המסע אל התייצבות אחרי שנים ארוכות של משבר סביב גירושין ופירוק חיים

[בת העמק]

היום אשתי קבילה הודעה שהוראת קבע לועד בית אמורה להחסם.
העברתי סכום כדי שההוראה תעבור.

חודש הבא הולך להיות קשוח כי צריך יהיה לכסות את הגירעון שנוצר אצלי בחודש הזה.

אני לא הייתי בנישואין שניים כך שלא מכירה את החוויה הזאת, אבל המשפט הזה (ולמעשה רוב מה שכתבת בשרשור עד היום) מדליק לי נורה כתומה.
זה נשמע כמו אדם שמתבונן מהצד בשטויות של אח שלו ותוהה אם ומתי יצטרך לעזור לו כלכלית או מתי ההוא ילמד לקח.
זה לא נשמע כמו זוגיות באש ובמים ביחד.
באופן אישי, גם אני עברתי יסורים עם בעלי מבחינת השתוללות בהוצאות וחוסר הלימה להכנסות במשך חצי זמן מחיינו המשותפים (40 שנה ביחד) ואני יכולה להעיד שזאת לא רק הבעיה של הפזרן. זה יצר אצלי חרדות, נדודי שינה ועצבים והוביל אותי להימנעות קיצונית מהוצאת כספים לטובת עצמי. זה השתנה לאט לאט בחצי השני של חיינו המשותפים ואני עדיין סוחבת צלקות נפשיות מאז (וגם את הקמצנות שהתפתחה, תודה לאל ). בעשור האחרון בעלי אחראי על רישום התקציב והביצוע של משק הבית בטבלת אקסל פסיכית שבנה לעצמו, וזה הפך אותו לאדם שקול כלכלית אבל תמיד אצטרך להיות עם אצבע על הדופק.

 

[FIYaacov]

אני לא הייתי בנישואין שניים כך שלא מכירה את החוויה הזאת, אבל המשפט הזה (ולמעשה רוב מה שכתבת בשרשור עד היום) מדליק לי נורה כתומה.
זה נשמע כמו אדם שמתבונן מהצד בשטויות של אח שלו ותוהה אם ומתי יצטרך לעזור לו כלכלית או מתי ההוא ילמד לקח.
זה לא נשמע כמו זוגיות באש ובמים ביחד.

אני גם לא הייתי, אבל אני יכול להעריך שבנישואים שניים, הילדים מהנישואים הראשונים באים לפני בן הזוג החדש, ולכן אי אפשר לתת את מלוא תשומת לב הכלכלית לבן הזוג החדש.
מה גם שבנישואים שניים, לרוב, שני בני הזוג כבר בשלב יותר מתקדם בקריירה ואולי יש דירה כבר. זה פשוט הסתכלות שונה מנישואים ראשונים בתחילת הקריירה.

 

[divorce+5]

אני לא הייתי בנישואין שניים כך שלא מכירה את החוויה הזאת, אבל המשפט הזה (ולמעשה רוב מה שכתבת בשרשור עד היום) מדליק לי נורה כתומה.
זה נשמע כמו אדם שמתבונן מהצד בשטויות של אח שלו ותוהה אם ומתי יצטרך לעזור לו כלכלית או מתי ההוא ילמד לקח.
זה לא נשמע כמו זוגיות באש ובמים ביחד.
באופן אישי, גם אני עברתי יסורים עם בעלי מבחינת השתוללות בהוצאות וחוסר הלימה להכנסות במשך חצי זמן מחיינו המשותפים (40 שנה ביחד) ואני יכולה להעיד שזאת לא רק הבעיה של הפזרן. זה יצר אצלי חרדות, נדודי שינה ועצבים והוביל אותי להימנעות קיצונית מהוצאת כספים לטובת עצמי. זה השתנה לאט לאט בחצי השני של חיינו המשותפים ואני עדיין סוחבת צלקות נפשיות מאז (וגם את הקמצנות שהתפתחה, תודה לאל ). בעשור האחרון בעלי אחראי על רישום התקציב והביצוע של משק הבית בטבלת אקסל פסיכית שבנה לעצמו, וזה הפך אותו לאדם שקול כלכלית אבל תמיד אצטרך להיות עם אצבע על הדופק.

אני עם תחושה פנימית שאני בזוגיות הזו 'באש ובמים' ומרגיש שאני מביא את זה לידי ביטוי במצב הנוכחי.
אבל אולי אני מפספס.

מצב מורכב.
לומדים לחיות עם זה ככה.

מנסה לעשות כמיטב יכולתי.

