• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

הלוואות עמית לעמית בארץ

  • פותח הנושא פותח הנושא Sinister
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

האם אתם מרוצים מהלוואות p2p

  • השקעתי ב eloan וכן

    הצבעות: 1 0.3%
  • השקעתי ב eloan ולא

    הצבעות: 27 8.1%
  • השקעתי בטריאה וכן

    הצבעות: 33 9.9%
  • השקעתי בטריאה ולא

    הצבעות: 17 5.1%
  • השקעתי בבלנדר וכן

    הצבעות: 10 3.0%
  • השקעתי בבלנדר ולא

    הצבעות: 13 3.9%
  • השקעתי ב btb וכן

    הצבעות: 22 6.6%
  • השקעתי ב btb ולא

    הצבעות: 12 3.6%
  • השקעתי באחר וכן

    הצבעות: 4 1.2%
  • השקעתי באחר ולא

    הצבעות: 0 0.0%
  • לא השקעתי ושוקל בחיוב

    הצבעות: 70 21.1%
  • לא השקעתי ולא מתכנן

    הצבעות: 158 47.6%

  • סך הכל מצביעים
    332
תודה על הפירוט. לצערי הם לא הגיבו למייל ששלחתי להם אתמול, טריא ואי-לון הגיבו ומהר (רק לשם השוואה). הוראת קבע פחות מדברת אלי.
איך אתה פנית אלייהם?
לגבי קרן הביטחון, אם שמתי 10,000שקל (המינימום כרגע) אז לוקחים לי 100 שקל לקרן הביטחון חד פעמי במקום פר הלוואה באתרים האחרים?
צריך ללכת פיזית לסניף כלשהו של בנק לאומי כדי לחתום על המסמך הזה?
שוב, תודה!

אני התקשרתי לשירות לקוחות.
כן, וכן לגבי שתי השאלות האחרונות
 
מישהו פה משקיע ב Lending Club בארצות הברית מהארץ? הבנתי שזה לא אפשרי.
 
עדכון קצר:
שלחתי מייל ל 6 חברות:
אי לון: קיבלתי תשובה כמעט מיידית.
טריא: קיבלתי תשובה כמעט מיידית.
BTB: קיבלתי תשובה, לא מיידית, גם המייל היה שונה מזה שכתוב באתר אבל הייתה התייחסות. כתבתי להם על המייל ועכשיו ראיתי באתר שהוא תוקן.
בלנדר: לא קיבלתי תשובה, שלחתי שוב. אני מודה שזה הפתיע אותי כי זה דווקא אחד האתרים היותר מדוברים. ענו לי חזרה עם תשובות לשאלות.
אינקרדיטה: לא קיבלתי תשובה, שלחתי שוב.
קרדיט פלייס: לא קיבלתי תשובה, שלחתי שוב. קיבלתי תשובה שמבקשת את מספר הטלפון שלי על מנת לענות לי על השאלות. מעניין למה הם מפחדים לענות בכתב, אולי שלא יישארו עקבות? ;) ואחרי כמה שעות בחור אחר חזר אלי עם הטלפון שלו כדי שיוכל לענות לי על הכל בטלפון...

שלחתי מייל, לא התקשרתי. אני יודע שזו לא אינדיקציה מדעית אבל כן נותן תחושה לדעת שאתה שולח מייל ומקבל התייחסות, עוד לפני שנרשמת.
 
נערך לאחרונה ב:
שלום לכולן/ם,
בעקבות הדיונים הערים והחשובים בפורום ובאתר קיבלנו בימים האחרונים פניות רבות ובהן שאלות ובירורים בנוגע למערכות P2P בכלל ו-TARYA בפרט.
השאלות טובות וחשובות ואנחנו שמחים עליהן.

אנחנו מאמינים בשקיפות ופתיחות כאסטרטגיה ולכן אנו ממליצים בחום להעלות את השאלות שלכם בפורום באופן פומבי כך שכולם יוכלו ליהנות מהתשובות והדיונים.

אעלה כאן ברשותכם מפעם לפעם שאלות ותשובות שנשאלנו בפרטי ויש להן ערך לכולם.
בברכה,
אריאל סגיב
(גילוי נאות – מנהל המוצר של TARYA)
 
הסתכלתי שוב ב קרדיט פלייס וזה נראה כמו משהו קצת שונה:
  1. הירשם למערכת המסחר של קרדיטפלייס- עם סיום הליך הרשמה ישלח אליך שם משתמש וסיסמת כניסה.
  2. היכנס לזירת המסחר- בחר ובחן את העסקאות שתרצה לממן בהתאם לסקטורים והחברות שתואמים לפרופיל ההשקעות שלך.
  3. הגש הצעות במכרז ונהל התמחרות מול הצעותיהם של יתר המשקיעים, עד לקביעת ההצעה המיטבית הזוכה.
נשמע יותר כמו סוג של מכירה פומבית להלוואות. אני אנסה מחר ליצור איתם קשר על מנת לקבל עוד מידע ובינתיים, יש פה מישהו/י שיודע עוד פרטים עליהם?
 
