דוארע ישראל

[אורי]

במקרה של חברת החשמל זה בוודאי נכון, כי מדובר על מונופול טבעי, ולכן אין טעם להפריט אותה. מונופול ממשלתי פחות גרוע מפרטי כי הוא פחות יעיל בחילוץ כסף מהאזרחים.

במקרה של הדואר, מדובר במצב שונה לחלוטין כי זה לא מונופול טבעי. זה פשוט עוד שירות משלוחים שמתחרה ב-DHL, TNT, ועוד כמה שירותים כאלה. ולכן אין סיבה בעולם שזה יהיה בחסות הממשלה.

הרשה לי שלא להסכים. דואר שליחים איננו מקביל לדואר רגיל. שירותים אלו מעסיקים דוורים שעוברים בכל דירה בישראל כל השבוע? הם מחזיקים מאות סניפים עם פקידים שרק יושבים במרחק הליכה כמעט מכל בית בישראל? הם מעבירים מכתב בשקלים בודדים? זה פשוט לא נכון. שירותים בסיסיים אלו הם בהחלט מוצר ציבורי, משום שהם הכרחיים על מנת לקיים תקשורת ולא כלכלי לספק אותם.

 

[איליה]

@yossik הייתי ממליץ מאוד לעשות בירור דרך דואר ישראל. לפי מה שאתה מתאר, רוב הסיכויים שהחבילה נמצאת במחסן דואר בנתב"ג והם כבר שכחו ממנה. קרה לי מצב כזה פעם כאשר הזמנתי מchainreaction ואז החבילה של EMS נשכחה במחסן באנגליה בשדה התעופה. למזלי הרב זה היה EMS וחנות ענק שעשו בירור משותף ומצאו את החבילה.

 

[Edward]

אם ככה אז כיצד זה מתיישב עם הכתבה הזאת ? http://www.themarker.com/magazine/1.2627718#hero__bottom

"התוצאה: ב־2016 תיכנס לפעולה חוות הרוח של EDF, שתספק 90%־95% מצריכת החשמל של ג'ורג'טאון. החווה הסולארית תתחיל לפעול בנובמבר 2016. "אולי יהיו עיכובים, אבל היא תפעל עד ינואר 2017", מבטיח פוסטר. "ואז נספק את כל הצריכה שלנו ממקורות מתחדשים"."

מה שזה אומר, הוא שהם חתמו על חוזה שבמסגרתו בונים להם תחנת רוח שתספק להם את כל החשמל. זה נשמע פנטסטי עד שמבינים איך החוזים הללו עובדים קצת יותר לעומק.

מדובר בחוזים דומים למה שיש בישראל עם התקנה של מערכת סולרית. כלומר, חלק ניכר מעלות ההקמה מסובסד על ידי הממשלה, וחלק גדול מהחשמל בכלל לא זורם לעיר. כלומר, כשאין מספיק רוח (וזה רוב היום כי רוח יש בעיקר בלילה), העיירה בעצם מקבלת חשמל ממקורות "מזהמים" מרשת החשמל הרגילה, בתמורה למכירה של עודפים בלילה. ואז בעצם מתייגים את כל החשמל שהם צורכים כ"ירוק" למרות שטכנית יכול בכלל להיות ש-100% מהחשמל שהם צורכים מגיע מפחם, ואת כל מה שתחנת הרוח מייצרת הם מוכרים החוצה.

אז בקיצור, יש כאן סיפור של החצנת עלויות על משלמי המיסים והטעיה של הציבור.

 

[Edward]

הרשה לי שלא להסכים. דואר שליחים איננו מקביל לדואר רגיל. שירותים אלו מעסיקים דוורים שעוברים בכל דירה בישראל כל השבוע? הם מחזיקים מאות סניפים עם פקידים שרק יושבים במרחק הליכה כמעט מכל בית בישראל? הם מעבירים מכתב בשקלים בודדים? זה פשוט לא נכון. שירותים בסיסיים אלו הם בהחלט מוצר ציבורי, משום שהם הכרחיים על מנת לקיים תקשורת ולא כלכלי לספק אותם.