 

[Bear]

@divorce+5 תודה על השיתוף. יומן לא קל לקריאה.
זה אכן נראה שאתה המבוגר האחראי מבחינה כלכלית בביתך אבל מצד שני גם קצת "מקווה" שדברים יסתדרו בעצמם אצלך אשתך ושהיא תבין איך לפעול נכון.
אף פעם לא הייתי במצב הזה אבל לפי דעתי אתם צריכים להבין האם מדובר בחוסר השכלה פיננסית, הוצאות רגשיות, בעיות בשליטה בדחפים, או משהו רציני יותר כמו התמכרות. ואז לטפל בהתאם.
לא מייעץ, אבל מה אם אתה תשלוט ב100% בכלכלה בבית וכל הוצאה תצטרך לעבור אישור שלך?
ד"א אתם ביחד שנתיים או נשואים שנתיים?

תודה.

 

[divorce+5]

@divorce+5 תודה על השיתוף. יומן לא קל לקריאה.
זה אכן נראה שאתה המבוגר האחראי מבחינה כלכלית בביתך אבל מצד שני גם קצת "מקווה" שדברים יסתדרו בעצמם אצלך אשתך ושהיא תבין איך לפעול נכון.
אף פעם לא הייתי במצב הזה אבל לפי דעתי אתם צריכים להבין האם מדובר בחוסר השכלה פיננסית, הוצאות רגשיות, בעיות בשליטה בדחפים, או משהו רציני יותר כמו התמכרות. ואז לטפל בהתאם.
לא מייעץ, אבל מה אם אתה תשלוט ב100% בכלכלה בבית וכל הוצאה תצטרך לעבור אישור שלך?
ד"א אתם ביחד שנתיים או נשואים שנתיים?

תודה.

אנחנו בפרק ב, כל אחד עצמאי ומחליט על הכסף שלו. גם בפרק א' לא הייתי ממליץ שרק אחד מבני הזוג ישלוט מאה אחוז על כל הצד הכלכלי.
אנחנו שנתיים ביחד. נשואים שנה וחצי.

 

[divorce+5]

חודש נובמבר קרוב.
ההתנהלות שלי בו תהיה שונה.
עד ה20 לחודש אני מצמצם בהוצאות באופן חד על מנת להיות בעודף הכנסות לעומת הוצאות.
ב20 לחודש אני אראה מה ההפרש וכמה כסף נשאר לי בין ההכנסה להוצאות שיהיו עד אז, ובכסף שיישאר לי אני אתכנן הוצאות נוספות מעבר להכרחי וגם אחסוך כדי לכסות את הגירעון שנוצר לי בחודש אוקטובר.

הצלחתי להסביר את עצמי?

 

[divorce+5]

בשורה מאד משמחת.
אני מתחיל בקרוב עבודה חדשה (באותו תחום שאני עוסק בו, עובר לחברה אחרת).
יש קפיצה דרמטית במשכורת.

עדיין יהיה אתגר להתנהל נכון מבחינה כלכלית, אני מעריך שגרעון חודשי לא יהיה.
השאלה כמה כסף נצליח להקדיש כל חודש לסגירת החובות.

 

[divorce+5]

קיבלתי את המשכורת הראשונה ממקום העבודה החדש.
החודש הזה כנראה לא יסתיים בגירעון

עדיין יש הרבה עבודה להתנהל באופן קבוע באיזון כלכלי ולהחזיר את החובות.

 

[divorce+5]

עברו כמעט חודשיים מאז ההודעה הקודמת שכתבתי פה.
לראשונה אחרי שנים ארוכות ההורים שלי לא העבירו לי כסף החודש כי סוף סוף יש לי משכורת שאני יכול לחיות ממנה.

 

[ינשוף חסכני]

כי סוף סוף יש לי משכורת שאני יכול לחיות ממנה.

משמח מאוד! מקווה שתמשיך להיות גם על סגירת החובות ולתמוך בשינוי ההתנהלות הפיננסית של אשתך (לפחות להביא אותה לנק' פתיחה מתאימה).

 

[divorce+5]

חודש מרץ הסתיים בגירעון די גדול בעקבות הוצאות פסח.
כל החודש שמרתי שיסתיים באיזון,
ואז ממש בימים האחרונים אשתי הפציצה בהוצאות לפסח.

החודשים הבאים יהיו מתאגרים מבחינה זוגית כי חייבים להתחיל לקצץ בהוצאות.

