לא נכון בעליל.
לפני קום המדינה ובשנים הראשונות האיבה הייתה גדולה בהרבה.
לפני קום המדינה, ארגונים צבאיים אשכרה לחמו אחד בשני. גם אחריה הפערים בתקופת מחנות העלייה והמעברות יצרו ניכור גדול בהרבה מהיום.
שלא לדבר על תקופת בית שני ששחטנו כאן אחד את השני בכמויות סיטונאיות.
המצב היום דבש.
שאלה בנושא:
נניח ואספתי את מיטב כספי וקניתי דירה ללא משכנתא. גירדתי עוד קצת את מיטב כספי, חסכתי יפה, לא נגעתי בקרנות השתלמות, וגם שיפצתי את הדירה שתהיה יפה ונעימה, רק שפה לצערי נגמר הכסף, ומטבח וריהוט אין. האם לגיטימי במצב כזה לקחת הלוואה קטנה לרכישתם, כשאני יודע שאחזיר אותה בתוך חודשים ספורים? או שזה לחלוטין לא הגיוני ואני צריך (א) למשוך מקרן השתלמות או (ב) להמשיך לחסוך (ולשלם שכירות בינתיים כי אני לא יכול לעבור לדירה שאין בה מיטה)?
שאלה בנושא:
נניח ואספתי את מיטב כספי וקניתי דירה ללא משכנתא. גירדתי עוד קצת את מיטב כספי, חסכתי יפה, לא נגעתי בקרנות השתלמות, וגם שיפצתי את הדירה שתהיה יפה ונעימה, רק שפה לצערי נגמר הכסף, ומטבח וריהוט אין. האם לגיטימי במצב כזה לקחת הלוואה קטנה לרכישתם, כשאני יודע שאחזיר אותה בתוך חודשים ספורים? או שזה לחלוטין לא הגיוני ואני צריך (א) למשוך מקרן השתלמות או (ב) להמשיך לחסוך (ולשלם שכירות בינתיים כי אני לא יכול לעבור לדירה שאין בה מיטה)?
בראש הסולידי
לא היית אמור להגיע למצב כזה, תמיד אמורים להשאר עם קצת עודף בדיוק למקרים שעלויות בלתי צפויות גמרו את כל החסכונות. היית אמור לקנות דירה זולה יותר, או לדחות את הקנייה.
בראש הסולידי
לא היית אמור להגיע למצב כזה, תמיד אמורים להשאר עם קצת עודף בדיוק למקרים שעלויות בלתי צפויות גמרו את כל החסכונות. היית אמור לקנות דירה זולה יותר, או לדחות את הקנייה.
ומה אם הדירה שמצאתי היא ממש מציאה שחבל לפספס?
ובכל מקרה למה זה הגיוני לקחת משכנתא על סכום גבוה מאוד (אני חושב שאפילו הסולידית לא מתנגדת לחלוטין ללקיחת משכנתאות), ופחות הגיוני לקחת הלוואה קטנה לקנות מיטה וספה?
כמובן שנשאר לי כסף, הוא פשוט נמצא בקרן ההשתלמות שלי או באפיקי חסכון אחרים שאני מעדיף שלא לפתוח.
ומה אם הדירה שמצאתי היא ממש מציאה שחבל לפספס?
ובכל מקרה למה זה הגיוני לקחת משכנתא על סכום גבוה מאוד (אני חושב שאפילו הסולידית לא מתנגדת לחלוטין ללקיחת משכנתאות), ופחות הגיוני לקחת הלוואה קטנה לקנות מיטה וספה?
כמובן שנשאר לי כסף, הוא פשוט נמצא בקרן ההשתלמות שלי או באפיקי חסכון אחרים שאני מעדיף שלא לפתוח.
בדיוק כמו מי שלוקח משכנתה על הדירה והלוואות לרכב חדש וחופשה בחו"ל, חוויות חד פעמיות שחבל לפספס.
מציאה זה במחיר שאתה יכול לעמוד בו, אם להתעקש אפשר לקחת ריהוט מתרומות והרחוב.
אני לא זוכר בדיוק. לא חושב שהתנאים היו טובים במיוחד אבל בגלל שזה לא היה סכום גדול ומשך ההלוואה היה קצר זה לא יצא הרבה כסף.
אנסה לחפש את התנאים המדויקים.
