הדבר הכי פשוט להשקעה כהגנה לקריסה

[FinFin]

מהו הדבר הפשוט ביותר שהכי עדיף להשקיע בו כהגנה לקריסה?

"הפשוט ביותר" = לחסרי הבנה בשוק ההון שצריכים הגנה מיידית ואין מספיק זמן ללמוד.

הגנה לקריסה כוללת:
* הגנה לקריסת נדלן.
* הגנה לקריסת בנק(ים).
* הגנה לקריסת בתי השקעות.


כמובן שפיזור זו טקטיקה טובה המספקת הגנה.
אבל פיזור איפה?
פיזור בשוק ההון דורש מעט הבנה.


פיקדון בנקאי זו כנראה התשובה הכי גרועה אלא אם מפזרים בכמה בנקים.
אבל בנקים מושקעים בנדלן (הלוואות...).
משמע אם נדלן נופל אז גם הבנקים נופלים.
מצד שני, בנק ישראל יכול "לחלץ" את הבנקים הכושלים כך שלא אמורה להיות בעיה מבחינת הכסף השמור אצלם.
מצד שלישי, הבנקים הרוויחו לא מעט עקב הפיקדונות בתקופה האחרונה המיטיבים איתם.
לא יודע כמה הרווח הזה יכול לעזור להם אם תהיה נפילת נדלן.

קרן כספית שקלית - חלקן משקיעות בפיקדונות בנקאיים בשילוב עם אג"ח וחלקן במשקל גדול באג"ח.
אבל כמה אג"ח יכול להיות עמיד לנפילת בנקים?

 

[עלילה מסלול]

אין מספיק זמן ללמוד השקעות לפני שהכל קורס?

איזה תוכן אתה צורך תגיד לי?

 

[אוגורן]

הגנה לקריסה כוללת:
* הגנה לקריסת נדלן.
* הגנה לקריסת בנק(ים).
* הגנה לקריסת בתי השקעות.

לוף ותחמושת.

כל נכס שתשקיע בו חשוף לסיכונים. אין נכס שמגן מפני הכל.

 

[FinFin]

אין מספיק זמן ללמוד השקעות לפני שהכל קורס?

איזה תוכן אתה צורך תגיד לי?

אם הייתי באופן זמני מפקיד הכל בפיקדון בבנק אחד ואז הוא היה קורס ומאיזו שהיא סיבה אין חילוץ מהבנק המרכזי - אז ברור שאני במיקום לא טוב.
יש לי עוד דברים בחיים חוץ מלהשקיע את כל הזמן שאין לי בללמוד 24/7 על השקעות.
ברור שקריסה של כל העולם לא בהכרח תתממש, אבל מצד שני גם ברור שקריסה של בנק אחד או שניים עם ripple effect יכולה להתרחש כמו ב-2008.

לוף ותחמושת.

כל נכס שתשקיע בו חשוף לסיכונים. אין נכס שמגן מפני הכל.

כמובן, אני מחפש רק הגנה סבירה שנחשבת חכמה בהתחשב בנסיבות.
ברור שאין משהו בלתי מופסד..

 

[דוד פ]

אג"ח ממשלה קצר?

 

[Homer]

אגח של ממשלת ישראל (מקמ או אגח ארוך יותר). אם זה קורס כנראה הכל קרס

 

[FinFin]

אג"ח ממשלה קצר?

אגח של ממשלת ישראל (מקמ או אגח ארוך יותר). אם זה קורס כנראה הכל קרס

קראתי שהאג"ח נופלים בגלל עליית הריבית - האם זה נכון גם לאג"ח קצר של ממשלת ישראל או שזה נכון לאג"ח אחרים?
"קצר" זה פחות משנה?
איך יודעים איזה אג"ח לבחור?

עכשיו עם הרפורמה המשפטית זה עלול להעיב על האג"ח של ממשלת ישראל?

 

[Homer]

כל עוד תחזיק את האגח עד הפדיון, לא יקרה לך כלום. התשלום מובטח. עלית הריבית לא קשורה ליכולת הפדיון של המדינה את האגח שקנית.
אתה חשוף לסיכון של אינפלציה, להפסד של תשואה אלטרנטיבית, אבל פחות חשוף לסיכון של קריסה של המנפיק.