 

[יובל ממודיעין]

החודשים הבאים יהיו מתאגרים מבחינה זוגית כי חייבים להתחיל לקצץ בהוצאות

האם הכוונה היא שאשתך תיאלץ לקצץ כיוון שההוצאות שלך הן הכרחיות?
האם יכול להיות שבאיזשהו שלב תחליט לתת לטבע לעשות את שלו? לאפשר לאשתך להתנהל באופן שהיא מוצאת לנכון, להתנהל מהלוואה להלוואה, להעמיק את הבור עד שהיא תיחסם ותיאלץ להתנהל מול ההוצאה לפועל.
רק לדאוג להפרדת רכוש וחשבונות עד כמה שאפשר.

 

[Space Monkey]

כל החודש שמרתי שיסתיים באיזון,
ואז ממש בימים האחרונים אשתי הפציצה בהוצאות לפסח.

רגע, אתם באיחוד כלכלי, או לא?

כי נשמע שהשקלול התזרימי הוא משותף, של משק הבית, אבל כתבת מוקדם יותר שאתם בהפרדה.

זה פשוט נראה שיש כאו איזו דואליות: אתה סופר כאילו ביחד, אבל ההתנהלות היא בנפרד (היא עושה מה שנראה לה לנכון, ואתה מנסה לעשות בקרת נזקים, אם הבנתי נכון).

 

[Space Monkey]

האם הכוונה היא שאשתך תיאלץ לקצץ כיוון שההוצאות שלך הן הכרחיות?

נשמע פשוט שרוב ההוצאות, או לפחות רוב ההוצאות ברות-הקיצוץ, מגיעות ממנה.

 

[קר שם בחוץ]

חודש מרץ הסתיים בגירעון די גדול בעקבות הוצאות פסח.
כל החודש שמרתי שיסתיים באיזון,
ואז ממש בימים האחרונים אשתי הפציצה בהוצאות לפסח.

החודשים הבאים יהיו מתאגרים מבחינה זוגית כי חייבים להתחיל לקצץ בהוצאות.

קטונתי מלייעץ בענייני זוגיות, אבל אני לא מבין איך אפשר להישאר עם בן/בת זוג שמצפצפים באופן כזה. זה חוסר כבוד בסיסי

 

[divorce+5]

רגע, אתם באיחוד כלכלי, או לא?

כי נשמע שהשקלול התזרימי הוא משותף, של משק הבית, אבל כתבת מוקדם יותר שאתם בהפרדה.

זה פשוט נראה שיש כאו איזו דואליות: אתה סופר כאילו ביחד, אבל ההתנהלות היא בנפרד (היא עושה מה שנראה לה לנכון, ואתה מנסה לעשות בקרת נזקים, אם הבנתי נכון).

יש לה חשבון להוצאות הפרטיות שלה.
יש לי חשבון להוצאות הפרטיות שלי.
ויש חשבון להוצאות משותפות שאני מנהל ויש לה כרטיס אשראי עליו.
זה מצליח להסביר את הסיטואציה?

 

[McMurphy]

ויש חשבון להוצאות משותפות שאני מנהל ויש לה כרטיס אשראי עליו.

בהודעה הפותחת כתבת שהחשבון הזה רק על שמה. אני חושב שזה טעות, כי זה משדר מסר סמוי ואולי הוא משפיע רק על תת ההכרה שלה - אבל עדיין משפיע, כולל על החשיבות שהיא נותנת לדעה שלך, בהקשר של מהם הצרכים ההכרחיים לחייכם המשותפים ואיזו רמת חיים משותפים לנהל. המסר שאתה מעביר כל הזמן, במפורש או בעקיפין הוא לכל היותר שאין לך דעה - לא שאתה חושב אחרת ממנה (כן גם אם ״אמרת לה״, זה לא נשמע כמו מסר שאתה מתכוון אליו באמת. זו זכותך. החלטת לא להתעמת איתה על הנושא מפחד שזה יפגע בזוגיות).

סליחה שאני אומר את זה- אני מבין באיזה מצב קשוח אתה נמצא, אבל אתה עושה לה עוול נוראי, לא רק בזה שאתה לא מעביר את המסר הנכון לגבי מה שאתה חושב ומרגיש, אלא גם בזה שאתה רוצה שמישהו זר וכוחני כמו בנק או חברת אשראי או הוצאה לפועל יעשו עבורך את העבודה. מניח שיש גם ילדים שלה או שלך שחיים איתכם ויהיו חשופים לזה במידה מסוימת - תרצו או לא.

