זה מאוד נכון אבל אני ממש לא מחפש אופטימיזציה מושלמת.הנקודה היא ממש אחרת: השאלה היא האם לעזוב את העולם עם מיליון שקלים בלבד או עם 10 מיליון ויותר בחשבון הבנק. השאלה היא האם המטרה היא למקסם את הירושה או למקסם את ההנאה מהחיים. רק לדוגמא: אני חושב שעדיף לתת לילדים כסף מתי שהם צריכים אותו מאשר בנקודת הזמן האקראית כאשר אני מת.
השאלה האם לעזוב עם שקל או מיליון היא זהה. ההסתברות שתצליח היא 0. ללא קשר לירושות.
השאלה שאפשר אולי לנסות לענות עליה, לפי הסימולציות, היא - האם תמות חסר כל או עם סכום כלשהוא בבנק.
האופציה למות חסר כל אומרת בעצם שאתה דיי אומלל בשעת הפטירה, היא לא משהוא שאתה רוצה לשאוף אליו.
האופציה היחידה באמת לשאוף אליה היא, למות עם סכום כלשהוא בבנק.
אתה לא יודע באמת כמה זמן תחיה וכמה כסף תצטרך, אולי תרצה לבלות את השנים האחרונות באיזה קליניק בשוויץ. לכן כדי להבטיח שאתה באופציה של להישאר עם כסף בשעת המוות, אתה מוציא סכומים שגורמים להון שלך לא רק להישאר כמות שהוא אלא לעלות. כולל כמובן עזרה לילדים.
כלומר אם המחקרים מראים הסתברות של 1% שההון שלך יקטן מרגע ההתחלה, עם הוצאה של 3%, אתה מוציא 2.5% מההון בשנה. כך אתה אומר לעצמך שעשית את המיטב בין הוצאות לבין השארות ללא כלום לפני מוות, יישן בשקט, מבלה, ומת או הופך לדמנטי עם המון כסף בחשבון בנק. אם אתה רוצה לעזור לילדים למשל, אתה מושך כסף אבל בכל מקרה לא יורד מהון שמאפשר לך הוצאה של 3% שנתי.
לכן בהסתברות דיי גבוהה אתה מת עם יותר כסף ממה שהתחלת, ואז בא איזה עיתונאי ומציק לך, למה לא הוצאת יותר ? הרי יכולת. אתה כמובן עונה לו מהקבר, ״זה בגלל שלא חזרת מהעתיד ואמרת לי את זה לפני 40 שנה כשיצאתי לפנסיה״ ואז אתה חושב לעצמך ממרומים, ״אם הוא היה חוזר מהעתיד ואומר לי את זה ואני הייתי מוציא יותר, הרי שיניתי את העתיד ואז לך תיגע מה יקרה, ולכן אתה מוציא בדיוק מה שהוצאת לפני שקיבלת את המידע מהעתיד״. ובא לציון גואל וכולם מרוצים. אתה חיית טוב ולעיתונאי יש עבודה.