״איך משפיעה האינפלציה על הרווח מתיק ההשקעות?
ננסה להבין זאת באמצעות דוגמה. נניח שבשנה מסוימת האינפלציה הייתה 2% והרווח מהשקעה שביצענו היה 5%. אם מדובר באפיק עם מיסוי נומינלי (15%) שיעור המס יהיה 0.75% כי הוא מוטל על הרווח המלא. מנגד, אם מדובר באפיק עם מיסוי ריאלי (25%), התשלום הוא רק על הרווח בניכוי האינפלציה (כלומר על רווח של 3%), כך ששיעור המס בפועל יהיה זהה לשיעור הנומינלי – 0.75%.
אם האינפלציה תהיה למשל 3% והרווח מההשקעה יהיה 6%, בהשקעה עם מיסוי נומינלי שיעור המס יהיה 0.9%, בעוד שבהשקעה עם מיסוי ריאלי שיעורו יהיה 0.75%. כלומר ככל ששיעור האינפלציה גבוה יותר, האטרקטיביות של מכשיר השקעה עם מיסוי ריאלי גדולה יותר.
מה קורה כאשר האינפלציה במשק שלילית? בחישובי מיסוי, כאשר האינפלציה שלילית, מתייחסים אליה כאפס. כלומר אם האינפלציה הייתה מינוס 1% וההשקעה הניבה רווח של 3%, שתי שיטות המיסוי יחושבו על הרווח כולו, כך שהשקעה עם מיסוי נומינלי של 15% תהיה עדיפה.
תרחיש של אינפלציה שלילית הוא לא דמיוני. ההיסטוריה של המשק הישראלי מלמדת כי בכל השנים הקלנדריות מאז שהלמ"ס עוקבת אחר הנתונים (מ-1951) היו 6 פעמים שבהם הייתה בישראל אינפלציה שנתית שלילית. זה היה בשנת 2000 (המשבר העולמי של התפוצצות בועת הדוט.קום), בשנת 2003 (כשהמשק הישראלי היה במשבר גדול), בשנת 2006 ובשנים 2014, 2015 ו-2016. בשנים האחרונות שבהן הייתה אינפלציה שלילית בישראל הסיבה העיקרית הייתה ירידת מחירי הנפט בעולם לצד צעדי הממשלה להקטנת יוקר המחייה ולא משבר כלכלי.״
ציטוט מאחד הפורטלים הכלכליים הפופולריים