הסתכלתי שוב ב קרדיט פלייס וזה נראה כמו משהו קצת שונה:
  1. הירשם למערכת המסחר של קרדיטפלייס- עם סיום הליך הרשמה ישלח אליך שם משתמש וסיסמת כניסה.
  2. היכנס לזירת המסחר- בחר ובחן את העסקאות שתרצה לממן בהתאם לסקטורים והחברות שתואמים לפרופיל ההשקעות שלך.
  3. הגש הצעות במכרז ונהל התמחרות מול הצעותיהם של יתר המשקיעים, עד לקביעת ההצעה המיטבית הזוכה.
נשמע יותר כמו סוג של מכירה פומבית להלוואות. אני אנסה מחר ליצור איתם קשר על מנת לקבל עוד מידע ובינתיים, יש פה מישהו/י שיודע עוד פרטים עליהם?
קרדיטפלייס זה משהו שונה לחלוטין . זה בעצם פקטורינג ,אתה משלם להם עבור חשבוניות של לקוחות שמשלמים להם בשוטף+ ולאחר מכן מקבל חזרה את הכסף עם ריבית של בסביבות 6% .מדובר פה בחשבוניות של עשרות אלפי שקלים .סיכון מטורף . ברוב החשבוניות אין ביטוח, ואפשר להפסיד פה בבת אחת עשרות אלפי שקלים . בהלוואות P2P כל הרעיון שאתה מפזר סכומים קטנים להרבה הלוואות וכך מקטין את הסיכון .יש סקירה של הפלטפורמה בyoutube , להלן קישור לחלק ראשון מתוך 3 : https://www.youtube.com/watch?v=1ZsPpgbp5-k .
 
נערך לאחרונה ב:
אינקרדיטה: לא קיבלתי תשובה, שלחתי שוב.
למה בכלל התייחסת לאתר הזה?
זה לא נראה בכלל כמו אתר אמיתי .אין חלק של "מי אנחנו" . אין טלפון. מספיק נורות אזהרה.
ונרשמתי עכשיו במיוחד בשביל לראות מה זה בדיוק , ואחרי ההרשמה מתקבלת ההודעה:
"אנו מברכים אתכם על הצטרפותכם לאינקרדיטה.
האתר עדיין אינו פעיל.
ממש בקרוב נעלה לאוויר ותוכלו להנות מהלוואות והשקעות בריבית משתלמת.
נשמח להיות עמכם בקשר ולעדכן אתכם מיד כאשר נעלה לאוויר."
הם לא עלו עדיין לאוויר אבל הם מבטיחים בעמוד הראשי :
"שלמו אצלנו ריבית נמוכה בעד 50% מהמתחרים."
"קבל אצלנו ריבית גבוהה בעד פי 3 מהמתחרים."
ליצנים.
גם אם הם באמת יעלו מתישהו לאוויר לא הייתי מתקרב לאתר הזה.
 
נערך לאחרונה ב:
כמה דברים שלמדתי על קרדיט פלייס:

מדובר על תחום שנקרא פקטורינג. תחום שנשלט על ידיי הבנקים ומה שקורה זה דבר כזה:

1 - הספק מספק סחורה ומוציא חשבונית ללקוח.
2 - הלקוח משלם רק בשוטף + אבל הספק צריך תזרים מזומנים עכשיו, לא עוד 30 או 90 יום.
3 - הספק מגיע לבנק ומבקש שהבנק ישלם את החשבונית במקום הלקוח (הבנק נותן הלוואה כנגד ההבטחה לתשלום עתידי מהלקוח שהיא בעצם החשבונית) ומעכשיו הבנק יהיה זכאי לקבל את הכסף מהלקוח עוד 30 או 90 יום.
4 - על כל זה הבנק גובה את העמלה שלו / ריבית או משהו בסגנון, ולפי מה שהבנתי זה באיזור ה 10-12 אחוז.

בקרדיט פלייס הבנתי שזה עובד ככה:

1 - הספק מספק סחורה ומוציא חשבונית ללקוח.
2 - הלקוח משלם רק בשוטף + אבל הספק צריך תזרים מזומנים עכשיו, לא עוד 30 או 90 יום.
3 - הספק מגיע לקרדיט פלייס ומעלה את החשבונית של הלקוח לאתר והספק נמצא בבחינה.
4 - אם הספק עובר את הבחינה והוא עולה לאתר, כל המשקיעים שמים בידים (במכרז) והריבית הנמוכה ביותר זוכה וההלוואה נסגרת בידיי אותו משקיע.

אז מה שקרדיט פלייס מנסים לעשות זה בעצם להחליף את הבנק בתחום הזה לפי מה שהבנתי.

אלו היתרונות שאני רואה:
1 - הם עובדים עם לקוחות גדולים במשק כמו הוט, תעשייה צבאית, לאומית או בקיצור, לקוחות שסביר להניח ישלמו את החשבונית שלהם לאחר 30-90 יום לאותה חברה שהלוותם להם את הכסף. (החברה שלה אתם מלווים זו לא הוט, תעשייה צבאית או לאומית (אלו הם רק הלקוחות שבעצם צריכים לשלם את החשבונית) החברה שאתם מלווים לה היא פשוט חברה עם מחזור בין 8 ל 100 מיליון בשנה.
2 - ההלוואה היא לטווח קצר משמע חשופים פחות לשינויים מהותיים או נפילות בשוק שעלולות להפיל חברות / להקשות על אנשים לשלם חוב.
3 - ריבית מאד מאד אטרקטיבית באיזור 5-7 אחוז.

אלו החסרונות שאני רואה:
1 - עמלות גבוהות. 10 אחוז מהריבית הם לוקחים שם.
2 - אם הבנקים לא נתנו לאותם לחברות את ההלוואה (פקטורינג) זה מחשיד משהו.
3 - מי אמר שהשירות או המוצר שהחברות האלו סיפקו ללקוחות (הוט, תעשייה וכו') יהיה טוב והם לא ידרשו החזר, ביטול או שבכלל לא ירצו לשלם עבור שירות/מוצר גרוע ואז החשבונית לא תשולם לכם.
4- פיזור נמוך, באיזור ה 20-100 אלף שח להוואה.