הגיע הזמן שהחשבון המשותף הזה יהיה על שמך. כרטיס האשראי שלו אצלך. לתכנן תקציב מזומן לכל דבר, לשלם קודם את כל תשלומי החובה ואם חורגים מהתקציב במזון למשל אז מסתדרים עם מה שיש.

 

[divorce+5]

בהודעה הפותחת כתבת שהחשבון הזה רק על שמה. אני חושב שזה טעות, כי זה משדר מסר סמוי ואולי הוא משפיע רק על תת ההכרה שלה - אבל עדיין משפיע, כולל על החשיבות שהיא נותנת לדעה שלך, בהקשר של מהם הצרכים ההכרחיים לחייכם המשותפים ואיזו רמת חיים משותפים לנהל. המסר שאתה מעביר כל הזמן, במפורש או בעקיפין הוא לכל היותר שאין לך דעה - לא שאתה חושב אחרת ממנה (כן גם אם ״אמרת לה״, זה לא נשמע כמו מסר שאתה מתכוון אליו באמת. זו זכותך. החלטת לא להתעמת איתה על הנושא מפחד שזה יפגע בזוגיות).

סליחה שאני אומר את זה- אני מבין באיזה מצב קשוח אתה נמצא, אבל אתה עושה לה עוול נוראי, לא רק בזה שאתה לא מעביר את המסר הנכון לגבי מה שאתה חושב ומרגיש, אלא גם בזה שאתה רוצה שמישהו זר וכוחני כמו בנק או חברת אשראי או הוצאה לפועל יעשו עבורך את העבודה. מניח שיש גם ילדים שלה או שלך שחיים איתכם ויהיו חשופים לזה במידה מסוימת - תרצו או לא.

הגיע הזמן שהחשבון המשותף הזה יהיה על שמך. כרטיס האשראי שלו אצלך. לתכנן תקציב מזומן לכל דבר, לשלם קודם את כל תשלומי החובה ואם חורגים מהתקציב במזון למשל אז מסתדרים עם מה שיש.

אני חושב שמה שאתה כותב זה תאוריה יפה,
אבל עלול להביא לתוצאות לא רצויות עקב מתח עודף שזה ייצור.

היא יודעת את דעתי. ובסבלנות ובצעדים מדודים בהחלט קורה שינוי.
אנחנו גם הולכים יחד לטיפול זוגי ואחד הנושאים שאנחנו נוגעים בו זה הפער בתפיסות הכלכליות שלנו ובהתנהלות הכלכלית שלנו.

בא נראה איפה נהיה עוד חצי שנה.

 

[Space Monkey]

יש לה חשבון להוצאות הפרטיות שלה.
יש לי חשבון להוצאות הפרטיות שלי.
ויש חשבון להוצאות משותפות שאני מנהל ויש לה כרטיס אשראי עליו.
זה מצליח להסביר את הסיטואציה?

כן, אם כי אם כרטיס האשראי של החשבון המשותף אינו מוגבל, אז היא גם מנהלת אותו בפועל.

אין לי תשובה פשוטה לדילמה הזו. בשורה התחתונה, אף אדם (או קבוצה) מעולם לא השתנה כתוצאה מלחץ חיצוני. שינוי יכול לקרות רק כתוצאה מתהליך פנימי. מאחל לכם שיסתדר. אני רק הייתי ממליץ להקפיד על ההפרדה הפיננסית החוקית, שתהיה מוגן במקרה של חובות משתוללים/ הוצל״פ לא עלינו.

 

[divorce+5]

כן, אם כי אם כרטיס האשראי של החשבון המשותף אינו מוגבל, אז היא גם מנהלת אותו בפועל.

אין לי תשובה פשוטה לדילמה הזו. בשורה התחתונה, אף אדם (או קבוצה) מעולה לא השתנה כתוצאה מלחץ חיצוני. שינוי יכול לקרות רק כתוצאה מתהליך פנימי. מאחל לכם שיסתדר. אני רק הייתי ממליץ להקפיד על ההפקדה הפיננסית החוקית לכל הפחות, שתהיה מוגן במקרה של חובות משתוללים/ הוצל״פ לא עלינו.

חוקית אני מוגן.
יש מגמת שיפור ואנחנו לאורך זמן מתקרבים לאיזון בהתנהלות השוטפת ונגיע גם לאיזון.

על החשבון המשותף אנחנו מקבלים החלטות ביחד.
אני מדבר איתה על החריגות בתקציב ומחפשים פתרונות וחלופות.

אני מתרשם שאנחנו בכיוון טוב.

אני מאד מקווה שעוד חצי שנה נהיה לגמרי באיזון וחיסכון.