ההיסטוריה של המהפכה החוקתית

[צלולן]

על מה אתה מדבר? איפה בציטוט שנתת כתוב שבג"ץ הפך את כל חוקי היסוד לחוקה שאין לערער עליה בשום צורה? כתוב שאם יש חוק יסוד לא משוריין, הוא מעל חוק רגיל, נכון. אבל לא מכאן כוחו הגדול של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בציטוט שנתת כתוב שאין בעיה לנטרל חוק יסוד לא משוריין בעזרת חוק יסוד חדש (אז איך בדיוק כל חוקי היסוד הפכו לחוקה שאין לערער עליה??), אבל כוחו הגדול של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו זה שהוא מכיל פסקת הגבלה, ועל כן לא ניתן לבטל אותו גם בעזרת חוק יסוד חדש, בעוד את שאר חוקי היסוד אפשר. מה שניתן לעשות עם חוק יסוד כבוד האדם זה רק לבטל אותו או לשנות אותו, אך לא לחוקק שום חוק חדש, יסוד או רגיל, שיסתור אותו בצורה גסה.

"כרשות מכוננת(=הגוף שכותב את החוקה), הכנסת גם רשאית לכבול את כוחה לשנות את חוקי היסוד ובכך להקנות להוראותיה החוקתיות(= הם עכשיו חוקה לא נוקשה, אבל עדיין חוקה) מעמד משוריין של "נוקשות" (חוקה נוקשה)" ואני יכול להמשיך.
אבל זה ויכוח עובדתי. כל מי שרוצה יכול להיכנס דקה לויקפדיה ("פסד דין המזרחי") ולקרוא בעצמו.

לגבי הטענה השניה שלך

מה שניתן לעשות עם חוק יסוד כבוד האדם זה רק לבטל אותו או לשנות אותו, אך לא לחוקק שום חוק חדש, יסוד או רגיל, שיסתור אותו בצורה גסה.

גם התומכים ברפורמה המשפטית (של אהרן ברק), מודים שבית המשפט לא יכול לפסול חוק יסוד מכוח חוק יסוד אחר.

א.
זה מה שההגיון אומר. אם כל הכח של בית המשפט לפסול חוקים בא מכוח חוק יסוד, לא הגיוני שבית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד.
(בג"ץ אמר בעצמו בדיון של פסילת חוק הלאום שאם הוא יפסול זה לא מכוח כבוד האדם וחירותו אלא בגלל שהחוק מתנגש עם "ערכי היסוד של השיטה" קרי החוק מתנגש עם עולם הערכים שעליהם מבוססת דמוקרטיה, לדעת של השופטים.)

ב.
זה מה שבג"ץ אמר בעצמו:
אהרן ברק:
כינונו של חוק יסוד מצוי בדרגה הנורמטיבית הגבוהה ביותר. אין לשנות חוק יסוד או הוראה מהוראותיו אלא בחוק יסוד. ניתן יהא לשנות חוק יסוד בחוק רגיל, רק אם חוק היסוד יקבע זאת במפורש. שינויו של חוק היסוד באמצעות חוק יסוד אחר יכול שיהא מפורש ויכול שיהא משתמע; שני חוקי יסוד מצויים באותה רמה נורמטיבית, ועל-כן יחולו עליהם הכללים בדבר יחסים בן שתי נורמות שוות מעמד.[18]

שמגר בפסק דין המזרחי:
"אין פוגעים בהוראה הכלולה באחד משני חוקי היסוד הנ"ל (כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק), אלא בחוק יסוד או מכוחו. מן הנכון לאמץ עיקרון זה לגבי כל חוקי היסוד."
הסוגרים הבהרה שלי.

ואפשר כמובן להביא עוד.

 

[צלולן]

במקום שבו שורפים ילדים ישרפו יום אחד גם שמאלנים (=כל מי שלא אומר אמן על מה שביבי אומר).
ובנוסף, עד כמה שזכור לי היריות האחרונות באיזור כיכר רבין לא היו מצד מפגינים נגד הליכוד.

