• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

המסע אל המליון השני

השינוי בחיים כל-כך גדול שזה ממש מצריך פירוק והרכבה מחדש של כל מה שחשבנו על עצמנו עד עכשיו
לא יכלתי לתאר את זה יותר טוב.

מותם של הספונטניות והזמן הפנוי, כמו גם העובדה שכמעט כל יציאה מהבית הופכת לעניין לוגיסטי, מוציאים את החשק מהרבה פעילויות.
גם המעבר, לאו דווקא מהעיר הגדולה לפריפריה, אומר ניתוק מהחברים ומהמוכר והאהוב ולוקח זמן להתרגל לזה. אפילו אם העיר מוכרת לי מזה למעלה מעשור וצעדתי בה מאות קילומטרים.
ועכשיו בואי נשלב את השניים...
רובם המכריע המפגשים שלנו כאן עם אנשים בוגרים אחרים הם סביב הילדים.
אין לי כאן לדוגמא חבר רווק שאני סתם יכול לשבת איתו לבירה (וגם אין ברים), אפילו בליווי אחת הבנות.

הטבח ומצב החירום שמו את הדברים בפרופורציות והוציאו אותי מהמשבר.

אני מאד אוהבת את היומן שלך ואצטער עם תסגור אותו. יש כאן סיפור דרך גדול בהרבה מספירת המלאי התקופתית
תודה רבה על המילים החמות.
חשבתי על לפתוח שרשור חדש, אבל למה בעצם? תמיד אפשר לשנות את שם השרשור הנוכחי, וכך לשמור על המבנה השלם של הסיפור והמסע.

כן אציין שחודש לפני לדת הבכורה התחלתי להתעסק בפתיחת בלוג, שיעסוק בעיקר בכלכלת משפחה והתנהלות פיננסית יום יומית ואפילו היו לי כבר שניים-שלושה פוסטים שהתחלתי לכתוב.

אתה יודע מה חסר בפורום הזה לדעתי? יומני מסע של הורים צעירים :)
אשמח להרחיב ולשתף על החוויה :)
 
נערך לאחרונה ב:
המעבר, לאו דווקא מהעיר הגדולה לפריפריה, אומר ניתוק מהחברים ומהמוכר והאהוב ולוקח זמן להתרגל לזה.
רובם המכריע המפגשים שלנו כאן עם אנשים בוגרים אחרים הם סביב הילדים.
מצער מאד.
אנחנו עברנו עוד יותר צפונה ממך, ולא היינו יותר ליד משפחה וחברים.
די מהר מצאנו לנו חברים חדשים (לא במקום הוותיקים, בנוסף) והיחסים איתם לא היו קשורים בהכרח לילדים.
החברים הוותיקים הגיעו לבקר, אנחנו הגענו לבקר אותם, שמרנו על קשר בטלפון. עם הילדים ובלי הילדים.
אין לי כאן לדוגמא חבר רווק שאני סתם יכול לשבת איתו לבירה
יש לי כמה הערות/הארות לגבי זה מניסיון חיי:
1. אוטוטו לא יהיו לך חברים רווקים, גם הם יקימו משפחה קרוב לוודאי
2. אם תשב לבירה עם חבר רווק, אתה עלול לגלות שכל מה שהוא מספר לך על חייו נשמע ממש טיפשי. גם הוא יחשוב עליך ככה :)
3. זה די משעמם לדבר על הילדים עם מבוגרים אחרים. אני כמעט לא עשיתי את זה, בטח לא עם חברים קרובים. יש צדדים נוספים ומעניינים בחיים גם לשני אבות לילדים קטנים.
 
די מהר מצאנו לנו חברים חדשים (לא במקום הוותיקים, בנוסף) והיחסים איתם לא היו קשורים בהכרח לילדים.
החברים הוותיקים הגיעו לבקר, אנחנו הגענו לבקר אותם, שמרנו על קשר בטלפון. עם הילדים ובלי הילדים.
בוודאי. הקשר עם החברים הותיקים נשמר, בוודאי שמרחוק וגם בביקורים.
בדיוק דיברנו על כך שהיינו עורכים ארוחות משותפות על בסיס קבוע, ושזה חסר לנו ולא יחזור באותה מתכונת.

יש לי כמה הערות/הארות לגבי זה מניסיון חיי:
אני מסכים עם מה שכתבת. זו הייתה בעיקר הנוסטלגיה (והפריקה) שכתבה עבורי.

