גיבור "מכונת הכסף", מייקל ברי: הצלחתי לזהות את הבועה הבאה בשוק
ברי טוען כי השקעות פסיביות יצרו בועה בשוקי המניות והאג"ח, כפי שעשו אג"ח מגובות נכסים (CDO) למשכנתאות סאבפריים לפני משבר 2008
לוגו בלומברג
בלומברג
05.09.2019 | עודכן ב: 06.09.2019
מייקל ברי, המשקיע שעל סיפורו מבוססים רב מכר וסרט זוכה אוסקר, שמר במפתיע על פרופיל נמוך בשנים האחרונות. אולם מתברר כי לגיבור של "מכונת הכסף" יש הרבה מה לומר על מגוון נושאים, החל בבנקים מרכזיים, שגורמים לעיוותים בשוקי האשראי, דרך הזדמנויות השקעה במניות ערך של חברות קטנות (small-cap), וכלה ב"בועה" בתחום ההשקעות הפסיביות.
אחת הטענות הבולטות של ברי, בראיון באמצעות האי-מייל שערכה עמו בלומברג ניוז ביום שלישי, היתה כי יש קווים מקבילים בין שיטפון הכסף שזרם באחרונה לתוך קרנות מדדיות (Index funds) לבין הבועה לפני 2008 בשוק האג"ח מגובות נכסים (CDO), המוצרים הפיננסים המורכבים שכמעט השמידו את המערכת הפיננסית העולמית.
ברי, שעשה את הונו מהימור נגד שוק ה-CDO לפני המשבר, אמר כי זרימת כספי המשקיעים לקרנות מדדיות גורמת כעת לעיוותים במחירי מניות ואג"ח כפי שרכישות ה-CDO עשו למשכנתאות הסאבריים לפני יותר מעשור. לדבריו, כיוון זרימת הכסף יתהפך בשלב מסוים, וכשזה יקרה - "זה לא יהיה נעים".
"כמו מרבית הבועות, ככל שהן נמשכות זמן רב יותר - כך התפוצצותן גרועה יותר", אמר ברי, האחראי על ניהול נכסים בסך 340 מיליון דולר בחברת ההשקעה הפרטית סאיון אסט מנג'מנט (Scion Asset Management) שבקליפורניה. אחת הסיבות שהוא מעדיף מניות ערך של חברות קטנות היא שהן נוטות לסבול מתת-ייצוג בקרנות השקעה פסיבית.
הנה דברים נוספים שהיו לברי לומר על קרנות שמחקות מדדים, נזילות, יפן ועוד.
קרנות מדדיות וגילוי מחירים
"בנקים מרכזיים ואמנת באזל 3, פחות או יותר העלימו את התהליך של גילוי מחירים (Price discovery) משוקי האשראי, ומשמעות הדבר היא כי לסיכון כבר אין מנגנון תמחור מדויק בריביות. השקעה פסיבית העלימה את התהליך של גילוי מחירים משוקי המניות. הנחות היסוד והמודלים הבסיסיים הללו שעל פיהם מחליטים אנשים להיכנס למגזרים, נכסים, מדדים, או קרנות סל (ETF) או קרנות נאמנות שמחקות את האסטרטגיות הללו - אלה אינם דורשים ניתוח ברמת הנייר ערך הבודד כפי שמתחייב בתהליך גילוי מחירים אמיתי.
"המצב דומה מאוד לבועה בשוק האג"ח מגובות נכסים (CDO) לפני המשבר הפיננסי הגדול, בכך שתהליך קביעת המחירים בשוק לא כרוך בניתוח יסודי ברמת נייר הערך הבודד, אלא נובע מתזרימי הון עצומים המבוססים על מודלים של סיכונים שהתבררו כלא נכונים".
סיכוני נזילות
"הסוד האפל של קרנות מדדיות פסיביות הוא חלוקת ערך המסחר הדולרי היומי בין ניירות הערך הנכללים במדדים שאותם הן מחקות.
"במדד ראסל 2000, למשל, הרוב הגדול של המניות נסחרות בערך ובמחזורים נמוכים יחסית. היום ספרתי 1,049 מניות שהמסחר בהן הסתכם בפחות מ-5 מיליון דולר במהלך היום. זה יותר ממחצית המניות במדד, ומהן כמעט מחצית - 456 מניות - נסחרו במחזור יומי של פחות ממיליון דולר, אבל באמצעות חיקוי מדדים והשקעה פסיבית - מאות מיליארדי דולרים קשורים למניות כאלה".
לדבריו, "מדד S&P 500 אינו שונה. המדד כולל את המניות הגדולות בעולם, אבל עדיין 266 מהן - יותר ממחצית - נסחרות כיום במחזורים של פחות מ-150 מיליון דולר. זה נשמע כמו סכום גדול, אבל נכסים ברחבי העולם בשווי של טריליונים מחקים את ביצועי המניות האלה. האולם הופך לצפוף יותר ויותר כל הזמן, אבל דלת היציאה נותרה כפי שהיתה תמיד. המצב יחמיר ככל שתפחת הנזילות בשוקי המניות והאג"ח הגלובליים".
זה ייגמר לא טוב
"ההשקעה המובנית הזו בנכסים היא אותו הסיפור שוב ושוב - כל כך קל לשווק נבואה כזאת שמגשימה את עצמה לאחר שנכנסת פעולה המכניקה הטכנית. כל מנהלי ההשקעות הללו שמנמיכים את דמי השירות על השקעות במוצרים פסיביים מדדיים, הם לא שוטים - הם מפצים על כך בעזרת יתרון הגודל".
"מה שעלול להחמיר את המצב הוא חוסר היכולת לצאת מהנגזרים, ואסטרטגיות קנייה ומכירה אגרסיביות במיוחד, המשמשות כדי לסייע לרבות כל כך מהקרנות האלה לחקות כביכול את התזרימים והמחירים מדי יום ביומו. עיקרון בסיסי זה הוא אותו העיקרון שהוביל למפולת בשוק ב-2008. עם זאת, פשוט איני יודע מה יהיה ציר הזמן. כמו מרבית הבועות, ככל שהן נמשכות זמן רב יותר - כך התפוצצותן גרועה יותר".
הבנק המרכזי של יפן כגורם מרכך
"למרבה האירוניה, משמעות העובדה שהבנק המרכזי של יפן מחזיק בבעלותו חלק גדול כל כך מקרנות הסל הגדולות ביפן, היא כי במקרה של פאניקה כלל-עולמית שתערער את האמיתות המקובלות, המניות הגדולות ביותר במדדים האלה יהיו אולי מוגנות יחסית לעומת מקבילותיהן בארה"ב, אירופה ואזורים אחרים באסיה שבהם אין כוח מייצב דומה בתוך הקרנות סל והקרנות השקעה פסיבית".