אתה באמת רוצה שנעשה תחרות כמה יהודים "הימין" הרג וכמה "השמאל" הרג?

אז אתה כופר באחד מעיקרי הדת השלטת. ובקיצור - שמאלן.

ואני לתומי חשבתי ש "diversity" במקומות העבודה, באונברסיטאות, בצבא ובממשל זה מושג שהשמאל המציא. מוזר.

 

[גרהם]

diversity

רעיוני, לא מקום לידת סבתו של המועמד.

 

[צלולן]

רעיוני, לא מקום לידת סבתו של המועמד.

כתבת שכיוון שהוא בוחר מועמד ע"פ כישוריו ולא על פי מוצאו הוא שמאלן.
היה נשמע מדבריך נימת ביקורת על הימין שרואה הכול בעיניים עדתיות ולכן כתבתי מה שכתבתי.
לא הבנתי נכון?

 

[ogi]

יש במחלוקת הזאת לפחות שלוש דעות שונות:

1. שופטי בג"ץ הם אנשי מקצוע בדומה לרופאים; דעותיהם הפוליטיות הן עניינם הפרטי ואינן רלוונטיות לעבודתם.
2. שופטי בג"ץ מבצעים בפסיקותיהם הכרעות ערכיות ולכן יש חשיבות רבה לערכים שלהם, להשקפת העולם, לאידאולוגיה.
3. למוצא העדתי של שופטי בג"ץ יש חשיבות רבה. (מי שמחזיק בדעה זו מוזמן לנמק).

 

[c881]

אתה באמת רוצה שנעשה תחרות כמה יהודים "הימין" הרג וכמה "השמאל" הרג?

זה יהיה מעניין.
תן דרור לקונספירציות שאתה מקבל מערוץ 14...
דרך אגב, מספר יהודים כי זה דמוקרטי, או שיש אנשים חשובים יותר בחשיבותם כשהם מתים?

כתבת שכיוון שהוא בוחר מועמד ע"פ כישוריו ולא על פי מוצאו הוא שמאלן.

@ogi רשם שבמקרה ויש 2 אנשים עם כישורים זהים/דומים, הוא יבחר באדם שדומה לו בהשקפותיו.


נ.ב.
אני רק אזכיר שבגלל החיסונים מתו יותר מבוגרים מאשר בכל ההסטוריה לפני שהומצאה הטכנולוגיה.
פחות ילדים... אבל יותר מבוגרים.

 

[doc29]

אתה באמת רוצה שנעשה תחרות כמה יהודים "הימין" הרג וכמה "השמאל" הרג?

לא, רק שלא תעשה השוואות שגויות בין פנאטים דתיים (שבמקרה זה הם יהודים) שירמסו כל מי שלא חושב כמוהם ואוי לנו אם השקפותיהם יגדירו לנו את המדינה לבין ה250 אלף שהיו אתמול ברחובות.

 

[ogi]

@ogi רשם שבמקרה ויש 2 אנשים עם כישורים זהים/דומים, הוא יבחר באדם שנראה דומה לו... לפי מוצא/צבע עור

לא, זה ממש לא מה שכתבתי.
כתבתי שאעדיף – לתפקיד של שופט בבית המשפט העליון – את המועמד שהשקפותיו דומות לשלי.
(השקפות – הכוונה לאידאולוגיה, תפיסת עולם, ערכים וכולי).

 

[גרהם]

כתבת שכיוון שהוא בוחר מועמד ע"פ כישוריו ולא על פי מוצאו הוא שמאלן.

לא. מי שהגבתי לו, לא דיבר בכלל על כישורים.

היה נשמע מדבריך נימת ביקורת על הימין שרואה הכול בעיניים עדתיות ולכן כתבתי מה שכתבתי.
לא הבנתי נכון?