ייתכן שבגלל שהטיפול בבנות, בשלב הזה לפחות, הוא מאוד אינטנסיבי, מקשה עלינו לטפח את התחום הזה.
 
נערך לאחרונה ב:
ייתכן שבגלל שהטיפול בבנות, בשלב הזה לפחות, הוא מאוד אינטנסיבי, מקשה עלינו לטפח את התחום הזה.
אל תוותר!
הטיפול בבנות הוא נושא לשיחה עם אשתך, עם ההורים שלכם, אולי פה ושם עם הורים אחרים כדי לקבל רעיונות. אבל רוב הזמן זה אחד הנושאים המשעממים ביותר לדבר עליו עם חברים (ואפילו עם אשתך וההורים).
 
סיימתי עכשיו לקרוא על המסע והדרך שאתם עוברים. ממש מרגש, ואני מאוד מתחבר למסע הזה (להתחיל עם חיסכון אגרסיבי כזוג בלי ילדים, לגדול כמשפחה, להעריך את הזמן עם הילדים יותר מאשר כסף, לדחות את הפרישה בעקבות זה)
אנחנו במצב מאוד דומה, למרות שכנראה אנחנו כמה שנים לפניכם. מרגש, הלוואי ותמשיך (תמשיכו?) לעדכן כאן. לדעתי שינוי כותרת יספיק כאן, אין צורך בת'רד חדש.
בהצלחה!
אגב, אני (יחסית) מהאיזור, אם תרצה לשבת על בירה ערב אחד במקום החברים שהשארת בירושלים :)
 
תודה רבה לכולם על ההודעות החמות והתמיכה. מאוד שימחתם וריגשתם אותי 3> הייתי צריך לשתף מוקדם יותר :)

אחדד, כי אני רואה שזה לא כתוב בצורה הכי ברורה. תיארתי למעשה את התחושה שהשינוי הדי קיצוני שעברנו, המעבר מזוג רווקים במרכז עיר גדולה לזוג + 3 בפריפריה הרחוקה תוך פחות משנתיים, עורר בי ואת הנוסטלגיה שהתעוררה לחיי הרווקות.
אנחנו עדיין שומרים על קשר ונפגשים עם חברי עבר. גם עם אלו שעזבו את ירושלים לפנינו, גם עם אילו שנותרו ואפילו עם חבר'ה שעשו רילוקיישן (שגם באו לבקר בחגים :) )

אם מהמעבר ועד ה7/10, עיקר האינטרקציה שלי עם אנשים בוגרים הייתה סביב הילדים (ולכיוון הזה בעיקר נלקחה השיחה), מתחילת המלחמה התרחב מעגל ההיכרות שלי, ופיתחתי קשרים עם כמה וכמה אנשים מגניבים.
אז הבנתי שמה שהיה חסר לי, הוא אינטרקציה אנושית לא ספונטנית, ושאותה האינטרקציה היא זו שהוציאה אותי מהדכדוך גם אם היא עם הורים אחרים מהגן. לצורך העניין, גם הכתיבה והשיתוף פה היא אינטרקציה מסוג זה.

לכן לאחרונה גם התחלתי להגיע יותר למשרד. זה מתאפשר ביתר קלות גם כי הטיפול בבנות נהיה יותר קל אבל גם כי כמו הדכדוך, היציאה מהדכדוך מלווה במשוב חיובי.
 
אנחנו העתיד - מדוע חשוב להציב מטרות?

אז אפרופו חברים ותיקים, זוג חברים הגיעו לבקר אותנו בסופ"ש האחרון. בהזדמנות חגיגית זאת הם סיפרו ש"רכשו" דירה בפריסייל, ובמהלך השיחה שאלו מה התכניות שלנו לעתיד?
בהתחלה לא הבנו מדוע הזוג חסר הילדים שואל אותנו על תכניות לעתיד, אז הם שאלו מפורשות מתי אנחנו מתכוונים לקנות דירה.

בשלב זה התחלתי לתחקר אותם. מה הם מתכוונים לעשות עם הדירה? (להשקעה). האם הם מועדים למס שבח ככל שיהיה אותו יאלצו לשלם? (לא). האם דרשו פטור מהצמדה למדד? (כן. לפחות זה...), ומדוע נראה להם שהמחיר יעלה? (ריבוי טבעי).
נמנעתי משאלות קשות, אבל בירכתי אותם על בחירתם ושאלתי מה התכניות שלהם לעתיד? שקט, דממה. אין קול ואין עונה.

