משהו שאני חושבת עליו תקופה, לא מספיק מעובד אצלי לכדי פוסט שלם.
המונח S&P500 שגור היום בפי רבים, כולל אנשים שאין להם הבנה פיננסית מעמיקה. זה לא היה המצב לפני 15-10 שנה (בישראל). מצד אחד -- זו ברכה. זה מראה שהרעיונות של השקעה פסיבית -- פיזור רחב, אי-תזמון שוק, השקעה לטווח ארוך -- חלחלו לא רק ברמה המוסדית (כפי שניתן לראות במסלולים המוצעים בגופים השונים) אלא גם ברמת המשקיע הלא מיומן.
מצד שני, אני תוהה לעצמי אם אין לא נוצרת כאן באיזהשהו מקום סכנה סיסטמית של "כסף טיפש".
הרושם שלי הוא שמעבר לרובד הראשוני של ההיכרות, לאנשים אין הבנה עמוקה של מהות המדד הזה. הוא נתפס כנכס בפני עצמו ("תשקיע הכל ב-S&P500" "אני רוצה להצמיד ל-S&P500), ולא מבינים שזה בסך הכל קולקציה של מניות שנבחרה על ידי אנשים בשר ודם. אני לא יודעת כמה מהאנשים שמשקיעים במדד הזה מסוגלים לנקוב בשמותיהן של 20 החברות בעלות המשקל הגדול במדד.
אולי במבחן התוצאה זה לא באמת חשוב -- אחרי הכל, מבחינה תוצאתנית, העיקר הוא שאנשים ישקיעו לטווח ארוך. אבל משהו בתהליך נראה לי עקום. זה דבר אחד אם אתה מגיע למסקנה שאתה לא רוצה/מעוניין ללקט מניות ספציפיות וסבור שהדבר הטוב ביותר לכסף שלך הוא לפזר אותו על מדד רחב כמו S&P500. זה דבר אחר אם אתה עושה אותו פשוט כי קראת איזה ספר על "השקעות לבטלנים" ואתה סבור שזה קיצור דרך נוח ושכיבוי המוח הוא האסטרטגיה הטובה ביותר להשקיע את הכסף שלך. ככה בדיוק אנשים מוצאים את עצמם תקועים ב-2022 עם מדד שנותן משקל עצום לחופן של חברות מגה-טק ולא מבין איך התיק המפוזר שבו השקיעו הנחיל להם הפסד של 17%- בשנה.
מה דעתכם?