אילו יציאות צרכניסטיות הכי מטריפות אתכם?

[Fitch]

אתה במערכת הכי לא יעילה (אלא אם כן אתה בחיל האוויר/8200 או במקום של מצליחנים)

תנוח דעתך.

 

[דור ה-Z]

יש לך עוד 80 שנה להתעסק בפנסיה ובכסף.
אתה לובש מדים, אומרים לך מה לעשות, אתה במערכת הכי לא יעילה (אלא אם כן אתה בחיל האוויר/8200 או במקום של מצליחנים) אתה נמצא במקום הכי גרוע שאתה יכול להיות בגיל 18 במקום לגלות את העולם ואת עצמך.
ל זמן שאנשים תוקעים קינדר בואנו ולא קופצים מהגג משביזות, שיבושם להם.
גם תור לשקם יכול היות מקום טוב להיפגש בו לגמרי במקרה, אחרי שכבר שוכחים כליל...
(ולא, לא התכוונתי שצריך לפרק 400 ש"ח על סיגריות)

המערכת גרועה ובירוקרטית בטירוף, זה נכון
יש לי עוד 80 שנים להתעסק בכסף-מי ייתן ואכן זה יהיה נכון, לא אתנגד חחח
אבל אני לא חושב שאני ב''מקום הכי גרוע בעולם'' להיות בו בגיל 18. יש כאן פוסט שחישבתי את העלויות של צה''ל, ואחרי עוד חישובים, הגעתי למסקנה שאני מפסיד בערך 200 אלף ש''ח מהשירות הזה. יכולתי להוציא פטור, לו מספיק רציתי.
אבל יודע, יש בשירות הזה משהו טוב.
כן, אפילו אני, שכל כך מתחנן לצבא מקצועי, חייב להודות שלא הכל זה שחור ולבן בחיים. צה''ל גורם לך להכיר אנשים, מלמד אותך להסתדר לבד, והוא בגדול חוויה די חיובית להרבה אנשים. זאת הפסקה מהמרוץ מסביב.
לא קיבלתי את התפקיד שרציתי ולא נחתתי בגדוד הכי ''מוצלח'' בארץ, אבל יש לי תפקיד לא רע, ואשתדל להביא את ההצלחה איתי. אני אשובץ כקצין, אלמד לנהל, וכבונוס גם אלמד נהיגה במסגרת התפקיד. עם כל הסיוטים מהתחב''צ בדרך הביתה, חזרתי עם חיוך. סה''כ, מעניין לי בצה''ל.

אני לא מוצא טעם באסקפיזם, ואני לא מתכנן להתחיל למצוא, אז אל תדאג, סיגריות זה מחוץ לתחום (וגם יותר מדי קינדר בואנו ).

 

[Leo]

מסכים לחלוטין. עשיתי לא מזמן מילואים (נדיר אבל קורה), כשהגיע שעת הצהריים הייתי המום מאיכות האוכל, הוא היה ממש בסדר גמור, לא נופל ממסעדת פועלים ממוצעת והוא סופק ע"י חברה חיצונית, כשאני הייתי בסדיר האוכל היה על גבול הבלתי אכיל באמת הרבה פעמים.

מחזק.
גם בבסיס המילואים שלי האוכל השתפר משמעותית בשנים האחרונות.

 

[123W]