ואז זה היכה בי: למרבית האנשים שאני מכיר אין אסטרטגיה.
אסטרטגיה במובן של תוכנית על, משהו לשאוף אליו, עם יעדים מדידים באמצע ומסע.
במקרה הטוב זה מסתכם ברכישת דירה למגורים, אבל אז מתחילות הזזות השערים - דירה גדולה יותר / חדשה יותר / משופצת במליון שקל כדי לקבל הרגשה של מגורים בבית מלון.
אני חש שבין היתר, שזה מה שמבדיל בינינו לבין חלק מהחברים ורוב המשפחה, וזה מה שעוזר לנו להישאר בעושר מוצנע.

דיברנו ארוכות על הנושא הזה, אשתי ואני, והתעוררה בנו מעין קנאה בהם. קנאה בבורות ובעולם בו המטרות והיעדים כה פשוטים ומוגדרים היטב.
דיברנו גם על רכישת דירה למגורים. שאלתי את אשתי אם זה מה שהיא רוצה, כי עם הון נזיל של 2M ש"ח, חסכון אגרסיבי והכנסה שמאפשרת, אנחנו יכולים לקנות כל דירה שנרצה באיזור. הסכמנו על כך שעבורנו זה יהיה אמצעי לגידור עלויות וכאבי ראש, אבל שנדלן הוא אך ורק אמצעי ולא מטרה.
המשפחות שלנו לאט (מאוד לאט) מתחילות להבין את הסוגיה הזו, ובעקבות כך החלו "לשחרר" מהלחץ שלהם.

לא נעלבנו מהשאלה, והיא דווקא חיזקה בנו את צדקת דרכנו. אנו, הזוג הצעיר עם שלוש הבנות שבעתיד הנראה לעין יטייל בעולם נטול דאגות כספיות.
אנחנו העתיד.
 
מדוע חשוב להציב מטרות?
מדוע באמת (שואל ברצינות)? אני פעמים רבות מוצא את עצמי מציב מטרות וחותר מאוד חזק כדי להגיע אליהם (לעיתים בהצלחה ולעיתים לא), אבל זה הרבה פעמים גורם לי לשכוח להנות מהדרך. אני מקנא באנשים שפשוט נהנים מהדרך, לאחרונה אני מנסה לסגל דרך חיים עם פחות מטרות.

מעבר לכך, מה היא המטרה שלכם? בתחילת היומן זה היה 2 מיליון. לא? אז עכשיו מעדכנים ל3? האם כסף זה מטרה? לדעתי זה רק האמצעי (בדיוק כפי שאמרת על דירה).

אנו, הזוג הצעיר עם שלוש הבנות שבעתיד הנראה לעין יטייל בעולם נטול דאגות כספיות.
זה תפס אותי, כי בתחילת דרכי גם אני חשבתי שאם רק אצבור מספיק כסף לחירות פיננסית אז אוכל לטייל בעולם ללא דאגות. אך מאז שנולדו הילדים, טיול ארוך מסביב לעולם זה לא בדיוק אפשרי. אני לא רוצה להרוס להם את שגרת הלימודים. להפך, אני רוצה את לבנות להם בסיס לימודי וחינוכי איתן כדי שכשיתבגרו יוכלו לעשות כל העולם בדעתם. ואני לא חושב שחינוך ביתי זה משהו שהייתי רוצה עבור ילדיי
 
מדוע באמת (שואל ברצינות)? אני פעמים רבות מוצא את עצמי מציב מטרות וחותר מאוד חזק כדי להגיע אליהם (לעיתים בהצלחה ולעיתים לא), אבל זה הרבה פעמים גורם לי לשכוח להנות מהדרך.
האם המטרה היא הבעיה או הניסיון להכניס אותה לתוך מסגרת זמן?
 
