אני עקבתי אחרי מה שקורה מאז קיץ 2006.
כעקרון אין שום השפעה לטווח הארוך למלחמה כמו מלחמת לבנון השניה והמבצעים בעזה. למעשה הם אותו הדבר, פשוט הלחימה בלבנון נקראה "מלחמה" והלחימה בעזה "מבצעים" מסיבות נוחות כי לפי החוק ב"מלחמה" המדינה צריכה לפצות את כל מי שנפגע וב"מבצע" רק את אזור הדרום.
במלחמת לבנון השניה (2006) הבורסה איבדה אוויר אבל לא היתה התמוטטות. הפעילות הכלכלית ירדה.
אחרי שהכל הסתיים הבורסה תיקנה את עצמה וברבעון הבא כל פעילות כלכלית שלא התבצעה פשוט חיכתה והתבצעה בסוף כך שהפגיעה במשק כתוצאה מהמלחמה היתה מוערכת במאיות אחוז בודדות אם בכלל.
במבצע עופרת יצוקה (2008-2009) הבורסה איבדה גם קצת אוויר, הפעילות הכלכלית נפגעה.
אחרי שהמבצע נגמר, כבר באותו רבעון כל פעילות כלכלית שחיכתה התבצעה ולא התגלמה שום פגיעה במשק.
מבצע עמוד ענן (2012) אותו סרט.
מבצע צוק איתן (2014) פה דווקא היה משהו טיפה שונה. כנראה שהשוק למד שאין מה לפחד ולהתחיל למכור. כמדומני בימים הראשונים היתה איזה ירידה של 2% אבל כבר בשבוע שאחרי היא תוקנה. מה שכן, הפעילות בכלכלה כן ירדה מן הסתם אבל שום דבר שלא תוקן ברבעון הרביעי של אותה שנה והפגיעה הכלכלית התבטאה הלכה למעשה רק בנפגעים שמן הסתם לא יוכלו לייצר יותר תפוקה כלכלית או יוכלו הרבה פחות.
ככה זה בעיקר בלחימה כאשר ידנו על העליונה ואנחנו בעיקר שולטים על לאן זה יתפתח. אבל במלחמה רצינית ראינו דברים אחרים. אחרי ששת הימים (1967) המשק היה בבום של צמיחה. אחרי יום כיפור (1973) ראינו ממש עשור אבוד מבחינה כלכלית, כי המשק נכנס לחובות אדירים כדי לנצח במלחמה.
אני רק תיארתי כמה עובדות, לא ממליץ על שום דבר כמובן.
הדבר היחיד שאני כן ממליץ עליו הוא דיאטת הפליאו (Paleo) - "דיאטת האדם הקדמון" שמבוססת בעיקר על בשר וירקות סיביים. לא ארחיב מעבר כי זה לא המקום.