המערכת גרועה ובירוקרטית בטירוף, זה נכון
יש לי עוד 80 שנים להתעסק בכסף-מי ייתן ואכן זה יהיה נכון, לא אתנגד חחח
אבל אני לא חושב שאני ב''מקום הכי גרוע בעולם'' להיות בו בגיל 18. יש כאן פוסט שחישבתי את העלויות של צה''ל, ואחרי עוד חישובים, הגעתי למסקנה שאני מפסיד בערך 200 אלף ש''ח מהשירות הזה. יכולתי להוציא פטור, לו מספיק רציתי.
אבל יודע, יש בשירות הזה משהו טוב.
כן, אפילו אני, שכל כך מתחנן לצבא מקצועי, חייב להודות שלא הכל זה שחור ולבן בחיים. צה''ל גורם לך להכיר אנשים, מלמד אותך להסתדר לבד, והוא בגדול חוויה די חיובית להרבה אנשים. זאת הפסקה מהמרוץ מסביב.
לא קיבלתי את התפקיד שרציתי ולא נחתתי בגדוד הכי ''מוצלח'' בארץ, אבל יש לי תפקיד לא רע, ואשתדל להביא את ההצלחה איתי. אני אשובץ כקצין, אלמד לנהל, וכבונוס גם אלמד נהיגה במסגרת התפקיד. עם כל הסיוטים מהתחב''צ בדרך הביתה, חזרתי עם חיוך. סה''כ, מעניין לי בצה''ל.

אני לא מוצא טעם באסקפיזם, ואני לא מתכנן להתחיל למצוא, אז אל תדאג, סיגריות זה מחוץ לתחום (וגם יותר מדי קינדר בואנו ).

שצ

 

[זלמן85]

לאור כל הדיונים בשרשור, אני רוצה לתזכר את האנשים כי "כסף הוא אמצעי, ולא מטרה". נא לא לשכוח. כמו גם כי לכל אחד המטרות שלו בחיים.
ובסדר לא לחסוך מהמשכורת הצבאית, דחילק יש את כל החיים אח"כ.
"מי שסופר כל חור, לא יכול לראות את הרשת"

 

[דור ה-Z]

שצ

רגע, אפשר לומר שצ גם אחרי הסדיר?
That's illegal!

לאור כל הדיונים בשרשור, אני רוצה לתזכר את האנשים כי "כסף הוא אמצעי, ולא מטרה". נא לא לשכוח. כמו גם כי לכל אחד המטרות שלו בחיים.
ובסדר לא לחסוך מהמשכורת הצבאית, דחילק יש את כל החיים אח"כ.
"מי שסופר כל חור, לא יכול לראות את הרשת"

אולי בהמשך אעשה פוסט שבו אפרט את התזרים שלי, ההחזקות שלי ואיפה אני מכוון להיות בסוף השירות. ואולי לא. אחרי הכל, אני חייב דין וחשבון רק לעצמי.
כך או כך, אני רק יכול להבטיח לך ולעצמי, שאני לא הולך לעצור את החיים שלי בזמן השירות כדי לחסוך כל פרוטה שחוקה שתיפול לידי.

 

[123W]

רגע, אפשר לומר שצ גם אחרי הסדיר?
That's illegal!

לאחרונה גם אחרי מילואים

קרא את הספר. מומלץ.

 

[האגיפטולוגית]

מדהים, אבל איך זה אפשרי?

- בתור התחלה, אל תכנס לשק"ם. בכלל (ביקרתי בשק"ם פעם אחת במשך השירות).
- תנצל את הפלנטה האחרת שנחתת בה, ותפתח תחביבים שלא דורשים למכור כליה. אז בשירות שלי עבדתי 16 שעות ביום ולא באמת היה זמן לשרוף, אבל אפשר לקרוא ואפשר לנגן ואפשר לכתוב, ניצלתי את הזמן שכן היה ללמוד כל מיני דברים שעניינו אותי.
- תנצל את מה שהצבא כן נותן. אין לי מושג באיזה תנאים אתה משרת, אבל יש בסיסים עם חדר כושר, יש קבוצות ספורט, יש פעילויות תרבות והנחות לחיילים על דברים אם אתה בעניין. אם אתה ג'ובניק או משרת בסביבה עירונית, תמצא את הספריה הכי קרובה, ותזכור שצה"ל משלם את הנסיעות...
- אל תקנא באחרים. אל תהיה מסכן. תודעה של פיצוי עצמי ופרסים מכניסה אותך למשא ומתן תמידי מול עצמך, וכשאתה מייצג את שני הצדדים תמיד תפסיד בסוף...
- תתייחס אל התקופה הזאת כאל מה שקורה כאן ועכשיו. הכאן והעכשיו מתוחזק בכל מה שהוא צריך. יש לך מה ללבוש ומה לאכול ואיפה לישון - זאת היתה אחת התקופות הכי רגועות כלכלית שהיו לי.

