ברכות לסולידית על הפוסט על הלוואות המונים. שמי יגאל ואני ממייסדי eLoan. אני פעיל בשוק ההון הישראלי משנת 1998 והקמתי עם 2 חברים את אי-לון ביוני 2012. עלינו לאוויר כפלטפורמה שמקשרת בין לווים למלווים בתחילת 2014.
אז ככה, אני מבין שתחום חדש, במיוחד שקשור לפיננסים, מפחיד. ההתלהבות מהלוואות המונים בעולם היא עצומה. השווי של לנדיג קלאב בבורסה האמריקאית הוא 6 מיליארד דולר כאשר הסכום הכולל של הלוואות שהם אירגנו הוא כ 10 מיליארד דולר! זה נראה ממש כמו בועה. מצד שני, לנדינג קלאב מחזיקה פחות מאחוז משוק האשראי האמריקאי, פחות מאחוז!! הפוטנציאל הוא עצום.
נכון, חלק מההתלהבות נובע, כפי שהסולידית מציינת, מרוחות האנטי בנקים שנושבות בעולם. סקרים בארה"ב מוכיחים שדור המיליניום מעדיף ללכת לרופא שיניים מאשר לפגוש את הבנקאי שלו וגם אני, יליד שנות ה 70, נדהם כשדורשים ממני לקחת מספר ולעמוד בתור שעה כדי לפרוע משכנתא. מעצבן. אבל לטעון שעל זה בנוי תחום שגלגל בשנה שעברה בסין מעל 40 מיליארד דולר – זה קצת פרובינציאלי... האינטרנט והטכנולוגיה מביאים את תחום האשראי למקום שקוף יותר ונכון יותר כמו אותה נקודת מפגש פשוטה, ספסל באיטליה שם נפגשים אלה שצריכים הלוואה ואלה שהפרוטה בכיסם (המילה בנק נובעת מהמלה ספסל Banca באיטלקית).
אני סבור שכשהתלהבות תרגע נשאר עם שחקן חדש בשוק האשראי העולמי – חברות טכנולוגיה. אבל את המסקנות אני אשאיר לסוף. לגופו של עניין, בחרתי לקחת ציטוטים מהפוסט ולדון בהם לגופו של עניין:
· "הלוואות חברתיות" או "הלוואות עמית לעמית" - הרעיון בהלווואות המונים הוא לא פילנטרופיה אלא קפיטליסטי מאין כמוהו. ייעול תהליכים, שינוי תפיסה לתהליך זול יותר ונוח יותר לשני הצדדים. קפיטליזם שפועל לא רק לטובת המתווך שלוקח בתהליך 90% מהרווח ומשאיר פרורים לשני הצדדים האחרים לעסקה אלא לכולם. תדמיינו, יצרן כיסאות שמוכר את מרכולתו דרך מתווך אחד זה מציע לקנות את הכסאות ב10 אגורות ומוכר אותם לקונה במחיר של 100 שקל. לא הייתם חוטפים קריזה?! לא רק זאת, באותה מדינה על חלק ממוכרי הכסאות יש מגבלה של מחיר מקסימלי של 60 שקל בחוק אבל הוא הצליח להשיג פטור מתכולת החוק עליו. מדהים. טוב, זהו שוק האשראי הישראלי על רגל אחת.
· לעניין השם "הלוואות חברתיות" או "הלוואות עמית לעמית": ת'אמת, ישבתי לפני כשנתייים לכתוב את הערך בעברית בוויקיפדיה והתייעצתי עם האקדמיה ללשון איך לתרגם Peer to Peer. באנגלית Peer זה גם עמית אבל בעיקר נקודת קצה. ובאמת, כפי שהסולידית מציינת, ההלוואות הם לחלוטין זר לזר.אתה לא יודע מי הצד השני לעסקה. הרעיון של הכרות אינטימית עם הלווה – היא לא במקום. עברית שפה קשה... להביא דברים בשם אומרם אציין כי עורך דין שי דיל מנשיץ ברנדייס הציע, לאחר זמן מה, את השם "הלוואות המונים", שנגזר מ "מימון המונים" – כן, נשמע יותר טוב ויותר מדויק. אז בעניין זה אני מסכים עם הסולידית: "עמית" לא מתאים.