הסיבה היחידה שהשירותים שאתה מדבר עליהם לא קיימים היא כי דואר ישראל מוכרז כמונופול חלקי. יש איסור על הפעלת שירות שמחלק דואר בעלות נמוכה מ-5.4 שקל לפריט באופן שרירותי לחלוטין בחוק. אני מציע שיורידו את האיסור הזה להתחרות בדואר, ואז נראה אם באמת זה נכון מה שאתה אומר או שלא. לדעתי ממש לא.

מעבר לזה, אני אשמח שתסביר לי למה אתה מרגיש חובה מוסרית לסבסד לי את משלוחי הדואר.

 

[פשוט]

לגבי חברת החשמל אני לא מומחה אבל ממה שקראתי היא מטפלת במספר תחומים כגון הפקה, הולכה, מסירה וכו'. לא כל התחומים הללו הם מונופול טבעי ולכן ניתן להפריט חלקים ממנה ולפתוח אותם לתחרות.

 

[אורי]

הסיבה היחידה שהשירותים שאתה מדבר עליהם לא קיימים היא כי דואר ישראל מוכרז כמונופול חלקי. יש איסור על הפעלת שירות שמחלק דואר בעלות נמוכה מ-5.4 שקל לפריט באופן שרירותי לחלוטין בחוק. אני מציע שיורידו את האיסור הזה להתחרות בדואר, ואז נראה אם באמת זה נכון מה שאתה אומר או שלא. לדעתי ממש לא.

מעבר לזה, אני אשמח שתסביר לי למה אתה מרגיש חובה מוסרית לסבסד לי את משלוחי הדואר.

אני בעד הניסוי ונראה לי שאם הוא יהיה ניסוי אמיתי (ולא למשל תפעול בהפסד לתקופת הניסוי והעלאת מחירים אחריו) הוא יגלה בדיוק את ההפך.
שנית, לא מדובר על חובה מוסרית. בימינו עדיים הקורא הוא אמצעי תקשורת עיקרי וחשוב לתפקוד המשק והמדינה. על מנת שיהיה אפקטיבי הוא צריך פריסה רחבה ומערך דוורים. לשני אלו יש עלויות עתק שאינן קשורות בכמות הדואר העובר כל יום, ולכן מבחינה כלכלית המגזר הפרטי לא יכול לספק מוצר שכזה בעלויות נמוכות. העלויות הנמוכות חשובות בשביל הנגישות למוצר. יש מי שיחשוב שהוא לא זקוק לדואר, ואולי עם מהפכת האינטרנט זה גם יהיה נכון יום אחד, אבל אנחנו עדיין לא שם.

 

[אורי]

לגבי חברת החשמל אני לא מומחה אבל ממה שקראתי היא מטפלת במספר תחומים כגון הפקה, הולכה, מסירה וכו'. לא כל התחומים הללו הם מונופול טבעי ולכן ניתן להפריט חלקים ממנה ולפתוח אותם לתחרות.

זה נכון ולא נכון. ניקח את תחום הפקה, בו ברור שיכולה להיות תחרות. מה המחיר שצריכה לשלם חברה המפיקה אנרגיה לחברת החשמל עבור שימוש בתשתית שלה להולכת האנרגיה לבית הלקוח? מה המחיר האמיתי של הקמת ואחזקת תשתית שכזו? האם זה המחיר שהם ישלמו? ואם לא, מה זה אומר? שהמדינה מסבסדת גוף פרטי כדי שירוויח במקום חברת חשמל שבסופו של יום רווחיה הם רווחי המדינה.
אז אני לא נגד הפרטה באופן קטגורי, אבל יש לשים לב לאריק הזה של הפרטת רק מרכיב אחד רווחי ומשתלם מההליך (הפקת חשמל, דואר שליחים) כשהציבור ממשיך לשאת בעלויות האמיתיות הנובעות משירותי בסיס לא רווחיים או תשתיות.