ולא, אמא לא מימנה. פשוט שאפשר ללמוד להבדיל בין צורך אמיתי (אוכל, מחסה, אפשרות תנועה) לבין "אני רוצה" או "בא לי". עשיר הוא מי ששמח בחלקו וכו'.. אתה לא צריך להיות הייטקיסט בשביל להיות חופשי.

 

[בת העמק]

קרא את הספר. מומלץ.

מילכוד 22 הוא ספר שמכניס לדכאון את רגש הפטריוטיות והגבורה, אולי כדאי אחרי הצבא בכל מקרה יוסריאן הוא מלך!

בתור התחלה, אל תכנס לשק"ם. בכלל (ביקרתי בשק"ם פעם אחת במשך השירות).

זה יותר קל כשאתה משרת בהיאחזות הנח"ל בסיני (אצלי זה יו"ש ורמה"ג) כי אין שק"ם. ועדיין הוצאתי כסף על חומרי ניקוי, היגיינה, טואלט, נסיעות לחברים ולבילויים, בגדים...

 

[Mamaof]

עשיר הוא מי ששמח בחלקו

אפשר לומר שגם מישהו בלי כסף או בחובות עשיר אם הוא שמח בחלקו, אז המשפט הזה בעייתי.
בכל מקרה אני חושב שהצבא היא תקופה מאוד אינטנסיבית ולקנות "מאגנום" בשק"ם לא יעשה שום נזק.

אתה לא צריך להיות הייטקיסט בשביל להיות חופשי.

רוב ההייטקיסטים רחוקים מלהיות "חופשיים" (לא משוכנע מה זה "חופשיים ומה זה "הייטקיסטים").

 

[Mamaof]

- בתור התחלה, אל תכנס לשק"ם. בכלל (ביקרתי בשק"ם פעם אחת במשך השירות).

תחשוב על זה - משכורת של ג'ובניק אם אתה חוסך 100 שקל בחודש (שאני לא משוכנע איך זה אפשרי משכר של פחות מ400 שקל בחודש) כל השירות (3 שנים) זה כולה(!) 3,600 בסוף השירות. בשביל מה? בשביל להתכלב ולהיות כל כך מרוכז בחיסכון כל השירות הצבאי שלך שאתה לא מרשה לעצמך אף פעם להיכנס אפילו לשק"ם?
פשוט חבל על החיים אם ככה הם נראים

 

[RustyJ]

אוזניות

https://youtu.be/DT3SInHr9ck

 

[Lucy]

- בתור התחלה, אל תכנס לשק"ם. בכלל (ביקרתי בשק"ם פעם אחת במשך השירות).

למה לא? אני יכולה להבין עצה כמו "תנצל את חדר האוכל הצה"לי ואל תתפנק בארוחה בחוץ כל יום" (כמו שראיתי בשירות הצבאי שלי אצל אנשים אחרים) אבל שוקולד בשקם מדי פעם זה לא מה שימנע ממישהו עצמאות כלכלית.

 

[האגיפטולוגית]

העניין הוא לא לחסוך את השקלים העצובים האלה או להתכלב ולהתקמצן, לא מזה נהיה עשירים... אבל בעיני אפשר ואפשר לבחור לא להיות מסכן בצה"ל. אפשר לבחור לחיות בלי צורך תמידי לפצות את עצמך, או "להתפנק" או ללמד סנגוריה על למה מגיע לי. לא מגיע לי כלום, אני רוצה. ויש הבדל עצום בין שני הביטויים האלה... מגיע לי=ככה העולם צריך להתנהל=זאת לא אשמתי; אני רוצה=אני בוחר=זאת האחריות שלי. (אגב - הליכה קבוצתית לשק"ם יכולה בכיף להסתיים ב-20-30 שקל ליום. זה הופך לפעילות חברתית).

