לא מכיר מספרים של אנשים בני 55.
אבל כן מכיר אנשים בני 40-44 שגם אם יפסיקו להפקיד לפנסיה לחלוטין, יעברו את ה 4-6 מליון מתשואות בלבד תוך כעשור.
בדיוק.
אז אני מבינה שאנחנו מסכימים.
מדובר על משהו שעדיין לא קרה, אבל שכנראה יקרה בעתיד (לחלק מהאנשים) אם הם לא יעשו לגבי זה משהו.
לא הבנתי למה זה משנה אם זה בעיה של אנשים שהם ילידי שנות ה80 או של ילידי שנות ה70.
הדבר היחיד שמשתנה זה הזמן והפרספקטיבה.
לילידי שנות ה- 70, אם זה היה קורה, זו הייתה המציאות. ההווה. והיינו שומעים על זה, מתנהלים לפי זה לומדים מזה.
לילידי שנות ה- 80 והלאה זה (אולי) יהיה המצב בעתיד.
אני כותבת ״אולי״ משום שהרבה דברים יכולים להשתנות.
אולי, אם זה יהפוך למשהו נפוץ, יהיה פיתרון רגולטורי.
אולי, אם זה יהפוך למשהו קיים (גם אם לא נפוץ), אנשים יתחילו לקחת יותר חופשים/הפסקות מהעבודה ולמשוך בזמן הזה פנסיה, או אפילו יאפשר לאנשים לצאת לפרישה באמת מוקדמת (בידיעה שיש כרית ביטחון שהם יכולים לסמוך עליה בעתיד).
הנה כבר עכשיו אנשים שרואים שמצטבר להם הרבה כסף בפנסיה בוחרים למשוך את הפיצויים (או לפחות הפיצויים הפטורים) כל פעם שעוברים עבודה.
זה משהו שעד עכשיו (״למבוגרים״) מאוד הזהירו מפניו, והנה פרספקטיבה שמשתנה -
לפני עשר שנים ההמלצה *הגורפת* הייתה ״שאסור למשוך כספי פיצויים בסיום עבודה״ כי אחרת ״לא תהיה פנסיה״.
בקיצור, הרבה דברים יכולים לקרות.
הפואנטה היא שהחוק במקור נוצר בגלל בעיה אמיתית. מצד אחד קרנות פנסיה גרעוניות ולא מאוזנות ומצד שני אנשים בלי בכלל פנסיה שנפלו כעול על המדינה.
מאמינה שאם בעתיד תיווצר בעיה הפוכה, יותר ויותר אנשים יתקלו בסיטואציה הזו שבה יש להם חיסכון אדיר בפנסיה, הרבה מעבר לחיסכון הרגיל שלהם, שגורם להם לבעיה בהווה על חשבון רווחה מוגזמת בעתיד, גם לזה ימצאו פתרונות (וכאמור, כבר עכשיו מוצאים - ראה שינוי התנהלות, לפחות חלקית, לגבי הפיצויים).
*אני מזכירה שוב שאני מדברת כאן רק על מצב שבו נחסכים סכומים עצומים בפנסיה שלא הגיוני להוציא אותם כקצבה.
אני לא מדברת כאן על אופטימיזציית מס, שאז גם שקל קצבה מעל הפטור יכול להיות ״לא יעיל״*
בסופו של דבר זאת בעיה קיימת.
נכון שלמי שצעיר יותר יש יותר אפשרויות לתקן, אבל בשביל לתקן צריך קודם להיות מודע לזה שיש בכלל בעיה
באופן עקרוני אני לא חושבת שחיסכון משמעותי הוא ״בעיה״

אבל כמובן מסכימה שיש דרכים נכונות יותר לנהל את זה (למי שרואה שזו הולכת להיות ״בעיה״ אצלו).