כיף לקרוא. תודה על השיתוף.
מדוע באמת (שואל ברצינות)? אני פעמים רבות מוצא את עצמי מציב מטרות וחותר מאוד חזק כדי להגיע אליהם (לעיתים בהצלחה ולעיתים לא), אבל זה הרבה פעמים גורם לי לשכוח להנות מהדרך. אני מקנא באנשים שפשוט נהנים מהדרך, לאחרונה אני מנסה לסגל דרך חיים עם פחות מטרות.
אני חושב שזה מאוד תלוי אופי. יש אנשים שמטרות יעשו להם נהדר, יש אנשים שישקעו בדיכאון, יש אנשים שיכניסו את עצמם ללחץ אטומי ואולי ישכחו לחיות את החיים עצמם.
לי באופן אישי מטרות עושות מאוד טוב, אבל במידה. מטרות קטנות, ריאליות, ולא מטרות בומבסטיות שההשגה שלהן בגדר חלום רחוק.
אני חושב על סולם, סולם בעל המון מדרגות צמודות. כל מדרגה היא מטרה קטנה.
ללא מטרות, יש סוג של מדרגה (מטרה) סופית רחוקה, אבל אין לי איך להגיע למדרגה הזו לא משנה כמה אנסה לפצח את השיטה. לא משנה כמה חזק אנסה.

כשהייתי צעיר וכל עולמי היה סביב "גיימינג", הגעתי לטופ (האירופאי) בתחומי. אני אדם מאוד תחרותי, ושיש לי דרייב כלשהו אני נוטה מאוד להשקיע בו. אבל בגיל מסוים התבגרתי, מאסתי ממשחקי המחשב ומצאתי את עצמי עומד מול סולם ענק ללא יכולת לעשות כל דבר. כי לא היה לי עניין בשום דבר, והייתי חסר כל מטרה. אז עמדתי ובהיתי בסולם במשך שנים עד שהתחלתי להציב מטרות קטנות והיום אני יכול להגיד שאני מטפס בו לאחר שנים של בהייה חסרת מעש.

יש לי מספר סולמות שאשמח לטפס בהם, למשל סולם המשפחה, סולם ילדים, סולם דירה, סולם לימודים וכן הלאה. אבל כל דבר בעיתו.
בלי מטרות אדם יכול להתחרפן ולבזבז את חייו.
הכל במידה וטוב טעם. מטרות וגם חוסר מטרות.לא צריך להגזים בשום דבר :)
 
ואז זה היכה בי: למרבית האנשים שאני מכיר אין אסטרטגיה.
אסטרטגיה במובן של תוכנית על, משהו לשאוף אליו, עם יעדים מדידים באמצע ומסע.
זה באמת נדיר.
אני מודה שגם לנו לא היו, ועדיין אין, מטרות עתידיות מובהקות.
ההבנה היחידה שיש לי היא שאני צריכה לדאוג לאני העתידי שלי ברמה סבירה (לא מקסימלית).
 
האם המטרה היא הבעיה או הניסיון להכניס אותה לתוך מסגרת זמן?
לא בטוח שהבנתי את כוונתך, אבל אישית לעיתים כשיש לי מטרה אני מפקס עליה ולא מסתכל ימין ושמאל. משל פשטני לשם ההמחשה - המטרה היא להגיע לפסגת ההר, אבל אני שוכח להנות מהטיפוס, מהנופים בדרך, מהאנשים והשיחות.


אני חושב על סולם, סולם בעל המון מדרגות צמודות. כל מדרגה היא מטרה קטנה.
אבל האם יש לך יעד אחד כלשהו רחוק שאתה מכוון אליו וממנו אתה בונה מטרות קטנות? אם נשתמש ברוח הפורום, משהו כמו פרישה מוקדמת בגיל x. או חסכון של y שקלים.
אחרת איך אתה מכוון את המטרות הקטנות האלו?

יש לי מספר סולמות שאשמח לטפס בהם, למשל סולם המשפחה, סולם ילדים, סולם דירה, סולם לימודים וכן הלאה.
אהבתי את הגישה המקיפה הזו על פני יעד אחד שמכוונים אליו
 
אבל האם יש לך יעד אחד כלשהו רחוק שאתה מכוון אליו וממנו אתה בונה מטרות קטנות? אם נשתמש ברוח הפורום, משהו כמו פרישה מוקדמת בגיל x. או חסכון של y שקלים.
אחרת איך אתה מכוון את המטרות הקטנות האלו?
אין לי מטרה של פרישה מוקדמת או y שקלים. כן יש לי אמונה שבעתיד אצטרך לתמוך כלכלית בהורי שיזכו לחיים ארוכים, וזו דוחפת אותי לחיסכון והשקעה.
כן יש לי רצון להוריש לצאצאי, ועוד לפני כן בחיי לספק להם את הטוב ביותר שאני יכול.
אבל זה רחוק מאוד. קודם כל אני צריך לצאת מהבית לאחר שנים,לפגוש חברה (ברבים). אולי להכיר מישהי, אולי להתחתן. צעד צעד, לא עיוור כל הדרך ליעד הסופי.
אין יעד ספציפי (כלכלי), מין דגל לנטוע בפסגת ההר, אבל יש הר. לא משנה לי אם אגיע לפסגה או אפרוש 100 מטר לפני הפסגה. או אסתפק בחצי הדרך אם ארגיש שדי בכך.
ולגבי ההכוונה של מטרות קטנות, שילוב של מה שעושה לי טוב, מה שאני חושב שיעשה לי טוב, וכמובן מטרות רחוקות יותר, שאני משתדל לא לחשוב עליהן יותר מדי בשלב זה.
 
