סוג הקרן לצורך עמלת הפצה
עמלת הפצה הנה עמלה שמשלם מנהל קרן הנאמנות לחבר הבורסה המפיץ את יחידות ההשתתפות ללקוחות – כלומר, לבנק או לבית ההשקעות שדרכו רכשתם את הקרן. החוק מבחין בין 4 סוגי קרנות לצורך זה:
- סוג 1 – קרנות נאמנות עם חשיפה למניות בשיעור מרבי של 10% וחשיפה לאג”ח ממשלת ישראל בשיעור של 85% לפחות. עמלת הפצה היא עד 0.25% לשנה
- סוג 2 – קרנות נאמנות ששיעור החשיפה שלהן למניות הוא 50% ומעלה. עמלת הפצה של 0.8% לשנה
- סוג 3 – קרנות נאמנות שאינן מסוגים 1, 2 או 4: עמלת הפצה של 0.4% לשנה
- סוג 4 – קרנות נאמנות כספיות. עמלת הפצה של 0.1% לשנה.
באופן עקרוני, כמשקיעים פרטיים עמלת ההפצה פחות מעניינת אותנו, שכן היא מתייחסת לממשק שבין חבר הבורסה למנהל הקרן. הודות לתשלום הזה, משקיעים פרטיים יכולים לרכוש יחידות בקרנות כספיות ובקרנות נאמנות אקטיביות מבלי לשלם עמלות קנייה ומכירה לברוקר שלהם.
למרבה הצער,
החוק קובע מפורשות כי “מפיץ לא יגבה עמלת הפצה בשל יחידות של קרן מחקה” (*).
המשמעות היא שהבנק לא מקבל תשלום ממנהל הקרן עבור הפצת יחידות ההשתתפות בקרן. ומה לדעתכם קורה במקרה כזה? נכון – התשלום מגולגל אלינו, המשקיעים הפסיביים, שצריכים לשלם עמלות קנייה ומכירה בכל פעם שאנו רוכשים קרן מחקה.
חשוב: עמלות קנייה ומכירה יכולות להצטבר למימדי ענק ולשחוק את התשואה שלכם בקצב רצחני, במיוחד אם אתם מפקידים סכום קבוע מדי חודש.
הדרך החוקית היחידה לרכוש קרנות מחקות מבלי לשלם עמלות קנייה ומכירה היא להעביר את תיק ההשקעות שלכם
לבית ההשקעות שאת קרנותיו אתם מתכוונים לרכוש.
לדוגמה – אם אתם רוכשים בעיקר קרנות מחקות של אי.בי.אי, העבירו את חשבונכם לבית ההשקעות אי.בי.אי; אם אתם רוכשים בעיקר קרנות של מגדל (MTF) – העבירו את התיק למגדל; אם אתם רוכשים בעיקר קרנות של קסם (KTF) – העבירו לאקסלנס; תכלית (TTF) – למיטב דש. וכן הלאה.
זה עובד מפני שבמקרה שבו מנהל הקרן הוא גם המפיץ, אין שום הגיון שישלם לעצמו, או שיגלגל את העמלה עליכם. אדרבה, יש לו עניין שתקנו דווקא את הקרנות שלו!
(*) אגב, אם יש בקהל משפטן או פיננסיונר שידע להסביר את החריג הזה (ס’ 5.(4) לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס”ו-2006) אשמח לשמוע התייחסות. עד שלא יוכח אחרת, אין אלא להסיק שהסעיף הוא ביטוי לשתדלנות מוצלחת של תעשיית הניהול האקטיבי שכל תכליתה לפגוע באטרקטיביות של קרנות האינדקס.