 

[Lucy]

גם לרצות דברים זה בסדר, וגם להתפנק זה בסדר. כל עוד נוהגים באחריות כלכלית, לא רואה את האסון הגדול. זה לא שאתה הולך למישהו ואומר לו "מגיע לי". זה שאתה מחליט עם עצמך לפנק את עצמך.

 

[האגיפטולוגית]

כל אחד יודע מה המוטיבציה שלו ומה מניע אותו. שמעתי ממספיק אנשים שהם חייבים לקבל X כי קשה להם אז מגיע להם, ואם הם לא יקבלו את X כאן ועכשיו יש בזה אי צדק. הלך רוח כזה הוא מסוכן בעיני, לא רק כלכלית.

 

[YPV]

בעייני אין דבר הרסני יותר לפיתוח משמעת עצמית ותפיסת חיים בריאה, מאשר המשוואה של קשה/מעצבן/לא נוח = פיצוי/פינוק/שופינג. חיילים לא קונים בשק"ם כי הם רעבים. מספיק להיות שם מספר פעמים ביום ולהקשיב לשיחות שלהם, כדי להבין שהם קונים כי היה להם "יום קשה"/רוצים "תחושה" של אזרחות/המפקד צעק עליהם/קיבלו שעות ביציאה ובעיקר סתם משעמום. אין שום דבר פסול בלהוציא כסף על פינוק או אפילו על "שטויות" (בעיני אחרים וגם בעיני עצמך) אבל ברגע שזה בא "לפצות" על משהו, פה מתחילה הבעיה. צריך ללמוד לפתח יכולת להתמודד עם קשיים חיצוניים בעזרת כוחות פנימיים ולא ללכת לפתרון הקל והמפתה של לקנות דברים. גם לא צריך להרחיק לשק"ם בבסיס שכוח אל אי שם כדי לראות את זה. מספיק להסתובב באמצע היום בעזריאלי מול הקרייה.

 

[דאניל]

חיילים לא קונים בשק"ם כי הם רעבים

זה לא לגמרי נכון. לוקח זמן להתרגל לאכול ארוחת ערב בשש ואז להחזיק עד חצות בלי אוכל (ככה היה בבסיס שלי, ובסביבות תשע היו הרבה רעבים). בנוסף, לפעמים חיילים נגעלים כ"כ מהאוכל בחדר האוכל, שהם נשארים רעבים ואוכלים בשק"ם.

 

[YPV]

זה לא לגמרי נכון. לוקח זמן להתרגל לאכול ארוחת ערב בשש ואז להחזיק עד חצות בלי אוכל (ככה היה בבסיס שלי, ובסביבות תשע היו הרבה רעבים).

לא מאמין שיש בסיס שבו חיילים יגידו למפקדים שהם רעבים ולא יביאו להם לפחות לחם פרוס וממרחים. בד"כ הם ישר ילכו לשק"ם.

בנוסף, לפעמים חיילים נגעלים כ"כ מהאוכל בחדר האוכל, שהם נשארים רעבים ואוכלים בשק"ם.

כנראה שהם לא באמת רעבים. לא יודע מה זה אוכל "מגעיל" אבל בסדיר וגם במילואים הייתי במקומות עם אוכל לא טעים. כשאתה רעב אתה אוכל הכל.

 

[בת העמק]

לוקח זמן להתרגל לאכול ארוחת ערב בשש ואז להחזיק עד חצות בלי אוכל (ככה היה בבסיס שלי, ובסביבות תשע היו הרבה רעבים)

זוכרת את זה גם ככה. היו 3 ארוחות ביום וזהו. אם לא היה לך בחדר חטיפים להשלמה אז היית רעב (בסיס סגור, יציאה בשישי פעם בשבועיים, החבילות מהקיבוץ שמרו עלי).