 

[Edward]

אני בעד הניסוי ונראה לי שאם הוא יהיה ניסוי אמיתי (ולא למשל תפעול בהפסד לתקופת הניסוי והעלאת מחירים אחריו) הוא יגלה בדיוק את ההפך.
שנית, לא מדובר על חובה מוסרית. בימינו עדיים הקורא הוא אמצעי תקשורת עיקרי וחשוב לתפקוד המשק והמדינה. על מנת שיהיה אפקטיבי הוא צריך פריסה רחבה ומערך דוורים. לשני אלו יש עלויות עתק שאינן קשורות בכמות הדואר העובר כל יום, ולכן מבחינה כלכלית המגזר הפרטי לא יכול לספק מוצר שכזה בעלויות נמוכות. העלויות הנמוכות חשובות בשביל הנגישות למוצר. יש מי שיחשוב שהוא לא זקוק לדואר, ואולי עם מהפכת האינטרנט זה גם יהיה נכון יום אחד, אבל אנחנו עדיין לא שם.

איך ההנחה שלך (על מה היא מבוססת?) מסתדרת עם העובדה שחברת דואר ישראל רווחית תפעולית? להלן דו"ח שנתי 2012:
http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/BAE921B5-6BC8-4EB3-A1A9-81EC4C271F2C/0/doarisrael.pdf

אפשר לראות מהדו"ח שלמרות שכביכול המחירים נמוכים, החברה מתנהלת ברווח (להוציא את נושא הפנסיות התקציביות שמעביר אותה להפסד, פה כבר מדובר בשחיתות מן העבר). מכיוון שמדובר לכל הדעות בגוף לא יעיל, ובגלל שהוא גורר פנסיות תקציביות לא סבירות מהעבר, אני לא רואה למה גופים פרטיים לא יכולים לפעול באותו מודל ולספק מחירים אפילו יותר זולים.

 

[סולידון]

2. לחברת החשמל יש דו"חות כספיים שבהם רואים בבירור שהחברה יעילה למדי, ושהמשכורות של העובדים שנחשבות למנופחות הן בסדר גודל של 10% מהוצאות החברה, כאשר רוב ההוצאות הן על תחזוקת תחנות הכוח ודלק (ועם זה אין הרבה מה לעשות). לכן גם אם כל עובדי חברת החשמל יעבדו בחינם, נשלם במקום 60 אגורות לקוטש משהו כמו במקרה הטוב 54 אגורות לקוטש. ואם נמחק לחברה את כל החוב שלה זה כנראה יהיה 50 אגורות לקוטש. בקיצור, זה לא הולך להיות הבדל גדול.

אתה עובד חברת החשמל במקרה ?
וברצינות לגבי המשכורת מסכים איתך לגמרי שיש בעיקר בתקשורת פופוליזציה זולה והלעאום תקשורתי נמוך על החברה שלא בצדק .
לגבי החוב משהו לא הסתדר לי -
מהסתכלות שטחית בדוחות נראה שאם מסתכלים על חוב שוטף (לטווח של שנה ) אז אכן אתה צודק הוצאות מימון החברה שוות להוצאות השכר שזה נתון מאוד מעניין בהתחשב בחוב של 57 מילארד ש"ח . כנראה שהחברה לוקחת חוב לטווח ארוך ואיכשהוא מצליחה להשיג ריביות ממש נמוכות למרות התחרות הגוברת מצד יצרנים פרטיים והסיכונים הכרוכים מצד הרפורמה המיוחלת (חברה ממשלתית ...) . כאשר כתבת שנמחק את כל החוב שלה הסתכלת אני מניח על הוצאות המימון, לא חושב שזה נכון - אם מסתכלים על כל החוב אז החברה לא כזאת יעילה (למרות שזה לא באשמתה , עלויות הקמה גבוהות דורשות מימון רחב במיוחד בשנים הראשונות של הקמת החברה בה היו ההשקעות הגדולות ביותר ) - החוב מהווה 83% מהמאזן ! כאשר השאיפה היא להוריד אותו ל81% .... ופה הדברים מתחילים להיראות אחרת .

נשאלת השאלה למה בכלל לעשות סימולציה כזאת לחוב ? להוצאות שכר אני מבין שרצית להדגיש שגם אם הטיעון של עובדים יקרים נכון אז בסדר חסכנו 10% (אם קיבלנו כביכול עובדים בחינם) אבל איך מה לגבי החוב ? החברה יכולה לקצץ בחוב באחוזים גבוהים או לחלופין לבטל אותו ( מימון ע"י הון ולא ע"י חוב ) ?