הנקודות אור שאני כן רואה פה בסופו של דבר הן שאולי החברות באמת מקבלות את הפקטורינג יותר מהר מקרדיט פלייס (בבנק יש וועדות) ובריבית יותר נמוכה מהבנקים (אנחנו מסתפקים ב5-7 אחוז ולא צריכים 10 אחוז לממן משרדים בונוסים וסניפים) ככה שזו הסיבה שיש להם אינטרס ללכת לקרדיט פלייס והם לאו דווקא סורבו בבנקים.

גם הבנתי שיש חלק מההלוואות מבוטחות על ידיי חברת ביטוח לסיכוני אשראי.
בכל מקרה זה מה שהבנתי וקראתי, מעבר לזה אם למישהו יש מה להוסיף, זה יהיה נהדר ואם נקבל התייחסות מקרדיט פלייס זה יהיה גם מצויין. בהצלחה.

ט.ל.ח
אני לא ממליץ ואין לי לראות בהודעה זו שום הודעה מטעם גורם בעל אינטרס, אני רק אדם שמספר מה הוא קרא באינטרנט.
 
ברכות לסולידית על הפוסט על הלוואות המונים. שמי יגאל ואני ממייסדי eLoan. אני פעיל בשוק ההון הישראלי משנת 1998 והקמתי עם 2 חברים את אי-לון ביוני 2012. עלינו לאוויר כפלטפורמה שמקשרת בין לווים למלווים בתחילת 2014.

אז ככה, אני מבין שתחום חדש, במיוחד שקשור לפיננסים, מפחיד. ההתלהבות מהלוואות המונים בעולם היא עצומה. השווי של לנדיג קלאב בבורסה האמריקאית הוא 6 מיליארד דולר כאשר הסכום הכולל של הלוואות שהם אירגנו הוא כ 10 מיליארד דולר! זה נראה ממש כמו בועה. מצד שני, לנדינג קלאב מחזיקה פחות מאחוז משוק האשראי האמריקאי, פחות מאחוז!! הפוטנציאל הוא עצום.

נכון, חלק מההתלהבות נובע, כפי שהסולידית מציינת, מרוחות האנטי בנקים שנושבות בעולם. סקרים בארה"ב מוכיחים שדור המיליניום מעדיף ללכת לרופא שיניים מאשר לפגוש את הבנקאי שלו וגם אני, יליד שנות ה 70, נדהם כשדורשים ממני לקחת מספר ולעמוד בתור שעה כדי לפרוע משכנתא. מעצבן. אבל לטעון שעל זה בנוי תחום שגלגל בשנה שעברה בסין מעל 40 מיליארד דולר – זה קצת פרובינציאלי... האינטרנט והטכנולוגיה מביאים את תחום האשראי למקום שקוף יותר ונכון יותר כמו אותה נקודת מפגש פשוטה, ספסל באיטליה שם נפגשים אלה שצריכים הלוואה ואלה שהפרוטה בכיסם (המילה בנק נובעת מהמלה ספסל Banca באיטלקית).

אני סבור שכשהתלהבות תרגע נשאר עם שחקן חדש בשוק האשראי העולמי – חברות טכנולוגיה. אבל את המסקנות אני אשאיר לסוף. לגופו של עניין, בחרתי לקחת ציטוטים מהפוסט ולדון בהם לגופו של עניין:

· "הלוואות חברתיות" או "הלוואות עמית לעמית" - הרעיון בהלווואות המונים הוא לא פילנטרופיה אלא קפיטליסטי מאין כמוהו. ייעול תהליכים, שינוי תפיסה לתהליך זול יותר ונוח יותר לשני הצדדים. קפיטליזם שפועל לא רק לטובת המתווך שלוקח בתהליך 90% מהרווח ומשאיר פרורים לשני הצדדים האחרים לעסקה אלא לכולם. תדמיינו, יצרן כיסאות שמוכר את מרכולתו דרך מתווך אחד זה מציע לקנות את הכסאות ב10 אגורות ומוכר אותם לקונה במחיר של 100 שקל. לא הייתם חוטפים קריזה?! לא רק זאת, באותה מדינה על חלק ממוכרי הכסאות יש מגבלה של מחיר מקסימלי של 60 שקל בחוק אבל הוא הצליח להשיג פטור מתכולת החוק עליו. מדהים. טוב, זהו שוק האשראי הישראלי על רגל אחת.

· לעניין השם "הלוואות חברתיות" או "הלוואות עמית לעמית": ת'אמת, ישבתי לפני כשנתייים לכתוב את הערך בעברית בוויקיפדיה והתייעצתי עם האקדמיה ללשון איך לתרגם Peer to Peer. באנגלית Peer זה גם עמית אבל בעיקר נקודת קצה. ובאמת, כפי שהסולידית מציינת, ההלוואות הם לחלוטין זר לזר.אתה לא יודע מי הצד השני לעסקה. הרעיון של הכרות אינטימית עם הלווה – היא לא במקום. עברית שפה קשה... להביא דברים בשם אומרם אציין כי עורך דין שי דיל מנשיץ ברנדייס הציע, לאחר זמן מה, את השם "הלוואות המונים", שנגזר מ "מימון המונים" – כן, נשמע יותר טוב ויותר מדויק. אז בעניין זה אני מסכים עם הסולידית: "עמית" לא מתאים.

· אטרקטיביות הפלטפורמות נובעות מהעובדה שהן לא מפוקחות – טוב, ראשית, לצערנו, ועל אף פניות לרוב ופגישות אין ספור עם הרגולטורים – בישראל – אין פיקוח. אבל הטענה שהאטרקטיביות נובעות מהעובדה שאין פיקוח היא מופרכת. בארה"ב ובאנגליה הפלטפורמות כן מפוקחות והן עדיין הרבה יותר אטרקטיביות. את האשראי הקמעונאי הזול ביותר במדינות אלו מוכרים לא בנקים ולא חברות כרטיסי אשראי – אלא פלטפורמות הלוואות המונים. הדבר נובע מהסיבה השנייה שהסולידית ציינה כמובן – עלויות תפעול. אנחנו לא מחזיקים סניפים, אנחנו לא מגייסים כסף מהבנק המרכזי והחשוב מכל, אנחנו לא ממנפים. על כל שקל שנכנס שקל יוצא! למה זה חשוב? מינוף של מוסדות בנקאיים מחייב פיקוח הדוק – וזה בדיוק מה שהבנק המרכזי כופה על הבנקים בישראל ובעולם. פיקוח הדוק שעולה הרבה כסף.