 

[AlexNOSAM]

אם הולכים לפי הספר, אז מזומן או שווי-מזומן. כשיש קריסה, אז הערך של המטבע נוטה לעלות - כי כולם בורחים אליו. זה לא שהנכסים נופלים כמו שבאותה מידה גם הכסף עצמו מתחזק. אז הדבר ״״הכי בטוח״״ במערכת זה אג״ח עם מח״מ של עד שנה-שנתיים. וגם, האג״ח מוחזק עבורך בנאמנות - מה שלא נכון כשמדובר בפקדונות בנקאיים. אותו סיפור גם עם בתי השקעות - ניירות הערך בתיאוריה מוגנים. בפועל, לא מן הנמנע שבית השקעות קורס ינסה למצוא הצדקות להניח ידיים על כספי המפקידים. וגם זהב ״מנייר״ (מניות של חברות כרייה וחציבה וסתם אחזקה - אני אישית מחזיק הרבה מאלה). ואולי גם קריפטו בתוך בבתי המסחר הרלוונטיים.*

אם אתה רוצה ללכת יותר לחומרא, אז זה כבר אומר להוציא כסף מזומן מהמערכת ולשמור עליו איכשהו ו/או מטבעות ומטילי זהב. אני לא רואה לנכון ללכת עד כדי כך רחוק. אולי להחזיק ככה סכום קטן יותר של עד 50,000. ו/או ארנקי קריפטו קרים.**

**קריפטו זה כמובן שנוי במחלוקת.
@FinFin

אגב, במקרים של חשש לשלום המערכת, דווקא הולכים לאג״ח ולא לפיקדונות בבנקים (או קרנות כספיות שמפקידות בבנקים בשבילך). מהסיבה הפשוטה שהיכולת של הממשלה להישאר בעלת כושר פרעון היא בסדרי-גודל פי כמה וכמה יותר גבוהה מאשר הבנקים. וזה קורה כל הזמן במדינות מתפתחות - אנשים נוהרים לאג״ח עד כדי שהתשואה הריאלית שלו שלילית הרבה פעמים - והם רואים בזה כפרמיה שהם משלמים בשביל שמירת הכסף אצל הריבון.

 

[DavidA]

לוף ותחמושת.

כל נכס שתשקיע בו חשוף לסיכונים. אין נכס שמגן מפני הכל.

משפחה גדולה ומלוכדת תמיד היתה ותמיד תהיה השקעה משתלמת.

 

[FinFin]

כל עוד תחזיק את האגח עד הפדיון, לא יקרה לך כלום. התשלום מובטח. עלית הריבית לא קשורה ליכולת הפדיון של המדינה את האגח שקנית.
אתה חשוף לסיכון של אינפלציה, להפסד של תשואה אלטרנטיבית, אבל פחות חשוף לסיכון של קריסה של המנפיק.

יש כל כך הרבה אגחים ואני לא מבין איזה מהם "עדיף" על פני האחר.
אני חושב שבגלל הבילבול הזה ועודף המידע (שאצטרך ללמוד..) - אולי עדיף להשקיע בכלי אחר (פשוט יותר) שהוא עצמו משקיע באג"ח.

אגב יש אג"ח ממשלתיות צמודות מדד - ראה רשימה:

דף הבית - הבורסה לניירות ערך בתל אביב | אתר הבורסה

הבורסה לניירות ערך ממלאת תפקיד מרכזי במשק הישראלי ויש לה תרומה חשובה לצמיחתו. אתר הבורסה מאפשר צפייה בנתוני מסחר, דיווחי חברות ותוכן על הבורסה. האתר מהווה כלי עבודה לציבור המשקיעים, לחברות הבורסאיות ולכל קהילת שוק ההון.

www.tase.co.il

לכן אם משקיעים בהן אז אולי לא אמור להיות סיכון של אינפלציה?