 

[סולידון]

השירות הציבורי והחברות הממשלתיות בהחלט אינם מופת ליעילות ולשירות

בנוגע לשירות בחברת החשמל אז הם דווקא כן מופת לשירות .
אם תסתכל על מוקדי השירות בחברת החשמל הם שנים במקומות הראשונים בסקרי שביעות הרצון וזמן תגובת המוקדנים הוא מהמהירים ביותר .
מעבר לכך - כאשר אתה מתקשר והטכנאים מגיעים לתקן הם מחוייבים להגיע תוך פרק זמן מסוים וכפופים לאמנות שאין אותם ברוב מדינות העולם (אם הייתה לך פעם הפסקת חשמל בארה"ב תדע בדיוק על מה אני מדבר....)
שלא לדבר על עיתות חירום (צוק איתן, סופת שלגים אחרונה ) בהם עובדי החברה נכנסו לאזורים תוך סיכון רב , לא חושב שחברה פרטית הייתה לוקחת את הסיכונים הללו ......

 

[yossik]

בנוגע לשירות בחברת החשמל אז הם דווקא כן מופת לשירות .
אם תסתכל על מוקדי השירות בחברת החשמל הם שנים במקומות הראשונים בסקרי שביעות הרצון וזמן תגובת המוקדנים הוא מהמהירים ביותר .
מעבר לכך - כאשר אתה מתקשר והטכנאים מגיעים לתקן הם מחוייבים להגיע תוך פרק זמן מסוים וכפופים לאמנות שאין אותם ברוב מדינות העולם (אם הייתה לך פעם הפסקת חשמל בארה"ב תדע בדיוק על מה אני מדבר....)
שלא לדבר על עיתות חירום (צוק איתן, סופת שלגים אחרונה ) בהם עובדי החברה נכנסו לאזורים תוך סיכון רב , לא חושב שחברה פרטית הייתה לוקחת את הסיכונים הללו ......

אכן, מהאספקטים שציינת חברת החשמל מהווה דוגמא חיובית.

 

[Edward]

כאשר כתבת שנמחק את כל החוב שלה הסתכלת אני מניח על הוצאות המימון, לא חושב שזה נכון - אם מסתכלים על כל החוב אז החברה לא כזאת יעילה (למרות שזה לא באשמתה , עלויות הקמה גבוהות דורשות מימון רחב במיוחד בשנים הראשונות של הקמת החברה בה היו ההשקעות הגדולות ביותר ) - החוב מהווה 83% מהמאזן ! כאשר השאיפה היא להוריד אותו ל81% .... ופה הדברים מתחילים להיראות אחרת .

נשאלת השאלה למה בכלל לעשות סימולציה כזאת לחוב ? להוצאות שכר אני מבין שרצית להדגיש שגם אם הטיעון של עובדים יקרים נכון אז בסדר חסכנו 10% (אם קיבלנו כביכול עובדים בחינם) אבל איך מה לגבי החוב ? החברה יכולה לקצץ בחוב באחוזים גבוהים או לחלופין לבטל אותו ( מימון ע"י הון ולא ע"י חוב ) ?

כן, דיברתי על הוצאות מימון כמובן. לגבי גודל החוב, שתי סוגיות. חוב בעסק לא קשור כלל ליעילות העסק. זה קשור אך ורק לשאלה של איך לממן את הנכסים, בהון עצמי או בחוב. כך שהמסקנה שלי שהחברה יעילה לא קשורה לזה אלא לתעריפי החשמל בארץ למול הרווחיות התפעולית למול ההשוואה לחברות דומות באירופה.

עניין שני, הוא שמכיוון שהחברה היא מונופול ממשלתי, אני מניח (אולי לא בצדק) שממשלת ישראל לא יכולה להתנער מהחוב שלה, ולכן זה כלל לא משנה אם כל החוב של ממשלת ישראל יושב על חברת החשמל, או הוא אפס. במילים אחרות, מה שקרה כאן הוא שהממשלה החליטה שבמקום להזרים עוד כספי ציבור לחברה כדי להקים עוד תחנת כוח או להעלות תעריפים, הם פשוט ישתמשו בכסף של משקיעים חיצוניים תמורת אגרות חוב. זה לגיטימי עד גבול מסויים, וזה גם משתקף בתעריפים.