· אטרקטיביות הפלטפורמות נובעות מהעובדה שהן לא מפוקחות – טוב, ראשית, לצערנו, ועל אף פניות לרוב ופגישות אין ספור עם הרגולטורים – בישראל – אין פיקוח. אבל הטענה שהאטרקטיביות נובעות מהעובדה שאין פיקוח היא מופרכת. בארה"ב ובאנגליה הפלטפורמות כן מפוקחות והן עדיין הרבה יותר אטרקטיביות. את האשראי הקמעונאי הזול ביותר במדינות אלו מוכרים לא בנקים ולא חברות כרטיסי אשראי – אלא פלטפורמות הלוואות המונים. הדבר נובע מהסיבה השנייה שהסולידית ציינה כמובן – עלויות תפעול. אנחנו לא מחזיקים סניפים, אנחנו לא מגייסים כסף מהבנק המרכזי והחשוב מכל, אנחנו לא ממנפים. על כל שקל שנכנס שקל יוצא! למה זה חשוב? מינוף של מוסדות בנקאיים מחייב פיקוח הדוק – וזה בדיוק מה שהבנק המרכזי כופה על הבנקים בישראל ובעולם. פיקוח הדוק שעולה הרבה כסף.
· "... ולי אין כוונה להתקרב אליהן, גם לא עם מקל של 10 מטר.": כן, הציבור נכנס בטפטוף לתחום. עיקר המשקיעים בפלטפורמות הלוואות המונים בעולם, לצערי, הם משקיעים מוסדיים ובנקים קטנים. הם מבינים שאשראי הופך לשירות אינטרנטי מהיר, פשוט וזול. הציבור הרחב יגיע, כרגיל, עוד כמה שנים. כרגע הציבור חי על 'סיר הבשר' : עליות יפות בבורסה, השווי של הנדל"ן בשמיים ותשואות נאות בקופות הגמל בגלל הדהירה של אגרות החוב הממשלתיות. השאלה היא האם לעולם חוסן? השאלה היא מה עכשיו כאשר המק"מ עומד על 0.08% לשנה והאיפלציה בקצב שנתי של מעל 1%?
· דירוג אשראי – אכן, לצערי, בישראל אין מערכת דירוג אשראי מוסדרת. אנו ב eloan מציעים שקיפות מירבית למלווים בכל הלוואה. אין פרטים מזהים אבל את יכולה לראות המון נתונים על הלווה: את רמת ההכנסה, נתונים על התא המשפחתי, השכלה, תעסוקה ועוד ועוד. אני מפרסמים את המידע כדי שאת כמלווה תוכלי להחליט בעצמך מה הם הפרמטרים שלדעתך יש לתת להם משקל במתן הלוואה. אגב, דירוג האשראי עצמו נבנה על ידי מומחי אשראי יוצאי המערכת הבנקאית ואין הבדל משמעותי בין דירוג האשראי הבנקאי לזה של eloan.
באגרות חוב קונצרניות, לדג', יש דירוג אשראי. אני מצטער להגיד אני מעדיף לפזר 100 שקל במאות הלוואות ללווים שונים מאשר לבחור מספר ידוע של הלוואות קונצרניות. למה? עיוותים של דוחות, פיקוח רופף של רואי החשבון, מסחר לא הגון שבו למשקיע הקטן יש רק חסרון ביחס לשחקני אלגו ומשקיעי ענק, היסטוריה של הטבות שונות ומשונות לאנליסטים מהגופים המסוקרים, דירוגים שונים ומשונים שעוברים מ AAA לאג"ח זבל בין לילה ובטחונות שנראות מדהים ביום א' וביום ד' הופכים לאבק. פיזור הוא המלך - לטעמי.
· "... אין לי כל דרך לדעת אם דירוג האשראי שקיבל הלווה מסוים הוא סביר, אין לי שום דרך לדעת אם הריבית שאני מקבלת היא פיצוי הולם עבור הסיכון." נכון. אין לך. אז תפזרי. גג 2% מהתיק שלך פר הלוואה. אגב, אני מציע לכם לבדוק את הריביות שהתקבלו במכרזים האחרונים, בשלב המוסדי והציבורי, של חברות ענק בשוק הישראלי ולשאול את אותה השאלה. האם הריבית משקפת את הסיכון? עוד שאלה, שאני באמת ובתמים לא יודע את התשובה עליה, ריבית 0.08% שנתית משקפת את הסיכון של מדינת ישראל?!?! .