בערך.
בוחרי הימין, לפחות החילוניים, ודאי לא נמצאים שם כמקשה אחת.
מבחינת הפוליטיקאים, נראה לי שלא יכולה להיות מחלוקת שמדובר בנושא מרכזי בגיבוש המחנה סביב המנהיג. כמו שאמר אשל, היועץ המקורב מאד למנהיג ומשפחתו: "הציבור הלא אשכנזי שונא הכל. זה מאחד את המחנה שלנו". יש לי יותר מנימה ביקורתית על התפיסה הזו. אני מקווה שגם לך.
בכל מקרה, לא מוכר לי אף מקום עבודה שלוקח בחשבון נתוני הולדת סבתא בקבלה לעבודה (להבדיל מהעדפה מתקנת לקבוצות מסויימות, שלעיתים יש לחברות בהן קורלציה עם עדה).

 

[גרהם]

יש במחלוקת הזאת לפחות שלוש דעות שונות:

1. שופטי בג"ץ הם אנשי מקצוע בדומה לרופאים; דעותיהם הפוליטיות הן עניינם הפרטי ואינן רלוונטיות לעבודתם.
2. שופטי בג"ץ מבצעים בפסיקותיהם הכרעות ערכיות ולכן יש חשיבות רבה לערכים שלהם, להשקפת העולם, לאידאולוגיה.
3. למוצא העדתי של שופטי בג"ץ יש חשיבות רבה. (מי שמחזיק בדעה זו מוזמן לנמק).

אני חושב שאפשרויות 1 ו-2 שגויות שתיהן לנוכח המציאות.
ברוב המכריע של המקרים הנדונים בבתי המשפט אכן יש חשיבות כמעט בלעדית למקצועיות המשפטית . במיעוט זעיר של המקרים, אבל דווקא באלו שלפוליטיקאים נוח לעשות עליהם הון פוליטי, יש חשיבות מסויימת להשקפת עולם, לאו דווקא בהקשר הפוליטי מפלגתי.

 

[c881]

לא, זה ממש לא מה שכתבתי.
כתבתי שאעדיף – לתפקיד של שופט בבית המשפט העליון – את המועמד שהשקפותיו דומות לשלי.
(השקפות – הכוונה לאידאולוגיה, תפיסת עולם, ערכים וכולי).

תיקנתי.
איך תזהה אדם שהשקפותיו דומות לשלך? לפי לבוש/ פסיקות קודמות/ מאמרים שהסכמת איתם?

 

[גרהם]

תיקנתי.
איך תזהה אדם שהשקפותיו דומות לשלך? לפי לבוש/ פסיקות קודמות/ מאמרים שהסכמת איתם?

כאשר מדובר במועמדים לבית המשפט העליון אמור להיות להם רקורד שמצביע על תפישת העולם המשפטית שלהם (לא המפלגתית). בעבר הציעו (נדמה לי שגדעון סער) גם שימוע פומבי כמו בארה"ב. רעיון שבזמנים רגילים שווה בחינה ובישראל של 2023 יהפוך לקרקס.
לגבי ערכאות נמוכות, בשיטה הנוכחית הם עוברים תהליך ארוך בדרך למינוי - קורס, פגישות עם גורמים שונים ועוד. כמו כל תהליך, ברור שאפשר לשפרו. לא ראיתי במהפיכה התייחסות לנקודה הזו. נראה לי שדי ברור למה.

 

[orensp]

"כרשות מכוננת(=הגוף שכותב את החוקה), הכנסת גם רשאית לכבול את כוחה לשנות את חוקי היסוד ובכך להקנות להוראותיה החוקתיות(= הם עכשיו חוקה לא נוקשה, אבל עדיין חוקה) מעמד משוריין של "נוקשות" (חוקה נוקשה)" ואני יכול להמשיך.
אבל זה ויכוח עובדתי. כל מי שרוצה יכול להיכנס דקה לויקפדיה ("פסד דין המזרחי") ולקרוא בעצמו.