 

[FinFin]

אם הולכים לפי הספר, אז מזומן או שווי-מזומן. כשיש קריסה, אז הערך של המטבע נוטה לעלות - כי כולם בורחים אליו. זה לא שהנכסים נופלים כמו שבאותה מידה גם הכסף עצמו מתחזק. אז הדבר ״״הכי בטוח״״ במערכת זה אג״ח עם מח״מ של עד שנה-שנתיים. וגם, האג״ח מוחזק עבורך בנאמנות - מה שלא נכון כשמדובר בפקדונות בנקאיים. אותו סיפור גם עם בתי השקעות - ניירות הערך בתיאוריה מוגנים. בפועל, לא מן הנמנע שבית השקעות קורס ינסה למצוא הצדקות להניח ידיים על כספי המפקידים. וגם זהב ״מנייר״ (מניות של חברות כרייה וחציבה וסתם אחזקה - אני אישית מחזיק הרבה מאלה). ואולי גם קריפטו בתוך בבתי המסחר הרלוונטיים.*

אם אתה רוצה ללכת יותר לחומרא, אז זה כבר אומר להוציא כסף מזומן מהמערכת ולשמור עליו איכשהו ו/או מטבעות ומטילי זהב. אני לא רואה לנכון ללכת עד כדי כך רחוק. אולי להחזיק ככה סכום קטן יותר של עד 50,000. ו/או ארנקי קריפטו קרים.**

**קריפטו זה כמובן שנוי במחלוקת.
@FinFin

אגב, במקרים של חשש לשלום המערכת, דווקא הולכים לאג״ח ולא לפיקדונות בבנקים (או קרנות כספיות שמפקידות בבנקים בשבילך). מהסיבה הפשוטה שהיכולת של הממשלה להישאר בעלת כושר פרעון היא בסדרי-גודל פי כמה וכמה יותר גבוהה מאשר הבנקים. וזה קורה כל הזמן במדינות מתפתחות - אנשים נוהרים לאג״ח עד כדי שהתשואה הריאלית שלו שלילית הרבה פעמים - והם רואים בזה כפרמיה שהם משלמים בשביל שמירת הכסף אצל הריבון.

"אגב, במקרים של חשש לשלום המערכת, דווקא הולכים לאג״ח ולא לפיקדונות בבנקים (או קרנות כספיות שמפקידות בבנקים בשבילך)"
קרנות כספיות כמו קרן כספית שקלית?
ההרכב שלהן מאוד מגוון, יש להן אג"ח קונצרני וגם פיקדונות בבנקים וגם מק"מ.
לחלקן יש פיקדון בבנק אחד שמהווה כמעט חצי מהרכב הקרן.

 

[מרקר]

אם הולכים לפי הספר, אז מזומן או שווי-מזומן. כשיש קריסה, אז הערך של המטבע נוטה לעלות - כי כולם בורחים אליו. זה לא שהנכסים נופלים כמו שבאותה מידה גם הכסף עצמו מתחזק. אז הדבר ״״הכי בטוח״״ במערכת זה אג״ח עם מח״מ של עד שנה-שנתיים.

אג"ח זה רק אם יש צפי שהמדינה תשלם אותו (למשל, סרי לנקה/גאנה/אוקראינה/מצרים לא ברור אם ישלמו את האג"ח. משבר החוב של אמריקה בלטינית בשנות ה-70 למשל גרם לעליות ריבית באגחים ולאיבוד ערך משמעותי). יש מקרים שהמדינה קורסת עם היפר אינפלציה כגון רפובליקת וייאמר/ונצואלה ועוד דוגמאות ממזרח אירופה/אפריקה. אפילו ישראל קרסה ב1983 עם משבר המניות הבנקים והלירה כבר לא שווה כלום כמעט. האג"חים בריבית קבועה שווים בהתאם והמדד לא בדיוק משקף תמיד את האינפלציה האמיתית ולפעמים גם יש חדלות פירעון לגביו (אם הוא קונצרני למשל).

 

[AlexNOSAM]

"אגב, במקרים של חשש לשלום המערכת, דווקא הולכים לאג״ח ולא לפיקדונות בבנקים (או קרנות כספיות שמפקידות בבנקים בשבילך)"
קרנות כספיות כמו קרן כספית שקלית?
ההרכב שלהן מאוד מגוון, יש להן אג"ח קונצרני וגם פיקדונות בבנקים וגם מק"מ.
לחלקן יש פיקדון בבנק אחד שמהווה כמעט חצי מהרכב הקרן.

כותרת הדיון שלך מדברת על ״הגנה מקריסה״. בקרנות כספיות אתה חשוף לכל מיני חיות - קונצרני, פיקדונות... כמובן, לא כל חברה או בנק יקרסו אם יהיה משבר - גם בשפל הגדול הרבה בנקים קרסו והרבה בנקים שרדו. אבל אתה כמדומני רוצה לשמור על ערך הכסף שלך ולא לסכן אותו שלא לצורך כדי לקבל עוד קצת ריבית/קופונים.