· "הלווה מגיע לפלטפורמות P2P מתוך כוונה לשלם ריבית נמוכה יותר מזו שהוא משלם כיום לבנק, לחברת האשראי או לשוק האפור. כאמור, כל אחד מהמוסדות הללו יודע לתמחר היטב את הסיכון שנשקף מאותו לווה ספציפי ולכן ידרוש ריבית גבוהה.".
ראשית, בואי נוציא את השוק האפור מהתמונה. מדובר בפעילות לא חוקית, מרושעת ברובה, שהופכת אנשים לעבדים לאשראי והגבייה בהם נעשית באיומים והפעלת כוח. לטעון שהם יודעים לתמחר סיכון – טוב, זה שטות מוחלטת.
הבנקים וחברות כרטיסי האשראי – אכן יודעים להעריך סיכון. השאלה למה שהם יעשו את זה בשוק ריכוזי לא תחרותי שסובל מבעיה קשה של אסימטריה של מידע?! התשובה היא – הם לא. הם עסוקים לגבות את הריבית המקסימלית שהם יכולים ועסוקים למכור לציבור פרסומות של סלברטיז והטבות בסופר לנד.
אגב, הידעת שבישראל, בחוק, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, לא חייבים לומר לך מהי העלות האמיתית של האשראי. אז הם נותנים ריבית: נאמר 8% על המינוס ואז בסוף כל רבעון את חוטפת עמלות כמו הקצאת אשראי, טיפול באשראי ובטחונות, ערבות בנקאית, רישום שעבוד, שינוי שיעבוד, הסכמה ליצירת שעבוד, פרעון מוקדם, שינוי בהסכם הלוואה ועוד ועוד. רוצה לדעת מהי העלות האמיתית של האשראי שלך או על המינוס? תשכחי מזה. תחרות הוגנת – לא בבית ספרנו.
· אני מסכים אם האמירה שצריך להשקיע סכום גבוה מ 200 שקל על מנת לבחון את הפלטפורמה. אנו ב eloan לא קובעים מינימום השקעה. אבל ממליצים להשקיע מינימום 5,000 ש"ח ולהשקיע לכל היותר 100 ש"ח בכל הלוואה. יתרה מזאת, בחרנו שלא להציע בשלב זה את הרעיון של "קרן מובטחת" כדי שאנשים ידעו שמדובר בהשקעה בסיכון. זה מסוכן, ולהביא 50% מתיק ההשקעות שלך להלוואות המונים זה טעות. קרן מובטחת בשלב זה היא עורבא פרח, גם לטעמי.
· לעניין כמות ההלוואות. אנו ארגנו כבר מעל 600 הלוואות. אנו דוחים בשלב זה כ 85% מבקשות ההלוואה. ברור לנו שחדלות פרעון נמוכה לאורך זמן היא זו שתביא אותנו להיות אלטרנטיבה מהירה וזולה לאשראי למשקי בית בישראל. אכן, "לפרק" 100 אלף ש"ח לתוך הלוואות יקח זמן – וטוב שכך! תמיד אפשר להעביר כל כל פעם 5000 ש"ח ולפזר. ביינתים את השאר אפשר להשקיע בפק"מ! J
· נושא המיסוי ידוע ואנו פועלים מול רשויות המס על מנת להביא לכך שייחסו בצורה שווה לכולם. עם זאת, דעי שבאשראי למשקי בית התשלומים – הן של הקרן והן של הריבית – הם חודשיים. בניגוד לאג"ח ממשלתי וקונצרני שם הריבית משתלמת באופן חצי שנתי והקרן בסוף התקופה! אנשי הכלכלה והחשבונות ביננו מבינים שאורך חיי ההלוואה נמוך כמעט בחצי בהלוואות אלה. כשאני מסתכל על התשואה שלי בתיק אני תמיד נזכר באמירה של איינשטין שאמר "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שבין זאת – מרוויח. מי שלא – משלם!"