 

[סולידון]

כן, דיברתי על הוצאות מימון כמובן. לגבי גודל החוב, שתי סוגיות. חוב בעסק לא קשור כלל ליעילות העסק. זה קשור אך ורק לשאלה של איך לממן את הנכסים, בהון עצמי או בחוב. כך שהמסקנה שלי שהחברה יעילה לא קשורה לזה אלא לתעריפי החשמל בארץ למול הרווחיות התפעולית למול ההשוואה לחברות דומות באירופה.

עניין שני, הוא שמכיוון שהחברה היא מונופול ממשלתי, אני מניח (אולי לא בצדק) שממשלת ישראל לא יכולה להתנער מהחוב שלה, ולכן זה כלל לא משנה אם כל החוב של ממשלת ישראל יושב על חברת החשמל, או הוא אפס. במילים אחרות, מה שקרה כאן הוא שהממשלה החליטה שבמקום להזרים עוד כספי ציבור לחברה כדי להקים עוד תחנת כוח או להעלות תעריפים, הם פשוט ישתמשו בכסף של משקיעים חיצוניים תמורת אגרות חוב. זה לגיטימי עד גבול מסויים, וזה גם משתקף בתעריפים.

מסכים שחוב לא קשור ליעילות של עסק אבל מצד שני כמו שלא הייתי משקיע בחברה שמבוססת על חוב או במילים אחרת על כסף של מישהו אחר , כך במקרה של חברה ממשלתית לא ארצה לראות דבר כזה.כל הסיכון מועבר לנושים שכאמור מסתמכים על כך שהמדינה מאחורי החברה . מה יקרה אם המדינה תחליט להפנות את גבה לחברה ? אז למעשה נגיע למצב שהחברה תפורק ואז כל הטייקונים למיניהם ישתלטו עליה , אני לא רואה את זה כתסריט הזוי למעשה ייתכן שזה חלק מהאינטרס של המדינה שתגיע למצב הזה כדי להפריט אותה ולחלק אותה לטייקונים ולקבל מהם כסף .

אג"ח זה לא כספי ציבור ?האג"חים הללו זה גם כספי ציבור זה הכסף שלנו שמושקע בפנסיה באג"חים של חברת חשמל .
לדעתי פרט לגיוס האחרון כל האג"חים היו במדינה , רק הגיוס האחרון היה מחו"ל.
כתבת שזה משתקף בתעריפים , התכוונת שהתעריפים לא עלו רק בגלל גיוס האג"ח האחרון ?

 

[סולידון]

כתבת שאתה משווה את חברת החשמל לחברות חשמל באירופה .... זה מעניין .
אשמח לדעת איך שולי הרווח התפעולי שלהם יחסית לחברות הללו ? ובאילו פרמטרים אחרים אם בכלל השווית אותה לחברות אחרות ?
ומה עלה בניתוח ?

כן, דיברתי על הוצאות מימון כמובן. לגבי גודל החוב, שתי סוגיות. חוב בעסק לא קשור כלל ליעילות העסק. זה קשור אך ורק לשאלה של איך לממן את הנכסים, בהון עצמי או בחוב. כך שהמסקנה שלי שהחברה יעילה לא קשורה לזה אלא לתעריפי החשמל בארץ למול הרווחיות התפעולית למול ההשוואה לחברות דומות באירופה.

עניין שני, הוא שמכיוון שהחברה היא מונופול ממשלתי, אני מניח (אולי לא בצדק) שממשלת ישראל לא יכולה להתנער מהחוב שלה, ולכן זה כלל לא משנה אם כל החוב של ממשלת ישראל יושב על חברת החשמל, או הוא אפס. במילים אחרות, מה שקרה כאן הוא שהממשלה החליטה שבמקום להזרים עוד כספי ציבור לחברה כדי להקים עוד תחנת כוח או להעלות תעריפים, הם פשוט ישתמשו בכסף של משקיעים חיצוניים תמורת אגרות חוב. זה לגיטימי עד גבול מסויים, וזה גם משתקף בתעריפים.

