אבל פה זה בדיוק הפוך. ההוראות על הקופסא אומרות x, ובא מישהו שאומר לא מתאים לי x, אני רוצה גם לשחק וגם לא לפי x.
אם אדם בוחר להיות אורטודוקסי, הוא צריך לקבל את כללי המשחק האורטודוקסים גם אם הם מיושנים ורעים. אם לא מתאים לו, שיחפש סט כללים אחר שמתאימים לו, אבל שלא יצפה שהאורתודוקסים יתיישרו לפי סט הכללים שלו.
היא לא מחפשת סט כללים אחר, היא מנסה במסגרת הכללים לגרום לאותו אדם לתת לה גט. זה חלק מאותו "משחק".
זה לא כאילו במונופול שלפתי רובה לייזר, אלא בדיוק חוקי המשחק של המונופול.
נסיון לשכנע רבנים שיכפו על אדם (או ישכנעו אותו באמצעים כאלה ואחרים לתת) גט בטענות א' ב' ג' זה *בדיוק* חוקי ההלכה.
אם היא הייתה עושה מה ש*אתה* מציע ואז מתרעמת שלא נותנים לה להתחתן בצורה אורתוכסית עם גבר אחר - *אז* היית יכול לומר שהיא מחפשת לעצמה סט כללים אחר.
בכל מקרה, סט הכללים הנ"ל הוא לא סתם משהו שהיא "אישית" מאמינה בו - אלא משהו שנכפה עליה כחלק ממערכת רחבה יותר של לחץ תרבותי / חברתי / דתי / קהילתי (מצד המשפחה, השכנים, המכרים וכו'). היא קורבן שלו ולא הארכיטקט.
זו בדיוק הסיבה שדת מאורגנת זה משהו כל כך שפל - היא כובלת אנשים במערכת של אמונות שונות, אבל לא מסתפקת בכך אלא יוצרת מערכת שלמה שנועדה להנציח באופן לא אותנטי את האמונות וההתנהגויות האלה אצל "חברי הדת" (בדיוק כמו כל כת, רק בצורה המונית יותר).
כל הדברים ש
@גרהם כותב פה הם אגב בדיוק ההוכחה החיה לזה: ההתייחסות הזו לדת או לאמונה כאילו זה משהו קדוש שאסור לערער עליו.
ואז האדם הפרטי המסכן שאיכשהו נפגע מהדברים האלה - לא מספיק הפגיעה עצמה, אלא שהוא צריך גם להתמודד עכשיו עם קהילה שלמה שאולי תחרים אותו ותמרר את חייו בגלל ההחלטות שלו.
במקום שכל אחד יגבש לעצמו את האמונות האישיות שלו ויחיה כפי שהוא רואה לנכון, ממציאים איזה ארגון סמי-מאפיוזי שבו מי שחורג מהכליים מנודה.
(ודי לראות למשל פורומים או קבוצות כמו "חרדים בעל כורחם" בתפוז או אלוהים יודע לאן הם הלכו מאז פעם אחרונה שהצצתי שם).