· פרעון מוקדם – נכון. לווים יכולים לפרוע את ההלוואה ללא כל קנס. הפלטפורמה מאזנת בין היעילות הכלכלית ללווה למלווה. אנו לא בנינו פלטפורמה לסחיטת לווים. המשחק יהיה הוגן אחרת לווים לא יגיעו.
· החשש מהמוסדיים. נגעת בנקודה כאובה. חלק מהפלטפורמות בעולם מעדיפות לצערנו מלווים מסויימים - אלו עם הכיסים העמוקים. הם נותנים להם לבחור הלוואות בעלות תשואה גבוהה או בעלי פרמטרים מסויימים על פי מודלים סטטיסטיים שהם פיתחו. ולכן, אנו ב eloan, מעדיפים שקיפות. את יכולה להכנס לכל הלוואה שהוצאנו ולראות כמה כל אחד השקיע בה. קיבלנו כבר מספר רב של פניות של קרנות השקעה בחו"ל שמבקשות לממן הלוואות. הדרישה היא תמיד אותה דרישה: "אנו רוצים לבחור, לפני כולם, את הלוואות שנשקיע בהם". המייל הראשון שהוצאנו לכולם כלל את המשפט הבא: "We don’t allow cherry picking". כלומר, אנו שומרים על שקיפות ולא נותנים עדיפות לאף מלווה.
בתור משקיעה אני מציע לך לבחון היטב את הפלטפורמה שאת משקיעה בה. האם מדובר שוב על מערכת black box שאין לך מושג לאיפה הכסף שלך הולך?מי מבטיח לך שהמשחק הוגן?! "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר" – גם בהשקעות!
· הסיכון הגדול מכולם לדברי הסולידית היא קריסת הפלטפורמה. נכון, קריסת פלטפורמה הוא סיכון שקיים ולכן בחרנו נאמן. ולא סתם נאמן אלא זה שאחרי על לא מעט מהסדרי החוב בשוק הישראל – החברה לנאמנות של BDO. ההלוואות ימשיכו להתנהל על פי ההסכם שנחתם עם הנאמן והדברים מופיעים בהסכם – שוב – המופיע באתר שלנו.
למה כל הפלטפורמות פנו ללאומי ולBDO ? פשוט מאוד – הם היו הכי זולים ונותנים את השירות הטוב ביותר. מילה טובה ללאומי בעניין זה וקצת אכזבה מהרגולטורים. לאומי היו הראשונים להבין את עומק וגודל הגל ששוטף את הבנקאות בעולם וכבר הודיע שהוא בוחן כניסה לתחום. בנק ישראל, המפקח על שוק ההון ושאר הרגולטורים, לצערי, לא מסתכלים החוצה בנושאי חדשנות פיננסית ולכן השוק נראה פרוץ. ממשלת אנגליה מלווה בימים אלו למשקי בית ולעסקים קטנים דרך פלטפורמות p2p ומפקחת בצורה נבונה על פלטפורמות אלה. בישראל – יוק.
· אלטרנטיבת השקעה לפלטפורמות p2p בדמות מניות בנקים. נו באמת. זה לא קורלטיבי אפילו לא בקצת. הבנקים הגדולים קרסו במשבר ב 2008 בארה"ב ובאנגליה. כמה פלטפורמות p2p קרסו – אפס! את יודעת למה? כי בפלטפורמות האלה אין מינוף. מינוף הוא אם כל חטאת. על כל שקל שיושב בבנק – עומד אשראי בסכום גבוה פי עשרה במאזני הבנק. למה? כי ככה בנקים עובדים. אנחנו לא. שקל נכנס = שקל יוצא. במקרה של נפילה של 10% מלווי eloan המשמעות תהיה פגיעה של כ 4% בקרן של המשקיע. במקרה של נפילה של 10% מלווי בנק – הלך הבנק.
· לעניין המסר והטענה שכל התחום הזה בנוי על 'שנאת בנקים' , בחרתי לצטט את אנדי הלדן, דירקטור בבנק המרכזי האנגלי שנבחר כאחד מ 100 האנשים המשפיעים ב 2014 על ידי Time Magazine: