים והגוונים שהוא החליף כשדיברנו קצת. זה אומנם היה קצת אחרי המשבר התורן, אבל גם אז לעבוד כמפתח תוכנה היה סידור לא רע.
אגב, המורה לפיזיקה, שאותו באתי לבקר דווקא היה מאושר לראות אותי.