לגבי הטענה השניה שלך


גם התומכים ברפורמה המשפטית (של אהרן ברק), מודים שבית המשפט לא יכול לפסול חוק יסוד מכוח חוק יסוד אחר.

א.
זה מה שההגיון אומר. אם כל הכח של בית המשפט לפסול חוקים בא מכוח חוק יסוד, לא הגיוני שבית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד.
(בג"ץ אמר בעצמו בדיון של פסילת חוק הלאום שאם הוא יפסול זה לא מכוח כבוד האדם וחירותו אלא בגלל שהחוק מתנגש עם "ערכי היסוד של השיטה" קרי החוק מתנגש עם עולם הערכים שעליהם מבוססת דמוקרטיה, לדעת של השופטים.)

ב.
זה מה שבג"ץ אמר בעצמו:
אהרן ברק:
כינונו של חוק יסוד מצוי בדרגה הנורמטיבית הגבוהה ביותר. אין לשנות חוק יסוד או הוראה מהוראותיו אלא בחוק יסוד. ניתן יהא לשנות חוק יסוד בחוק רגיל, רק אם חוק היסוד יקבע זאת במפורש. שינויו של חוק היסוד באמצעות חוק יסוד אחר יכול שיהא מפורש ויכול שיהא משתמע; שני חוקי יסוד מצויים באותה רמה נורמטיבית, ועל-כן יחולו עליהם הכללים בדבר יחסים בן שתי נורמות שוות מעמד.[18]

שמגר בפסק דין המזרחי:
"אין פוגעים בהוראה הכלולה באחד משני חוקי היסוד הנ"ל (כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק), אלא בחוק יסוד או מכוחו. מן הנכון לאמץ עיקרון זה לגבי כל חוקי היסוד."
הסוגרים הבהרה שלי.

ואפשר כמובן להביא עוד.

לא נראה לי שאנחנו חלוקים. לדעתי הבעיה הגיעה מהכנסת וחוסר היכולת שלה לתקן חוקים בצורה ברורה ולתת להם את המעמד התקין (במו שכתבת הגדרה שונה לחוקי ייסוד). אתה חושב שזה הגיע מבית המשפט שנטל כוח שלא שייך לו, כנראה האמת באמצע.

שאלה כללית, האם היית רוצה מגילת זכויות ליברלית שקשה מאוד לכל נבחר ציבור באשר הוא להפר אותה?

 

[צלולן]

אם כבר יוצא לנו לדבר, אז אנצל את ההזדמנות לאודות לכם על עשרות שעות של קריאה בפורום בין היתר הודעות שלכם.

זה יהיה מעניין.
תן דרור לקונספירציות שאתה מקבל מערוץ 14...
דרך אגב, מספר יהודים כי זה דמוקרטי, או שיש אנשים חשובים יותר בחשיבותם כשהם מתים?

לא צופה בערוץ 14. ניזון בעיקר מרוטר.
כתבתי יהודים כיוון שאני חושב שזה יהיה עלבון לאינטליגנציה שלנו אם נדון מי הוציא יותר מחבלים, היהודים או הערבים.

בערך.
בוחרי הימין, לפחות החילוניים, ודאי לא נמצאים שם כמקשה אחת.
מבחינת הפוליטיקאים, נראה לי שלא יכולה להיות מחלוקת שמדובר בנושא מרכזי בגיבוש המחנה סביב המנהיג. כמו שאמר אשל, היועץ המקורב מאד למנהיג ומשפחתו: "הציבור הלא אשכנזי שונא הכל. זה מאחד את המחנה שלנו". יש לי יותר מנימה ביקורתית על התפיסה הזו. אני מקווה שגם לך.
בכל מקרה, לא מוכר לי אף מקום עבודה שלוקח בחשבון נתוני הולדת סבתא בקבלה לעבודה (להבדיל מהעדפה מתקנת לקבוצות מסויימות, שלעיתים יש לחברות בהן קורלציה עם עדה).