· "... ולי אין כוונה להתקרב אליהן, גם לא עם מקל של 10 מטר.": כן, הציבור נכנס בטפטוף לתחום. עיקר המשקיעים בפלטפורמות הלוואות המונים בעולם, לצערי, הם משקיעים מוסדיים ובנקים קטנים. הם מבינים שאשראי הופך לשירות אינטרנטי מהיר, פשוט וזול. הציבור הרחב יגיע, כרגיל, עוד כמה שנים. כרגע הציבור חי על 'סיר הבשר' : עליות יפות בבורסה, השווי של הנדל"ן בשמיים ותשואות נאות בקופות הגמל בגלל הדהירה של אגרות החוב הממשלתיות. השאלה היא האם לעולם חוסן? השאלה היא מה עכשיו כאשר המק"מ עומד על 0.08% לשנה והאיפלציה בקצב שנתי של מעל 1%?

· דירוג אשראי – אכן, לצערי, בישראל אין מערכת דירוג אשראי מוסדרת. אנו ב eloan מציעים שקיפות מירבית למלווים בכל הלוואה. אין פרטים מזהים אבל את יכולה לראות המון נתונים על הלווה: את רמת ההכנסה, נתונים על התא המשפחתי, השכלה, תעסוקה ועוד ועוד. אני מפרסמים את המידע כדי שאת כמלווה תוכלי להחליט בעצמך מה הם הפרמטרים שלדעתך יש לתת להם משקל במתן הלוואה. אגב, דירוג האשראי עצמו נבנה על ידי מומחי אשראי יוצאי המערכת הבנקאית ואין הבדל משמעותי בין דירוג האשראי הבנקאי לזה של eloan.

באגרות חוב קונצרניות, לדג', יש דירוג אשראי. אני מצטער להגיד אני מעדיף לפזר 100 שקל במאות הלוואות ללווים שונים מאשר לבחור מספר ידוע של הלוואות קונצרניות. למה? עיוותים של דוחות, פיקוח רופף של רואי החשבון, מסחר לא הגון שבו למשקיע הקטן יש רק חסרון ביחס לשחקני אלגו ומשקיעי ענק, היסטוריה של הטבות שונות ומשונות לאנליסטים מהגופים המסוקרים, דירוגים שונים ומשונים שעוברים מ AAA לאג"ח זבל בין לילה ובטחונות שנראות מדהים ביום א' וביום ד' הופכים לאבק. פיזור הוא המלך - לטעמי.

· "... אין לי כל דרך לדעת אם דירוג האשראי שקיבל הלווה מסוים הוא סביר, אין לי שום דרך לדעת אם הריבית שאני מקבלת היא פיצוי הולם עבור הסיכון." נכון. אין לך. אז תפזרי. גג 2% מהתיק שלך פר הלוואה. אגב, אני מציע לכם לבדוק את הריביות שהתקבלו במכרזים האחרונים, בשלב המוסדי והציבורי, של חברות ענק בשוק הישראלי ולשאול את אותה השאלה. האם הריבית משקפת את הסיכון? עוד שאלה, שאני באמת ובתמים לא יודע את התשובה עליה, ריבית 0.08% שנתית משקפת את הסיכון של מדינת ישראל?!?! .

· "הלווה מגיע לפלטפורמות P2P מתוך כוונה לשלם ריבית נמוכה יותר מזו שהוא משלם כיום לבנק, לחברת האשראי או לשוק האפור. כאמור, כל אחד מהמוסדות הללו יודע לתמחר היטב את הסיכון שנשקף מאותו לווה ספציפי ולכן ידרוש ריבית גבוהה.".

ראשית, בואי נוציא את השוק האפור מהתמונה. מדובר בפעילות לא חוקית, מרושעת ברובה, שהופכת אנשים לעבדים לאשראי והגבייה בהם נעשית באיומים והפעלת כוח. לטעון שהם יודעים לתמחר סיכון – טוב, זה שטות מוחלטת.

הבנקים וחברות כרטיסי האשראי – אכן יודעים להעריך סיכון. השאלה למה שהם יעשו את זה בשוק ריכוזי לא תחרותי שסובל מבעיה קשה של אסימטריה של מידע?! התשובה היא – הם לא. הם עסוקים לגבות את הריבית המקסימלית שהם יכולים ועסוקים למכור לציבור פרסומות של סלברטיז והטבות בסופר לנד.

אגב, הידעת שבישראל, בחוק, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, לא חייבים לומר לך מהי העלות האמיתית של האשראי. אז הם נותנים ריבית: נאמר 8% על המינוס ואז בסוף כל רבעון את חוטפת עמלות כמו הקצאת אשראי, טיפול באשראי ובטחונות, ערבות בנקאית, רישום שעבוד, שינוי שיעבוד, הסכמה ליצירת שעבוד, פרעון מוקדם, שינוי בהסכם הלוואה ועוד ועוד. רוצה לדעת מהי העלות האמיתית של האשראי שלך או על המינוס? תשכחי מזה. תחרות הוגנת – לא בבית ספרנו.