 

[אורי]

איך ההנחה שלך (על מה היא מבוססת?) מסתדרת עם העובדה שחברת דואר ישראל רווחית תפעולית? להלן דו"ח שנתי 2012:
http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/BAE921B5-6BC8-4EB3-A1A9-81EC4C271F2C/0/doarisrael.pdf

אפשר לראות מהדו"ח שלמרות שכביכול המחירים נמוכים, החברה מתנהלת ברווח (להוציא את נושא הפנסיות התקציביות שמעביר אותה להפסד, פה כבר מדובר בשחיתות מן העבר). מכיוון שמדובר לכל הדעות בגוף לא יעיל, ובגלל שהוא גורר פנסיות תקציביות לא סבירות מהעבר, אני לא רואה למה גופים פרטיים לא יכולים לפעול באותו מודל ולספק מחירים אפילו יותר זולים.

1. אני לא יודע אם הפנסיות התקציביות הן סבירות או לא, ואם הן תוצאה של שחיתות או לא (אלא אם אתה חושב שעצם קיומה של פנסיה תקציבית היא שחיתות, וזה סיפור אחר)
2. רווח תפעולי לא לוקח בחשבון את עלויות ההשקעה שהובילו לאותו רווח. החל מנדל״ן בכל שכונה בישראל וכלה במערך הכשרה לדוורים, מערכות מיון ושילוח, ומערכות מיחשוב. כשתיקו את עלויות פיתוח ורכישת כל אלו איך תיראה התמונה אז?
3. איך סניף עם אשנב אחד מתוך שישה אמור להיות יעיל? היכן חמשת העובדים האחרים? ״כל הדעות״ הוא מונח מקביל ל״ידוע לכל״ ול-״האדם הסביר״ שאינם אלא ניסיונות להקנות אובייקטיביות לדעה סובייקטיבית, לעתים קרובות דעה של בעלי עניין הבוקעת מגרונותיהם של המאמינים ששלושת חברי ה״פרלמנט״ שלהם, האמא מהגן והספר השכונתי מייצגים את ״כל הדעות״.

 

[איש(3718)]

@אורי
ממש קלעת בול למה שאני חושב. יש משרדי ממשלה שמיבשים להם את התקציבים עד שהשירות הופך להיות זוועתי. אחר כך יבואו המצדדים בצמצום כוח הממשלה והמדינה ויגידו מה אתם רוצים העובדים עצלנים. העובדים בדואר ממה שראיתי כשביקרתי שם ממש לא עצלנים ומתקתקים עבודה. זו רק בעיה שיש שם שתי עמדות מאויישות מתוך שש ואז התור הופך לשעה שעתיים (אמיתי).
אחרי זה הרגולטור או פקידים בכירים עם ניגוד עניינים מובהק עובדים לעבוד אצל הטייקון שעליו היו אמורים לפקח. ממש החתול שומר על השמנת שהיא המיסים שלנו.
האיש השמן של ביבי לפחות בדואר הפך לאנורקט שסוחב משקולות כבדות. בתור אחד שסובל רבות מהדואר אני מאשים את המדינה ולא את העובדים.

.

@mnakash
בתור מי שעבד הרבה מול הדואר באספקט של חבילות ומכס (ששולם מיידית מצידי), ההתנהלות שלו היא לחלוטין התנהלות של חברה ממשלתית נטולת מעוף , יחס לאזרח, רצון להתייעלות ויוזמה. זו חברה שיכולה להיות רווחית רק אם היא מונופול ממשלתי נטול תחרות. כמו ש @Edward כתב לפני, הדואר הוא לא מונופול טבעי ולכן אין סיבה שיהיה שרות ממשלתי.
ברגע שיש תחרות, הדואר קורס כי העובדים שם לא מוכנים לגמישות ושנוי נהלי עבודה בהתאם לצורך. כל רצון לשנוי נהלי עבודה כדי לייעל המערכת (למשל, להכניס יותר אוטומטיזציה, תורים נפרדים לדואר חבילות, הארכת שעות קבלה לחבילות) יתקל מיידית בוועד העובדים הממשלתי שידרוש פיצוי . אי אפשר להתחרות ככה בשרות פרטי.

