זה לא בהכרח עובד ככה...כן מוריד מערכן כי אם התוצאה לא טובה להם אז לא ייפרסמו את המחקר.
דווקא בנושא תזונה, לפעמים לא צריך יותר מאינטואיציה ושכל ישר.להדיוטות אין כלים לבדיקה למעט אינטואיציה ןשכל ישר.
כולנו אוכלים וכולנו בני אדם. לא צריך לדעת כל מושג ולהכיר כל תהליך... עדיין לדעתי שווה לפעמים לקרוא מחקרים כדי לקבל מושג בסיסי ולהבין הכצעקתה.
לדוגמא, נכנסתי עכשיו ל"וואלה תזונה", ושלפתי את הכתבה הזו באקראי:
אבל, הסתכלות זרירה על המחקר עצמו, מראה שהקשר לא כזה ברור.המרכיב הזה בקפה שלכן מעלה את הסיכון למחלת לב מסוכנת
"צוות מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה קבע שהסיכוי של נשים לפתח מחלות לב גדול יותר אם הן צורכות מוצרי חלב...
בהסתכלות על נתונים של כ-60,000 נשים ו-40,000 גברים, הם מצאו שלנשים ששתו 400 מ"ל חלב ביום הייתה עלייה של 5% בסיכון ללקות במחלת חום.
העלאת הצריכה הזו ל-600 מ"ל העלתה את הסיכון של 12%, בעוד שצריכה של 800 מ"ל העלתה סיכון של 21%."
ב-1987 נשלחו שאלונים בנושא דיאטה ואורח חיים למספר נשים, כעשור אח"כ נשלחו אליהן שוב.
ב.1997 נשלחו שאלונים דומים לגברים, וכעשור אח"כ שוב.
ומתוך הקבוצה הזו של הנשאלים הסיקו מסקנות על ידי מודלים.
עכשיו אנחנו, לא כרופאים או אנשי מדע, אלא כבעלי אינטואיציה, צריכים לשאול את עצמנו עד כמה ניתן להסיק ממחקר שנעשה ע"י תשאול עצמי, על אורח חיים ודיאטה?
מעבר לאמינות של המשיבים, הרי גם דברים שהיו נפוצים ב-87' לא בהכרח היו ב-97 שלא נדבר על 33 שנה אח"כ מתי שהמחקר מסיק את מסקנותיו.
זה דומה גם למחקרים על רכיבים מסוימים שנעשים על עכברים למשל.
מזריקים כמות אבסורדית של חומר שנחשד כפתוגן לעכבר מעבדה ואז מגלים שהעכבר חולה.
מזה העיתונות מייצרת כותרות ענק שמזון X גורם למחלה Y.
לכן שווה כן לפעמים לקרוא מחקרים, גם אם לא מבינים את כל האמור, בשביל לקבל תמונה בסיסית של "איך מבוצעים ניסויים" ועל תהליך הסקת מסקנות.