· אני מסכים אם האמירה שצריך להשקיע סכום גבוה מ 200 שקל על מנת לבחון את הפלטפורמה. אנו ב eloan לא קובעים מינימום השקעה. אבל ממליצים להשקיע מינימום 5,000 ש"ח ולהשקיע לכל היותר 100 ש"ח בכל הלוואה. יתרה מזאת, בחרנו שלא להציע בשלב זה את הרעיון של "קרן מובטחת" כדי שאנשים ידעו שמדובר בהשקעה בסיכון. זה מסוכן, ולהביא 50% מתיק ההשקעות שלך להלוואות המונים זה טעות. קרן מובטחת בשלב זה היא עורבא פרח, גם לטעמי.

· לעניין כמות ההלוואות. אנו ארגנו כבר מעל 600 הלוואות. אנו דוחים בשלב זה כ 85% מבקשות ההלוואה. ברור לנו שחדלות פרעון נמוכה לאורך זמן היא זו שתביא אותנו להיות אלטרנטיבה מהירה וזולה לאשראי למשקי בית בישראל. אכן, "לפרק" 100 אלף ש"ח לתוך הלוואות יקח זמן – וטוב שכך! תמיד אפשר להעביר כל כל פעם 5000 ש"ח ולפזר. ביינתים את השאר אפשר להשקיע בפק"מ! J

· נושא המיסוי ידוע ואנו פועלים מול רשויות המס על מנת להביא לכך שייחסו בצורה שווה לכולם. עם זאת, דעי שבאשראי למשקי בית התשלומים – הן של הקרן והן של הריבית – הם חודשיים. בניגוד לאג"ח ממשלתי וקונצרני שם הריבית משתלמת באופן חצי שנתי והקרן בסוף התקופה! אנשי הכלכלה והחשבונות ביננו מבינים שאורך חיי ההלוואה נמוך כמעט בחצי בהלוואות אלה. כשאני מסתכל על התשואה שלי בתיק אני תמיד נזכר באמירה של איינשטין שאמר "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שבין זאת – מרוויח. מי שלא – משלם!"

· פרעון מוקדם – נכון. לווים יכולים לפרוע את ההלוואה ללא כל קנס. הפלטפורמה מאזנת בין היעילות הכלכלית ללווה למלווה. אנו לא בנינו פלטפורמה לסחיטת לווים. המשחק יהיה הוגן אחרת לווים לא יגיעו.

· החשש מהמוסדיים. נגעת בנקודה כאובה. חלק מהפלטפורמות בעולם מעדיפות לצערנו מלווים מסויימים - אלו עם הכיסים העמוקים. הם נותנים להם לבחור הלוואות בעלות תשואה גבוהה או בעלי פרמטרים מסויימים על פי מודלים סטטיסטיים שהם פיתחו. ולכן, אנו ב eloan, מעדיפים שקיפות. את יכולה להכנס לכל הלוואה שהוצאנו ולראות כמה כל אחד השקיע בה. קיבלנו כבר מספר רב של פניות של קרנות השקעה בחו"ל שמבקשות לממן הלוואות. הדרישה היא תמיד אותה דרישה: "אנו רוצים לבחור, לפני כולם, את הלוואות שנשקיע בהם". המייל הראשון שהוצאנו לכולם כלל את המשפט הבא: "We don’t allow cherry picking". כלומר, אנו שומרים על שקיפות ולא נותנים עדיפות לאף מלווה.

בתור משקיעה אני מציע לך לבחון היטב את הפלטפורמה שאת משקיעה בה. האם מדובר שוב על מערכת black box שאין לך מושג לאיפה הכסף שלך הולך?מי מבטיח לך שהמשחק הוגן?! "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר" – גם בהשקעות!

· הסיכון הגדול מכולם לדברי הסולידית היא קריסת הפלטפורמה. נכון, קריסת פלטפורמה הוא סיכון שקיים ולכן בחרנו נאמן. ולא סתם נאמן אלא זה שאחרי על לא מעט מהסדרי החוב בשוק הישראל – החברה לנאמנות של BDO. ההלוואות ימשיכו להתנהל על פי ההסכם שנחתם עם הנאמן והדברים מופיעים בהסכם – שוב – המופיע באתר שלנו.

למה כל הפלטפורמות פנו ללאומי ולBDO ? פשוט מאוד – הם היו הכי זולים ונותנים את השירות הטוב ביותר. מילה טובה ללאומי בעניין זה וקצת אכזבה מהרגולטורים. לאומי היו הראשונים להבין את עומק וגודל הגל ששוטף את הבנקאות בעולם וכבר הודיע שהוא בוחן כניסה לתחום. בנק ישראל, המפקח על שוק ההון ושאר הרגולטורים, לצערי, לא מסתכלים החוצה בנושאי חדשנות פיננסית ולכן השוק נראה פרוץ. ממשלת אנגליה מלווה בימים אלו למשקי בית ולעסקים קטנים דרך פלטפורמות p2p ומפקחת בצורה נבונה על פלטפורמות אלה. בישראל – יוק.

· אלטרנטיבת השקעה לפלטפורמות p2p בדמות מניות בנקים. נו באמת. זה לא קורלטיבי אפילו לא בקצת. הבנקים הגדולים קרסו במשבר ב 2008 בארה"ב ובאנגליה. כמה פלטפורמות p2p קרסו – אפס! את יודעת למה? כי בפלטפורמות האלה אין מינוף. מינוף הוא אם כל חטאת. על כל שקל שיושב בבנק – עומד אשראי בסכום גבוה פי עשרה במאזני הבנק. למה? כי ככה בנקים עובדים. אנחנו לא. שקל נכנס = שקל יוצא. במקרה של נפילה של 10% מלווי eloan המשמעות תהיה פגיעה של כ 4% בקרן של המשקיע. במקרה של נפילה של 10% מלווי בנק – הלך הבנק.