תחום הדואר לדעתי חייב לעבור רביזיה משמעותית ביותר. מצד אחד העולם צועד לדואר אלקטרוני, כלומר, דברי הדואר הקטנים והאינפורמטיבים במהותם נעלמים, מצד שני , דואר החבילות גדל. זה אומר שצריך פחות ופחות את הדוורים שהולכים מבית לבית, וצריך יותר מרכזי חלוקה לחבילות. בגלל השורשים הממשלתיים של הדואר הישראלי, קשה לו מאד לעשות השנוי הזה (וועד עובדים ממשלתי...)

 

[אורי]

@mnakash
בתור מי שעבד הרבה מול הדואר באספקט של חבילות ומכס (ששולם מיידית מצידי), ההתנהלות שלו היא לחלוטין התנהלות של חברה ממשלתית נטולת מעוף , יחס לאזרח, רצון להתייעלות ויוזמה. זו חברה שיכולה להיות רווחית רק אם היא מונופול ממשלתי נטול תחרות. כמו ש @Edward כתב לפני, הדואר הוא לא מונופול טבעי ולכן אין סיבה שיהיה שרות ממשלתי.
ברגע שיש תחרות, הדואר קורס כי העובדים שם לא מוכנים לגמישות ושנוי נהלי עבודה בהתאם לצורך. כל רצון לשנוי נהלי עבודה כדי לייעל המערכת (למשל, להכניס יותר אוטומטיזציה, תורים נפרדים לדואר חבילות, הארכת שעות קבלה לחבילות) יתקל מיידית בוועד העובדים הממשלתי שידרוש פיצוי . אי אפשר להתחרות ככה בשרות פרטי.

תחום הדואר לדעתי חייב לעבור רביזיה משמעותית ביותר. מצד אחד העולם צועד לדואר אלקטרוני, כלומר, דברי הדואר הקטנים והאינפורמטיבים במהותם נעלמים, מצד שני , דואר החבילות גדל. זה אומר שצריך פחות ופחות את הדוורים שהולכים מבית לבית, וצריך יותר מרכזי חלוקה לחבילות. בגלל השורשים הממשלתיים של הדואר הישראלי, קשה לו מאד לעשות השנוי הזה (וועד עובדים ממשלתי...)

אכן לא יזיק לדואר ישראל להתייעל אבל הנה כמה נקודות:

1. קיומה של שירות ממשלתי איננו מוצדק בשם היותו מונופול טבעי, אלא בשם היותו מוצר ציבורי.
2. אין שום רק בפתיחת התחום לתחרות, אבל זה לא אומר שהדואר צריך להיות מופרט. הוא צריך להתחרות.
3. שוב, תחרות צריכה גם להיות הוגנת. לייבש את החברה הממשלתית, מה שפוגם ביעילות ובשירות, ולתת למתחרים לספק רק את הפעילות הרווחית, לא פלא שהיא מותירה את הדואר כשירות מנוון ולא יעיל. שיקוף המצב שלך נכון, אבל המסקנות שלך שגויות, לטעמי, כי אתה מתעלם מהתהליך המכוון שהוביל למצב בנקודת זמן זו.

 

[איש(3718)]

אכן לא יזיק לדואר ישראל להתייעל אבל הנה כמה נקודות:

1. קיומה של שירות ממשלתי איננו מוצדק בשם היותו מונופול טבעי, אלא בשם היותו מוצר ציבורי.
2. אין שום רק בפתיחת התחום לתחרות, אבל זה לא אומר שהדואר צריך להיות מופרט. הוא צריך להתחרות.
3. שוב, תחרות צריכה גם להיות הוגנת. לייבש את החברה הממשלתית, מה שפוגם ביעילות ובשירות, ולתת למתחרים לספק רק את הפעילות הרווחית, לא פלא שהיא מותירה את הדואר כשירות מנוון ולא יעיל. שיקוף המצב שלך נכון, אבל המסקנות שלך שגויות, לטעמי, כי אתה מתעלם מהתהליך המכוון שהוביל למצב בנקודת זמן זו.

@אורי

חברה תחרותית חייבת להיות גמישה, אנו רואים שהועדים במונופולים הממשלתיים מונעים שינויים ומאיימים בשביתות על כל שטות, אם זה שנוי שעות עבודה, או הזזת משרדים, או הכנסת תוכנה חדשה, או אם רוצים להכניס מתחרה כלשהו. הם אפילו מכניסים חברי מרכז למפלגות כדי לצבור כח פוליטי. אי אפשר ברצינות לעבוד ככה.