לא בטוח שהבנתי את כוונתך, אבל אישית לעיתים כשיש לי מטרה אני מפקס עליה ולא מסתכל ימין ושמאל. משל פשטני לשם ההמחשה - המטרה היא להגיע לפסגת ההר, אבל אני שוכח להנות מהטיפוס, מהנופים בדרך, מהאנשים והשיחות.
הטענה שלי שאני מרגיש אותה לא פעם היא שהמטרה היא בסדר אבל התחימה שלה בזמן ספציפי וקצר מידי היא הבעיה.
 
אני חושב שהגדרת המטרה :"להיות מאושר" נותנת הרבה מקום דרך אל היעד המספרי המשתנה
אם זוכרים להנות כל הדרך היעד לא נראה רחוק
זה חשוב מאוד ומונע שבירה להבנתי.
תזכרו מה שאמר מורנו ורבנו גון לנון:
החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן תוכניות"
 
מדוע באמת (שואל ברצינות)?
לנו (ולהרבה ממכרינו) זה עוזר ללכת בדרך ולא ללכת לאיבוד או לעצור במקום. האינטנסיביות פחות רלוונטית.
מעבר לכך, מה היא המטרה שלכם? בתחילת היומן זה היה 2 מיליון. לא? אז עכשיו מעדכנים ל3? האם כסף זה מטרה? לדעתי זה רק האמצעי (בדיוק כפי שאמרת על דירה).
דיברתי על זה כאן.
אך מאז שנולדו הילדים
אנחנו רוצים לצאת לחופשה, בוודאי שלטייל בחו"ל שנינו לבד, אבל לא יכולים עד שהבנות יגדלו קצת.
מנגד, כאשר נגיע לגיל 50, כולן אמורות להיות אחרי שירות צבאי, מה ש"משחרר" אותנו מלדאוג להן.
נקודת האופטימום היא באמצע, אבל מרחב האפשרויות שלנו רחב בהרבה.

לגבי חינוך ביתי, חד וחלק זו לא אופציה. מהנסיון המועט שלי, למנוע מהילד מסגרת החל מגיל שנתיים גורמת לו נזק עצום.
 
מקום המגורים שלנו - מרכז העיר ירושלים.….. המשפחה שלי גרה במרחק 6 ק"מ.

עברנו לעכו לפני מספר חודשים, שינוי די קיצוני ממרכז העיר ירושלים. מעבר מסביבה אורבנית ושוקקת לסביבה פרברית ו"מנומנמת", בה המרחק לבית המרקחת הקרוב גדול מ200 מטר