מסכים עם הרישא.
לגבי הסיפא, אני לא רואה חילוק בין ספרדים שמבקשים יצוג שלהם בבית משפט לבין העדפה מתקנת. (מבחינתי זה נבלה וזה טרפה).

אני חושב שאפשרויות 1 ו-2 שגויות שתיהן לנוכח המציאות.
ברוב המכריע של המקרים הנדונים בבתי המשפט אכן יש חשיבות כמעט בלעדית למקצועיות המשפטית . במיעוט זעיר של המקרים, אבל דווקא באלו שלפוליטיקאים נוח לעשות עליהם הון פוליטי, יש חשיבות מסויימת להשקפת עולם, לאו דווקא בהקשר הפוליטי מפלגתי.

שמעתי היום ראיון בגיקונומי עם ד"ר עמיר פוקוס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
הוא אמר שם שבית המשפט העליון מטפל במעל 1000 פניות בשנה כאשר 20 אחוז מהם בעיניינים חוקתיים. 200 בשנה זה לא מיעוט זעיר.

כאשר מדובר במועמדים לבית המשפט העליון אמור להיות להם רקורד שמצביע על תפישת העולם המשפטית שלהם (לא המפלגתית). בעבר הציעו (נדמה לי שגדעון סער) גם שימוע פומבי כמו בארה"ב. רעיון שבזמנים רגילים שווה בחינה ובישראל של 2023 יהפוך לקרקס.

זה נמצא בהצעה של רוטמן. שמח שלפחות בנקודה אחת אתה מסכים עם הרפורמה.

לא, רק שלא תעשה השוואות שגויות בין פנאטים דתיים (שבמקרה זה הם יהודים) שירמסו כל מי שלא חושב כמוהם ואוי לנו אם השקפותיהם יגדירו לנו את המדינה לבין ה250 אלף שהיו אתמול ברחובות.

מסכים עם כל מילה.
התקוממתי נגד השוואה של הפיגוע למהומות שבאו אחריו.

לא נראה לי שאנחנו חלוקים. לדעתי הבעיה הגיעה מהכנסת וחוסר היכולת שלה לתקן חוקים בצורה ברורה ולתת להם את המעמד התקין (במו שכתבת הגדרה שונה לחוקי ייסוד). אתה חושב שזה הגיע מבית המשפט שנטל כוח שלא שייך לו, כנראה האמת באמצע.

שאלה כללית, האם היית רוצה מגילת זכויות ליברלית שקשה מאוד לכל נבחר ציבור באשר הוא להפר אותה?

נכון שהיה וואקום חוקתי אבל לא חושב שבגץ היה צריך לנצל את זה כדי להיכנס לתוכו.

על חודו של מחט שפתחה הכנסת לבגץ לפסול חוקים הוא פתח פיתחו של אולם. אני לא רוצה לדמיין מה הוא היה עושה עם חוקה אמיתי.
אני (ורוב הימין אני חושב) בעד חוקה שתגביל את הכנסת אבל רק אחרי שבית המשפט יהיה מאוזן.

 

[ogi]

תיקנתי.

תודה, אני מעריך את זה.

איך תזהה אדם שהשקפותיו דומות לשלך? לפי לבוש/ פסיקות קודמות/ מאמרים שהסכמת איתם?

אפשר כך ואפשר אחרת; לא עקרוני בעיניי.

 

[גרהם]

לגבי הסיפא, אני לא רואה חילוק בין ספרדים שמבקשים יצוג שלהם בבית משפט לבין העדפה מתקנת. (מבחינתי זה נבלה וזה טרפה).

זו סטיה לנושא גדול אחר. אנחנו מסכימים שבמינוי לעליון זה מאפיין לא רלוונטי של המועמד.