מן הצד השני, חברה מופרטת ותחרותית אפשר לנפנף ולטרטר כמעט בלי יכולת תגובה. תראה מה עושים לתשובה ונובל אנרג'י, מעלים מיסים רטרואקטיבית ומפרים חוזים באופן שרירותי. אם היו מתייחסים ככה למונופול ממשלתי, הוועד וההסתדרות מזמן היו משביתים את כל המשק.

 

[mnakash]

@איש(3718)
אני די מסכים עם מה שכתבת, לא ספציפית על הדואר אלא דווקא בהכללה גופים עם וועדים חזקים נוטים להיות לא יעילים ופוגעים ברווחיות החברה אם היא פרטית או באיכות השירות אם זה שירות ממשלתי.
עם זאת אני עדיין חושב כמו ברוב מדינות העולם שהדואר לפחות זה שהוא לא שליחים הוא שירות שמקבלים מהמדינה כמו משטרה, בתי משפט וכ׳ו. אני מבין שזו לא דעת בעלת הבלוג וחלק לא קטן ממשתתפי הפורום. זכותכם. זה עניין פוליטי לגמרי.
הזכרתם מונופול אגב אבל הדואר הוא לא מונופול גם בדואר רגיל. חברות ממשלתיות כבר משתמשות לפי טענות דואר ישראל במתחרים כבר כמה שנים (רשיונות הבייתה, פתק לבוחר לדוגמא).
אני גם חושב שמה שכתבת על חוסר יעילות של עובדי מדינה אם קיים או לא לא מצדיק ייבוש תקציבים עד כדי הפיכת השירות לאין שירות.
מצטער שאני גורר את הדיון לכיוון אחר לגמרי אבל למשל רפואת חירום היא משהו שאין לו תחליף פרטי (ידוע ומפורסם לי לפחות) וכשאני מגיע לקבל שירות כזה נתקלתי לא בעובדים עצלנים אלא בעובדים מעטים מדי חרוצים וטובעים בעבודה ושלא מקבלים תקציבי מותרות ושבאשמת תקני רופאים נמוכים משמעותית מהנדרש ההמתנה גם במקרה חירום הייתה של שעות רבות.
לא תשכנע אותי שהרופאים שהיו שם היו לא יעילים ושחברה פרטית תיתן שירות טוב יותר. שם לדעתי היה מקרה נפוץ של ייבוש התקציב ע״י (וכן הנושא הוא פוליטי אז מצטער שאני מכניס זאת) ממשלות ישראל בעשור האחרון. ספציפית רוה״מ ומשל האיש הרזה שסוחב את האיש השמן (שהפך לאנורקטי בתחומים מסויימים).
אני לא מחשיב את עצמי כסוציאליסט קיצוני (יותר קפיטליסט ובעד שוק חופשי עם התערבות ממשלתית נמוכה אם כבר) ואני לא בעד תקציבי מדינה מנופחים אבל אני חושב שסדרי העדיפויות של תקציבי ממשלות ישראל היו כאלה שייבשו שירותים אזרחיים נחוצים.
אני לא מאמין שנסכים כי השקפת עולמנו שונה כ״כ ממה שהספקתי להתרשם.

 

[איש(3718)]

@mnakash

אינני מכיר נושא רפואת החרום ואינני יכול להגיב עליו. תגובותי היו ספיציפיות לגבי נושא הדואר.

באופן כללי ה"יבוש" קורה כי למשרד האוצר (שמייצג את שמירת אינטרס הציבור במקרה הזה) אין דרך אחרת להתמודד עם וועדי העובדים החזקים בשרות הממשלתי שמונעים כל שינוי או התייעלות. וועדי העובדים בשרות הממשלתי חזקים מאד, כי כמעט כולם הם מונופולים, וכמעט לכולם יש שאלטר לסגור.
בדיוק כמו יוון, כאשר דורשים מהם התייעלות , ללא סגירת ברז מאיימת, הם פשוט מצפצפים.
תזכור, משרד האוצר הוא זה ששומר על אינטרס הציבור, וועדי העובדים בשרות הממשלתי שומרים על אינטרס עובדיהם בלבד, הציבור לא מעניין אותם.