מאזן נכסים, ספטמבר 2026:
חשבון בנק: 15K שח
קרנות השתלמות: 260K שח (סנופי)
פנסיות: 884K שח (סנופי)
מניות בברוקר זר: 732K שח (סנופי + עולמי מפותח) ללא הפקדות השנה, נטו עליית המדד למרות השקל
מניות בברוקר ישראלי: 927K שח (סנופי + מדד אירופה + מדד עולמי מפותח)
כספית שקלית: 100K שח
כספית דולרית: 77K שח (בלי הפקדות או משיכות, נטו הירידה בשער)
מניות מעסיק (RSU): כ- 200K שח בחישוב אחרי מס סביר, הכל משנה שעברה, את ההבשלות החדשות מכרתי למרות המס עקב תנודתיות.
שווי מוערך לפני מס: 3,195,000 שח
--
אז אחרי שנה אכן הגיע הזמן לעדכן שוב סטטוס מאזן, אם כי, אין שינויים גדולים, אנחנו ממשיכים לחסוך ולהשקיע, אם כי לצערנו הרבה פחות ממה שהיינו רוצים בטח בהתחשב בהכנסות, אבל עדיין המאזן חיובי וממשיכים לטפס, לאט, אבל לטפס.
שנינו עדיין עובדים במרץ, סביבות ה-55k נטו TC הכנסה לחודש, משרות מלאות++ בלי שום רצון באופק לעצור.
במהלך הזמן שחלף חצינו את הרף של מליון דולר הון, כנראה זה יותר בגלל הירידה של הדולר... ועדיין, ציון דרך נחמד.
בעניין ניהול ההשקעות, חייב לציין שקיבלתי לא מעט הצעות במהלך השנה, כולל מסוכן מטעם העבודה, שממש "ישבו" עלי לשכנע להעביר השקעות (פנסיה, השתלמות) לטרנד הנוכחי (עדיין?) של מניות ישראליות או כל מיני דברים שקשורים לשקל, הימורי מטח עליו בצורות שונות או סתם קרנות קצת יותר יקרות שהתמזל מזלן, עם טענות ש "הרווח שתעשה שווה את זה" ואותות ומופתים (די משכנעים על פניו) על אחוזי הרווח, וכמה השנה עשיתי הרבה פחות מכולם, וכולי וכולי. לכל הררי המלל האלו סירבתי בנימוס.
חלק לא קטן מההון שנצבר לנו, זה ישירות בזכות ההיצמדות לפלייבוק המקובל בפורום, חיפושכלי פשוט, הבנת ההיגיון הבסיסי שלו, הסיכונים והסיכויים, חיסכון, קנה והחזק, וכל עוד לא השתנו נסיבות ההחלטה, לא לגעת.
ועל כך יש לי הכרת הטוב לסולידית ולחברי הפורום, אין לי ספק שהיכולת לסרב לעשות שטויות, להמשיך להשקיע, להחזיק ולא להתרגש משער השקל או פומו השוואת רווחים רבעונית, היא נטו בזכות החברים פה.
אז גם אם הרבה פעמים זה מרגיש שהסברים מכל הצדדים בפורום זה לא נכנס לראש של המתווכח התורן, זה עדיין חשוב, בשביל הקהל הפסיבי, והכנראה גדול הרבה יותר.
בגזרת החיים עצמם, את שנת הלימודים הקרובה אנחנו מתחילים בהתרגשות וחששות לא קטנים, שלושת ילדינו מתחילים מוסדות לימוד חדשים. אחרי שנים של התלבטויות וקושי חברתי (שעדיין קיים) החלטנו במהלך השנה שאיננו רוצים להמשיך בחברה החרדית גם לא זאת הנקראת "מודרנית".
במשך הרבה זמן חיינו על התפר בין זה שנעים לנו חברתית בקהילה הליטאית, שאליה נולדנו, לבין זה שאיננו מאמינים בדת כלשהיא, ובוודאי שלא באידיאולוגיה שהתפתחה להיות הדת בגרסתה החרדית.
סביר שלכל מי שחי פה בשלוש שנים האחרונות זז משהו, אז גם לנו זז, והרבה.
זה לא המקום לפירוטי פרטים אבל בכל מקרה לקחנו ממש קשה את אירועי המלחמה בהיבט של התנהגות החברה שסביבנו בכללית ומול שירות המילואים שלי ספציפית, והגענו להחלטה שאת התסבוכת הזו אסור לנו להוריש הלאה לילדינו, יהא מחיר הנוחות אשר יהא, והגיע הזמן לעבור.
העברנו את ילדינו כולם לממ"ד. אמנם הכי לייט אבל עדיין דתי, בשביל לא לחתוך את החבל עם המשפחה עד הסוף בקטע של הדת, אבל מבחינה חברתית, חצינו את הרוביקון.
אנחנו לא משלים את עצמנו שאין שם גם בעיות, דברים מציקים, והתנהגויות מעצבנות משלהם, אבל בשלב הזה, כבר מעדיפים כל דבר אחר על פני איפה שהיינו, ומקווים שאיכשהו ה"מיזרחניקעס" יתייחסו אלינו, הסוג של מהגרים חדשים, יפה.
מה שכן כבר גילינו ונחמד זה שכולם, בנים/בנות באותו מבנה בית הספר, יתרון שלא חשבנו עליו לפני שהעברנו, עכשיו רק נשאר לקוות שנגלה רק עוד דברים טובים