· לעניין המסר והטענה שכל התחום הזה בנוי על 'שנאת בנקים' , בחרתי לצטט את אנדי הלדן, דירקטור בבנק המרכזי האנגלי שנבחר כאחד מ 100 האנשים המשפיעים ב 2014 על ידי Time Magazine:
 
למה בכלל התייחסת לאתר הזה?
זה לא נראה בכלל כמו אתר אמיתי .אין חלק של "מי אנחנו" . אין טלפון. מספיק נורות אזהרה.
ונרשמתי עכשיו במיוחד בשביל לראות מה זה בדיוק , ואחרי ההרשמה מתקבלת ההודעה:
"אנו מברכים אתכם על הצטרפותכם לאינקרדיטה.
האתר עדיין אינו פעיל.
ממש בקרוב נעלה לאוויר ותוכלו להנות מהלוואות והשקעות בריבית משתלמת.
נשמח להיות עמכם בקשר ולעדכן אתכם מיד כאשר נעלה לאוויר."
הם לא עלו עדיין לאוויר אבל הם מבטיחים בעמוד הראשי :
"שלמו אצלנו ריבית נמוכה בעד 50% מהמתחרים."
"קבל אצלנו ריבית גבוהה בעד פי 3 מהמתחרים."
ליצנים.
גם אם הם באמת יעלו מתישהו לאוויר לא הייתי מתקרב לאתר הזה.

עשית בדיוק את מה שהעדפתי לא לעשות וזה להרשם. תודה על המידע הנוסף.
 
כמה דברים שלמדתי על קרדיט פלייס:

מדובר על תחום שנקרא פקטורינג. תחום שנשלט על ידיי הבנקים ומה שקורה זה דבר כזה:

1 - הספק מספק סחורה ומוציא חשבונית ללקוח.
2 - הלקוח משלם רק בשוטף + אבל הספק צריך תזרים מזומנים עכשיו, לא עוד 30 או 90 יום.
3 - הספק מגיע לבנק ומבקש שהבנק ישלם את החשבונית במקום הלקוח (הבנק נותן הלוואה כנגד ההבטחה לתשלום עתידי מהלקוח שהיא בעצם החשבונית) ומעכשיו הבנק יהיה זכאי לקבל את הכסף מהלקוח עוד 30 או 90 יום.
4 - על כל זה הבנק גובה את העמלה שלו / ריבית או משהו בסגנון, ולפי מה שהבנתי זה באיזור ה 10-12 אחוז.

בקרדיט פלייס הבנתי שזה עובד ככה:

1 - הספק מספק סחורה ומוציא חשבונית ללקוח.
2 - הלקוח משלם רק בשוטף + אבל הספק צריך תזרים מזומנים עכשיו, לא עוד 30 או 90 יום.
3 - הספק מגיע לקרדיט פלייס ומעלה את החשבונית של הלקוח לאתר והספק נמצא בבחינה.
4 - אם הספק עובר את הבחינה והוא עולה לאתר, כל המשקיעים שמים בידים (במכרז) והריבית הנמוכה ביותר זוכה וההלוואה נסגרת בידיי אותו משקיע.

אז מה שקרדיט פלייס מנסים לעשות זה בעצם להחליף את הבנק בתחום הזה לפי מה שהבנתי.

אלו היתרונות שאני רואה:
1 - הם עובדים עם לקוחות גדולים במשק כמו הוט, תעשייה צבאית, לאומית או בקיצור, לקוחות שסביר להניח ישלמו את החשבונית שלהם לאחר 30-90 יום לאותה חברה שהלוותם להם את הכסף. (החברה שלה אתם מלווים זו לא הוט, תעשייה צבאית או לאומית (אלו הם רק הלקוחות שבעצם צריכים לשלם את החשבונית) החברה שאתם מלווים לה היא פשוט חברה עם מחזור בין 8 ל 100 מיליון בשנה.
2 - ההלוואה היא לטווח קצר משמע חשופים פחות לשינויים מהותיים או נפילות בשוק שעלולות להפיל חברות / להקשות על אנשים לשלם חוב.
3 - ריבית מאד מאד אטרקטיבית באיזור 5-7 אחוז.

אלו החסרונות שאני רואה:
1 - עמלות גבוהות. 10 אחוז מהריבית הם לוקחים שם.
2 - אם הבנקים לא נתנו לאותם לחברות את ההלוואה (פקטורינג) זה מחשיד משהו.
3 - מי אמר שהשירות או המוצר שהחברות האלו סיפקו ללקוחות (הוט, תעשייה וכו') יהיה טוב והם לא ידרשו החזר, ביטול או שבכלל לא ירצו לשלם עבור שירות/מוצר גרוע ואז החשבונית לא תשולם לכם.
4- פיזור נמוך, באיזור ה 20-100 אלף שח להוואה.

הנקודות אור שאני כן רואה פה בסופו של דבר הן שאולי החברות באמת מקבלות את הפקטורינג יותר מהר מקרדיט פלייס (בבנק יש וועדות) ובריבית יותר נמוכה מהבנקים (אנחנו מסתפקים ב5-7 אחוז ולא צריכים 10 אחוז לממן משרדים בונוסים וסניפים) ככה שזו הסיבה שיש להם אינטרס ללכת לקרדיט פלייס והם לאו דווקא סורבו בבנקים.

גם הבנתי שיש חלק מההלוואות מבוטחות על ידיי חברת ביטוח לסיכוני אשראי.
בכל מקרה זה מה שהבנתי וקראתי, מעבר לזה אם למישהו יש מה להוסיף, זה יהיה נהדר ואם נקבל התייחסות מקרדיט פלייס זה יהיה גם מצויין. בהצלחה.