ומה זה קשור אם הקרן הכספית שקלית או נקובה במט״ח? אותו דבר מבחינת הסיכון. הייתי ואמר אפילו שהשקל יותר בטוח מרוב המט״חים, שם בחוץ.

אג"ח זה רק אם יש צפי שהמדינה תשלם אותו (למשל, סרי לנקה/גאנה/אוקראינה/מצרים לא ברור אם ישלמו את האג"ח. משבר החוב של אמריקה בלטינית בשנות ה-70 למשל גרם לעליות ריבית באגחים ולאיבוד ערך משמעותי). יש מקרים שהמדינה קורסת עם היפר אינפלציה כגון רפובליקת וייאמר/ונצואלה ועוד דוגמאות ממזרח אירופה/אפריקה. אפילו ישראל קרסה ב1983 עם משבר המניות הבנקים והלירה כבר לא שווה כלום כמעט. האג"חים בריבית קבועה שווים בהתאם והמדד לא בדיוק משקף תמיד את האינפלציה האמיתית ולפעמים גם יש חדלות פירעון לגביו (אם הוא קונצרני למשל).

אין דבר כזה שמדינה לא מסוגלת לשלם קופונים על אג״ח במטבע שלה. אתה תמיד תקבל את הקופונים בחזרה - השאלה רק אם הם יהיו שווים משהו, אבל את הספרות לחשבון אתה תקבל. מה שאתה מדבר עליו זה נטו אג״ח במט״ח של מדינות שלא מנפיקות את אותו מטבע.

כשמדובר בכסף פיאט, אתה בוחר לקחת סיכון מטבע או סיכון מוסדי. כל אחד שיבחר את הרעל של עצמו. אבל לצורך הדיון, לסמוך על הריבון זו האופציה ״הבטוחה יותר״. אף בנק לא יכול להישאר עם כושר פרעון יותר גבוה מאשר של מדינה - למדינה יש יכולת להטיל מסים, להדפיס כסף...

 

[מרקר]

כשמדובר בכסף פיאט, אתה בוחר לקחת סיכון מטבע או סיכון מוסדי. כל אחד שיבחר את הרעל של עצמו. אבל לצורך הדיון, לסמוך על הריבון זו האופציה ״הבטוחה יותר״. אף בנק לא יכול להישאר עם כושר פרעון יותר גבוה מאשר של מדינה - למדינה יש יכולת להטיל מסים, להדפיס כסף...

מדינה/ממשלה לא יכולה להדפיס כסף - הבנק המרכזי יכול. יש מקרים שבהם הבנק המרכזי מחליט לא להדפיס כמו במקרה של יוון (שמשתמשת באירו). בנוסף, יש מדינות שהצמידו את המטבע לדולר ובחרו לפשוט רגל ולא להוריד את הצימוד הזה (שעוזר להם בייצוא ממה שהבנתי) כמו ארגנטינה (אני קורא לגבי הדוגמא הזו ויכול להיות אי דיוקים אבל זה קרה בסביבות 2001 במיתון הגדול של ארגנטינה). דוגמא מהעת האחרונה זו רוסיה שלא יכולה לשלם את החוב בגלל סנקציות בינלאומיות אז בפועל לא מקבלים את התשלומים.

 

[נתן]

בלת"ק - בהנחה שהכוונה לקריסה של כסף הפיאט כולו (לא סתם קריסה בשוק האג"ח ומניות, אלא מצב כמו וונצואלה או ארגנטינה ברוב העולם בו זמנית), אז ההימור הכי טוב שלך הוא לחלק את הנכסים בין:
א. זהב וכסף פיזיים (לא הרבה בבית, לא בבנק, מקום שיש לך גישה ובטוח, רצוי מחוץ למדינה)
ב. נדלן שאתה גר בו או מניב לך משהו, בתנאי שלא לקחת חוב כדי לקנות אותו או החוב לא צמוד. אם יש משכנתא עם חלקים צמודים\ פריים- זה הזמן לסלק אותם לפני הקריסה.
ג. מוצרי צריכה משתמרים היטב בעלי ערך גבוה ביחס לנפח- גנרטור דיזל ודלק (אם יש לך צמוד קרקע או גג), שימורים (במיוחד טונה), תרופות אם תוכל לקנות מה שאתה צריך מראש, בשר ודג קפוא (אם יש לך את המקום לאכסן).