לפחות אני כנראה נחשב לקוח טוב בבנק, ככה שהם מפנים לי זמן כשאני צריך ומוצאים מישהו דובר אנגלית בשבילי.
אם יש לך חשבון שמנמן ב-IB ולא ניצלת את המרג'ין שלך עד תום אז הם ישמחו לתת לך הלוואת מרג'ין.
מניח שאתה צריך יורו - תשלם רק 1.5% עד €100K, ואף פחות אם אתה צריך יותר.
לגבי הלוואות, לדעתי צריך להבדיל בין השקעה לבין צריכה, הגבול הוא לא חד וברור, כך שכל אחד יעשה את החישוב שלו
משכנתא לקניית דירה היא השקעה, הלוואה לקניית רהיטים היא צריכה, כך לדעתי זה ברור שהלוואה לקניית רהיטים היא בעייתית
מצד שני, יש כאלו שיגידו שהם מארחים הרבה , זה מגדיל ההון החברתי שלהם, וכתוצאה סכוייהם למצוא עבודה והכנסה עולים , אם ככה אז זה השקעה
אז שכל אחד יעשה החישוב שלו , אבל קנה המידה הזה עוזר להבחין בין הדברים, לבעלי הנטיה הכלכלית שבינינו
לגבי הלוואות, לדעתי צריך להבדיל בין השקעה לבין צריכה, הגבול הוא לא חד וברור, כך שכל אחד יעשה את החישוב שלו
משכנתא לקניית דירה היא השקעה, הלוואה לקניית רהיטים היא צריכה, כך לדעתי זה ברור שהלוואה לקניית רהיטים היא בעייתית
מצד שני, יש כאלו שיגידו שהם מארחים הרבה , זה מגדיל ההון החברתי שלהם, וכתוצאה סכוייהם למצוא עבודה והכנסה עולים , אם ככה אז זה השקעה
אז שכל אחד יעשה החישוב שלו , אבל קנה המידה הזה עוזר להבחין בין הדברים, לבעלי הנטיה הכלכלית שבינינו
בחג הנוכחי כאשר חזרנו הביתה מסדר פסח , מול החניה הפרטית לבניין שאפשר לפתוח רק עם שלט חנתה לה ככה בסבבה שלה מרצדס שחורה חדשה נוצצת. יש לציין שהאידיוט היה מספיק ״מתחשב״ על מנת להשאיר מקום לרכבים להיכנס ולצאת מהחניה אבל הוא פשוט חנה מול חצי מהמחסום. החוצפה שלו מדהימה אותי, ז״א אני מבינה שאין חניה אבל לחנות ככה מול חניה פרטית של בניין עם 100 דירות ! עובדה שהוא כמובן יודע היות והוא התארח באחת מהן הרתיחה אותי.
האמת שפעם זה הרגיז אותי אבל היום אני מצפה לזה בכליון עיניים. זה מרגש אותי.
כן, עד כדי כך החיים שלי משעממים ומיותרים.
כבעל רכב ישן (לא סולידי!) שהוא אוטוטו בן 20 שנים יתגדל ויתקדש שמי דרשיונא (אההה אז כן סולידי!), חבוט ושנראה כאילו קומביין גילח אותו עם קוצץ ציפורניים ואז ריסס עליו צבע חלודה עם גרניק, אני פשוט נצמד לרכבים כאלו עד כדי נגיעת פגוש אל פגוש (התחביב שלי זה לשמוע את הרעש של הפגוש שלי נוגע בפגוש האחר עם חלונות סגורים ומוזיקה רועשת), בכדי להסביר להם שלא מצא חן בעיניי שהם חנו איפה שהם חנו כשהם חנו את זה ושלא יחשבו לחנות את זה עוד הפעם איפה שהם חנו כשהם חנו.
עדיף שהרכב שאני נצמד אליו יהיה חסום על ידי קיר או רכב אחר מלפניו או מאחוריו, תלוי באיזה צד אני נצמד.
זה מה שאני עושה לגמרי. עם חיוך רחב. כל פעם מחדש.
אני ממליץ לכם לנסות... זה כיף ומאוד פדגוגי!.
יקירי, אני מציע שתפסיק עם המנהג הנ"ל.
אתה חשוב לנו בפורום ולי באופן אישי.
איני רוצה לפתוח את ידיעון חיפה ולגלות שביולוג "סולידי" מירושלים נדקר בגלל שהפריע לערס לצאת עם ה-4X4 השחורה שלו...