מצטערת - אני עדיין לא מבינה מדוע להתבסס על משך חיים אינסופי במקום לאכול את הקרן.
נניח, על פי הדוגמא שלך, שאני צופה שאחיה עוד 20 שנה (למען האמת אני מצפה שאחיה יותר). ברור שאני זקוקה למקדם ביטחון למקרה שאחיה יותר מ 20 שנה, ואצטרך כסף ללחם. מקדם שיעזור לי גם להוצאות רפואיות בלתי צפויות.
אז אחשב שאחיה עוד 30 שנה. או אהיה אפילו יותר שמרנית וזהירה ואחשב שאחיה עוד 40 שנה.
ועכשיו, צריך לעשות חישוב שגובה הקרן יהיה 0 עוד 40 שנה. למה לא?
למען האמת אני שכחתי כבר מזמן איך עושים חישובי ריבית דריבית. אבל כפי שעושים את החישוב הזה קדימה -אפשר גם לעשות אותו אחורה. התוצאה לגבי גובה הקרן הנדרשת למחיה, ללא מקורות הכנסה נוספים, תהיה הרבה יותר אופטימית מהחישוב המוצג באתר הסולידית. האם אני משלה את עצמי?
לפי ההגיון שלי ככל שגיל האדם עולה כך הפער בין שני החישובים (תוחלת חיים אינסופית או השארת ירושה // תוחלת חיים מוגבלת ל x עשרות שנים ללא ירושה) יעלה.
האם יכול להיות שאדם צעיר יחסית, כמו הסולידית, מתקשה להביא בחשבוו שלא יחיה לנצח?
בכל מקרה, אשמח אם זה יהיה נושא לבלוג