שמעתי היום ראיון בגיקונומי עם ד"ר עמיר פוקוס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
הוא אמר שם שבית המשפט העליון מטפל במעל 1000 פניות בשנה כאשר 20 אחוז מהם בעיניינים חוקתיים. 200 בשנה זה לא מיעוט זעיר.

אם הוא אמר את זה, אז הוא טועה לגמרי. מספר ההליכים בשנה גדול בערך פי 10 וגם לא כל בגצ מעלה שאלות מהסוג עליהן אתה מדבר.
בכל מקרה, הממשלה מדברת על שליטה במינויים בכל הערכאות, ולא רק בעליון, כך שצריך לבחון את מספר התיקים הכולל בכל בתי המשפט לעומת אלו שמעלים שאלות מהסוג שדיברת עליהן.

זה נמצא בהצעה של רוטמן. שמח שלפחות בנקודה אחת אתה מסכים עם הרפורמה.

באווירה המבזה והכוחנית שיש היום, נראה לי שלא החלק הזה יעלה את השופטים שימונו (יש לא מעט אנשים שיוותרו על התענוג).
אבל הלוואי שזו תהיה נקודת המחלוקת עליה נצטרך להתפשר במהפיכה.

 

[orensp]

אם כבר יוצא לנו לדבר, אז אנצל את ההזדמנות לאודות לכם על עשרות שעות של קריאה בפורום בין היתר הודעות שלכם.


לא צופה בערוץ 14. ניזון בעיקר מרוטר.
כתבתי יהודים כיוון שאני חושב שזה יהיה עלבון לאינטליגנציה שלנו אם נדון מי הוציא יותר מחבלים, היהודים או הערבים.

מסכים עם הרישא.
לגבי הסיפא, אני לא רואה חילוק בין ספרדים שמבקשים יצוג שלהם בבית משפט לבין העדפה מתקנת. (מבחינתי זה נבלה וזה טרפה).

שמעתי היום ראיון בגיקונומי עם ד"ר עמיר פוקוס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
הוא אמר שם שבית המשפט העליון מטפל במעל 1000 פניות בשנה כאשר 20 אחוז מהם בעיניינים חוקתיים. 200 בשנה זה לא מיעוט זעיר.

זה נמצא בהצעה של רוטמן. שמח שלפחות בנקודה אחת אתה מסכים עם הרפורמה.

מסכים עם כל מילה.
התקוממתי נגד השוואה של הפיגוע למהומות שבאו אחריו.

נכון שהיה וואקום חוקתי אבל לא חושב שבגץ היה צריך לנצל את זה כדי להיכנס לתוכו.

על חודו של מחט שפתחה הכנסת לבגץ לפסול חוקים הוא פתח פיתחו של אולם. אני לא רוצה לדמיין מה הוא היה עושה עם חוקה אמיתי.
אני (ורוב הימין אני חושב) בעד חוקה שתגביל את הכנסת אבל רק אחרי שבית המשפט יהיה מאוזן.

רק אציין שלא תמיד לבגץ הייתה ברירה, להבדיל מהכנסת הוא חייב לקבל החלטה.

אני מגדיר את עצמי ימני, מה זה אומר מאוזן?אשמח להוכחות לחוסר איזון(לא אמירות). מי משופטי העליון לצורך העניין אתה מחשיב לכל אחד מהאג'נדות?
בנוסף אשמח אם תראה לי פסק דין מה 10 שנים האחרונות שבהם האגנדה הזאת שאתה מדבר עליה באה לידי ביטוי בפסק הדין.

 

[YPV]

אני (ורוב הימין אני חושב) בעד חוקה שתגביל את הכנסת אבל רק אחרי שבית המשפט יהיה מאוזן.

את מי עוד צריך לאזן?

 

[AIML]

אני (ורוב הימין אני חושב) בעד חוקה שתגביל את הכנסת אבל רק אחרי שבית המשפט יהיה מאוזן.