ט.ל.ח
אני לא ממליץ ואין לי לראות בהודעה זו שום הודעה מטעם גורם בעל אינטרס, אני רק אדם שמספר מה הוא קרא באינטרנט.

המון תודה על הפירוט הנוסף לגבי האתר הזה, הם לקחו את הנושא לכיוון טיפה שונה.
 
אני סגרתי חשבון ב eloan לא מזמן. מה שהציק לי הכי הרבה זו אי-הנזילות. זה באמת דומה לקרן נאמנות של אג"ח high yield...הבעייה שהיא לא נזילה ולדעתי על אין תשלום על פרמיית אי נזילות. הכתבה המעולה של הסולידית רק חזקה את מה שחשבתי בנושא.
 
אני סגרתי חשבון ב eloan לא מזמן. מה שהציק לי הכי הרבה זו אי-הנזילות. זה באמת דומה לקרן נאמנות של אג"ח high yield...הבעייה שהיא לא נזילה ולדעתי על אין תשלום על פרמיית אי נזילות. הכתבה המעולה של הסולידית רק חזקה את מה שחשבתי בנושא.

בנזילות אתה מתכוון ל"תוך כמה זמן אני מקבל את הכסף במידה וארצה להוציא אותו מהפלטפורמה?" במידה וכן, תוך כמה זמן באמת קיבלת את הכסף כאשר סגרת את החשבון? יש אתרים שמאפשרים למכור את ההלוואה בצורה אוטומטית/ידנית ובכך להנזיל את הכסף.
 
24/06 הלוואה בפיגור 4903 - תקבול מהוצאה לפועל 4903
החזר כולל על סך 1,700 ש"ח התקבל בגין הלוואה 4903, זאת לאחר טיפול המחלקה המשפטית והחלטת ההוצאה לפועל לחייב את הלווה בהחזר תשלומים.
ההלוואה תימצא בסטטוס פיגור עד למיצוי הדין עם החייב ולמימוש סך כל הכלים המשפטיים העומדים לרשותינו.
24/06 נתקבל החזר בגין הלוואה. 4903
לחשבונך הוחזרו סך של 10.69 ש''ח בגין הלוואה מספר 4903 קרן - 7.33 ריבית - 3.36 (הריבית לפני ניכוי במקור) בגין הפעולה נגבתה עמלה בסך 0.05 ש''ח

ההלוואה היחידה שבפיגור אצלי.
אלו ההודעות שקיבלתי השבוע לגבי החוב.

לא מציע ולא ממליץ.
כל אחד פה לעצמו.
​
 
ההלוואה היחידה שבפיגור אצלי.
אלו ההודעות שקיבלתי השבוע לגבי החוב.
לא הבנתי :(
מה היה סך ההלוואה שנתת שהחזירו לך 10 שקל?
 
דף ההלוואה - https://www.eloan.co.il/market/4903
החלק שלי בהלוואה עומד על 100 שח. התחיל בינואר השנה. לא החזיר מעולם - פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני.
ההלוואה פרוסה ל-60 תשלומים.
בינתיים לפי ההודעה שקיבלתי - החזיר 1,700 שח. אני קיבלתי 10 שח מתוכם.
 
בינתיים לפי ההודעה שקיבלתי - החזיר 1,700 שח. אני קיבלתי 10 שח מתוכם.
יותר טוב מכלום.
אכשיו אני מתחיל לתהות, כן, מלחתכילה הייתי סקפטי בעיניין 'הלוואות חברתיות' אבל ממש הטלתי עוגן ואני אומר לעצמי 'לא'.
עדיין לא שמעתי כאן על סיפורי הצלחה, מספר חברים בודדים כתבו על כשל כזה פה ושם ובתאחלס אף אחד לא כתב כאן על איזו בוננזה.
לכן, אני חושב שזה ניצחון לשמרנים אבל אוסיף גם שאולי רצוי להתנסות בדברים חדשים ואם רוצים להשקיע בהלוואות חברתיות אז לא יותר מ 1% מהתיק.
הרי מי מבקש הלוואות כאילו? כנראה אנשים או עסקים קטנים שהבנק דחה אותם ומצד שני הם לא רוצים להתעסק עם שוק אפור.
לכן לדעתי הסיכון או ההצלחה היא פיפטי-פיפטי ועל זה לא בונים תיק השקעות.
 
@yossik בזמנו כתבתי כבר... אכן מושקע ב-1% מהתיק.
לא על זה אני בונה.

גם קישרתי בזמנו כתבה על חברת ויזה כ.א.ל (אאל"ט) שמלווה מהבנקים שמחזיקים בה כסף ב-0.6% (כי יש לה תזרים מצויין והיא לוקחת מבעלי הבית שלה) ומציעה ללקוחותיה אשראי חוץ בנקאי ב-11.5%.
פחות הוצאות מימון ובהפחתה של כמה אחוזי הלוואות שלא יוחזרו, בונים אצלהם על 8.5%+.
ולמי הם מלווים? ללקוחות שהבנקים (בעלי הבית) לא היו מוכנים לתת כשזה ישירות מהם.
או ללקוחות שמעדיפים לקחת מחברת האשראי ולא מהבנק... ככה זה לא משפיע להם על האובליגו בחשבון.
 
@yossik בזמנו כתבתי כבר... אכן מושקע ב-1% מהתיק.
לא על זה אני בונה.