תודה רבה על כל השיתוף בסיפור. מתחבר מאוד בכל מיני צורות. זה נשמע שאתם משקיעים המון זמן בילדות, שזה ממש כיף לשמוע!
האם חשבתם על נושא החינוך בפריפריה?
בתור אחד שגדל בפריפריה (כחצי שעה נסיעה מעכו) ובת זוג שגדלה גם באזור, לשנינו יש המון חברים ומכרים שגדלו בכל אזור הצפון. וכולם פשוט ברחו משם אחרי הצבא, אחרי שנולדו ילדים חלק חזרו לצפון אך מלית ברירה, לא מרצון.
אחד הדברים שהכי גרועים בפריפריה זה החינוך. ולכן אנחנו מחליטים בצורה מודעת לשלם יותר על דיור במקום יקר יותר כדי לקבל חינוך טוב יותר.
בתור זוג ששם את הילדים במקום כל כך מרכזי בחיים זה לא מסתדר לי.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
לדעתי האישית - בפריפריה החינוך לרוב מעולה בגיל הרך, עד לבית ספר. גם הגנים הציבוריים וגם הפרטיים מרווחים יותר, נעימים יותר, עם חצר, אור טבעי וטיולים בטבע.
בגיל בית ספר המצב מתהפך, וכבר לדעתי עדיף להיות בבית ספר טוב בעיר מאשר במושב שממנו הילדים נוסעים כל יום בהסעה לבית ספר איזורי, חברים רחוקים, חוגים רחוקים, וכו'.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
צ יומן מסע - המסע הארוך יומני מסע אישיים 8
א מאה אלף שקלים ואמונה, המסע לדירה הראשונה יומני מסע אישיים 57
G בלי כפית של זהב: המסע מהפריפריה ל-12 מיליון ש"ח יומני מסע אישיים 131
S מכל מלמדיי השכלתי- מתחיל את המסע בגיל 21 יומני מסע אישיים 9
פביאנו יומן מסע - המסע שלי לעצמאות כלכלית עד 2035 יומני מסע אישיים 96
מ שיתוף אישי – המסע הכלכלי שלי בעשור האחרון יומני מסע אישיים 1
ש המסע האישי שאינו נגמר בתחום הנדלן נדל"ן 27
divorce+5 המסע אל התייצבות אחרי שנים ארוכות של משבר סביב גירושין ופירוק חיים יומני מסע אישיים 176
T המסע שלי – שנתחיל מהאמצע? או Not Found 404 יומני מסע אישיים 6
B המסע אל חיים פחות מלחיצים יומני מסע אישיים 9
מ המסע שלי יומני מסע אישיים 6
עידו ג המסע לנדל"ן נדל"ן 62
C דירה ראשונה להשקעה - תחילת המסע נדל"ן 11
ג המסע אל הלא נודע (22) יומני מסע אישיים 24
ג המסע המתמשך לחיים הטובים יומני מסע אישיים 9
F המסע שלי מתחיל באירופה: 15 אבני דרך להשלמת המטרה יומני מסע אישיים 37
S המסע שלי מתחיל כאן יומני מסע אישיים 2
TheTieMan המסע שלי - מלא למידה, מתחיל עם משהו ומסיים בלא נודע (בן 23) יומני מסע אישיים 17
R המסע שלי :) יומני מסע אישיים 7
wish המסע שלי לחירות ועצמאות יומני מסע אישיים 162
de dud המסע שלי - פרישה מוקדמת מנדלן גלובלי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 50
Y המסע אל האתגר הבא בחיים התפתחות אישית 32
Tsachi01 לא מבין את יומני המסע פה אוף טופיק 181
2 המסע שלי לשקט מתחיל מאפס יומני מסע אישיים 17
S המסע לעצמאות כלכלית (בן 21) יומני מסע אישיים 33
סול יומן המסע של סול יומני מסע אישיים 35
סטארטר יומן המסע של סטארטר יומני מסע אישיים 22
S יומן המסע של Shabi יומני מסע אישיים 17
ג המסע שלי בן 25.5 - יומני מסע אישיים 46
לא חשוב שמות המסע שלי ללימוד Java התפתחות אישית 9
א אבן אחר אבן- המסע שלי יומני מסע אישיים 9
מוריה יומן המסע של מוריה יומני מסע אישיים 93
משה המסע שלי להקטין בכל חודש את ההוצאה השוטפת בעוד 100 שקלים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 26
י מתחיל את המסע יומני מסע אישיים 18
ש רק מתחיל את המסע יומני מסע אישיים 7
P יומן המסע שלי בן 26 יומני מסע אישיים 69
S מתחיל את המסע שלי יומני מסע אישיים 5
ש המסע שלי- משכירה לעצמאית יומני מסע אישיים 11
B צומת דרכים מפתיעה באמצע המסע יומני מסע אישיים 21
M היכרות: תחילת המסע והגדרת יעדים יומני מסע אישיים 8
א המסע של אספרסו יומני מסע אישיים 13
מ המסע האמיתי מתחיל עכשיו יומני מסע אישיים 39
T מתחיל את המסע בגיל 28 יומני מסע אישיים 8
M המסע וההצלחה ב3 שנים האחרנות יומני מסע אישיים 42
S המסע שלי לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 15
ג המסע שלי יומני מסע אישיים 46
ה סיפור המסע של המתמיד יומני מסע אישיים 53
c881 המסע התחיל לפני יומני מסע אישיים 43
adamshalev המסע שלי דרך בלוג "חופש כלכלי" יומני מסע אישיים 66
Ronit1984 המסע של רונית יומני מסע אישיים 27

נושאים דומים

Back
למעלה