המטרה והצרכים - לשמור ולהגדיל את ההון ברמת סיכון נמוכה עד שהשוק יחליט מה הכיוון.
כרגע יש לי בשביל זה קרנות כספיות בסכום גבוהה.
הקשר בין הרישא לסיפא (אינפציה וקרנות כספיות) זאת השאלה בעצם:
האם כדאי,להחזקה סולידית זמנית (עד שנה),להחזיק מלבד קרנות כספיות,שהן צמודות 100% לריבית, גם קרנות שצמודות 100% למדד (עשו יפה השניה ביחס לסיכון)?
למרות ההיגיון שמדד גבוהה מוביל לריבית גבוהה,אין קורלציה מוחלטת - יש סיכוי לא קטן שהאינפציה ( 5% ) תישאר גבוהה בחישוב שנתי,בזמן שהריבית תתחיל לרדת.
לדוגמא זאת עשתה אחוז בחודש האחרון,זה יפה מאד לרמת הסיכון.
ֿ
לשם מה אתה מגדיל את ההון? כדי שיהיה לי יותר כסף,חשבתי שזה כך הקטע,לא?
העניין של לא לתזמן את השוק לטעמי הוא לא ממש נכון.
חייבים להגיב למה שקורה בשוק.
זה לא נקרא לתזמן,זה עצימת עיניים לא נכונה אם התיק שלך לא משתנה - לפני שנה היו ריביות מאד נמוכות,היום גבוהות,משהו השתנה וצריך לנצל את זה.
גם כל בתי ההשקעות משנים אסטגיה כל הזמן,זה בסדר.
יצאתי בתחילת 2022 מ 50% מניות ל 10%,חצי שנה אחרונה מעלה לאט לאט,עדיין די נמוך לאור הריביות היפות שיש בכספיות,4.5% לתקופת דשדוש זה טוב.
Learn how the Taylor Rule guides central banks in setting interest rates based on inflation and economic growth. Explore its formula, uses, and limitations in monetary policy.
למה לא להעביר את הכל לצמודי מדד לטווח קצר?
מישהו חישב לפני זמן קצר שהפער בין אג"ח ממשלתי צמוד ולא צמוד הוא 3% - 2.5% בערך. האינפלציה כיום היא בסביבות 5% כך שנראה לי שהצמודים יתנו קצת יותר. חוץ מזה צמוד זה יותר בטוח.
Learn how the Taylor Rule guides central banks in setting interest rates based on inflation and economic growth. Explore its formula, uses, and limitations in monetary policy.
אני לא יודע לתזמן כלום,פעמיים בשנה בינואר ויוני בודק מה מומלץ ומשנה בהתאם,זה להיות קשוב,לא חושב שלא לשנות כלום לאורך שנים זה כל כך חכם.
לגבי החוק שהפנתה אליו,עם הנוסחה הנחמדה, לא נראה לי שהיא ממש קשורה למציאות.
The Taylor Rule has tended to serve as a fairly accurate guide to monetary policy during relatively calm periods marked by steady growth and moderate inflation, but much less so during economic crises.
אינפלציה וריבית מגיבים באיחור אחד לשני,בדיוק בגלל הפער הזה של התגובה כדאי לגדר עם שניהם.
תבדוק מול המציאות,הם ממש לא קורלטיבים,כמעט תמיד הריבית מגיבה באיחור.
במיוחד מאז הקורונה,לקח המון המון זמן להעלות ריבית בזמן שהאינפציה טסה.
יכולה, הבעיה היא שהקרן כל הזמן מחליפה את האחזקות שלה ושינויי ריבית משפיעים על האג"חים הקיימים.
בטווח הארוך תקבל משהו שהוא בערך צמוד למדד, אבל בטווח הקצר אין שום הבטחה על התשואה.
למה לא להעביר את הכל לצמודי מדד לטווח קצר?
מישהו חישב לפני זמן קצר שהפער בין אג"ח ממשלתי צמוד ולא צמוד הוא 3% - 2.5% בערך. האינפלציה כיום היא בסביבות 5% כך שנראה לי שהצמודים יתנו קצת יותר. חוץ מזה צמוד זה יותר בטוח.
אינפלציה וריבית מגיבים באיחור אחד לשני,בדיוק בגלל הפער הזה של התגובה כדאי לגדר עם שניהם.
תבדוק מול המציאות,הם ממש לא קורלטיבים,כמעט תמיד הריבית מגיבה באיחור.
במיוחד מאז הקורונה,לקח המון המון זמן להעלות ריבית בזמן שהאינפציה טסה.
הדיון שהעליתי כאן הוא האם להעביר חלק מהכסף מקרן כספית למכשיר צמוד מדד.
היו כאן כמה תשובות רלוונטיות שבהחלט עוזרות לי להחליט,מקווה שגם לאחרים שמחזיקים בקרנות כספיות.
מסכים איתך שדיון על תזמון שוק הוא עקר,אבל לא ברור לי מה הקשר שלו בהקשר לשאלה.
זה לא הייתה הכוונה שלי אבל אתה זה שמושך לכיוון הזה וחבל כי זה מסיט את הפוקוס של הדיון.
למה לא להעביר את הכל לצמודי מדד לטווח קצר?
מישהו חישב לפני זמן קצר שהפער בין אג"ח ממשלתי צמוד ולא צמוד הוא 3% - 2.5% בערך. האינפלציה כיום היא בסביבות 5% כך שנראה לי שהצמודים יתנו קצת יותר. חוץ מזה צמוד זה יותר בטוח.