גם קישרתי בזמנו כתבה על חברת ויזה כ.א.ל (אאל"ט) שמלווה מהבנקים שמחזיקים בה כסף ב-0.6% (כי יש לה תזרים מצויין והיא לוקחת מבעלי הבית שלה) ומציעה ללקוחותיה אשראי חוץ בנקאי ב-11.5%.
פחות הוצאות מימון ובהפחתה של כמה אחוזי הלוואות שלא יוחזרו, בונים אצלהם על 8.5%+.
ולמי הם מלווים? ללקוחות שהבנקים (בעלי הבית) לא היו מוכנים לתת כשזה ישירות מהם.
או ללקוחות שמעדיפים לקחת מחברת האשראי ולא מהבנק... ככה זה לא משפיע להם על האובליגו בחשבון.
ממש אין לנו ויכוח בנקודה הזו, אתה, אני והוותיקים כאן מכירים את זה וגם מנסים כול מיני מינים של דרכי השקעות חדשים.
רק הגבתי כדי שהצעירים שבינינו לא יקפצו על כול דבר ויסכנו את מעט החסכונות שלהם על משהו שעדיין אין לו בסיס מוצק.
זה שוק מאוד צעיר ולכן החברה הצעירים מייד קופצים על העגלה ומצפים למצוא מיכרה זהב ביום אחד.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
nicepo1 הלוואות עמית לעמית בחול - לנדינג קלאב שוק ההון 79
ה מינוף, הלוואות והגדלת תיק ההשקעות יזמות והגדלת הכנסות 14
A התייעצות והמלצות - מיסים, כדאיות, תנאי הלוואות ומיקום דירה להשקעה נדל"ן 3
מומו הברווז ריבית על הלוואות margin בibkr/אינטראקטיב ישראל שוק ההון 4
Kipodi הלוואות לאנשים בעצמאות כלכלית צרכנות פיננסית 8
F איחוד הלוואות נדל"ן 3
B למה לא כולם לוקחים "הלוואות box spread"? שוק ההון 192
C תכנון פרעון הלוואות נכון צרכנות פיננסית 8
Y השקעה בזמן משבר: לקיחת הלוואות בסכומים גדולים עם ריבית נמוכה צרכנות פיננסית 13
D צרת משרד הביטחון - הלוואות, פנסיה ומינוס בבנק הפועלים פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 21
ו הלוואות למדינה בריבית 6% פוסטים מאיכות נמוכה 9
משה גל האם 'וואן זירו' נותנים באמת הלוואות ב-5% ריבית? צרכנות פיננסית 9
A הלוואות אישיות שוק ההון 0
ע הלוואות בנקאיות בדיגיטל צרכנות פיננסית 3
H שאלה האם כדאי למחזר הלוואות שיש לי עקב עליית הריבית? צרכנות פיננסית 3
ט החזרי הלוואות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 13
ItayG אפליקציית מעקב שווי נכסים/השקעות/הלוואות ונתונים חסכון והוצאות צרכנות פיננסית 20
F נטילת הלוואות לצרכי השקעה - תלוי סביבת אינפלציה שוק ההון 69
A כמה סוגיות בנושא הלוואות \ מחזור הלוואות בתקופת פריים עולה נדל"ן 3
C הלוואות צרכנות פיננסית 4
ל הלוואות חברתיות פוסטים מאיכות נמוכה 2
W מינוף ע''י הלוואות פריים בתקופת אינפלציה וריבית עולה אוף טופיק 1
I החזר מס על הלוואות חברתיות קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 2
A התייעצות לגבי מסלול תשלום לקבלן - חלק מההון קיים בנכס אחר שהוא ללא משכון \ הלוואות נדל"ן 8
mudale222 האם פחות שווה להחזיר הלוואות ככל שעובר הזמן? צרכנות פיננסית 10
The Stoic הלוואות ללא ריבית - למה לא כולכם עושים את זה כל הזמן? צרכנות פיננסית 46
ישראלית הלוואות בריבית אפסית צרכנות פיננסית 14
ה הלוואות ללא ריבית צרכנות פיננסית 7
י הלוואות מפנסיה/גמל - אפשרות למינוף פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
P הלוואות Margin ב IB - על מה להסתכל כדי להמנע מ margin call ? שוק ההון 5
א ריביות על הלוואות שונות לדיור נדל"ן 1
Wonko הורדת מינוף וסדר סגירת הלוואות צרכנות פיננסית 27
stamEhad הלוואות P2P, כמה גדול הסיכון? קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 2
ל הלוואות לא יומיות מהברוקר - יש חיה כזאת? שוק ההון 6
H שאלה לגבי הלוואות בשני חשבונות בבנקים שונים צרכנות פיננסית 8
T למה בנקים לא רוצים לתת הלוואות לדיור? נדל"ן 29
A הלוואות מקרנות פנסיה / השתלמות מנייתיות. צרכנות פיננסית 2
זריקת תבונה מסע יציאה מבור כלכלי - חיסול הלוואות בגובה 90 אש"ח תוך שנה וקצת יומני מסע אישיים 108
א הלוואות מקרן השתלמות\קופות גמל. הקפאה עד להודעה חדשה? צרכנות פיננסית 31
L הלוואות של securities שוק ההון 3
O אחוז החזר הלוואות (מינוף, לא צריכה) מסך ההכנסות שוק ההון 4
I הלוואות זהב BTB שוק ההון 9
מ הלוואות מקרן השתלמות IRA צרכנות פיננסית 4
A מיטב ד״ש - סגירת הלוואות בזמן הקורונה צרכנות פיננסית 6
ב קיזוז הלוואות על חשבון קרן השתלמות צרכנות פיננסית 4
O הלוואות IB שוק ההון 43
O לא %100 מניות, יש הלוואות כדאית? שוק ההון 9
ERE בלי ה E הלוואות לשיפוץ נדל"ן -MPL – Market Place Lending נדל"ן 3
hommie אלטשולר שחם - הלוואות ע"ח קרן השתלמות שוק ההון 61
ImCarryGG הלוואות מבנקים לפי דירוג אשראי צרכנות פיננסית 18

נושאים דומים

Back
למעלה