קודם כל אין כנסת. חברי כנסת שמצביעים להחלטה לפיה ההפיכה לא תשפיע על הכלכלה או מצביעים פעם אחת נגד חוק יו״ש ופעם שניה בעד אותו חוק בדיוק בלי שינויים כשכל מה שהשתנה זה שעכשיו הקואליציה שלהם - לא זה התיפקוד המצופה מחברי כנסת. חברי כנסת כאילו לא מייצגים את הדעות שהם הציגו לבוחריהם אלה אינטרסים אישיים שלהם.
הכנסת כיום לא מתפקדת כראשות עצמאית אלה כשלוחה של ביבי-גולדקנוף-דרעי-סמוצ'גביר - או בראשי תיבות - בגדס.

אני מבין שאתה בעד הרפורמה. כלומר, מאחר ואתה בחרת בגדס אין לך בעיה שהם יעשו במדינה מה שבא להם בלי שום הגבלה ביקורת או בלמים.
אתה רוצא שהם ימנו לבג״ץ את עושי דברם- אנשים שאפשר לבטוח בציטנותם הניצחית, אנשים כמו טלי גוטליב ודומיה. לתמיד כמובן.
אתה רוצא שהחרדים יקבלו פטור מהצבא ותמיכה אין סופית ולא מעניין אותך אם לא ישאר תקציב לדברים אחרים - שאנשים אחרים יעמדו עוד שעה בפקקים בדרך לעבודה וייאושפזו במסדרון - אתה סומך על בגדס שבעיר שלך יהיו תקציבים.
אם עתיד של צעיר יהרס בגלל שהוא לא יכול לנסוע ללקוחות או כנסים בחו״ל כי הוא התנדב ליחידה מיוחדת ועכשיו יש נגדו תביעה בהאג - שכבר לא מחשיב את בג״ץ -- זה ממש לא מעניין אותך.
אתה רוצא שחקירת שוטרים ופרקליטים תהיה בפיקוח ויוזמת לוין - לדעתך צריך להעמיד לדין כל מי שלקח חלק בחקירת תיקי נתניהו, ובכלל אתה בעד להסדיר מסלול לשיחוד נתניהו דרך מימון משפטי הדיבה של בנו. זה ששחיתות פוגעת בכל הכלכלה לא רלוונטי מבחנתך - העברת כסף לנתניהו זה לא שחיתות. חקרה ואיום על תובעים וחוקרים שבודקים שחיתות בממשלה זה הגיוני.

אתה מאד בעד דמוקרטיה, אבל רק אחרי שכל החוקים של הרפורמה יעברו. רק אם יש סיכוי שתבחר כנסת שלא נשלטת על ידי בגדס- הרי אין מצב לאפשר לקואליציה אחרת להפוך את החוקים של בגדס או לקבל כח דומה לעשות כל מה שהם רוצים בלי שום הגבלה, ביקורת או בלמים.

 

[doc29]

אם עתיד של צעיר יהרס בגלל שהוא לא יכול לנסוע ללקוחות או כנסים בחו״ל כי הוא התנדב ליחידה מיוחדת ועכשיו יש נגדו תביעה בהאג - שכבר לא מחשיב את בג״ץ -- זה ממש לא מעניין אותך.

זה מה שהכי מדהים בצאן מרעיתו הימנית של ביבי, הוא פוגע בהם ללא הפסקה, מקיים מדיניות שמאל מובהקת (במקום מבצע נגד הטרור פסגה נגד הטרור), דופק את מי ששירתו בצבא ומשרתים במילואים לטובת ציבור שאו שלא שוקל בכלל לשרת (חרדים) או שתוקף חיילים ולא משרת כי צה"ל לא מוכן לקבל אותו (בן גביר וחבריו נערי הגבעות), מקיים אורח חיים נהנתני, והם ממשיכים למלמל כמוכי כישוף "השמאל השמאל", זה פשוט הזיה, תופעה שעוד ידונו בה שנים קדימה.